גמר מונדיאל 2022: הריקוד הושלם: מסי וארגנטינה אלופי העולם לאחר משחק מטורף

לכל אלו שטוענים שהכל מכור לטובת ארגנטינה - נגיעת יד ברורה של צרפת במהלך שמוביל לפנדל השני של צרפת:


Sent from my 2107113SG using Tapatalk

 

יופי של זוית ומהירות כדי לקבוע דברים.

אבל אם עוצרים בזמן רואים שהיד לפני הכדור והוא קופץ מהראש של השחקן.

 

הפנדל שפורטוגל קיבלה בסבירות גבוהה מאוד לא היה נשרק בצד השני, אבל זה מסוג הפנדלים שעוד עוברים בגרון איכשהו. משחק משעמם שפתאום מתעורר לחיים בגלל שריקה של 50-50. אם זה מקרה יחיד, אפשר להכשיר אותו. אי אפשר להכשיר פנדל רפאים שמלווה בעוד 4 פנדלים גבוליים כשבסוף אכן מתקבלת התמונה שכולם רצו לראות - מסי עם גלימת השייח מניף את הגביע היחיד שחסר לו.

אין דרך לשכנע אותי שפנדל כזה נשרק לקבוצה/נבחרת שלא מאוד חפצים ביקרה.

 

אני חושב שזה בלתי אפשרי בכלל להשוות.
מה שאתה רואה ממסי בשבוע(!) מבחינת משחק - לא ראו מפלה בכל הקריירה שלו. כנ"ל לגבי מראדונה. יש כל כך הרבה דברים שאי אפשר להשוות בין אז לבין היום. כמו האופן שבו שחקנים חוזרים מפציעות. התאוששות אחרי משחקים. טקטיקה. טכנולוגיה. תקשורת ומדיה. תזונת ספורט. אימון מנטלי. חווית אוהד/משחק. איצטדיונים. כל אלה סובבים את השחקנים. אפילו ה-איך מגיעים לאיצטדיונים (פעם היו עושים אגב מסעות לגביע העולם, היום זה עניין של שעה לפה שעה לשם). עזבו להשוות בין דברים שהיו ב-1970 או 1958 או 1986 להיום(!) - באמת צריך תסלחו לי - להיות מטומטם על גבול ההזוי.

לכן אני טוען - שלהגיד X הכי גדול בהיסטוריה זה מטומטם - כי לכל דור בערך בין 18-20 שנה - יש את השחקן של הדור. שהשפיע על דורות הבאים. זה בכלל לא משנה מי הכי גדול בהיסטוריה. זה ויכוח מטומטם. אגב בניגוד ל-NBA או ל-FOOTBALL אמריקאי - בכדורגל יש מחזוריות הרבה יותר מרשימה. ב-NBA לא היה עוד ג'ורדן שלקח עם קבוצה אחת 6 אליפויות בעידן המודרני - ואין שחקן כמו בריידי שיש לו יותר אליפויות מבערך חצי ליגה! אם לא יותר. בכדורגל זו מחזוריות אחרת - שונה. פעם יש לך את פלה, ופעם יש לך את מראדונה. ופעם יש לך את קרויף. ופעם יש לך את רונאלדו. ופעם את רונאלדיניו. ורונאלדו הפורטוגלי. ואמבפה. ומסי. כל כך הרבה שחקנים. וזה מבלי שאני מדבר על אחרים דוגמת אלפרדו די סטפאנו שלא זכו אפילו להיות במונדיאלים מסיבות כאלה ואחרות.
ליאו מסי גדול היום - בגלל השחקנים שהיו לפניו - לא ההיפך.
אפשר להסתכל על נתונים יבשים, ואם מסתכלים רק על הנתונים היבשים? אז מסי אפילו לא מתקרב למראדונה. גם לא בקצת.
הבן אדם היה נרקומן וגדל בעוני מחפיר בערך, לקח אליפות ארגנטינה בגיל 18, שיחק בברצלונה וזכה איתם בכל התארים בערך, ולא שיחק ליד אינייסטה וצ'אבי וניימאר ואמבפה לכל אורך הקריירה שלו, זכה עם נבחרת, שהמילה נגרים, היא מחמאה, וזה שאתמול מסי עשה הגנה זה יפה, אבל דייגו עשה את הכל, כולל הגנה בכל המונדיאל. עבר לחור תחת שנקרא נאפולי - באמת חור תחת - לא כמו של היום - נאפולי זה בערך כמו שאני אקח את מסי היום, ואעביר אותו לא לנאפולי - אלא לפאקינג סאלרניטנה - ואגיד לו בוא תוביל אותנו לאליפות. אתה. לבד. ואולי יש פה איזה עוד כמה שחקנים עם יכולת למסור פס. הוא יכול לעשות דבר כזה? ברור לכם שלא.
לא יודע אם אז היה מקובל לקנות מונדיאל - אבל את המונדיאל ארגנטינה קיבלה לא ב-1978 אלא ב-1967, כששם היה עוד דיקטטור - פרון - אבל הוא לא קנה את המונדיאל - כי פיפא היתה אז ארגון קיקיוני - ולא היה כסף בפיפא. הדוקו של נטפליקס מספר את זה - ומי שהכניס את כל הכסף הגדול לפיפא היה בכלל הבעלים של ADIDAS דיטר הורסט לקראת מונדיאל 1982.

