מכבי חיפה 2021/2022 - אליפות שנייה ברציפות !

על מה כזה מחיר?

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

אם מכבי חיפה לא מוכנה לשלם יותר מ1-1.2 מיליון יורו לא מבין למנה מראש הם בכלל נכנסו לסיפור הזה.

 

אימון: מכבי ניצחה את אשדוד 1:4
הערב נערך בכפר גלים משחק האימון הראשון לעונה. מכבי ניצחה את הקבוצה מאשדוד משערים של שרי (פ), צ'יבוטה, אליהו ואבו אלשיך

ההרכב הפותח:

רועי פוקס, דניאל סונדגרן, עופרי ארד, בוגדאן פלאניץ', טאלב טוואטחה, נטע לביא, עלי מוחמד, מחמוד ג'אבר, צ'ירון שרי, מאוויס צ'יבוטה, דין דוד.

כן שותפו:

ינון אליהו, מאור לוי, רוני לאופר, סתיו נחמני, אורי דהן, שריף כיוף, טימוטי מוזי, בסאם זערורה, רמי גרשון, עילאי חג'ג', איהב אבו אלשיך, מוחמד גדיר, אדר אזרואל, רועי אלימלך.

 

מוחמד גדיר?
זה כמו ריג'נים במנג'ר

Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

 

פקהארט הוא אחלה שחקן. גם סיים מלך שערים בפולין באליפות שלקחו. אצלנו לא שיחקו איתו נכון, לא מעט באשמת ברק שבחלק מהמשחקים שיחק איתו משום מה באגף…

 

עדיין פקהארט נתן פה איזה 10.
לדעתי גם מגזימים עם הרזומה שלו. הוא לא בא לטרנר על תקן חלוץ נבחרת צ'כיה.

 

בסדר לא העברתי ביקורת על השחקן אלא על ההצלחה שלו בב"ש.
לא מעניין אותי גם אם שחקן הוא ברמה של דז'קו. אם הקבוצה לא יודעת לנצל את האיכויות שלו אז מה איכפת לי שהוא שחקן טוב?
בשורה התחתונה ההחתמה של פקהארט לא הוכיחה את עצמה ואם הוא שחקן טוב זה עוד יותר מטריד מנקודת המבט של חיפה.

 

לאיזה מסע דיג יצאת פה.
הדבר העיקרי זה אם מדובר בשחקן טוב או לא, אחרי זה תדבר על הסגנון המשחק שלו.

 

אבל זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. למרות שפקהארט היה שחקן לא רע בכלל, הסגנון של בכר בקבוצות שלו לא מתאים לחלוץ 9 גדול וחזק.
וגם הפעם בכר מחפש בדיוק שחקן כזה. אני אישית לא כל כך מתרשם מהחלוץ המדובר אבל נניח שהוא באמת תותח, למה שהפעם עם אותו סגנון משחק זה כן יעבוד?

 

אני לא כל כך מבין למה העונה של פקהארט פה נחשבת לא מוצלחת. הוא היה אחלה, פשוט התמודד עם בן שהר שגם היה בעונה טובה.
ערך מוסף באירופה הוא לא הספיק לתת כי הוא הגיע מאוד מאוחר (בקושי הספיק לכמה דקות בפלייאוף)

 

הרוויח סכומי עתק. בפועל זה היה עוד חלוץ שנדחק הצידה כבר בנובמבר על ידי שהר.
הוא כמעט ולא שיחק במשחקים החשובים של העונה.

זוכרים אותו לטובה בגלל הגישה המאוד חיובית שלו ובגלל המספרים הסבירים.
גם זה שהיה את קואנקה המאוס באותה עונה קצת הסיט ממנו את האש.

 

שילוב של חלוץ גבוה וחזק אמור לבוא גם עם שינוי מסוים בסגנון.
נניח ראינו שחיפה מתקשה יותר ברגע שלמדו שאם אתה לוחץ אותם אז אתה מקשה על העברת הכדור שלהם קדימה, אז אופציה של 9 תאפשר דילוג על הקישור על ידי כדור ארוך, משהו שאי אפשר לעשות עם דין דוד.
אז רעיונית זה נכון, השאלה איך בא לידי ביטוי על הדשא.

האם ראינו שינוי סגנון כזה בב"ש כשפקהארט שיחק?
לטעמי לא.

