ריאל מדריד 2022/23: אחרי עונה מהאגדות - נלחמים בשאננות ובברצלונה

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1675674719110.Xxx

שיא עבירות נגדו ובצורת בחוץ: הערב הקשה של ויניסיוס נגד מאיורקה| "הרעש עשה את שלו", נכתב ב-AS על ויניסיוס ג'וניור. הברזילאי עובר עליהום וזה משפיע. אמנם בסנטיאגו ברנבאו הכל זורם אבל במשחקי החוץ הוא לא ממש מתפקד. מאז המחזור השלישי נגד אספניול בקורנייה אל פראט הוא לא הבקיע בליגה מחוץ לברנבאו - כבר שמונה משחקים. נראה שהביטחון העצמי שלו יורד. שום דבר במטרופוליטאנו נגד אתלטיקו, חטאפה, אלצ'ה, וייקאס (ראיו וייקאנו), ויאדוליד, ויאריאל, בילבאו ומאיורקה. כלום: לא שערים ולא בישולים. אֶפֶס. ב -2023 , בנוסף, הוא מציג גרסה כועסת יותר: הוא ראה את הכרטיס הצהוב בארבעה מתוך תשעת המשחקים. הוא לא יהיה ב-15 בפברואר נגד אלצ'ה משום שספג את הצהוב החמישי שלו. "בגביע העולם למועדונים, רחוק מלה ליגה, נראה שהוא יהיה מאושר יותר. יש פחות רעש ובאופן מוזר, כמה שיותר שקט - יותר ריקוד".

כותרת אחרת היא "צייד שיא אחרי ויניסיוס" - הקשר הברזילאי חטף עשר עבירות משחקני מאיורקה (שביצעו 29 בסה"כ) והשווה את השיא של שחקן ריאל מדריד - מדובר באיסקו בהופעת הבכורה שלו במועדון בספטמבר 2013 נגד בטיס. השיא של ויניסיוס לפני המשחק היה שבע עבירות שספג בערב אחד. במועדון אגב כעסו על השופט שלא הוציא מספיק כרטיסים צהובים ונתן למאיורקה להשתולל. "בריאל חושבים שזה לא נורמלי איך היא קיבלה את אותה כמות כרטיסים צהובים כמו מאיורקה. בהקשר לזה, בגרף הבא תוכלו לראות שוויני חוטף יותר מכל אחד אחר באירופה. הוא חוטף עבירה כל 22.3 דקות - זה גם מה שהשופטים שורקים. משיג גם את ניימאר (עבירה כל 23.93 דקות) ואת כולם, הנה הגרף המלא. בעונת הבכורה הוא חטף 21 עבירות - פאול כל 41.14 דקות|, בעונה השנייה 26 פאולים - אחד כל 52.08 דקות| בעונה השלישית 54 פאולים (כל 36.5 דקות)| בעונה שעברה 74 פאולים - כל 36.47 דקות| והעונה הוא חטף כבר 79 פאולים - אחד כל 22.3 דקות

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/d/db38fd4c20d293f7294a2f84f6e256a726ec1834_2_528x500.Xxx

מנסה לעורר את הדיון:

העיתונאי סנטוס רלבו מפרסם פה ושם דברים ‘קשים’ אבל לא חושב שהוא אנטי או משהו כזה. משנתי, בקצרה: דמיינו כאן כמה משפטי אהבה כלפי קרלו אנצ’לוטי, באמת אוהב אותו והוא עשה המון דברים טובים. אבל הקשר בינו לבין הגביע המרגש איי פעם (ה-14) הוא לא כזה גדול. אני בעד עריפות ראשים, ניעור, ‘מהפכות’, השחקנים מרגישים בנוח מדי ובזה הוא אשם, אבל מבחינתי כלל לא מדובר על שיעזוב עכשיו גם במקרה של כישלון במרוקו הרי אליפות לא ניקח - אלא רק על העתיד. מודה לכך שהוא כנראה רצה רכש ומקריא דף מסרים במסיבות העיתונאים. אני גם חושב שכל מאמן סופג ביקורות על החלטה כזו או אחרת שלו בין אם בניהול משחק או רכש.
הטענות הגדולות שלי כלפיו: גם עם מה שיש - היה צריך לקחת אליפות או לפחות לא לאבד את הליגה כבר בפברואר, שמונה נקודות הפרש זה המון - קיבינימאט. שנית, הוא מתעלם משחקני קסטיליה. יש למישהו ספק שסרחיו אריבאס שווה מקום בסגל? אפילו בגביע נגד קסרניו הוא קיבל פירורים. למה אנחנו הולכים לאליפות העולם למועדונים עם שני שחקני התקפה? לפעמים להכניס שחקן, נניח אדן הזאר - זה לאו דווקא אמונה באדן, אלא “להעיר” את האחרים; דבר אחרון - הכדורגל שלנו העונה הגנתי מאוד, על גבול הקטסטרופה. עכשיו אתם

 

בואו נפרק את זה לגורמים: אין לו כלים לא להיות בפיגור שמונה נקודות נגד ברצלונה בליגה? אני מניח שאתה רואה כמעט את כל המשחקים שלנו. הכדורגל לא מגעיל מדי והגנתי מדי לדעתך? אי אפשר לשחק קצת יותר טוב עם מה שיש לנו? למה הוא לא משתמש בסרחיו אריבאס התותח מקסטיליה? למה יצאנו לטורניר הזה עם ארבעה שחקני התקפה שאחד מהם זה מריאנו דיאס? אני לא אומר שקרלו אנצ'לוטי אשם במאה אחוז, מובן שיש גם אשמה לפלורנטינו פרס היהיר והזחוח וגם לשחקנים עצמם (פדה ואלוורדה בדיכאון), אבל זה לא 0-100. ברצלונה קבוצה טובה מאוד אבל לא קבוצה היסטורית.

 

הזכייה בליגת האלופות בעונה האחרונה היא אלילת המזל הלא-היא הפורטונה. גביע כזה לא יחזור גם בעוד עשור. הדיון הזה הוא בכלל לא על 'לפטר עכשיו' חלילה, גם אני נגד, אלא על מה צריכה לעשות בקיץ ריאל מדריד. גם זינדין זידאן לא קיבל שום רכש. ואני שוב אומר: זה אולי בסדר לסיים עונה בידיים ריקות מתואר גדול. אבל מה שיש אמור להספיק נגד ברצלונה הנוכחית - זה לא זידאן שב-2018 התמודד מול ליאו מסי למשל - ובעיקר: הכדורגל של ריאל מדריד הוא קטסטרופה כבר הרבה מאוד זמן, אנחנו משחקים כמו אנדרדוג גם נגד ראיו וייקאנו. ואין "סיבה" להיות בפיגור שמונה נקודות מברצלונה כבר אחרי 20 מחזורים, זו בושה.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1675767040187.Xxx