 

בכלל כאשר יש סופרסטאר בקבוצה X או יש את האפשרות שהוא יכבוש ממצב של פנדל - הסבירות שהוא יקבל פנדל - היא פחותה מאשר כל אחד אחר. והכל בשם בדרמטיזציה. למה צריך ללכת רחוק? פורמולה 1, שינו את החוקים במירוץ הסיום בשביל הדרמטיזציה בגלל הדוקו של נטפליקס. יש יותר מגעיל מזה?

 

אתה חי באמריקה לא? הייתי בטוח שתבדיל בין ליגה תחרותית שמייצרת קבוצות חזקות ועניין לבין מועדוני כדורגל שמייצרים פרנצ'ייז פליירז להמונים. סיטי וליברפול שולטות באנגליה כבר כמה שנים ברציפות, קבוצות אדירות מקצועית, מי הכוכבים שלהם שהאוהד לייט יכיר? הדמויות היחידות הן אולי סלאח וטיפה הלאנד שזכה להכרה שלו בעיקר בדורטמונד, חוץ מזה המאמנים הם הכוכבים הגדולים שלהן לא מאחרז, פודן, טיאגו וטרנט. קח עשרה אנשים שרואים כדורגל רק באירועים גדולים, תבקש מהם למנות לך 5 שחקנים שזכו בליגת האלופות עם צ'לסי לפני שנתיים, אני שם המון כסף שהם לא יצליחו לזכור 3 במקרה הטוב. צריך להבדיל בין איך אנשים שנמצאים באייסוקר והם עכברי כדורגל רואים את המשחק-מוצר לבין איך האיש הממוצע ברחוב רואה את המשחק ומתעניין בו לפי דברים שקל לו לזכור כמו הכוכבים עם הדירוג הגבוה בפיפא ומשחקי ליגת האלופות מעניינים.

הפרמיירליג הייתה סופר איכותית וגם די תחרותית בסוף העשור הראשון של המילניום אבל כדי לקבל חותמת של גלאקטיקו ואחד הטובים בעולם היית צריך לעבור לריאל/ברצלונה ולשחק בליגה(באותה נקודת זמן) שהיא משחק של 2 קבוצות בלבד שעושות 90+ נקודות בעונה ודופקות שישיות וחמישיות כמעט כל שבוע והאליפות הייתה מוכרעת בעיקר על צמד משחקי הקלאסיקו. לכן רונאלדו עזב קבוצה מוצלחת ועוצמתית של מנצ'סטר יונייטד כדי לעבור לריאל מדריד שהייתה הרבה פחות טובה ממנה מקצועית באותן שנים כדי להיות קנדידט למסי, היגיון מקצועי לא בהכרח שיחק כאן תקפיד אבל המעבר הוכיח את עצמו.

 

יש הילוכים איטיים שמראים תמונה קצת אחרת.
מאוד לא חד משמעי. יש מצב היה ליטוף של הכדור.

 

כמה משחקים הם דרמטיים מהתחלה ועד הסוף?
גם את ליברפול (6 דקות דרמטיות) ואת יונייטד (דקה) אפשר לתייג ככה.
גמרי מונדיאל הם בדרך כלל שממה מוחלטת, אתמול לגמרי היה משהו חריג. אפילו בדקה ה-120 כל נבחרת קיבלה הזדמנות מצוינת להכריע.

