דברים מוזרים בכדורגל שנשמעים לא נכונים אבל הם כן

@oranfu
אתה יודע, אני מוכן להישבע בתור אחד שראה אותו קבוע שמריו גצה עד המעבר לבאיירן היה בגיל 18-20 מה שדה בריינה היום (והוא אפילו צעיר ממנו בשנה). גם הגוף שלו התפרק מפציעות בגיל צעיר וגם אצלו גילו מחלה כרונית במטאבוליזם וגם הוא קיבל החלטות קריירה גרועות (כמו המעבר לבאיירן), כלומר אני יכול לבנות קייס שלם (בדיוק הקייס שאתם בונים לרונאלדו) על למה גצה הוא בעצם גדול יותר מדה בריינה כי בגיל 18 הוא עשה את מה שדה בריינה עושה בגיל 32 + שער ניצחון בגמר המונדיאל אז תאר לך לאן היה מגיע בלי שהגוף היה מתפרק לו. זה לא נשמע מצחיק/מגוחך כשמסתכלים מה קרה בפועל בחלוף עשור?

 

לא עושים לרונאלדו הנחות, מכניסים הקשר לדברים. אחרת אנשים יגיעו למסקנה שמריו גצה אשכרה ברמה שלו.

אני מבין שלא ראית אותו בשיאו, אבל רונאלדו כבר בגיל 21 היה השחקן הטוב בעולם (הצעיר ביותר), היקר בעולם והמבקיע הטוב באירופה.
את כל התארים האישיים הללו הוא קטף בסיום העונה המפורסמת בברצלונה. לא מדובר באיזה פוטנציאל דמיוני.
הוא סחב נבחרת אוברייטד וקבוצות בעונות מעבר, בליגות יותר תחרותיות, על הגב. הוא הפסיד אליפויות על נקודות בודדות.
הוא גם השתפר מעונה לעונה. באינטר הוא התחיל למסור ולבעוט חופשיות כמו אמן. מה שקטע את הכל זה כאמור חוסר מזל מחריד עם פציעות.
אז כשאתה עושה את החישובים תכניס הכל למשוואה - זה שחקן שהגוף שלו החזיק בשיא בערך 5 עונות לעומת 15+ של מסי ורונאלדו.

נ.ב - לגבי זידאן, די אירוני שציינת אותו בגלל האליפויות.
לא רק בגלל שהיכולת שלו ביובנטוס שנוייה במחלוקת, אלא גם בגלל שרונאלדו הפסיד למועדון שלו 2 אליפויות אחרי מאבק צמוד (כולל במחזור האחרון). בזמנו היו הרבה שמועות שיובנטוס נוהגת לשחד שופטים. אחרי כמה שנים החליטו לחקור את הנושא, והתברר שהשמועות היו נכונות (לקחו מהם את התארים, אחת העניקו לאינטר). רק חבל רק שלא חזרו יותר אחורה לתקופת רונאלדו. חוסר מזל, כבר אמרתי?

 

אבל הדעה על רונאלדו היא דעה רווחת, לא איזו דעה נישתית.

אתה מדבר פה על שחקן שהציג יכולת גבוהה שנתיים עד גיל 20 ומאז לא ממש עשה כלום, רונאלדו הציג יכולת גבוהה מספיק בשביל הטופ של הכדורגל גם אחרי הפציעות והיה טופ דוג גם בברצלונה, גם בריאל, גם באינטר וגם במילאן (כמובן שלקראת הסוף כבר היתה דעיכה לא מבוטלת ביכולת).
אנחנו לא עושים אינדוקציה ליכולת הכללית שלו רק לפי שנתיים ממש בתחילת הקריירה.

שער ניצחון בגמר מונדיאל זאת לא הוכחה לגדולה של שחקן, גם שחקן שולי לחלוטין יכול להבקיע שער כזה.
גצה עם בעיות בריאותיות וכל מה שעולם הכדורגל זוכר ממנו זה שער בגמר המונדיאל. רונאלדו עם בעיות בריאותיות ועולם הכדורגל זוכר ממנו שלל רגעים אדירים ברמות הכי גבוהות.