פדה ואלוורדה מסביר את הדיכאון שלו| הקשר שנמצא בכושר נוראי וכבר מזמן שכח איך זה להבקיע (13 משחקים ליתר דיוק, מאז ה-1:5 הלא רלוונטי על סלטיק במחזור הסיום בליגת האלופות) - הוא השחקן שהגיע עם קרלו אנצ'לוטי למסיבת העיתונאים לקראת חצי גמר אליפות העולם למועדונים מחר. הוא טוען שנכנס לדיכאון לאחר הכישלון עם אורוגוואי במונדיאל. הוא נשאל האם (איך) זה השפיע עליו ליפול במונדיאל כל כך מהר: "כן, כי אתה הולך עם אופטימיות שהכל יסתדר. זה חלומו של ילד, של מיליוני אנשים. יש את העצב שנראה שכל העבודה שעשית לפני המונדיאל חסרת תועלת. זה גורם לך להשתפר, לדעת שדברים טובים לא תמיד קורים בכדורגל. לפני המונדיאל ההופעה שלי הייתה טובה ואחריה זה לא אותו דבר. יש מהמורות, אבל המפתח הוא מי יודע הכי טוב להתמודד עם הדברים האלה. אני חייב להמשיך עם הגישה של לפני המונדיאל, לדבר עם האנשים שעוזרים לי, וללכת בדרך של להיות קפטן, וזה מה שאני רוצה. לאט לאט, הביצועים שלי שוב ישתפרו". עוד הוא אומר על כך שנצפה כועס על הספסל: "זה טבעי, אני בן אדם תחרותי מאוד ותמיד רוצה לנצח וכשאני לא משחק טוב אני מתוסכל, כמובן שהספסל לא אשם". על העמדה שלו: "אני מרגיש נוח כקשר מרכזי אבל העמדה בה תרמתי הכי הרבה שערים ובישולים היא בכנף. אני פתוח להכל ומהווה אופציה למאמן בכל תפקיד שהוא".

להילחם על התואר הזה: "זה היה התואר הראשון שלי. זה היה בעל משמעות רבה בקריירה שלי, הדרך להגיע לכאן היא יפה - רק דרך זכייה בליגת האלופות וזה סוף הדרך. אני מקווה שנזכה בתואר. אני נהנה מכל רגע במדריד". לוח המשחקים כלכך קשה ויש פציעות, איך פותרים את זה: "זה חלק מהכדורגל המודרני. בכל פעם שאתה משחק יותר אתה נח פחות. אני מנסה להוציא את הדבר החיובי מכל דבר, אתה צריך להמשיך להשתפר פיזית, וגם בראש כדי לא להיפצע. צריך להתרגל לזה זה, אתה משחק יותר ויותר. אני צריך להמשיך להתאמן ולהסתגל לעובדה שהכדורגל החדש כולל משחק כל יומיים או שלושה. אני מסוגל לשחק 90 דקות כל יומיים או שלושה".

ויניסיוס והסביבה הרעילה. "הוא אדם מדהים, עם הרבה ערכים. הוא מנסה ליהנות מזה על המגרש, זו הדרך שלו לשחק וליהנות. אני תמיד אומר שכל כך הרבה עבירות על המגרש זה חלק מהמשחק, אנחנו החברים לקבוצה צריכים להגן עליו. העניין הוא הגזענות ומה שקורה במגרשים, כל כך הרבה כעס... הוא ילד בן 22. המטרה של הקבוצה היא לתמוך בשחקנים שאיתך, אבל כשיש כל כך הרבה בעיות עם אותו שחקן (מצד היריבים) זה בגלל שמוציאים עליו תסכול אחר, את הבעיות שלהם. אני חושב שלוויניסיוס מגיע יותר כבוד".

דיברנו על המשבר אז. ב-18 המשחקים הראשונים העונה הוא כבש שמונה ובישל עוד ארבעה. מאז המשחק נגד סלטיק (1:5) הוא לא הבקיע ולא בישל - 13 משחקים רצופים ואליהם אפשר להוסיף את השלושה במדי נבחרת אורוגואי בקטאר. "הבז לא ממריא", נכתב עליו ב-AS. פדה הוחלף כבר בדקה ה-64 במהלך ההפסד למאיורקה. בגביע נגד אטיקו מדריד הוא ירד לספסל בדקה ה-69, ונגד ריאל סוסיאדד בדקה ה-78. עד למשחק נגד סלטיק הוא איים על השער 2.4 פעמים במוצע למשחק. מאז - 1.8 בלבד. ואם בעבר 1.2 בעיטות היו למסגרת הרי שעכשיו - 0.2 בלבד. אם בעבר הוא היה יוצר שני מצבים למשחק, כעת הממוצע ירד ל-0.9.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1675921901943.Xxx

