המחזור ה-33 לעונת 2021/22 ב-SerieA:: ׳או׳טי רום פה מזון׳ (קראולית)

דיבאלה זו סוגיה בפני עצמה. רחבה יותר מהבלטה הטקטית שלו.

 

דיבאלה גם הוא ממאכזבי העונה. ראש בראש עם אלגרי.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

דיבאלה בעונה מאכזבת בסטדנרטים שלו(מבלי לדבר על הפציעות) גם אתמול היה חלש מאד. ועדיין ביחס לכל החרא שיש לנו בחלק הקדמי גם בעונה כזאת הוא יהלום נוצץ. רק מחזק את זה שנצטרך לעשות חתיכת עבודה בקיץ, אבל קודם צריך להבטיח מקום באלופות.

 

אם כבר עונה ראשונה של קונטה, בלי קורונה לאציו של אינזאגי אלופה לדעתי.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

אלגרי שמאלגרי, לא מעניין לי ת'ביצה, אני עדיין בהיי מאתמול:



היה לי חיוך אידיוטי על הפרצוף גם רבע שעה אחרי זה...

 

ספאלטי זה אינזאגי בלי שיער.

האם קונטה ניסה לשנות? חד משמעית כן. לפעמים הוא תיקן דברים שעובדים, לפעמים מקולקלים, אבל אני בהחלט יכול להצביע על נקודות ציון בהן אינטר שינתה את עצמה מבחינה טקטית ובהתאם לכלים ברשותה.

בשורה התחתונה, אני לא חושב שאינזאגי הביא לאינטר יותר ממה שמאמנים אחרים בחלק העליון של הטבלה היו מביאים. למרות האבידות בקיץ, הוא קיבל תחליפים (גם בינואר) שצמצמו את ההשפעה השלילית של האבידות האלה. הוא אחראי לרכישה הגדולה והמטומטמת ביותר ביי פאר שביצענו העונה הזאת וגם על זה צריך לבקר אותו.

 

בתחילת העונה הראשונה של קונטה שיחקנו כדורגל טוב בזכות הכשירות של סנסי והשילוב שלו עם שאר שחקני ההתקפה. כשסנסי החל להיפצע בתדירות גבוהה, אינטר שיחקה יותר ויותר על "זרוק כדור ללוקאקו", שיטה שהשתכללה ממש עם חאכימי אבל עבדה טוב גם בליגה האירופאית. עוד נקודה מהעונה הראשונה זה השילוב של באסטוני על חשבון גודין, דבר לא טריוויאלי בכלל באינטר.

בשנה שעברה קונטה החליט לפתוח את העונה בדגש על התקפה ומשחק ההגנה של אינטר היה הפקרות. ספגנו בכל משחק לפחות שני שערים ואמנם גם כבשנו, אבל זה עלה לנו בנקודות. החל מסוף נובמבר קונטה מאס בקולארוב וכל הניסויים, הלך על השלישייה הקבועה מאחורה וחזר לשחק ב"זרקו כדורים ללוקאקו והשאר יצטרפו". מאותו רגע, שהגיע מאוחר מדי בליגת האלופות, אינטר צברה נקודות בקצב רצחני וניצחה, גם אם באופן מגעיל וגם אם משכנע.

גם לקונטה לקח זמן לשנות, זה נכון, אבל אצל אינזאגי מרגיש שהשינוי הוא חד פעמי וכבר מהמשחקים הקרובים שוב נראה את דז'קו ולאוטארו ביחד עם אותם חילופים, אותה שיטה ובעצם אותו דבר. עם המומנטום החיובי שאינטר נמצאת בו זה יכול לעבוד, אבל באותה מידה כשהיה מומנטום שלילי זה לא עבד. כשמאמן מסתמך על מומנטום, בין אם במודע או בין אם לא, אני לא מרוצה מזה.

גם קונטה וגם אינזאגי מאוד מקובעים, אבל נראה לי שאינזאגי הלך רחוק מדי בקטע הזה.

 

אם היינו בדיון של רומא עכשיו מהר מאוד היה עולה הטיעון ע"ש "יורגן קלופ לא פנוי" הנצחי:

נו ומי במקומו כבר אפשר להביא?

ועכשיו ברצינות. השאלה הזו מתחדדת לאור הנסיגה ביכולת של כל המאמנים האיטלקים "המפורסמים" בארץ המגף.

 

אני לא חושב שיש ואני לא חושב שמוכרחים להחליף אותו, אבל יש לו חסרונות ברורים. יכול להיות שעם תואר גדול הוא יוכל להיפטר מחלק מהמגרעות האלה.

 

תקשיב זה שכונה מה שקרה שם. הרי איזה מסר זה מעביר? ששחקנים יכולים לבזבז זמן חופשי בתוספת בזמן, השופט לא יחשיב את זה.

 

קצת מסיט את הדיון כאן,

מה ההימור שלכם למחר נאפולי רומא?
אטאלטנה-ורונה?

אני רוצה להיות אופטימי ולהגיד רומא בתקופה טובה עם מוטיבציה גבוהה אך עם 2 משחקי חוץ קשים מאוד שיכולים לזרוק אותה נמוך נמוך בטבלה אם לא יוציאו נקודות, אבל מתוך 2 המשחקים האלה יותר הגיוני שייתנו פייט לנאפולי ,ואני אומר את זה בזהירות.

מה דעתכם??

 

אם ספאלטי לא עשה התאמות מהמשחק נגד פיורה, רומא יכולה לנצח שם ובצורה משכנעת. גם קשה לי להאמין שאין לחץ גדול עליהם אחריי הניצחונות של המילאנזיות והבנה שכל איבוד נקודות, בטח בבית, הופך לקריטי במיוחד.

אטלנטה תנצח לדעתי.