יש הרבה שחקנים שהיו סופר מוכשרים ופציעות הכריעו אותם, ברמה כזאת שאפשר לדמיין מה היה יוצא מהם אם לא הפציעות.
רונאלדו היה בטופ למרות הפציעות. הוא הוכיח את עצמו, הוא לא היה איזה רוני קלדרון.
וכל עולם הכדורגל מתייחס אליו ככזה, ברור לכל מי שראה אותו שהוא היה משהו פשוט נדיר.

 

חחחח איזה תזמון.

 

התחלת דיון מעניין אז הייתי חייב להמשיך,
תבטחו לי רק שלא תצאו עליי כי אני רואה את התגובות שבדרך,
דירוג שאני לא יכול להסכים איתו וכן אני זוכר ששפטת את השחקנים רק לפי היכולת שלהם בליברפול/OKC ולא לפי קריירה (הרי כריס פול והארדן היו נכנסים לטופ 5).
ג'רארד (אל תהרגו אותי) לא ראשון וגם לא ברמה של הרביעייה הזאת, טורס מעליו כי אני נותן משקל ליכולת בזמן השיא, בדיוק כמו שאני לא שם את מסי ראשון או אפילו אני שם את רונאלדו לפני מסי.
בשבילי צ'אבי הכי גדול לצד רונאלדיניו.
הדירוג של OKC כמובן לא פייר בגלל שהארדן שיחק מעט וגם זה בתור ילד.
בליברפול אני לא מצליח לבחור...
סוארז, טורס, סלאח, מאנה, אליסון טופ 5 שלי, מי הכי גדול זה קשה... סוארז כמובן עם הקריירה הכי גדולה, סאדיו מאנה לדוגמא זה שחקן שנתן לי את תחושת הביטחון הכי גדולה, זה שחקן שהפחיד הגנות, לא מתבייש להגיד שמאנה יכול להיות הכי גדול שראיתי בפריים של ליברפול (הפערים קטנים בין הגדולה של כל אחד פה).

 

אני נתתי שקלול גם להמשכיות ויציבות לאורך שנים ולא רק ליכולת בשיא.

ג'ררארד מבחינתי היה עצום כי ידע לעשות הכל ברמה מצויינת. כל אחד יכול לדרג איך שבא לו, אצלי הוא בוודאות טופ 2, מתלבט לפעמים עם הטופ של סוארז.
לגבי הארדן, בOKC הוא עדיין לא נראה כמו המפלצת שהוא נהיה ביוסטון. בפיינלס ב2012 הוא היה מזעזע, זה נכון שבגמר המערב הייתה לו סדרה טובה. סה"כ כשהוא עזב הבנתי שאכלנו אותה אבל לא הייתי בטוח שהוא יהיה טוב בתור שחקן מספר 1 של יוסטון. הוא הוכיח שהוא ענק ביוסטון.

 

@Sir Alex
לא אמרתי שגצה ברמה של רונאלדו, אמרתי שגם לו אפשר לבנות קייס שיציג אותו הרבה הרבה הרבה יותר גדול ממה שהוא היה. ב20 שנים אחרונות אני יכול לחשוב רק על מסי שעשה עד גיל 21 יותר ממנו, גם לא אואן. אז גם במקרה שלו בהחלט אפשר לעשות הנחות מפה ועד כמה רחוק שרוצים להגיע. פשוט יש לנו ברזילאי מצד אחד וגרמני מצד שני, אז לאחד עושים הנחות ומהשני מתעלמים.
לגבי זידאן - גם בעיניי הוא לא שחקן טופ 10 היסטורי. אבל הוא כן הוביל קבוצות להצלחות בליגות חזקות מאוד והיה מעולה גם בזירה הבינלאומית והכל במקביל לרונאלדו. זה המינימום שאני מצפה לו משחקן שמחשיבים טופ 10 היסטורי לא משנה כמה כישרוני ובלתי עציר הוא היה (ואני מאמין לכם כשאתם מתארים אותו ככה). תשאל בפורום האיטלקי מה אנשים חושבים על פרנצ'סקו טוטי בשיאו, יתארו אותו בצורה דומה. אלה השחקנים שרונאלדו צריך להיות מושווה אליהם (זידאן, טוטי, אולי גם באג'יו), מסי וכריסטיאנו גדולים עליו בהשוואות האלה.

