אני מבין שמבין 3 הרשימות רק רע"ם פרגמטית. אבל היא המקבילה של ש"ס. אז אין מה לחפש. וחוץ מזה אני נגד סולידריות. שכל אחד יבחר מה שטוב בשבילו ולא יכפה את דעתו על אחרים.
גם טיבי ועודה עשו ועושים מספיק בנושאים הפנימיים, הם פשוט מעדיפים לעשות את זה בשיטה הקלאסית, מתחת לשולחן והרחק מעיני הציבור, מנסור עבאס כאילו הלך על עד הסוף, אבל הוא בסך הכל עשה את אותו הדבר רק בגלוי, ואני לא בטוח שזה השתלם לו, נהיה חכמים יותר אחרי הבחירות. לדעתי, אם בכל זאת תבחר להצביע למפלגה ערבית, אני חושב שחד"ש-תע"ל הכי טובים, או לפחות הרע במיעוטו.
מה הסיבה שמרצ לא אופציה אצלך? היא לא אמורה להיות איפשהו בין העבודה למפלגות הערביות? אני חושב שהסיטואציה שאתה שואל את ממאדו איזו מפלגה הכי דואגת לאזרח הערבי, והוא עונה שהוא בכלל לא מצביע, דיי מסכמת כמה המפלגות הערביות דואגות לאזרח הערבי.
אני לא מצביע לא כי המפלגות הערביות לא עובדות בשבילי, הן עובדות בשבילי, אני לא מצביע מכיוון שאני לא משוכנע שאנחנו צריכים להשתתף בכנסת מלכתחילה ובגלל חוסר היכולת שלי להבליג על עמדות בנושאים שלא קשורים בנו ישירות, כמו סוריה, האביב הערבי, רוסיה-ארה"ב, איראן-סעודיה...
באיזה אופן אתה מצפה שמפלגת אופוזיציה עם 4-5 מנדטים תיגע בנושאים האלו? לא מבין את הלוגיקה של לוותר על מה שהן כן מקדמות עבורך בגלל דברים שלא, אבל לא אטיף לך.
הצבעתי למרצ כל חיי, אמנם אני די צעיר אבל אנחנו מדינה מספיק דפוקה שיצא שהצבעתי להם ב4 או 5 בחירות. התאכזבתי מההתנהלות שלהם תחת הורביץ, לא סובל את יאיר גולן ולא מבין מה הטעם בלהחזיר את זהבה גלאון שלא מביאה שום דבר חדש, מה עוד שהיא חזרה בגירסא פופוליסטית של כאילו "שמאל לא מתנצל" אבל היא מעבירה את זה בצורה שמאוד מרדדת את השיח. בגדול כן, מרצ מייצגים אותי יותר מהעבודה מבחינה מדינית, אבל בטווח הארוך אני מקווה שהמפלגה הזאת תתפרק ושתקום מפלגת שמאל אחרת, יותר צעירה, מגוונת ועם פרצופים אחרים. כל עוד מרצ קיימת לא תקום אחת כזאת.
המפלגות הערביות פועלות במסגרת כללי המשחק בכנסת, לכן מראש מידת השפעתם על העניינים החשובים לנו כקולקטיב היא קטנה, גם מהקואליציה. כאדם פרטי, אם מעניין אותי זכויות אינדיבידואליות בלבד, אני לא זקוק להם, לכן לא רואה דחיפות בהצבעה. בנוגע לענייני החוץ, אני לא מצפה שחד"ש או רע"ם ישפיעו על המתרחש בסוריה או בין רוסיה-ארה"ב, אבל אני כן מצפה מאותן מפלגות להביע עמדה מוסרית ונכונה לנו כבני אדם וכבני המיעוט הערבי בישראל, אני לא יכול לתמוך במי שתמך באנשים כמו אסד, סיסי ושות'. זו עמדה רגשית אני לא מכחיש, אבל זה חשוב לי לפחות לשקט הנפשי שלי.
הרבה מדברים על "רע"מ זה ש"ס" - זה באמת נכון? כלומר הבעיה עם ש"ס, מעבר לנושא הדתי, היא לא הניסיון לעזור לחלשים אלא הצורה שבה זה נעשה - בקצבאות מעודדות אבטלה. רע"מ גם פועלת בכיוון כזה, של כסף שמשמר עניים, או שהיא מנסה להביא כסף לציבור לטובת חינוך ותשתיות יותר מאשר קצבאות?
התנועה האסלאמית על שני פלגיה מעודדת השכלה גבוהה והשתתפות בשוק העבודה, הם נותנים מלגות לסטודנטים ומקיימים פעילות ענפה באוניברסיטאות, הם שונים מאוד משס והמפלגות החרדיות בקטע הזה.
בעיקרון היחס של מרצ לסכסוך הישראלי פלשתיני הוא הכי מתון מבין המפלגות היהודיות. או לכל הפחות מתיימר להיות כזה. העבודה רק לפני כמה שנים עוד שינו את השם שלהם ל"המחנה הציוני" כדי להתנער מזיהוי עם השמאל. וגם האנשים שונים, ובמרצ יש כמה אנשים שאני לא אוהב או תופס מהם. בגלל זה לא אצביע להם בבחירות האלה.
זה היה נכון ל2015. כיום אני לא מזהה הבדל. להרגשתי השקפת העולם היא זהה, פשוט סדר העדיפויות הוא שונה (העבודה שמה את העניין הכלכלי-חברתי בראש התורן* ומרצ את הסכסוך). *כמעט בראש התורן, ראש התורן של כל המרכז-שמאל זה רק לא ביבי כמובן.
לדעתי יש הבדל בין מרצ לעבודה. במלחמות בד"כ העבודה יתמכו ללא סייג, במרצ אין תמיכה אוטומטית. בנוסף, במרצ אתה יכול להביע עמדות שמאלניות שמתנגשות עם יהדות המדינה, בעבודה פחות, במרצ חבר כנסת ערבי יכול להיות הוא עצמו, בעבודה הוא צריך ללבוש חליפה ציונית....
