מחזור 33 בעליון/32 בתחתון: משחק העונה הולך לב"ש, מכבי פ"ת ונוף הגליל נפרדות מליגת העל .

אתה יודע שעל שתי אליפויות של מכבי חיפה חתום שחקן בשם יוסי בניון שגדל אצלנו ונקנה בזכות הכסף של שחר?

בכל אופן הדיון לדעתי מוצה.

 

יותר 2000/01, פחות 2001/02 ותודה לבלם שלכם מדונוביץ'.

 

מועדון לא נמדד לפי ההווה שלו.
הפועל פ״ת לא מועדון בסדר גודל של הפועל אשקלון.

לשיטתך גם אסטון וילה, אברטון, המבורג, מנשדגלאדבך, בולוניה, טורינו וסנט אטיין לא מועדונים גדולים.
אתה איש הזוי בחיי.

חשבתי שהשיא זה ״לחגיגות אליפות שלנו הגיעו יותר אוהדים מאשר לחגיגות של ברצלונה״.

וואו כמה מביך

:ONE-עכשיו ב
ברצלונה חגגה אליפות, חצי מיליון יצאו לרחובות
ברצלונה חגגה אליפות, חצי מיליון יצאו לרחובות


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

ויש אליפויות בזכות ברקוביץ, ועטר, וקטן, ואהרוני, ובנאדו, ועופר מזרחי, ואיתי מרדכי, וליאור רפאלוב, ועוד ועוד ועוד…


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

הבאנו 22-24 אלף נגד קש ובמונחים שלך, יותר ממה שברזיל הביאו לחצי נגד גרמניה.

דבר שני, בלי לשים לב אישרת בדיוק מה שעידן אמר.
אם אנחנו לא גדולים מסכנין, הפועל חיפה ובני ריינה אז מה עשה את ב״ש גדולים מהן לפני 7-8 שנים?
מספרת של רוסו? אז הפועל ר״ג היו גדולים ממכם?

אתה בעצמך אומר שאתם מועדון גדול בגלל אלונה אז אני לא מבין מה אתה רוצה ועל מה הויכוח.

אתה יכול גם להוסיף לחתימה ״40 שנה בלי תואר״ מצידי, מכביסט מעלי אקספרס.

 

העיקר שאין יריבות


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

קשקוש.
רציתי אליפות שלכם ב-2016+2017 ורציתי אליפות של בית"ר ב-2018.
רציתי אליפות של מכבי תל אביב ב-2013, רציתי אליפות של מכבי חיפה בשנה שעברה ואני רוצה אליפות של באר שבע העונה ומצדי תקחו אפילו דאבל.
התחננתי שהפועל תל אביב תרד ליגה ב-2008 ורציתי שהיא תקח אליפות ב-2009+2010.
הכל תלוי סיטואציה והעדפה אישית זה לא קשור למועדון גדול או קטן.

אם אלו ההוכחות שלך למה זה מועדון קטן, נו טוב...

אתה שקוע בתוך בועה של חוסר מודעות ומנסה לייפות את המציאות בכל מצב ומבנה לעצמך מציאות שלא באמת קיימת.
אתה מתעסק כבר שנים ב"תראו איזה גדול ועצום אני" בלי לחשוב שיכול להיות שכל הסיפור הזה כל כך זמני והוא יכול להיגמר ברגע. במקום ליהנות ממה שהקבוצה שלך נותנת לך כבר תקופה ארוכה אתה מתעסק בלדאוג שכולם יראו את זה למרות שלכל השאר ללא ממש אכפת.
אני יודע ש @לירן מעריך כל דקה שהוא רואה מהקבוצה שלו בתקופה הזאת, זה דברים שלי כיף לקרוא.

כן, הכל פה עניין של כסף, אם יגיע למכבי נתניה מישהו שישפוך מזומנים לאורך שנים היא תצליח לזכות בתארים, זה שתקרת הזכוכית של הפועל באר שבע גדולה יותר מבחינת פוטנציאל הקהל היא נקודה זניחה לחלוטין.

