לקראת 12 שנים של בעלות קטארית על פסז' ודה-פקטו הקבוצה העשירה בעולם: בצרפת הצלחה דומיננטית - פספסו פה ושם, אבל בערך 75% מהאליפויות והגביעים שלהם. באירופה כשלונות חוזרים - מתוך 11 קמפיינים רק גמר אחד וחצי-גמר אחד (4 פעמים רבע ו5 פעמים שמינית). התחילו עם פשיטה קלה על איטליה (פסטורה, מנז, מוטה, סיריגו), הפכו לקבוצת האול-סטארז של הסריה אה (זלטאן, ט.סילבה, לאבצי, וראטי, קבאני, מרקיניוס), כשזה לא עבד ניסו לקנות סמי-ריג'קטים מאנגליה וספרד (ד.לואיז, די-מריה, חסה, נבאס), ואז ניסו להרכיב אול-סטארז של הצ'מפיוניז ליג (נימאר, אמבפה, מסי, ראמוס) עם השלמות באיטליה (בופון, חקימי, דונרומה, איקרדי). בסך הכל: 12 עונות עם נט-ספנד של בערך 100מ יורו לעונה בממוצע - ובלי הישגים אירופאים בכלל. את ההוצאות על משכורות והפסד בכלל אין לי כח לחשב, אבל מניח שזה קורלטיבי. 6 מאמנים שונים בכל פרמטר עברו בתקופה הזו (אנצ'לוטי, בלאן, אמרי, טוכל, פוצ'טינו, גלטייה) וקשה להגיד על מישהו מהם שהצליח בבירור. ברמת הכדורגל על הדשא לדעתי בשום שלב לא ראינו 'מכונת כדורגל' או משהו בסגנון הזה, גם אם זה משהו שקשה לתאר בנתונים. בקיצור - השאלה שלי היא איך אתם מסבירים/מסכמים/מתארים את הסיפור הזה? כמובן שהמונדיאל קשור לסיפור הזה גם כן.
מלכהתחילה הם נמדדו רק על סמך מפעל גביע. אני חושב שהגישה שם הייתה לשרת אינדיבידואלים ולמעשה הם קבוצה שלא ניתנת כמעט לאימון בטח עם השלישיה הנוכחית. לדעתי טוכל המאמן היחיד שבאמת הצליח שם להטביע סוג של חותם. אם הקטארים יקנו את יונייטד, יתכן והעניין שלהם בפריז ירד בטח אחרי שהמונדיאל כבר הסתיים. Sent from my SM-S906E using Tapatalk
מבחינת הקטארים עצמם אם באמת זה נכון שכל העניין שלהם בפסז' ובצרפת היה כדי לקנות את הקול הצרפתי לאירוח המונדיאל... אז הרי שהם קיבלו מה שהם רצו ואי אפשר להגיד שמדובר בכשלון. כפרויקט ספורטיבי ברור שזה כשלון. להסביר למה זה נכשל זה קשה. מי שיגיד ניהול גרוע - יש את הדוגמא של סיטי שהכסף הוא אותו כסף מושחת אבל חוץ ממנו הכל שם נעשה הפוך מפסז'. ובכל זאת, כשלון דומה באירופה. דוגמא נגדית - ריאל מדריד. אותה אסקולה של דלת מסתובבת גם של מאמנים וגם של גלקטיקוס כושלים, אין באמת איזה קו מנחה אלא אנשים שבאים והולכים (וחוזרים) וצריכים להיות פרגמטים ולהוציא את המיטב מהסגל בטווח המיידי. מה זה אותה אסקולה, פסז' למדה את זה מריאל. ובכל זאת, הצלחה חסרת תקדים באירופה. אז אחד מ2 דברים נכון... הכי סביר זה להגיד שטורניר נוק-אאוט זה פשוט דבר אקראי מדי. גם לאורך עשור+. אי אפשר באמת לצפות אף פעם לזכות בו וזה לא יכול להיחשב כשלון כי הגורם האקראי גדול מדי. או... מה שיגיד אוהד הכדורגל ולא המתמטיקאי. שיש את האקס פקטור הלא ברור שכל אחד קורא לו בשם אחר אבל לכולם ברור מה הוא ושהם מדברים על אותו דבר, שלריאל מדריד יש אותו ולפסז' וסיטי אין.
