אלו גם חמש האליפויות היחידות שלו כמאמן שמסתובב בקבוצות גדולות (חוץ מאברטון) כבר יותר מעשרים שנה. לא משהו לזלזל בו וזה כן מרשים שהוא עשה זאת בליגות שונות, אבל בהשוואה למאמנים גדולים אחרים הכמות היא לא כ"כ גדולה.
עד חוק בוסמן לא היו כמעט בכלל שחורים בכדורגל הספרדי. קודם כל כי לא היה בספרד אז מהגרים מאפריקה, וגם כי הסקאוטינג באפריקה עצמה לא היה קיים. גם בבארסה לא היו שחורים אז. הראשון לדעתי, או בין הראשונים, זה קלייברט.
צריך לזכור שפעם בספרד הייתה מגבלה של שני זרים בלבד לכל קבוצה, כשהכוונה בזר היא לכל מי שלא נחשב ספרדי (בניגוד להיום שמאפשרים לכל מי שיש דרכון אירופי ויש 3 הקצאות לזרים בלי). בקושי שיחקו בריאל זרים לפני שנות ה-90. שחקן שחור שכן יחסית זכור הוא לורי קנינגהאם, הבריטי הראשון ששיחק בריאל מדריד אחרי שהגיע מווסט ברומיץ' ב1979. אומרים שהוא הרשים כשהגיע לקבוצה אבל נפצע המון ושוחרר אחרי 4-5 שנים. הוא גם נהרג במדריד בתאונת דרכים בגיל 33.
אגב גם באיטליה בדיוק מאותה סיבה לא היו כמעט שחורים עד חוק בוסמן. היה את חוליט וריאקרד במילאן ואת ג'ורג' וואה כמה שנים אחרי זה במילאן, אינס באינטר. כשאני התחלתי לאהוד את יובה ב-1995 לא היה שם שחורים. לדעתי דווידס, חברו של סידורף מאיאקס, היה השחור הראשון אצלנו. עריכה:גם מארסל דסאי במילאן.
אגב דווידס, וזה גם מתחבר לשרשור השכן, רק כמה שנים טובות אחרי התברר לי שמעבר לשורשים בשיער יש לו גם שורשים יהודים.
היה לאספניול את תומאס נקונו, שוער נבחרת קמרון, אחד מגדולי השוערים האפריקאים בכל הזמנים. הגיע לגמר גביע אופ"א ב - 1988 עם הקבוצה. לדעתי היה מותר 3 זרים בהרכב בספרד.
אם בצרפת חצי יבשת אפריקה יכולה להגר חופשי, בספרד רק מגינאה המשוונית (לשעבר גינאה הספרדית) הגיעו מהגרים, וגם ככה הכדורגל לא מפותח שם מספיק.
אגב סמפדוריה, הנה כמה מהשחקנים שהיו שם בעונת 16/17: ברונו פרננדס, לואיס מוריאל, פטריק שיק, טוריירה, קוואליירלה, דניס פראט, מילאן שקריניאר, ריקי אלברז, דיוריצ'יץ' .