קהל הוא תוצר של הצלחה, אני זוכר משחקים נגדכם בלאומית שלא הגיעו מבאר שבע יותר מ-150 איש, כדורגל הוא נזיל ודינמי מי שלא מבין את זה לא יודע איפה הוא נמצא.
בני ריינה לפני שנה וחצי שיחקה בליגה ב', עוד חודשיים וחצי היא פותחת עונה בליגת העל, מישהו יכול להבטיח לי שבעוד שנתיים מהיום הם לא יורדים בחזרה לליגה א'?
הפועל אשקלון שהורידה את פאקינג הפועל תל אביב לליגה הלאומית רק לפני 5 שנים תשחק בעונה הבאה בליגה ב' אחרי שירדה העונה ליגה עם 94 שערי חובה!
אותה הפועל אשקלון שהביאה להרצליה 3500 אוהדים במשחק העלייה שלה הביאה להרצליה העונה 4 אוהדים.

אי אפשר לנתק כסף מהצלחה, הוא הבסיס לזה, רק בפורום הזה כסף נחשב למילה גסה.
אבל האנשים האלה, שחלקם שופכים כסף וחלקם לא, הם כולם אינטרסנטים במקרה הטוב ואנשים בעייתים במקרה הרע, או סתם מנהלים גרועים שמחריבים מועדונים על ימין ועל שמאל.
לסמוך עליהם? ההיסטוריה מוכיחה שלא כדאי. יש מספיק מועדונים מפוארים בכדורגל הישראלי שהגיעו לפירוק בעשור האחרון בגלל מנהלים גרועים, לא חושב שיש למישהו חסינות מזה.

 

אני גם לא מסכים שתקרת הקהל שלהם יותר גדולה.
נתניה עיר יותר גדולה, עם קהל רדום שנמצא בכל הארץ.
אין לי ספק שאם נרוץ כמה שנים רצוף לאליפות האצטדיון יתמלא בקביעות ויבנו היציעים מאחורי השערים.
אני רואה מה מייצר כאן ניצחון מסכן על מכבי ת״א או מכבי חיפה ומאבק על מקום רביעי שלא באמת מעניין יותר מידי.
לדעתי אפילו קשה לדמיין מה יכול להיות במאבקי אליפות אמיתיים לאורך זמן שלא לדבר על זכיה באליפות.

שוב, אין כאן תרבות אנגלית שניוקאסל לא משנה מה תביא 50,000 כל משחק. נתניה אחרי 30 שנה בלי תואר שווה 24,000 אוהדים בגמר גביע ו 4,000 מנויים.
אני מניח שאחרי כמה אליפויות היא תהיה שווה 50,000 בגמר גביע ומעל 10,000 מנויים בקלות.

כל מה שאנשים צריכים זה תקווה ומוצר כייפי והם כבר יגיעו.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

הכל זמני בחיים, לא רק בכדורגל. בניגוד לאוהדים אחרים (שגם הם מבורכים בעיני) אני הייתי עם המועדון בשפל של השפל, ברגעים הכי נמוכים שאפשר, ולכן אני לוקח לריאות כל רגע של אוויר פסגות, חוגג כל ניצחון והישג כאילו הוא האחרון ולוקח כל כישלון או הפסד בהשלמה ואהבה (אחרי שמכבי פירקה אותנו בגמר הגביע ונשבר לנו הלב פגשתי את אליניב במלון באילת ואמרתי לו תודה, הוא מאוד הופתע שרגע אחרי הגמר אוהד באר שבע אומר לו תודה והסברתי לו שאנחנו מעריכים את השנתיים האחרונות ואת זה שהם החזירו אותנו לקדמת הבמה ושעדיף להתמודד על תארים גם אם בסוף מפסידים אותם מאשר לא להתמודד על כלום ולהילחם בתחתית נגד הירידה).

אני יודע מי היא הפועל באר שבע, ואני אמשיך ללוות אותה לא משנה מי הבעלים מה יהיה התקציב והסגל ומה יהיו התוצאות. כל הדיון התחיל פשוט כי אוהדי נתניה ניסו לייצר (כמו ביציעים שלהם) איזה יריבות הדדית בין שני מועדונים באותו הגודל, ופשוט הסברתי למה מה שהיה נכון בשנת 1999 כשהיינו שתי קבוצות עם קהל גדול ושאיפות בליגה השנייה הוא לא נכון בשנת 2022 כשאנחנו שני מועדונים במקומות שונים לגמרי.