זה קרה, אבל מסיבות אחרות, וקרה עם הגעתו של חנן ממן.
ראדי דעך, ולראשונה הקישור האינטנסיבי שהיה הבסיס להצלחה גווע. אז הפכנו בחצי השני של העונה לקבוצה שעושה הרבה יותר מעברים וזונחת את עניין האחזקת כדור באמצע, פקהארט ממה שזכור לי לא היה חלק מזה.

נראה איך זה יתממש בחיפה.

 

מתקמבקים

ניקיטה רוקאביצה חוזר למכבי חיפה אחרי עונה אחת בהפועל ב"ש.
הנה שחקנים שביצעו קאמבק למועדון החל מתחילת שנות השמונים.
*לא נכללו ברשימה שחקנים שחזרו למועדון אחרי תקופות השאלה.
*השנים צוינו כוללים השתייכות לקבוצה הבוגרת, כולל השאלות לקבוצות אחרות.
*נכללו רק שחקנים ששיחקו בבוגרים בכל הקדנציות.

זאהי ארמלי(1982, 1983 - 1989)
מלך שערי המועדון בכל הזמנים(בין אם בליגה או בכל המסגרות), השחקן היחיד שכבש יותר מ - 100 שערים עבור המועדון, הגיע למכבי חיפה ממכבי שפרעם, שהחזיקה אותו עד גיל מתקדם ותוך הסכם מוזר. במהלך עונת 1982/83 הוא היה רשאי להופיע במכבי חיפה רק ב - 10 משחקים ואחר כך חזר לקבוצתו. הוא עתיד לחזור למכבי חיפה רק בדצמבר 1983 ואחרי שהירוקים ניצחו את מכבי ת"א במאבק על שירותם. 13 שערים עד תום הליגה, עזרו מאוד למכבי חיפה לזכות באליפות הסטורית וראשונה. בהמשך הוא זכה בעוד 2 אליפויות בירוק ולעד נשאר אגדת המועדון.

איתן אהרוני(1978 - 1989, 1990 - 1994)
כנראה המגן הימני הכי גדול בתולדות המועדון. שותף מלא גם לעליה האחרונה ב - 1981 וגם לכל חמשת האליפויות הראשונות של המועדון. עלה לבוגרים ב - 1978 ועזב את הקבוצה אחרי האליפות של 1993/94, אך באמצע הייתה לו גם עונה אחת בהפועל כפ"ס - 1989/90, כיוון שלא הצליח להסתדר עם מכבי חיפה על כסף. הוא הרוויח עוד גביע לרזומה וחזר לכרמל. אם כך יש לו 3 אליפויות בקדנציה הראשונה, ו - 2 בשנייה.

ליאור רוזנטל(1984 - 1989, 1990 - 1994)
בלם, תוצר נוסף של מחלקת הנוער האדירה של שנות השמונים. זכה באליפות כבר בעונתו הראשונה בבוגרים ב - 1984/85 לצד אחיו הגדול רוני, שכמובן המשיך לקריירה מרשימה בחו"ל. ליאור, לעומתו, סבל מהרבה פציעות ובהמלך קדנציה ראשונה אף הושאל לבני יהודה. כמו אהרוני, לא הסתדר כספית עם המועדון בקיץ 1989 ובמקרה שלו עזב למכבי ת"א. אחרי עונה כושלת של הקבוצה, חזר לירוק. שלמה שרף שחזר בעצמו למכבי חיפה, שמר לו חסד נעורים והוא שותף לדאבל הסטורי. בהמשך כמעט ולא שיחק בגלל פציעות. לקראת סוף הקריירה הושאל לבית"ר ת"א והפועל חיפה. פרש ב - 1994 בגיל 29 בלבד.

עופר מזרחי(1985 - 1991, 1992 - 1993)
חלוץ שהפציץ המון במחלקות הצעירות של הקבוצה ועלה לבוגרים ב - 1985. כבש שער בסלאלום מפורסם בדקה האחרונה של גמר הגביע מול בית"ר ב - 1989 שהשווה את התוצאה ל - 3:3 וכפה הארכה, אחרי מכבי חיפה הפסידה בפדנלים. זכה ב - 2 אליפויות וגביע(כחלק מדאבל הסטורי). ב - 1991 קרע את הרצועות, פציעה ממנה לקח לו הרבה זמן לחזור.
עבר למשך חצי עונה למכבי הרצליה. ב - 1992 שב לכרמל וכבש 10 שערי ליגה, מה שלא מנע משפיגל לוותר עליו לטובת מזרחי אחר, אלון.