מרגש: שער בכורה לאריבאס בקבוצה הבוגרת| וואו איזה הבדל ענק עשה השער של סרחיו אריבאס לתחושה שלנו אחרי המשחק. במקום 1:3 "סביר" זה הפך ל-1:4 עם קצת רגש. הוא הכוכב של קסטיליה כבר שנתיים, 29 פעמים הוא כבש במדי הקבוצה של ראוליטו (תשעה שערים העונה) וכעת הגיע שער הבכורה המרגש בקבוצה הבוגרת במשחקו ה-12 כולל 2020/21. יום שהוא לא ישכח. בטוח גם ראול שאג בבית. הילד כבש את השער הכי מהיר איי פעם באליפות העולם למועדונים, אחרי 28 שניות. הקפטן קארים בנזמה מפרגן בסטורי לסרחיו אריבאס אחרי השער הנהדר של הקאנטראנו. תראו בתמונה המרגשת מימין איך כל השחקנים באים לחגוג איתו בטירוף ומאושרים עבורו

במארקה נפעמו: "מה שנראה כמו שניות אבודות - אריבאס הפך את זה למתנה. לקח לו 28 שניות לעשות את אותו הדבר שהוא עשה כל העונה בקסטיליה: להבקיע שערים. הילד קיבל את הכדור ברחבה, התקדם, החליף לרגלו הטובה ושיחרר כדור ברגל שמאל שקבע 1-4. הוא כבש ב-97' כדי שהמדליה שלו מיום ראשון תהיה יותר טעימה והוא הניח את הוויכוח בין לה פבריקה ו-וולדבבאס לקבוצה הבוגרת על השולחן. לא עדיף לתת לו דקות מאשר לאחרים שלא נחשבים ויעזבו בקיץ בוודאות?", כתב חואן איגנסיו אוצ'ואה. בואו נראה אם השער הזה ישנה משהו.

אריבאס מסכם חצי דקה של חלום גדול ושער בכורה בריאל מדריד. ושימו לב מה הוא עוד מספר לנו: "הרימו כדור לרחבה, זה היה דויד אלאבה, חיכיתי שם בתקווה שהכדור יגיע אליי. זה מה שקרה, השתלטתי היטב, סידרתי לי מצב נוח ובעטתי. אני שמח להבקיע. אני רוצה להודות למי שנמצא איתי ביום יום וגם לחבריי לקבוצה הבוגרת כי הם קיבלו אותי טוב מאוד". את החולצה מהמשחק אתמול הוא ישמור לעד במוזיאון הפרטי שלו כשיהיה: "ביקשתי מכל השחקנים לחתום על החולצה שלי. אין ספק שזה ממוסגר לצד החולצה ממשחק הבכורה". "נגיע לגמר המונדיאליטו בהתלהבות רבה מאוד. עכשיו צריך ליהנות מהאימונים, מהאווירה ובשבת לצאת ולנצח בגמר". עוד אמר ברמה האישית: "זו הייתה עונה טובה מאוד עם קסטיליה עד עכשיו כי אנחנו במקום השני, רק שתי נקודות מהמוליכה. אני רוצה להודות גם לחבריי מקסטיליה ולראול על שעזרו לי לצמוח. אני מקווה שנמשיך להתקדם ואני גם כשחקן. מקווה שנוכל לעלות העונה לליגה השנייה".

