מחזור 33 בעליון/32 בתחתון: משחק העונה הולך לב"ש, מכבי פ"ת ונוף הגליל נפרדות מליגת העל .

וואלה אני דווקא מאוד אוהב את נתניה, בעיקר כי זה מועדון שמאוד דומה לנו.
מועדונים גדולים עם עבר וקהל מפואר, שנפגעו קשות עם המעבר לבעלות הפרטית (קווי דמיון רבים בין אלי ז'ינו לאשר אלון), כולל שנים קשות בליגה השנייה.
אפילו סבלנו שנה אחרי שנה מ"קללת המקום הרביעי", נתניה היתה ראשונה ואז ירדה, אנחנו עשינו את זה שנה אח"כ ואז ירדנו. ואז המקום הרביעי לא היה מובן מאליו כי היו באמת 3 מועדונים עשירים וחזקים

מאוד קיוויתי לאליפות של נתניה אז מול בית"ר של גאידמק, ואני עדיין מקווה שיצליחו לחזור לאליפויות כמו שאנחנו הצלחנו בסוף

 

לא רק זה.
גם היום שחקן נוער טוב, אם הוא משחק בקבוצה שאין לה יכולות כלכליות חזקות בליגה שלה - הוא מהר מאוד כבר לא יישאר בקבוצת האם שלו.

סרחיו ראמוס גדל בסביליה. מישהו זוכר את זה? לא. הוא "סמל" של ריאל מדריד.

 

אלמוג כהן גדל בבאר שבע, עבר בגיל 14 לטוברוק ורק בגיל 18 עבר למכבי נתניה. זה לא מפריע לעידן444 לקרוא לו שחקן בית, סמל ולהתרגש ממנו.

צביעות, קווים לדמותה.

 

גם חן עזרא.
שני שחקני הבית הכי טובים שצמחו במחלקה בשנים האחרונות (אופיר דוידזאדה ודן ביטון) משחקים ביריבה ישירה שלנו (מכבי תל אביב).
גם השניים שלפניהם (יוסי בניון ואליניב ברדה) עברו למכבי חיפה ואפילו אלעד בונפלד עבר למכבי תל אביב.
אנחנו לא בשנות ה-70, 80 או 90, כל הנושא של שחקני בית היום הוא לא מה שהיה פעם, זה מקסימום בונוס לא מעבר ולא הבסיס כמו פעם.

 

לא מסכים. שחקני בית זה חלק משמעותי בזהות של מועדון.
מועדונים שאין להם שחקני בית בולטים בקבוצה, חשוב להם להפוך שחקנים שהגיעו אליהם מבחוץ לסמלים כדי שלקהל יהיה עם מי להזדהות
אפשר לצחוק על שחקני הבית של מכבי תל אביב, אבל אתה רואה עליהם את הגאווה, את השייכות למועדון. זה תורם רבות לזהות

 

אם למכבי תל אביב לא היה את גולדהאר, והם היו במצב כלכלי קשה, הם היו עוברים בלי לחשוב פעמיים לקבוצה שהייתה משלמת להם יותר, גם אם היו קוראים לה הפועל תל אביב.

 

וכאן אתה מוכיח למה הם מועדון קטן.
אתה לא יכול להגיד אותם דברים על מכבי תל אביב או מכבי חיפה, לרצות בהצלחה שלהם או באליפות שלהם.
רק על מועדונים קטנים וסימפטים שלא מהווים עליך איום אתה יכול לדבר ככה או לשמוח כשהם זוכים בגביע (בגלל זה ישבתי בחצי הגמר מול חיפה בזמנו עם הקהל שלהם) או מצליחים בעונה נתונה כזאת או אחרת (גם העונה, מעדיף הצלחה שלהם על כל הקבוצות נטולות הקהל סטייל אשדוד ומכבי פתח תקווה שהצליחו בעונה הקודמת).

 

שחקן בית זה שחקן שגדל במחלקת הנוער של המועדון
גולסה הגיע למכבי חיפה בגיל 16, מבחינתי הוא לא שחקן בית של מכבי חיפה

 

אין אפילו אליפות אחת במכבי חיפה שאין בה ציביון מקומי.
כנ"ל מכבי ת"א.
כנ"ל הפועל.
אפילו בית"ר.

סיטי עוד מעט תעבור במספר האליפויות את אסטון וילה... ואחר כך את אברטון... כל עוד לשייח יתחשק.
זה אליפויות של השייח.

 

גולסה לא שחקן בית של מכבי חיפה. הגיע ישר לקבוצה בוגרת מטוברוק.

 

די נו.
אתה לא יכול להגיד על ב"ש אלופויות של אלונה אבל ביטר זה לא קשור לארקדי.
שתי אליפויות שייח לכל דבר.

 

לדעתי הירידה זה אולי הפרט הכי שולי ביריבות הזאת.
בסופו של דבר היה משחק בין 2 קבוצות שצריכות את הנקודות, ב״ש ניצחו בצדק ונשארו.
האם הייתי מעדיף להפסיד לקבוצה אחרת? כנראה שכן אבל זה לא שזה באמת משהו שמעסיק אותי.
מאז חזרנו, ירדנו וחזרנו שוב.
גם מכבי הרצליה הורידו אותנו בסיטואציה דומה וחוץ מקצת סלידה מהשם ״עופר מזרחי״ לא נותרה בי שום טינה כלפיהם. שלא נדבר על מכבי תל אביב שהורידו אותנו במשחק שלא חשוב להם בכלל בדיוק כמו שאנחנו עשינו לבני יהודה פעמיים ומנגד הפסדנו להם בגמר גביע שזה הרבה יותר כואב ואין יריבות מיוחדת.
זכותם לשחק על זה, השלט עם ה״תראה בני״ היה גאוני (בניגוד לעקיצות הקקי-פיפי של משה) וכל הכבוד על ההשקעה והיצירתיות במשחק מול קבוצה שלא מעניינת אותם אבל לחשוב שהמשחק הזה בפני עצמו בכלל רלוונטי למשהו זה רחוק מאוד מהאמת.

 

מה זה רלוונטי לב"ש?
כל כוכב שיגדל שם גדל היום לתוך מועדון שאין סיבה ללכת ממנו למעט מקרים קיצוניים. זה ב"ש או אירופה.
שנים שלא צומח שם דשא. מספרים לנו על תהליכים. על זמן. שיתופי פעולה עם אתלטיקו, שמתלטיקו... כלום.
מקום שלא צומח בו דשא שהכל עושה הכסף של אלונה.
מכבי חיפה בתקופת שחר הוציאה כוכבי ענק מהנוער שלה.

 

לבית"ר יש גם אליפיות ללא ארקדי.
וגם בתקופת ארקדי בנו שם שחקנים. בב"ש אין כלום.
מועדון שהכוח המקומי לא יכול להרים אותו לשום מקום.