אלון מזרחי(1993 - 1994, 1995 - 1996, 1997- 1999)
אלון מזרחי יכל בקלות לשבור את השיא של זאהי ארמלי, השנים הגדולות שלו היו בירוק, אך יכולת ניהול קריירה גרועה במיוחד, גרמה לו לעשות את טעות חייו, ולעזוב את הקבוצה אחרי אליפות בלתי נשכחת ללא הפסד 1993/94, כשהוא מלך השערים של הליגה וכשמאחוריו טובי המבשלים של הליגה. הוא עזב למכבי ת"א שם נכשל כליל, המשיך לעירוני אשדוד, איתה ירד ליגה ובקיץ 1995 הבין שטעה וחזר למדים הירוקים. באותה עונה הוא לא הסתדר עם שפיגל, שהעדיף לבסוף להציב את רביבו בחוד. במהלך העונה מזרחי עזב לבני יהודה. אחרי שנה וחצי מוצלחת שם, הוא הגיע לכרמל בפעם השלישית ובעונת 1997/98 זכה במלכות השערים השנייה שלו בקבוצה ובגביע הראשון שלו ועוד בתור קפטן. עונה אחר כך הוא סיים כמלך השערים של גביע המחזיקות, למרות שכבר בינואר עזב לניס. אחרי מכבי חיפה הקריירה שלו החלה להדרדר. הוא כבר לא עתיד היה לחזור לאותם גבהים ולאותה יכולת.

בוני גינצבורג(1987 - 1988, 1996 - 1998)
בוני נקרא לראשונה למכבי חיפה אחרי המות הטראגי של אבי רן ז"ל. הקבוצה שהייתה שרויה בהלם קשה, נכשלה בליגה וסיימה בפליי אוף תחתון, אך רשמה גם את ניצחונה הגבוה בתולדותיה - 10:0 על מכבי ת"א, כאשר בוני היה בשער הירוקים באותו משחק.
בקדנציה השנייה נקרא כדי להתחרות ולהיות סוג של חונך לניר דוידוביץ', שלא התקשה להדיח את השוער הותיק מהשער, שהציג יכולת די חלשה.

ראובן עטר (1986 - 1994, 1997, 2000 - 2002)
כנראה השחקן הכי אהוב אי פעם על קהל מכבי חיפה ומגדולי בוגרי המועדון ביצע שני קאמבקים. בראשון במהלך עונת 1996/97, כמושאל מהפועל חיפה הוא לא הצליח לעזור לקבוצה להעפיל לאירופה. הקאמבק השני היה מוצלח בהרבה ולווה בטירוף של ממש בכרמל. ל - 3 אליפויות שלו, הוא הוסיף עוד 2 והיה תוסף דלק מצוין. חבל שיצחק שום ויתר עליו ובכך נמנעה מרובן גם חווית הצ'מפיונס.

מרקו בלבול(1986 - 1998, 2000 - 2002)
בלבול תוצר מחלקת הנוער של המועדון, היה כלבויניק בהגנה ושותף בקדנציה הראשונה ל - 2 אליפויות ו - 3 גביעים. את עונת הדאבל החמיץ במלואה בגלל פציעה. ב - 1998 עזב למשך שנתיים למכבי ת"א, שם התחבר עם אברם. כאשר אברם מונה למאמן מכבי חיפה בקיץ 2000, הוא החזיר את בלבול, כדי שישמש כעוזרו, אך בלבול גם המשיך להיות שחקן פעיל ורשם 4 הופעות בליגה ב - 2 עונות האליפות של גרנט.

נג'ואן גרייב(1994 - 1995, 2004 - 2005)
בקדנציה הראשונה נרכש בתור פוטנציאל לעתיד ושיחק בעמדת החלוץ. שותף לעונה של מקום שני מאכזב וזכיה בגביע. בהמשך עשה קריירה כמגן שמאלי, במיוחד אצל היריבה העירונית הפועל חיפה. חזר לירוק ב - 2004 כדי למלא את המקום של אדורם קייסי, עליו נרחיב בהמשך. היה כבר הרבה מעבר לשיאו. זכור בעיקר בגלל האדום מול רוזנבורג. שותף ב - 7 משחקים באותה עונת אליפות ומהר מאוד איבד את מקומו למגרשווילי. קאמבק כושל לחלוטין.