 

ההרכב של ריאל מדריד לגמר גביע העולם למועדונים ב-21:00 - כמשל:

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/330278271_860829325182180_5937915932271094206_n.Xxx?_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=8bfeb9&_nc_ohc=P3xz3r0yHUoAX-Ixhp-&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AfB35A7Q4m5AuHKpLjKtM_nqfXxMnpETWsuTO28OdrL-eA&oe=63EDA3D9

מה נאמר ומה נגיד, רודריגו ממשיך לאכול חרא כשכל שחקני ההתקפה ‘כשירים’. הייתי מת לראות אותו משחק 5-6 משחקים ברציפות, אני בטוח שזה היה מעיף אותו למעלה כמעט כמו ויניסיוס בעונה שעברה ויכול להבין את התסכול שלו. מעבר לכך זה כן “להתבנקר” עם שחקן התקפה אחד פחות, זו לא מנצ'סטר סיטי היריבה כידוע לי. לא הייתה שום סיבה לשלב את בנזמה ב-11, בטח כשליברפול מעבר לפינה - אשכרה עשרה ימים. קרלו לחוץ להביא תואר אבל ברור שזה לא תואר שמגדיר עונה. האם שגם נמאס לי קצת מקרוס-מודריץ’ כגזירת גורל. אם נדבר מקצועית גרידא אז גם נאצ’ו צריך להמשיך בהרכב בכל עמדה בהגנה. קרבחאל טוב ממנו?

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/330216825_724453685722493_2424724425826314786_n.Xxx?_nc_cat=100&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=p7OD7xwtiXgAX_ruE2K&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AfAIyyrCCMr2mdTXn7ykGjHOwscuWIgrWhlpLJ23jV886Q&oe=63F0563B

גם במשחקי גביע העולם למועדונים נגד יריבות חלשות מאוד לא הצלחנו לשמור על שער נקי, לספוג שלישייה מאל-הילאל זו בושה הייתי אומר. ובדיוק בהקשר זה: מעניין מאוד: לפי העיתונאי חאבייר הראס, שדיווח על כך ב-"Carrusel Deportivo" בגמר אליפות העולם למועדונים - אדר מיליטאו מעדיף לשחק לצד נאצ'ו במרכז ההגנה מאשר לצד דויד אלאבה הפרטנר הקבוע שלו בעונה שעברה או אנטוניו רודיגר. על כן נשאלת השאלה מהי (לדעתכם) חוליית ההגנה הפוטנציאלית הכי טובה של ריאל מדריד, נניח עם פרלאן מנדי שאמור לחזור בעוד חודש+.

זו התלבטות. אנטוניו רודיגר בלוף עצום, לא חשבתי שיהיה הבדל כה תהומי אבל תמיד הטריד אותי "המעבר" ממערך של שלושה בלמים לבלאגן בריאל מדריד. דני קרבחאל בירידה עצומה ולוקאס ואסקס מהיר, את נאצ'ו הייתי שם באמצע לצד אדר מיליטאו שמתפתח להיות "הקייזר". הוא הכי יציב יחסית וזה מה שגרוע. אני לא יודע אם דויד אלאבה מסוגל לרוץ כמו פעם, עושה רושם שלא, אבל הוא יכול לתת לנו קצת אופצייה התקפית בכנף. נאצ'ו שחקן ההגנה הטוב ביותר שלנו, כבר אמרתי. אז: לוקאס ואסקס - אדר מיליטאו - נאצ'ו - דויד אלאבה.

 

באיחור גדול ועדיין: הזווית שלי על הניצחון של אלצ'ה ובכלל על התקופה האחרונה:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/1/1f414fb8824dad05da6ce225e0fb43755646a539_2_690x388.Xxx

שוברים שגרה| היו צריכים להיות קצת יותר משחקים כאלה העונה, לא באותה הקלות אבל לפחות ברמת התוצאה והכיף בחלק מהזמן. כמו שאמרתי לפני המשחק, עם פרסום ההרכבים - אם גם בכל התנאים האלה של הרכב צעיר ורענן ודינמי, במשחק בית, נגד הקבוצה החלשה בליגה שהיא עם רגל ו-3/4 בסגונדה - אם גם הפעם זה היה איזה 0:2 מעפן שהיה מוציא לנו את המיץ וגורם לנו להעביר לארסנל-מנצ’סטר סיטי או אפילו לגלאקטיקוס החדשים של צ’לסי (לא באמת) - אז זו בעיה, זה היה מייאש. סוף סוף ישבנו ונהנינו מכדורגל.