 

ברור שזוכרים. זוכר גם את הניצחון על בית שאן בחוץ עם הפצצה של אבו לאבן, את התצוגה בחוץ על הכח עם הסלטה
של אמולה, את הניצחון בדרבי עם השער העצמי של שמעון ביטון, את הניצחון בגשם בוסרמיל על עכו עם הנשיקה של בלאיץ ובונפלד, אבל לזכור זה משהו אחד, ולהעצים זה משהו אחר.
הניצחון מול הרצליה נכנסת אצלך לטופ 10 הרגעים הכי זכורים/מרגשים עם הפועל באר שבע? יותר מהשלושער של אליניב מול מכבי בוסרמיל, יותר ממליקסון מנצח אותם פעמיים בבלומפילד ונתניה, יותר מברדה ובוזגלו מול בית״ר שלושה מחזורים לסיום בטרנר? יותר ממליקסון במשחק האליפות מול סכנין? יותר מהמפך מול אינטר? השיווין באנגליה? ואני יכול להמשיך עוד ועוד.
לטעון שבגלל איזה משחק בשנת 99 (שבאותה עונה באמת היה הכי זכור/גדול/מאכזב שלנו) אנחנו רואים בהם כיריבה גדולה ושנואה עד היום זה מצחיק בעיני.
אני אפילו את בני יהודה שהורידה אותנו ליגה ב-98 (ואת ראשון שפתחה מולה רגליים באותו מחזור הסיום) לא שונא ואפילו רציתי שהראשונה תעלה והשנייה לא תרד השנה.

כדורגל הוא דינמי, מה שהיה לפני עשרים שנה ויותר מכך כבר לא רלוונטי היום גם אם זה איפה שהוא בזיכרון שלנו כאוהדים.
ומועדונים שהיו לפני 40, 30, 20 ואפילו 15 שנה במקום מסוים, זה לא בהכרח רלוונטי למציאות היום ולמה שקורה היום.

 

אני יודע שאתה אוהד ותיק ושהלכת אחרי הפועל באר שבע לכל מקום אבל ההודעות שלך לא מראות שהיית ברגעים הכי נמוכים ובשפל של השפל ובטח ובטח שאתה לא חוגג כל הישג כאילו הוא האחרון, נראה שהאליפויות העלו לך את השתן לראש יותר מדי.
אני לא חושב שאתם מועדונים בשני מקומות שונים לגמרי, זאת הגזמה.
יכול להיות שהמטרות של שתי הקבוצות שונות נקודתית אבל זה מצב כל כך נזיל ושברירי (אם זה הקורונה או 400 קולות נוספים לראש הממשלה בבחירות 2019) שאי אפשר לבנות עליו תאוריות כאלה.
גם בני יהודה/מכבי פתח תקווה ובני ריינה נכון להיום במקומות שונים לגמרי, אתה מבין כמה זה נזיל? אז מה שהיה נכון בשנת 2021 הוא לא נכון בשנת 2022.
זה ניתוח מאוד שולי של המצב.
גם לא צריך ללכת עד 1999, מכבי נתניה הייתה במאי 2016 הבדיחה של הכדורגל בארץ, תוך חודשיים קרה שם משהו שאוהדים של כך הרבה קבוצות מחכים שיקרה בקבוצות שלהם.

נכון, ותמיד תזכור שזה יכול לקרות גם להפועל באר שבע, כמו שזה קרה כלפי מעלה זה גם יכול לקרות כלפי מטה, הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב

 

אני לא נביא, יכול להיות שנחזור לכאן עוד עשר שנים והכל ישתנה, עשר שנים בכדורגל זה נצח. אני מדבר על המצב הנוכחי, אנחנו לא רואים את נתניה כיריבה גדולה שלנו וגם לא מתחרה שלנו. זאת המציאות.

