CB2 ו-CB3 בחוץ AKA בחירת סיבוב 7 (ווטסון) + בחירת סיבוב 4 (וויליאמס) הולכים לראות היום קרוב ל-100% מהסנאפס בהנחה שלא ייפצעו. סך הכל מצ'אפ מושלם בשביל דברים כאלה ככה שאני רגוע לחלוטין.
רציתי לכתוב הפסד "מחריד" של גרין ביי ב-3 פוזשנס בבית אבל אז קלטתי שההתקפה של הג'טס סיימה את היום עם 14 פירסט דאונס (3 מתוכם בגארבג' טיים) ו-1/10 ב-3rd down. ככה שמדובר בהגדרה עדינה מדי. לא קרובה להיות קרובה כדי לתאר את האמת. בכלל לא בטוח שהומצאה המילה המדוייקת לגודל הזוועה הזאת. תזעיקו לי את אב"י בסיאנס דחוף.
לא בושה להפסיד לרוברט סלה וזאק וילסון אני מבין שהם לא נתניאל האק-ט וגלו פקטורי ראסל וילסון אבל עשו את העבודה
נהנתי מהמשחק בקנזס. אולי טוב לליגה שהבילס ניצחו. שני ה-high lights היו שער השדה של 62 יארד והקפיצה של ג'וש אלן מעל למגן מקומי. ממתי קוואטרבקס עושים כאלה מהלכים? לחשוב שבריידי היה מנסה לעשות כזה מהלך אני הולך לישון...הקרב השני כבר אראה מחר בשידור חוזר.
בפאלו הקבוצה הטובה, המוכשרת והמאומנת יותר. לא מהיום ולא מאתמול אלא בערך מתחילת העונה שעברה. היו אמורים להוריד את הקוף מהגב כבר בפלייאוף אלמלא מעללי #איןעודמלבדו. בכלל, התוצאה והתצוגה הזאת לא באמת מפתיעה בהתחשב ב-Timeline של שתי הקבוצות. אחת בעיצומו של ALL IN בזמן שהשנייה ב-Reset. וזה בא לידי ביטוי ב-margins שבמשחקי Heavyweight כאלה תמיד יוכרעו על מהלכים בודדים של גיים צ'יינג'רס. לבפאלו יש כרגע יותר מהם, משני צדי המגרש. וזה עוד בלי מייקה הייד שגמר את העונה וטרה ווייט שאמור לחזור אחרי הביי. העונה והסופרבול הם שלהם to lose וזה היה המצב עוד לפני הקיקאוף הראשון של העונה. 6 משחקים אל תוכה והפערים רק התרחבו. אחרי הניצחון היום שמבטיח להם מעשית את ה-1st seed ויתרון ביתיות לאורך הפלייאוף זה יצריך מכת פציעות שתחורר חולייה שלמה/מוות של ה-QB/תצוגה היסטורית של קבוצה כלשהי (שיש רק אחת שמסוגלת לתת במידה תתחזק עד הדדליין בדיפרנס מייקר כמו אודל/מקאפרי. הסבירות לכך נמוכה עד נמוכה מאוד, ובצדק.) בג'ונגל המטורף שיילך באיצטדיון שלהם. יפה. אתה מתחיל לשאול את השאלות הנכונות שמובילות לתובנות הברורות מאליהן. #QBבינוניעדשיוכחאחרת
קודם שבאפלו ינצחו את הג'טס , לנצח מאמן התקף לב מהלך שיאכל קצת קולורבי וק"ב אוברייטד זה לא חכמה בוא נראה את מקדרמוט רץ את המדרגות של האיצטדיון כמו בובי החמוד
בעיניי, מבחינת פוטבול היה משחק מאכזב, בטח ביחס לציפיות (שלי), בטח שמדובר בשני הקיוביז הטובים בליגה ובפער, ובטח שכבר ראינו איזה משחקים שתי הקבוצות הללו מסוגלות לנפק בעבר (אבל אולי כבר מה שהיה הוא לא מה שיהיה). שני הקיוביז החזיקו לעיתים קרובות יותר מדי בכדור, וקיוויתי לראות ניהול משחק הרבה יותר איכותי בשני צידי המגרש. הייתה הרבה יותר מדי הסתמכות על היכולת שלהם לצאת מהפוקט ולייצר big plays מכלום. לא חייבים לשחק אגרסיבי כל המשחק בכל מהלך. אפשר גם לנסות "רק" להשיג פירסט דאון / פילד גול באזור נוח / עיצוב מהלך פשוט ברדזון לאחד הראנינג בקס בלי לנסות לרקוד כמו פסיכופת רק כדי לעשות עוד אינטרספשן (מהומס?), בטח בצורה שבה המשחק התפתח; באפלו דרסו את קנזס על הקרקע, אז למה לא להמשיך בזה יותר? בטח בסוף המשחק (אגב, היה שם קטע מאוד מוזר של סינגלטרי שבמקום להשיג פירסט דאון פתאום חזר אחורה כדי לנסות לרוץ יותר. שחצנות או אובר אגרסיביות? סתם טמטום?). הם גם השאירו הרבה יותר מדי זמן למהומס על השעון כדי לגמור את המשחק, שבסוף דפק אינטרספשן (נוסף) בנונשאלנטיות מוזרה שלא הייתה מביישת את מאט ריאן. בקיצור, סיום דיי בינוני למשחק דיי בינוני. לצ'יפס גם לדעתי היה המון מזל עם פספוס תיקולים קלים על ג'וג'ו (פעמיים) ודגל ברור שלא נשרק עם הגליץ' של כריס ג'ונס על אלן; ברור שהיא הקבוצה הפחות טובה אוברול וזה לא משהו חדש בגלל המשחק אתמול. אני גם לא קונה את השיט על כל זיוני השכל על spreading the ball ביום שאחרי טייפריק, כי בדיוק במשחקים כאלה שצריך ספריישן וידיים אמינות ברמה סופר גבוהה זה חסר לך. מול כל מיני נמושות וקיוביז בינוניים עד שלא יוכח אחרת זה אמור להספיק בעונה הרגילה, אבל שיגיע הפלייאוף אני לא סומך על אף אחד שם חוץ מקלסי, ואני לא יודע איך האוליין של הצ'יפס שנוטה להגיע מחורר מכל הכיוונים לסוף העונה ישאיר מספיק זמן למהומס ולקלסי למצוא אחד את השני כל הזמן. דיי ברור שהתקרה ההתקפית - נכון לעכשיו, ולמרות מס' הנקודות הגבוה WEEK IN WEEK OUT - התכווצה, והאמת לא ברור לי למה ריד לא מנסה לשתף במשחק המסירה הרבה יותר את CEH וסקיי מור. ** 1) אז מה קורה בניורק? 2) בריידי. חחחחחח. מקווה (לא באמת) שהגירושים היו/יהיו שווים את העונה הזו. 3) פילי לג'יט ואני לא בטוח שהם לא יכולים ללכת עד הסוף גם בלי עילוי מאחורי הסנטר. קבוצה מאוד מאוזנת עם לוז קליל.