 

מעניין עוד כמה מונדיאלים אוטמנדי צריך לקחת כדי שאני אפסיק לקרוא לו בטעות דמיצ׳ליס

 

השיפוט היה מוטה לארגנטינה, אבל אני באמת לא חושב שהוא הכריע את המשחק.
בסוף כמה סנטימטרים הצידה ובדקה ה-122 צרפת הייתה יוצאת אלופת עולם וזה היה הופך לדיון אחר..

אני תמיד נוטה להגיד שגם אם השיפוט מוטה, ברוב המקרים הוא אינו מכריע התמודדות. יש מקרים חריגים(ביירון מורנו ימח שמו וזכרו), אבל אתמול לא היה מקרה כזה.

צרפת צריכה לאסוף את עצמה ולהסתכל קדימה, אין טעם לעסוק בשופט, אף אחד לא גנב אותם אתמול, הם אלו שלא הופיעו עד שאוטמנדי(אני לא משתחרר מכמה שהוא טיפש) העיר אותם. צרפת היו ב4 מתוך 7 הגמרים האחרונים, זה נתון מאוד מרשים - שילכו לחשוב ולתכנן איך הם מגיעים גם לגמר הבא.

בנושא אחר @עומר - אני מסכים איתך שהכותרת של 'הכי גדול בהיסטוריה' היא מיותרת, פשוט כי זה ניפוח עיתונאי מאוס שדחוס באמריקנזציה שעסוקה באובססיה להפוך הכל לסוף הוליוודי שובר קופות. יחד עם זאת - דרמה זה מה שהופך לנו את הבטן, זה מה שמצמיד אותך למסך, מה שמוציא ממך את האמוציות.

מישהו בכלל נהנה מלראות את סיטי בכל המשחקי אימון שלה בליגה חוץ מאמא של האלאנד ופפ?
אין ספק שכשיש כדורגל ברמה גבוהה + דרמה אז זה השיא, אבל אם נסתכל אובייקטיבית זה לא תמיד המצב, וזה לא נורא.
ברמה אובייקטיבית - הגמר האגדי של באיירן-יונייטד לא הניב משחק ברמה בלתי נשכחת, אבל כן סיפור בלתי נשכח.
הדרך המטורפת של ריאל באלופות אשתקד לא הייתה רצופה בכדורגל מהסרטים, אלא באופי ודרמה בלתי נשכחות
גם איטליה-גרמניה לא היה משחק כדורגל(התקפי) ברמה בלתי רגילה, אבל שוב - הסיפור.

הסיפור > רמת הכדורגל - זה תמיד יהיה ככה, וככל שהזמן עובר הסיפור מתחזק והכדורגל נחלש, זה טבעם של הדברים, וזה בסדר ,יש רגש בכדורגל - וטוב שכך.

 

איך מגדירים רמה גבוהה? משחק התקפי עם הרבה שערים והגנות רעועות אומר בהכרח שהרמה גבוהה?
לדוגמא ריאל-סיטי שנה שעברה 3-4 או שאולי דווקא הגמר של צ׳לסי-סיטי זה רמה גבוהה יותר? היה רק 0-1 עם קצב מסחרר אבל לא היו כמעט בעיטות למסגרת או שרמה גבוהה זה משחק טקטי הגנתי כמו של אתלטיקו מדריד?

 

@Bianconeri
מה הקשר אמריקניזציה. זה היה באמת גמר שאני לא זוכר כמותו. גמר 90-כדור שינה. גמר 94-חומר הרדמה לסוסים. גמר 98-זוכרים רק את הראש של זידאן. גמר 2002-וואן מאן שואו אבל בלי דרמות מיוחדות. גמר 2006-כנ״ל גמר 98. שאר הגמרים היו כל כך משעממים שאני אפילו לא זוכר מי ניצחה. הגמר אתמול נתן לך את כל הדברים הטובים שלענף הכדורגל יש להציע-שני השחקנים הכי טובים בעולם שמופיעים בגדול כמו בדו קרב במערב הפרוע. קבוצה שחוזרת מפיגור, פעמיים. דו קרב פנדלים. את הסיפור של מסי והמרדף אחרי דייגו. לא חושב שלגמר מונדיאל יש להציע יותר ממה שראינו אתמול. זה אשכרה כאילו מישהו תסרט את זה.

 

בהילוך איטי:


Sent from my 2107113SG using Tapatalk

 

והצהוב על התפיסה של פופאנה אחרי שעבר אותו - 2 צהובים = אדום = לא יכול לקחת את הפנדל המנצח.
*אני לא נגד ארגנטינה*

 

אני לא רואה פה שום יד, הוא בבירור נגע בכדור עם הראש