ואני לא חושב שהמועדונים הם באותה נקודה היום כי מאז שאלונה הגיעה (יותר מעשר שנים כמובן) הקהל שלנו עבר תהליך מסוים וגם הוא נמצא במקום אחר וכדי באמת להצליח אתה חייב את זה אתה חייב שגם הקהילה יהיו בטירוף וידחפו (כולל למשל פיצוץ של ישיבת עירייה שהייתה אמורה לעסוק בהתחלת בניית האיצטדיון החדש וחשבו שוב לדחות את הדיון בנושא לתאריך לא ידוע והקהל שהגיע לישיבה פיצץ אותה והבהיר לראש העיר ולכל הנוכחים שזה יהיה הגורל של כל הישבות מהיום עד שלא ידונו בנושא ויקדמו אותו רשמית אחת ולתמיד) כי גם לנתניה היה סוג של אלונה (יאמר) והם עובדתית לא ניצלו את זה ולא דחפו מספיק וברגעים הקשים שהיו לו גם לא נלחמו כמו שאנחנו נלחמנו שיישאר כמו שאנחנו נלחמנו כשאלונה הודיעה שעוזבת (במפגן תמיכה שלא היה כאן לשום בעלים מעולם עד שחזרה בה).

 

אני לא מדבר על עשר שנים, זה יכול לקרות תוך חודשים ואפילו ביום בהיר אחד.
קצת תמים לחשוב שמפגן תמיכה שינה את דעתה, זה מצטלם יפה ולא מעבר לזה.
בסופו של דבר אדם נשאר בלילה עם המשפחה שלו ועם עצמו, את ההחלטות שלו הוא יקבל שם. לא בגלל שהגיעו אליה הביתה עם שלטים ותופים.
מדובר על אישה מעל גיל 50, לא על ילדה בת 15.

 

לא הגיעו אליה הביתה.
נסה שלטי חוצות בכל העיר קמפיין בכל מקום במשך שבוע ואלפי אוהדים בבלומפילד ששרים ״אנחנו לא נזוז מפה עד שאלונה לא תבוא״ ובאמת כל היציע לא מפסיק לשיר ולא זז עד שהיא מגיעה ומקבלת עידוד דקות ארוכות וביציאה מהאיצטדיון אלפים ממשיכים לחכות לה ליד האוטו ומרימים אותה על הכתפיים ונותנים לה אהבה שהיא בחיים לא קיבלה וגם לא תקבל מבחינת הכמות והעוצמות.
קמפיין שלם שעירב את ראש העיר ומועדון הפורום (שמחזיק את כל שלטי החוצות בעיר) וגורמים במועדון ומקורבים כמו אללוף שהביא אותה לקבוצה וצביקה הדר וסילבן שלום ושבוע שלם שכל דקה בו עסקה בלהשאיר אותה ולהגיע אליה בכל דרך אפשרית עד הקונצרט הסופי בבלומפילד.

טירוף כמו שהיה אצלנו עד שהשגנו את האליפויות, לא יודע אם היה בישראל ואם כן מתי.
לא ויתרנו לרגע, לא נחנו לרגע, דאגנו לעוצמות וטירוף בכל דבר אפשרי כדי למקסם את הרגע ולהשיג את היעד ובגלל זה לקחנו אליפות עם 40 מיליון בזמן שמכבי היו עם זהבי ו-120 מיליון.
בגלל זה הגיעו גם 100,000 איש לחגיגות האליפות (כמעט 50% מכמות תושבי העיר, זה מטורף), אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים היום קודם כל כי הקהילה של הפועל באר שבע תמכה ודחפה בטירוף בכל דבר שקשור למועדון (בהקמת איצטדיון חדש, בהגעה לסולד אואט מנויים, טירוף מבחינת אווירה במשחקי הבית, תמיכה ללא סייג באלונה גם ברגעי השפל והרגעים הכי קשים), ואת זה לא יודע כמה מועדונים יכולים לעשות, וכמו שכתבתי היו כמה מועדונים שהיו להם בעלים עשירים והקהל לא ידע למנף את זה להצלחה לאורך זמן ולדברים שיש אצלנו היום.