בגביעים הוא ענק ובליגה הוא אפס? לא קונה את זה. ליגה זו קטגוריה שונה ויותר קשה לפקס את השחקנים עליה מאשר על גביע ומשחק ספציפי. בכללי בכמעט כל משחק שראיתי של אינטר תחת אינזאגי היא הייתה טובה מיריבתה ורק הנפילות המנטליות של לאוטארו (אשתקד והשנה) ושל לוקאקו (השנה) מנעו ממנה ניצחונות קלים. תגיד לי שהמאמן צריך לעזור להם? נכון, אבל זה קרה ללאוטארו גם אצל קונטה ואז הייתה לקונטה האפשרות "לנגן" על עניין אליפות אחרי 11 שנה, מה שלאינזאגי לא היה. בנוסף קונטה התמודד מול קבוצות משמעותית פחות טובות ומוכשרות מאלו שאינזאגיניו מתמודד איתן. בראייה שלי אינטר זכתה עם אינזאגי. הוא אולי מקובע אבל הוא מנסה לשחק כדורגל. לפעמים זה הולך טוב יותר ולפעמים פחות והייתי מבצע שינויים אחרים לפני שהייתי מזיז אותו. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
אני לא אומר שאינזאגי אפס, לא כתבתי את זה. כתבתי שבליגה זה נראה אחרת. לא היה שום משחק ליגה שאינטר התנפלה על היריבה כמו אתמול. והיו צריכים להיות כאלה. בסוף אם מסתכלים על מה שאינזאגי קיבל לפני כמעט שנתיים ואיפה שאנחנו היום, אף אחד לא חשב שזה מה שיהיה. בגלל זה אני אומר, אנצ׳לוטי. עשר שנים עם מילאן, אליפות אחת שגם בה הייתה לו הקבוצה הטובה ביותר באופן משמעותי. לגבי קונטה, הוא ההיפך הגמור מאינזאגי. לא מסוגל לעבור את סנטה קולומה במשחק נוק אאוט. עד כה לפחות. והשחקנים לא מסוגלים לראות אותו אחרי שנתיים. אני גם לא בטוח שיש חלופה טובה מאינזאגי, בוודאי לא לליגת האלופות. דה זרבי שעליו מדברים, לא הוכיח שום דבר והוא לא אימן בשום מקום לחוץ כמו אינטר. אינזאגי סבל את לוטיטו ואחרי זה באינטר. דה זרבי בינתיים רק עם מקומות נוחים מאד.
הסגל שלכם נחלש מאוד ביחס ללפני שנתיים וגם יותר שבע כשמדובר במשחקי ליגה כך שלצפות מהשחקנים לאותה רמת מוטיבציה בדרבי בליגה ולדרבי במעמד שרובם המכריע לא שיחק בו מעולם זה לדעתי לא נכון. בראייה הכללית: אינזאגי הוא הצלחה באינטר ואין שום טעם להחליף אותו. לא בדה זרבי ובטח שלא באלגרי. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
אי אפשר לקרוא לקבוצה שלא רלוונטית לכלום בליגה והיא מתנדנדת בין מקומות 4-7 הצלחה. אי אפשר לקרוא למה שקרה שנה שעברה בליגה הצלחה. זה הרבה יותר כישלון מהדהד מאשר הצלחה. אפשר להגיד שאינזאגי זה מאמן של גביעים, סבבה זה נחמד, אבל זה נחמד לקבוצה כמו סאסוולו, לא לקבוצה כמו אינטר שאמורה להיאבק על כל התארים עד הסוף. כמה משחקים בגביע האיטלקי? 4? 5? סופר קאפ זה משחק אחד. ליגת האלופות זה עוד איכשהו מפעל שיש לך בו ליגה של 6 משחקים + נוקאאוט אז בפוטנציה אתה יכול להיות 13 משחקים זה מיניליגה. בעוד שנתיים זה כבר יהפוך להיות מפעל של 16-18 משחקים לקבוצה שתלך עד הסוף ולבערך 10 משחקים לקבוצה שהיא לא מהליגה הישראלית. 10 משחקים זה כבר לא גביע. מה שכן - וזה לזכותו של אינזאגי יאמר - הוא עובד עם ידיים קשורות. אני בטוח שזה לא הסגל שהוא רצה. גם שנה שעברה זה לא הסגל שהוא פילל. הוא מוציא כל מה שהוא יכול. מה שלא - וזה לגנותו של אינזאגי יאמר - בהיבט המנטאלי, הנפילות האלה של חודשיים כל שנה שהקבוצה נראית כמו כלום ולא מחברת ניצחון אחד לרפואה, אין לזה שום קשר לחומר שחקנים. יש תקופות פחות טובות, אני מקבל, אבל לא יכול להיות שקבוצה תוציא 5 נקודות מ-24 או 27 השנה ובשנה שעברה מובילה ב-5 הפרש עם משחק ביד ומוציאה 7 נק מ-21 ומאבדת את התואר. אם אינזאגי לא ילמד להרים ולו בחלק מהאחוזים את הקבוצות שלו כי אי אפשר הרי לשמור את הפיק כל השנה - הוא לא יהיה לא אנצ'לוטי ולא דה זרבי וגם לא יאקיני. מאמן זה לא רק להעמיד טקטיקה. זה גם להרים את השחקנים כשלא הולך, אולי אפילו יותר מטקטיקה. ובזה אינזאגי לא לוקה בחסר - הוא ממש חזק בתחתית של הסרייה אה, ההבדל הוא שלצידו נמצאים מועדונים שכך או אחרת תקציבית לא יכולים לקום מנטאלית.