@oranfu
השער ההוא בגמר המונדיאל הוא אולי הרגע שמגדיר את הקריירה שלו אבל בקדנציה בדורטמונד הוא היה כל כך הרבה יותר מרשים ממה שהוא היה באותה תקופה ואנשים בקושי זוכרים את זה. שער בגמר המונדיאל כן זוכרים. רק מראה עד כמה הטורניר הזה הוא אוברייטד (לראייה כדור הזהב הולך לרוב לשחקן שכיכב במונדיאל בשנים שיש כזה, גם אם לאורך השנה הוא לא היה בטופ 5 הכי טובים). ובינינו, בלי להוביל את ברזיל ל2 גמרים ולזכות באחד מהם אני לא חושב שרונאלדו היה מקבל הילה כזאת.

 

מסכים שעניין המונדיאלים הוא אוברייטד, אבל אי אפשר לבטל אותו לחלוטין, בסוף זאת הבמה הכי גדולה.
ורונאלדו לא הבקיע איזה שער אחד, הוא עשה הרבה יותר מזה.

רונאלדו היה מדהים בקבוצות שלו ואז הגיע לבמה הכי גדולה (גם אם לא הכי איכותית) וקיבל שם עוד חתיכת חותמת.

מקצועית זאת לא הבמה הכי מרשימה, אבל תדמיתית שום דבר לא משתווה לזה וראינו כמה שזה היה משמעתי למסי (שגם ככה לדעת רבים הוא הגדול בהיסטוריה) ולעומת זאת איך רונאלדו לקח את ההדחה שלו.

 

אתה אומר זה לא אשמתו שהוא נפל על הקטור קופר

 

קשה להיות אוהד okc.
נחנקנו נגד מיאמי ,נחנקנו נגד הווריירס, זרקנו את הארדן שאיתו בלונג ראן ברוסטר היינו מביאים טבעת.

אני עוד יכול לחזור אחורה ... שהכפפה היה שומר על בלאק ג'יזס מהמשחק הראשון בסדרה...
אולי גם על זה הפסדנו טבעת.
בקיצור להיות אוהד הסוניקס\OKC זה לחיות על ה"what if"...

 

צרף לזה את ליברפול וגרין ביי.

יש מצב שאני הנאחס.

 

אהבתי את הגלגול הקודם של okc

 

ריבאלדו ייזכר בצדק כאחד הכדורגלנים הגדולים בכל הזמנים אבל פרק הזמן שלו בטופ העולמי נמשך שש עונות בלבד(2002-1996)שבמהלכן זכה בשתי אליפויות ספרד, גביע עולם אחד, ופעם אחת הוכתר כשחקן השנה באירופה וכשחקן השנה בעולם. זהו ללא ספק פרק הזמן הקצר ביותר בטופ העולמי של שחקן שייזכר כאחד הגדולים ביותר, ואני לא מתכוון לכוכבי על שנאלצו לפרוש מוקדם עקב פציעות או שהקריירה שלהם דעכה מוקדם מאותה סיבה(כמו למשל ז'וסט פונטיין). לריבאלדו לא הייתה בעיית פציעות והוא שיחק עד גיל 43 ובכל זאת נראה שהתהילה שלו נמשכה מעט מדי זמן לעומת איך שהיא יכלה להימשך. אולי זה היה בגלל המעבר המאוחר יחסית לאירופה(בגיל 24) ואולי זה המעבר הכל כך שגוי ולא מוצלח למילאן ב-2002, לפחות בעיני מדובר בחלוץ שיכול היה לככב ברמות הגבוהות לכל היותר עד גיל 40.

 

וזה די מוכיח שלא נכון להשוות בין קריירות של שחקנים בתקופות שונות.

ריבאלדו היום, עם הנתונים הפיזים והטכנים שלו, היה יוצא מברזיל בגיל 16 17 לכל היותר.