1. תחום השיפוט של בג"ץ זה שיפוט, לא חקיקה. זה להגיד 'אדם X עבר על עבירה Y ולכן נידון לעונש Z'. לא להגיד לציבור מה מותר לו לעשות ומה אסור לו לעשות. 2. סעיף ג' שלי מעיד על כך שרוב הביקורת הציבורית על פסקת ההתגברות נובעת מגישה אנטי-דמוקרטית. 3. החוק בעייתי כי הוא נותן הרבה כוח לרוב נבחרי הציבור. החוק עדיין יוצר מצב עדיף על המצב הקיים. אולי המצב האופטימלי זה בחירות נפרדות לשלושת הרשויות כאשר יש צינון ואיסור השתייכות בין רשות אחת לאחרת. בכל מקרה עם פסקת התגברות יהיה שיפור. אגב, אני לא יודע למה גוש נתניהו לא חושב על זה, אבל ברמה הפופוליסטית קל יותר לשנות את שיטת מינוי השופטים. ככה אפשר לתקן את האבסורד הנוכחי עם פחות דרמה.
עובד על הנייר אבל במציאות משהו שלא יושג לעולם כנראה. יש יותר מדי אינטרסים פוליטיים. אולי צריך ליצור קורלציה כלשהי בין כמות השופטים שפסלו את החוק לבין כמות הח"כים הנדרשת כדי להתגבר על הפסילה.
מינויי מגוון של סגל שופטים רחב לפי דעותיהם לא יעזור במערכת של הרכבים אי זוגיים. כל הכוח יהיה בידי הרשם. או כל מנגנון אחר שיחליטו עליו שמראש קובע את השיבוץ בדין. ישבו בעתירה x שופטים בעלי גישה מסויימת. וישבו x-1 שופטים בעלי גישה אחרת. -זה יהיה משחק מכור. רוויזיה, כמו תמיד, היא דבר שדרוש להעשות באופן מקיף. ובתחכום. למשל בעתירות כנגד המדינה הרכב השופטים יהיה זוגי. X שופטים בעלי גישה מסויימת. ומספר זהה של שופטים בעלי גישה הפוכה. וכדי שעתירה תתקבל אחד מהשופטים היושבים בדין יצטרך לצאת מנק' המוצא שלו ''ולהחליף צד''. כי הוא שוכנע שזה מקרה שדורש זאת. במקביל, זכות העמידה, לפחות לדעתי - חייבת להצטמצם דרסטית. לפי כללי ברזל שיקבע המחוקק.
החרדים רוצים פסקת התגברות רק בשביל להעביר חוקים לא שיוויונים לטובת הציבור שלהם. הסכנה בפסקת התגברות במקרה שלנו היא לא שהממשלה תחוקק חוקים שמפלים מיעוטים, אלא שהיא תחוקק חוקים שמפלים לטובה מיעוטים ספציפיים (חרדים, מתנחלים) שמנוגדים לערך השיוויון. מבחינתי זה בדיוק המקום של ביקורת שיפוטית על הכנסת/ממשלה. ועכשיו תגידו לי ש"הציבור בחר אותם" - וזה נכון, אבל כולנו יודעים שהבחירות בישראל הן לא על רקע דת ומדינה אלא על נושאים אחרים, אז נוצר מצב שקואליציה נבחרת על רקע מסוים משתמשת בכוח שלה כדי להיטיב עם מגזרים ספציפיים בצורה לא שיוויונית.
זה בדיוק מה שקורה פה מאז קום המדינה. אין באמת דרך לעצור את זה, ולא אמורה להיות דרך לעצור את זה. אני באמת לא מבין מאיפה מגיעה המחשבה המקורית של 'בג"ץ אמור לפקח על חוקים'. הוא לא. בג"ץ הוא גוף ששופט על פי החוק שקבע הכנסת. הוא לא אמור לבקר את החוק אלא לפסוק בהתאם. אם המחוקק קבע שג'ינג'ים צריכים לשלם קנס אז בג"ץ צריך לדון האם אדם מסוים הוא ג'ינג'י והאם הוא שילם את הקנס. הם מוזמנים לסרב פקודה ולהתפטר במקרים שבהם מדובר במעשה מאוד לא מוסרי בעיניהם, אבל המחשבה שמראש זה משהו שבג"ץ אמור לעשות היא זו שמופרכת. לצורך העניין, זה כמו לצאת מנקודה הנחה שכל אדם שמורשע בבג"ץ יכול להגיש ערעור לכנסת, כי 'איזונים ובלמים' אז הכנסת צריכה לבלום הרשעות של בג"ץ. זה פשוט לא שייך.