כמו כולם, רציתי לראות את סרחיו אריבאס משחק הרבה יותר מ-12 דקות (מריאנו דיאס לפניו? באמת? לא היה אפשר שקארים בנזמה יירד לנוח אחרי מחצית? הוא לא באמת רץ לפיצ’יצ’י), אבל הכל יחסי בחיים האלה ועם מה שקרלו אנצ’לוטי לימד אותנו והקיבעון המחשבתי - ההרכב אתמול הצלחה מסחררת. אריבאס מקבל כדור, מוסר ונע לעומק, כמעט הבקיע שער בכורה בסנטיאגו ברנבאו במשחקו הראשון. בכל מקרה אין לי ספק שהוא לא יקבל יותר פירורים עד תום העונה.
ובאותה הנשימה: גם אם רודריגו הפנטסטי היה מבקיע אתמול חמישייה וגם מוסיף שער ניצחון בקרב הבוץ באוססונה ביום שבת, ואם דני סבאיוס היה מבשל שלושער - זה לא היה משנה. זה ברור שאין להם סיכוי לשחק באנפילד עם כמה שזה עצוב.

אני רוצה לפרגן לקבוצה אבל אלצ’ה באמת פאתטית או יותר נכון מסכנה. מרקו אסנסיו כבש שער יפה והוא לא ניפח את התוצאה אלא הוריד לחץ, אבל באמת שהוא קיבל מסדרון כמו הפאסיו לפני המשחק; אלצ’ה לא עשתה פאולים, העמידה קו הגנה מאוד-מאוד-מאוד גבוה וכן הלאה. הקבוצה הכי “רכה” שמשחקת עם שלושה בלמים. כן עצבן אותי שמהשער הראשון המהיר ועד לפנדל ההזוי שקיבלנו (הבלם נגע ביד כמו שוער, הוא לא נורמלי) - הקבוצה קצת נרדמה.

רודריגו מדהים, בצד שמאל יש לו את האפשרות גם להיכנס לאמצע, איך שהוא זרק את הבלם וסחט פנדל. הזוי שהכדור לא רצה להיכנס לו אבל הוא שמר את הגולים לרגעים החשובים יותר ככל הנראה, ממש תאווה לעיניים. כמובן שאסור שעוד משחקים כאלה לא יביאו בשורה בשורת הסטטיסטיקה. לצערי הוא לא יקבל כמה משחקים לרוץ. המשחק אתמול שוב גרם לנו לחשוב מה היה קורה אם קרלו היה יותר גמיש ומגוון גם עם הסגל הנוכחי שהוא כן בעייתי. אפשר היה להזיז את ויניסיוס ג’וניור לצד ימין או לאמצע, או בכלל להוציא אותו בדקה ה-70 במשחקים שהוא רב עם כל העולם או שהדריבלים שלא לא טובים. יכולנו ליהנות יותר מרודריגו מצד שמאל ויותר מדויד אלאבה בצד שמאל. הוא לא רץ כמו פעם אבל זה כמו מנהל משחק מאחורה. הפסים מצוינים ואלגנטיים, קבלת ההחלטות טובות וכל קשר שאיתו יכול ליהנות.

היו מצבים טובים לבעיטה אבל כולם מפרגנים מדי חוץ מבנזמה שהיה קצת אגואיסט. אדוארדו קמאבינגה לא כבש כבר שנה, יש לו בעיטה טובה, היה לו נתיב - שגר, שאל את פדה שגם כן היה רחמן. סוף סוף ישבנו ונהנינו מכדורגל. מעדיף שלא לחשוב על קרב החפירות בשבת, את הימים זה קל לספור לקראת ליברפול, סופר גם את השעות והדקות והשניות. האללה מדריד!