אדורם קייסי (1996 - 2004, 2005 - 2007)
אם אהרוני הוא גדול המגנים הימניים של המועדון, אז קייסי גדול השמאליים. הגיע מהפועל פ"ת אחרי פציעה קשה ולקח לו זמן להתניע, אבל בהמשך אחרי הרבה רגעי אושר ובראשם הגול בגראץ שמעשית העלה את הקבוצה לצ'מפיונס ושער האליפות מול הפועל ת"א בשנייה האחרונה בעונת 2000/01.
אחרי 3 אליפויות ב- 4 השנים, הוא חזר בקיץ 2004 להפועל פ"ת אחרי שלא הסתדר כספית עם המועדון, או כנראה לא הסתדר גם עם רוני לוי. היה שותף לעונה מוצלחת של המלאבסים תחת דרור קשטן, במהלכה זכה בגביע הטוטו. בקיץ 2005 שב לירוק והוסיף עוד אליפות לארון, כמו גם שותף לקמפיין המאוד מוצלח בגביע אופ"א בעונת 2006/07. פרש בספטמבר 2007 אחרי ריב מכוער עם רוני לוי. לא כך היה ראוי להפרד מאדו.

יניב קטן(1998 - 2006, 2006 - 2014)
קטן שחקן שהרגיש טוב רק במכבי חיפה. הוא עצמו טען לא מזמן, שכבר אחרי מספר ימים בלונדון התקשר לשחר ורוני לוי וביקש לחזור. ככה אי אפשר להצליח בחו"ל וקטן אכן נכשל בווסט האם, כשהופיע רק ב - 8 משחקים ב - 4 חודשים, שהיו היחידים שלו בקריירה מחוץ למועדון הירוק.
לפני היציאה לחו"ל הפך לאחד השחקנים הטובים בליגה, אך במכבי חיפה היה בסטטוס של שחקן משלים גדול. עם חזרתו מחו"ל הוא קיבל שכר עתק וקיבל למעשה את מפתחות המועדון, למרות שבאופיו לחלוטין לא התאים להיות מנהיג. העונה הטובה באמת היחידה שלו בקדנציה השנייה בירוק היא עונת האליפות 2008/09. באליפות השנייה שלו 2010/11, כשהוא כבר סובל מכאבי גב. האליפות הזו הושגה הרבה בגלל רפאלוב, חמד ובנאדו שלקחו את המושכות. מתוך 8 עונות פוסט קאמבק, מכבי חיפה סיימה מחצית מהן מחוץ למקום שמוביל לאירופה. זה אומר הרבה גם עליו.

ג'ובני רוסו(2001 - 2005, 2007 - 2008)
מגדולי הזרים של הכדורגל הישראלי וכמובן גם של מכבי חיפה, הגיע למועדון כחלק מעזרה של שחר לבית"ר המפורקת בקיץ 2001. כאשר גם סביליה הגיע יחד איתו. כוכב מרכזי באליפויות של 2001/02 ו - 2003/04 וכמובן בקמפיין הצ'מפיונס הענק ב - 2002/03. היה פצוע רוב עונת האליפות 2004/05, אחריה החליט להצטרף למה שהפך לפרויקט ה"עגלקטיקוס" של מכבי ת"א. אחרי שתי עונות בצהוב, חזר למכבי חיפה בקיץ 2007 והיה אולי השחקן המצטיין בעונה הסתמית הזו שהסתיימה במקום 5 וכדורגל משעמם להחריד. בתום העונה חזר לסיים את הקריירה בקרואטיה. אחרי הפרישה שב לארץ.

אריק בנאדו(1991 - 2006, 2010 - 2011)
גדול בלמי המועדון, אריק בנאדו כבר עזב את מכבי חיפה לבית"ר למשך 2 עונות בקדנציה הראשונה, אך זה היה בהשאלה. הוא הספיק לפני כן לזכות באליפות אחת, ב - 1993/94, אך החמיץ את הזכיה בגביע ב - 1995. הוא זכה בו ב - 1998 וכמובן היה סלע הגנתי ב - 2 אליפויות של אברם ועוד 3 עם רוני לוי. ב - 2006 מכבי חיפה לא הסכימה לעמוד בדרישות החוזה שלו, והוא שוב עזב לבית"ר של גיידמק, שהציעה לו חוזה אטרטקיבי יותר. הוא הוסיף בבירה עוד 2 אליפויות לרזומה(האליפות השנייה כחלק מדאבל). למרות שעזב בטונים צורמים, ב - 2010 הסכים לחזור לירוק. זה לא התקבל חלק אצל הקהל, והוא פתח את העונה על הספסל, אחרי 9 מחזורים הוקפץ להרכב וכבר לא עזב אותו. אריק "תחנה אחרונה" בנאדו הישן והטוב חזר והיה שחקן משמעותי באליפות הזו, שהייתה התשיעית בקריירה שלו ושביעית בכרמל. בקיץ 2011 הודיע על פרישה בעקבות בדיקה שגילתה בעיה מסוימת בליבו.