הכנסת מייצגת את הציבור, היא לא הציבור. לפי הגישה הזאת, גם חבר כנסת שגונב יכול להגיד שהוא נציג ציבור ולכן הציבור גנב וזה בסדר. רוב בכנסת זה בטח לא הציבור. מציע שתאתר באיזה פורום האנשים הללו כותבים ותתווכח איתם על הטיעונים שלהם שם. הוא נותן מלא כוח למעט מאוד אנשים. בג"צ מוגבל על ידי זה שהוא צריך חקיקה ועתירה כדי לדון בחוק. הוא לא יכול לחוקק בעצמו ואת השופטים שלו לא הוא בוחר. המצב האופטימלי זה שלא נביא חוקים ממדינה אחת עם שיטת ממשל אחת ונתעלם מהעובדה שאצלנו יש בכלל שיטה אחרת. ברגע שמספיק לך רוב קטן כדי לרדות במיעוט אתה לא תיצור בחיים שיתופי פעולה פוליטיים. מספיק שידרשו ממך להביא אנשים מהאופוזיציה, וזה כבר ישנה לחלוטין את הלגיטימציה של מהלך כזה.
@סיונרה זה לא עוצר בכנסת. ברגע שהרשות השופטת הופכת לחלק מהרשות המחוקקת - היא אומרת לציבור מה לעשות ומה לא לעשות. זה לא לגיטימי. הכוח ניתן להם מעצם תפקידם ומעצם המהות של 'רשות מחוקקת'. גם אם זה בעייתי - זה בטוח לא ייפתר על ידי להוסיף עוד 8 אנשים (רוב בג"ץ) ל61 האלה. אפשר להיכנס למספיק פרטים ככה שכל מדינה בעולם היא עם שיטת ממשל אחרת. אין מצב דמוקרטי שבו גוף שלא נבחר על ידי הציבור הוא בעל האמירה האחרונה ביחס לחקיקה. זה ניסיון לפתור דברים על הנייר בלי לחשוב מה יקרה במציאות. סבבה, אז יגדירו שצריך 62 שלפחות אחד מהם באופוזיציה, יעיפו את אבי מעוז (נעם) לאופוזיציה ואז הוא יצביע בעד מהאופוזיציה. זה ההבדל הגדול? הלוואי ומראש היחסים בין הכנסת לבית המשפט היו תקינים יותר, אבל לאור הפעולות האלימות של בג"ץ כנגד הכנסת בשנים האחרונות - מופרך לצפות או לדרוש לתגובה מתונה. פסקת התגברות ב61 היום, ואולי עוד כמה שנים יהיה אפשר לתקן אותה. יש קונטקסט ואי אפשר להתעלם ממנו.
אז עצמה יהודית הראשונים שסוגרים עם הליכוד. בן גביר מקבל תחום אמיתי אחד (שר בט"פ ויו"ר ועדת בט"פ) ועוד 4 המצאות. אני תוהה אם אחרי המיתוג שלו כ'יותר ימני מכולם' המטרה השיווקית שלו היא להצטייר כ'יותר פרגמטי מכולם', ובמיוחד מסמוטריץ'. לכאורה אם הוא גם ימני יותר וגם מעשי יותר, ובמקביל לא פחות דתי-מסורתי*, אז אין צורך אמיתי בסמוטריץ' (מלבד תת-סקטור). *אחד התפקידים המומצאים זה שר מורשת שמיועד לעמיחי אליהו, הנכד של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב מרדכי אליהו היה גם רב גדול שמכובד מאוד בציבור הדתי לאומי, אבל מבחינה מגזרית הוא היה מוערך מאוד כרב ספרדי-מסורתי. זה מאגף את סמוטריץ' ומשאיר אותו רק עם הנישה של המפד"ל/הרב-דרוקמן.
מספר 4 בסיעה עם 6 מנדטים לא קיבל תפקיד משמעותי? אוי ואבוי, איזה פראייר איתמר! בהצלחה לאיתמר ולעם ישראל. עוצמה יהודית היא ללא ספק המפלגה הכי רצינית והכי אידיאולוגית כיום בכנסת ישראל
לכל אלו שהלינו על גודל הממשלה הקודמת - כשיש כל כך הרבה מפלגות בקואליציה, בטח עם הבדלים גדולים אידיאולוגית, זה כמעי בלתי נמנע כמות שרים גדולה. מה התירוץ לפאקינג שר מורשת בקואליציה הומוגנית של 5 מפלגות? Sent from my LE2113 using Tapatalk
השאלה היא לא הומוגניות של ממשלה או לא. השאלה היא איך שומרים אנשים מרוצים, ויותר תפקידים זה יותר אנשים מרוצים (בטח עם נורווגים). אם כבר, זה מסוג הדברים שצריכים להיות לא נתונים להחלטת הכנסת (אלא קבועים בחוקה או בועדה חיצונית). בכל מקרה, חבל שלא חוזרים ל'שר בלי תיק' וצריך כל פעם להמציא תארים מגוחכים כמו 'שר ירושלים', 'שר מורשת' או 'שרת קידום קהילתי'.
מפצלים את המשרד של כלום ושום דבר למשרד של כלום ולמשרד של שום דבר. הנתינים מרוצים. הכסף שחהם יורד באסלה והבירוקרטיה והעסקנות גדלים? למי אכפת. העיקר שעסקני עוצמה יהודית שם. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