דעתי: 1. מבחינת sportwashing פוליטי - אין לי מושג. יכול להיות שלקטארים השתלם לבזבז 10B$ על כדורגל (פסז, מונדיאל ועוד) בשביל פוליטיקה. בכל מקרה זה נושא לדיון הפוליטי-בינלאומי יותר מאשר לכדורגל עצמו. 2. מבחינת הכדורגל הצרפתי - אכן נהרס. יש כאן בסוף קבוצה עם תקציב שהוא סדר גודל מעל המתחרות שלה ובסוף אי אפשר להגיד 'אני רואה כדורגל צרפתי ומתעלם מפסז' או לראות את פסז ולהעמיד פנים שיש תחרותיות אמיתית בליגה. 3. מבחינת אירופה נחמד לראות שעליונות כלכלית מובהקת לא מספיקה בשביל לזכות בתארים בצורה חופשית, בטח בטורנירי נוקאאוט. זה רלוונטי למשולש צ'לסי-סיטי-פסז' - מעבר לפער הפוליטי (קטאר אויביום, אמירויות לא-דמוקרטיה, אברמוביץ' אוליגרך, בוהלי סתם מליארדר): צ'לסי של אברמוביץ' בהחלט היתה קבוצה עם אופי (מוריניו, טרי, למפארד, דרוגבה), וסיטי הלכה יחסית בכיוון הזה (קומפאני, סילבה, אגוארו, פפ). פסז' עשו את זה בצורה המכוערת ביותר - עם הבעלים הכי גרוע, עם הרכש הכי אגרסיבי, עם הכי פחות בניית אופי למועדון. בסך הכל: נחמד לראות ראיה ברורה לזה שבשביל שכסף ינצח לבד צריך שיהיה מדובר בפער בלתי נתפס מכל השאר. זה עשוי לקרות ברמת הליגה המקומית, אבל קשה לי לראות את זה קורה באירופה, בטח כשמדובר בטורניר נוקאאוט.
18 בספטמבר - רנס עם אוסקר גארסיה על הקווים מפסידה בבית 3-0 למונאקו ונמצאת במקום ה-17 שמוביל לליגה השנייה. 12 במרץ - רנס משלימה סיבוב שלם ללא הפסד עם ניצחון 0-1 על מונאקו בנסיכות ורחוקה 4 נקודות מהמקום החמישי שמוביל לקונפרנס ליג. האחראי על ההישג וכמעט על כל הרצף הוא וויל סטיל הבלגי-אנגלי, רק בן 30 שלא התחיל כשחקן ובנה את הידע שלו באימון דרך הפוטבול מנג'ר והתקדם לאט לאט דרך תפקידים של אנליסט, עוזר מאמן ומאמן זמני של קבוצות קטנות בבלגיה לעוזר של אוסקר וכשקיבל את הצ'אנס לאחר הפיטורים של הספרדי כשהוא עדיין ללא תעודת פרו לקח אותו בשתי ידיים. סיפור אדיר ומלבד באלוגון הנהדר שכבש גם היום רוב השחקנים שם הם פרוספקטים צעירים ולא מוכרים גם לחובבי הליגה ומאותרים לאו דווקא ממדינות או ליגות שמייצאות שחקנים בד"כ לליגה הצרפתית, מזכירים את טולוז שגם כיום וגם בגלגול הקודם שלה בליגה הייתה מפעילה מדיניות רכש דומה.
הבעיה המרכזית שם זה שלא באמת תכננו קבוצה אלא פשוט הביאו את כל מי שיש לו הייפ. מסי, נאיימר ואמבפה בטוח. אבל גם סרחיו ראמוס ודונארומה. גם פאביאן רואיז שצבר הייפ באיטליה(שכבר אז נראה לי מוגזם) וינאלדום מליברפול. ועם כל זה צריך להיות הוגנים ולהגיד שבגלל שהליגה הצרפתית היא לא ממש תחרותית פסז׳ נמדדת רק על ליגת האלופות, וזה מפעל שמאד מאד קשה לזכות. גם קבוצות שכן היתה חשיבה מאחורי הרכש מתקשות לזכות במפעל, מנצ׳סטר סיטי למשל.