איציק כהן(2001 - 2002, 2011 - 2015)
בלם תוצרת בית. אחיינו של אלי כהן, בלם מכבי חיפה ב - 2 האליפויות הראשונות. איציק שותף במשחק ליגה אחד בעונת האליפות 2001/02 בטרם שוחרר להפועל חיפה. עשה את שמו בעיקר בהפועל עכו(תחת הדרכת דודו), ממנה חזר במפתיע למכבי חיפה בקיץ 2011, כחלק ממסע רכש כושל במיוחד. מדהים שהיה מרחק פנדלים מצ'מפיונס, לפני הם הוא הורחק. שותף ב - 9 משחקי ליגה בלבד, בהם כבש שער אחד. פורמלית היה שייך למועדון עד 2015, אבל בפועל לא שיחק יותר במכבי חיפה. הושאל לעירוני ק"ש וסכנין.

חיים מגרשווילי(2004 - 2007 , 2011- 2012)
מגן שמאלי שהגיע בקיץ 2004 מהיריבה העירונית הפועל חיפה, לה עזר לחזור לליגת העל. רכש עם פוטנציאל לעתיד. תפס מהר את המקום בהרכב אחרי יכולת גרועה של גרייב וזכה באליפות עם הקבוצה בעונת 2004/05. אחר כך קייסי חזר ומגרשווילי הפך למגן שמאלי מחליף אם כי גם הוא המשיך לקבל דקות. שותף לאליפות שנייה שלו בעונת 2005/06 ולקמפיין מוצלח בגביע אופ"א בעונת 2006/07, אחריו עזב לויטסה. חזר למכבי חיפה עונה אחת 2011/12, בה כמעט ולא שיחק. אף אחד לא מבין למה חזר.

דקל קינן(2003 - 2010, 2012 - 2018)
דקל הפך לשחקן המרכזי של הקבוצה עם החזרה מהשאלה לנתניה בקיץ 2006, בדיוק כשהמועדון החל להדרדר. לפני זה היה שותף כשחקן צעיר לאליפות של 2003/04 ובשתי העונות הבאות הושאל לסכנון וכאמור לנתניה.
קינן היה לטעמי בלם מוגבל ומיושן. אחרי אליפות של 2008/09 וקמפיין צ'מפיונס עונה אחר כך, הוא קיבל חוזה בבלקפול בפרמייר ליג, אך לא החזיק שם מעמד מעבר לחצי עונה. אחרי קדנציות כושלות בקרדיךף ובריסטול סיטי, הוא חזר למכבי חיפה בתור רכש חירום, אחרי שהקבוצה כבר פתחה רע את העונה תחת הדרכתו של ראובן עטר. זה לא הציל את עטר, אך בנאדו שמונה במקומו ייצב את המערכת וקינן שותף כשחקן הרכב לעונה של מקום שני. אחר כך המשיך להתרסק יחד עם המועדון, עד שעזב לארה"ב. בדרך זכה בגביע.

יוסי בניון(1998 - 2002, 2014 - 2016)
היהלום הכי גדול של הכדורגל הישראלי, לדעת רבים השחקן הישראלי הטוב בכל הזמנים, כיכב ב - 2 אליפויות של אברם וגם בקמפיין גביע המחזיקות אצל אוהרין. אחרי קריירה אירופית מאוד מוצלחת, הוא החליט לחזור לארץ ולחתום שוב במכבי חיפה. אף אחד לא תיאר עד כמה שלילית תהיה חזרתו. הקבוצה התרסקה שוב בליגה, הקהל העצבני התעמת מהר מאוד עם בניון, שיותר מדי היה עסקן וניצל לרעה את מצב המועדון, ריסק את חדר ההלבשה. אומנם הוא נפרד מהמועדון עם תואר גביע ראשון מזה 18 שנה, אך נראה ששני הצדדים היו מוותרים על הקאמבק.