אבל אנצ'לוטי למד - הוא לא חזר על זה לא בצל'סי ולא בריאל. זה מה שאינזאגי יצטרך לעשות בקבוצות הבאות שלו אחרת הוא מהר מאוד ייבעט לכיוון הבולוניות
כל עוד הוא ימשיך להצליח הוא לא יגיע לבולוניות וכן גמר צמפיונז, כניסה פעמיים לטופ 4 בלי יותר מדי בעיות וזכייה בגביעי איטליה עם סגל שבע שיורד ברמתו בכל שנה, זו הצלחה. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
כמה נקודות יתרון לברצלונה בטבלה השנה? ובאליפות שנה שעברה זכתה כשכולם בעונה זוועתית. אנצ'לוטי לא מאמן של ליגה, כמות הפעמים שזכה לעומת הקבוצות שאימן היא לא מרשימה.
אכן הייתה. וזה כואב מאד. אבל אנצ׳לוטי הראה שהוא לא זוכה בליגה בכל פעם שהקבוצה שלו היא לא הכי טובה בפער.
אה? באיירן פיטרה אותו זריז לפני שהיה עוצר את רצף האליפויות שלה. בריאל יש לו אליפות אחת ב4 עונות, זה נשמע לך מאזן מרשים במועדון כזה ובליגה שבה יש לו רק יריבה אחת? זה מאמן שמאז ומתמיד הקריב משחקי ליגה כדי להביא את הקבוצות שלו למקסימום מוכנות לשלבים המכריעים בצ'מפיונס. לאליפות מקומית זה הספיק רק כשהיריבות שלו היו בעונה רעה או שלא היו לו יריבות בכלל.
ב2015 ריאל פתחה את העונה חזק והובילה בבטחה על בארסה שלא בדיוק הסתדרה עם לואיס אנריקה בחצי שנה הראשונה שלו, ואחר כך הגיעה נפילה גדולה בפברואר-מרץ שעלתה בתואר. עונה קודם ב2014 זה בכלל היה מרתיח - בסוף העונה בארסה הייתה בכאוס טוטאלי עם טאטה מארטינו ואיבדה נקודות בסיטונאות, אתלטיקו נפלה מהרגליים עם סגל קצר בשתי מסגרות, ואנצ׳לוטי מצדו זרק לפח 7 נקודות (!!) מול ולנסיה, ויאדוליד וסלטה ויגו כדי ״לשמור כוחות״ לחצי גמר נגד באיירן מינכן, כשיש לו את הסגל הכי טוב ועמוק בליגה ואולי אפילו באירופה. אשכרה האליפות הייתה על הרצפה והוא בעט בה. גם העונה הפער מבארסה וההתנהלות בחודש-חודשיים האחרונים ממש לא הגיוניים. בארסה צוברת נקודות בקצב רצחני ולא בטוח שלהפסיד אליפות ליריבה עם 82% הצלחה זה בהכרח כישלון, אבל מהצד שלנו 68 נקודות מ33 משחקים זה בדיחה ואין לזה שום הצדקה. חרא של מאמן ליגה, ולא בטוח שההצלחות היחסיות בגביעים שוות את זה.