הפרויקט בPSG מתמקד בשיווק/הלבנה של מדינת טרור במפרץ והקבוצה נראית בהתאם. לשים את מסי לצד אמבפה וניימאר זה לא הדבר הנכון מקצועית, אני שם את הביצה שלי שכל אחד משחקני מכבי חיפה + ברק בכר יעיד שהיה הרבה יותר קשה לשחק מול בנפיקה מאשר מול PSG, זה היה מאוד מאוד בולט לעין למרות שגם משחקי הבית וגם משחקי החוץ נגמרו עם 0 נקודות ואותו הפרש שערים בדיוק. אבל מה מביא יותר טראפיק/אוהדים ומשרת את המטרה השיווקית טוב יותר: גונסאלו ראמוס ורפא סילבה או מסי וניימאר?
כמו שאני רואה את זה וכבר כתבתי זאת בעבר עד 2017 והרמונטדה(שלפניה הגיע משחק השיא שלהם בליגת האלופות עם 0-4 בפארק על ברצלונה) הם התנהלו כמו מועדון כדורגל רציני ובהדרגה בנו את עצמם יפה ככוח עולה ביבשת, תחילת השגת שליטה בלעדית בצרפת, משיכת שחקנים טובים מהיבשת והפיכה לחברה קבועה ב-8 האחרונות בליגת האלופות. נקודת השבר הייתה הרמונטדה ההיא והפסד האליפות למונאקו באותה עונה, זה המשיך עם ההגעה של ניימאר שבדרכו שלו הפך את כל העסק לקרקס, אמבפה הגיע באותו קיץ ואמנם מקצועית הוא מדהים בכל עונה אבל הושפע מההתנהגות הרעילה של ניימאר ורואים את זה מדי פעם(ללא שיפוט מלטף קבוע בצרפת הוא היה מורחק גם אתמול במקום להבקיע את שער הניצחון). מהרגע שהם זנחו את הרעיון הקבוצתי ונתנו את הכוח לכוכבים על חשבון המאמן זה נראה כמו שזה נראה למרות הפוטנציאל העצום שהסגל יכול להשיג בכל עונה. קשה לי להאמין שמישהו יעשה שם ריסט, זה נראה כבר בלתי מחיק כי כמו שכולם טוענים יש מניעים פוליטיים כאלה ואחרים מאחורי השליטה הקטארית בפריז וכמו שלהבדיל לפבלו אסקובר היה חשוב את ואלדרמה והיגיטה לצידו בשביל התדמית כך NAK צריך את מסי, אמבפה וניימאר בפרונט של הבייבי שלו. לליגה הצרפתית זה יספיק רוב הזמן ואולי פעם ב-5 שנים הם יאבדו אליפות וזה לא כזה נורא כי זה נותן סיבה לעוד מסע רכש אבל החלומות על שושלת בליגת האלופות כבר לא נראים הגיוניים, לעיתים אפילו זכייה בגביע אחד.
ולפני זה היה שם זלאטן. זו אותה גישה. לא חושב שהם היו מי יודע מה מאומנים גם לפני הרמונטדה. גם אז היה יותר כוח לשחקנים. Sent from my SM-S906E using Tapatalk
ברור שגם לפני הרמונטאדה לפסז׳ היה סגל עם שחקנים מוכרים, אבל הוא כן נבנה בצורה יחסית מאוזנת ונקנו לאו דווקא שחקנים עם הייפ - אלא צעירים עם פוטנציאל גבוה / שחקנים מוכחים בשיאם שרעבים להזדמנות לשדרג את מעמדם. חוץ מהפשיטה על מילאן במשבר כלכלי (זלאטן ותיאגו סילבה), פסז׳ בנתה את השלד שלה על שחקנים מקבוצות כמו נאפולי, רומא, קבוצות צמרת בצרפת וכו׳. אחרי המפלה ההיא המועדון איבד כיוון לגמרי והפך להפרעת אכילה שמביאה המון סטארים שבעים/גמורים פיזית מקבוצות טופ של אירופה, על חשבון איזון מקצועי. לראות את הכלים שיש לפסז׳ בספסל לעומת הכלים של באיירן מינכן היה בדיחה עצובה.
מי היה מאמין שמסי באותה עונה גם יגשים את החלום ויזכה במונדיאל וגם יקבל שריקות בוז מהאוהדים שלו לראשונה בחייו
מעניין אם מדובר בתקדים עולמי אבל שוער מארסיי פאו לופס כבר עם בישול שני העונה ושלישי סה"כ מאז שהצטרף בקיץ שעבר.