מאור בוזגלו (2005 - 2008, 2017 - 2018)
לצד אלון מזרחי בוזגלו אחד ממנהלי הקריירה הגרועים ביותר שידע הכדורגל שלנו הופיע ב - 7 משחקי ליגה בלבד בירוק. 2 מהם בקדנציה הראשונה בעונת האליפות 2005/06. אחר כך באו 2 עונות השאלה להפועל פ"ת ובני סכנין ובקיץ 2008 הוא נמכר למכבי ת"א, למרות שאלישע לוי שתחתיו פרח בסכנין, מונה בדיוק למאמן מכבי חיפה.
בעונה הנוראית 2017/18 הוא חתם אחרי שקרע את רצועות בהפועל ב"ש והפך ללא רצוי שם. במשחק הליגה החמישי שלו באותה עונה, הוא קרע את הרצועות שוב, באופן אירוני במשחק מול האקסית - הפועל ב"ש. בתום העונה ההתקשרות איתו הסתיימה.

סינטיאהו סלליך(2010 - 2014, 2017 - 2020)
בוגר מחלקת הנוער, ערך את משחק הבכורה שלו בליגת העל בתאריך הנורא 15.5.2010, מה שגם מסגיר עם איזה ספסל מכבי חיפה הגיעה למאני טיים. עונה אחר כך שותף לאליפות, אך גם נפצע במהלך העונה. 3 עונות הבאות העביר בהשאלות - הפועל עכו, עירוני ק"ש ובית"ר. בתום החוזה חתם במאריבור שם שיחק 3 שנים ואף הופיע בצ'מפיונס. ב - 2017 חזר למכבי חיפה והיה המצטיין בשורות הקבוצה בעונת 2017/18. שעריו מנעו מהירוקים להסתבך במאבק נגד הירידה. ב- 2 עונות הבאת התקשה לשחזר את היכולת, הרבה בגלל קרע ברצועה הצולבת שספג במשחקמ ול הפועל חדר בפברואר 2019, פציעה ממנה חזר רק כעבור 10 חודשים. עזב את המועדון בשנית בקיץ 2020.

שלומי אזולאי הקשר(2009 - 2012, 2017 - 2019)
קפטן קבוצת הנוער, שותף ב -2 משחקי גביע הטוטו בעונת 2009/10, לפני שהושאל ב- 2 עונות הבאות להפועל פ"ת והפועל הרצליה. חזר לירוק בקיץ 2017 כחלק מעסקת העברת אלירן עטר למכבי ת"א. שותף לעונה הזוועתית של לוזון/רוטן. בלבול אחרי שמונה למאמן מכבי חיפה בדצמבר 2018, ויתר די מהר על שירותיו. תחילה הושאל להפועל חיפה ואחר כך עבר באופן קבוע למ.ס. אשדוד.

טאלב טווטחה(2009 - 2016, 2020 עד היום)
הבייבי של שחר עוד מהנוער. שחקן שהוא דחף באופן אגרסיבי להרכב ופיתח סביבו מכונת יח"צ גדולה. בפועל טווטחה נשאר תמיד מגן חסר יסודות אמיתיים ושמסתמך נטו על מהירות. בקדנציה הראשונה זכה באליפות בתור מגן מחליף למסיללה ובגביע בתור מגן פותח. מיד אחר כך נמכר לאיינטרכט פרנקפורט. שם הכיר מקרוב את הספסל במשך 3 שנים, אם כי שותף במידה מסוימת לזכיה בגביע הגרמני. משם המשיך ללודוגורץ רזגרד הבולגרית, גם שם מיעט לשחק באליפות של 2019/20. באוקטובר 2020 חזר לכרמל, אך לא הצליח להשתלב בהרכב. ברק בכר די מהר איבד בו אמון. כעת מחפשים במועדון להפטר ממנו. קאמבק כושל מראש לשחקן שלא מרבה לשחק כדורגל כבר 6 שנים.

*רפי אוסמו הגדול לא נכלל ברשימה. הוא הושאל להפועל חיפה למשך לא פחות מ - 4 עונות (3 מהן רצופות). חרזי הושאל לעונה אחת לבית"ר, גם כן לא נכלל ברשימה.

 

יש איזה דיווח של יגאל גולדשטיין שרץ חזק ברשת שמכבי חיפה מתכוונת לשלם 3.5 מיליון יורו על חלוץ נבחרת האיטי. נשמע לי מוזר לאללה. שחר לא נוהג לשלם סכומים כאלה, אפילו לא קרוב. או שהקבוצה של החלוץ תצטרך להתפשר, ובהרבה, או שזה ברווז עיתונאי.