ניימאר בערב הסעודית - מה יש לכם להגיד

הדיון הזה היה צובר יותר טראפיק אם היה נפתח ב2019.
יכול להיות שהוא הפסיק לעניין?

 

שחקן לא מקצוען וקריירה מבוזבזת כמעט לחלוטין. שיחק כדורגל של טופ רק 2-3 עונות בברצלונה, במונדיאל 2014 ואולי בחצי העונה הראשונה בפסז'. עוד דוגמה לכך שכישרון "טבעי" הוא ממש לא רכיב חשוב בהצלחה של שחקן, אם הוא מגיע בלי מוסר עבודה, שאפתנות ומנטליות של מקצוען. מבחינת כישרון "טבעי" יכול להיות שניימאר היה גדול יותר מכריסטיאנו רונאלדו, אבל בפועל הפורטוגלי הוא שחקן טופ 2-5 בהיסטוריה ששלט בכדורגל העולמי כמעט 15 שנה, והבריזלאי ייזכר בעיקר בגלל השערוריות, לצד אולי פיק קצר בבארסה ככינור שלישי למסי וסוארז.

 

עוזב את אירופה באיחור של שנתיים שלוש. מרגע שהגיע לפריז הוא רק חיפש את החיים הטובים,למזלו הוא לא גמר כמו אדריאנו (שבעייני היה הרבה יותר גדול ממנו).
הוא פרש מכדורגל מקצועני ,ולא הודיע.
מודה מעולם לא אהבתי אותו,יותר מידי הצגות ומעט מאוד תאכלס.

 

ניימאר השחקן ששולם עליו הכי הרבה בהעברה אחד ובכללי בפער (222 העברה לפ.ס.ז' ו-400 מיליון בסה"כ, 88 בארסה ו-90 עכשיו).
מבחינת היסטורית העברות,
ניימאר מופיע 3 פעמים ב-23 העברות הכי היקרות בהיסטוריה.

 

כשרון בקנה מידה היסטורי. לא חושב שהוא נחות ממסי, רונאלדיניו או הרונלדואים.
על הנייר יש לו גם כמות תארים סבירה - צ'מפיונז, 2 אליפויות ספרד, קונפדרציות ואלימפיאדה עם ברזיל, 5 אליפויות צרפת, ועוד איזה 20 גביעונים.

אבל בגלל האופי המחורבן והלוזרי שלו הוא בפועל סתם עוד שחקן עם טריקים ופרטי טריוויה נחמדים.
שחקן קטן יותר מזלטאן, לבנדובסקי, סוארז, בנזמה ועוד. אולי איזה בייל או הזארד...

 

הגזמת. הכוכב של ברזיל במשך כעשור זה קצת יותר מהכוכב של ויילס. יכול להיות שניימר לא מצא את הקבוצה שלו. הרי ברור שהוא לא התחבר לפסז'.

 

לי זה היה הגיוני שהדיבור על המעבר לפסז' היה שניימאר רוצה לקחת קבוצה על הגב שלו ושהוא בחיים לא יזכה בכדור הזהב לצידו של מסי. הוא גם היה טוב מדי מכדי להיות האופציה השנייה או השלישית בהתקפה.

הבעיה שהוא עצמו מעולם לא הבין איך, לא רצה באמת, או לא חוּנך, להיות מכונת כדורגל כמו השחקנים של הטופ האירופי.
בברצלונה הוא היה מדהים לפרקים, אבל כנראה שהיה לו קל להיות מדהים כשאתה הכישרון העולה, כשכל הלחץ הוא על מסי ומסביב משחקים אגדות כדורגל שכבר עברו הכל ביחד.
זה לא אותו דבר כשכל הלחץ הוא עלייך לאורך 11 חודשים, הכל מסביב קרקס, ואתה לא מטפל בגוף שלך מספיק כדי להחזיק מעמד יותר מכמה חודשים בודדים.

אז בסדר, הוא עשה את השנתיים שלו בבארסה, עוד שנתיים-שלוש בכאילו עם פסז' כולל גמר אלופות אחד, והוא שיחרר את הקצת דרייב שהיה לו להוכיח את עצמו לעולם.

 

זה לא כזה קל, כי ראית שחקנים מצויינים כמו אלכסיס או פאברגס או זלאטן שלא הצליחו ליד מסי כמו שניימאר הצליח לידו. אני כבר לא מדבר על פלופים מוחלטים כמו קוטיניו וגריזמן. ניימאר זה מפלצת של כשרון שברגע שהצלחת להכניס אותו למארג קבוצתי כמו בבארסה זה הפך לאימת כל ההגנות. פאריס זה מועדון שכונה וניימאר הגיע על תקן מלך השכונה. מה גם שלהבדיל מ-R9 ורונאלדיניו החייכניים לניימאר יש דימוי של ערס מעצבן, להבדיל משניהם גם אין לו גביע עולמי ביד(למרות שהוא עדיין מאד נערץ בברזיל)

 

כל אחד מהשחקנים שציינת נתן תפוקה בהתאם ליכולות שלו פחות או יותר.
פברגאס ואלכסיס נתנו תפוקה יפה יחסית, אבל הם פשוט לא היו שחקנים ברמה מספיק גבוהה לבארסה של אז (במיוחד פברגאס שלא באמת יכל להתחרות בצ׳אבי ואינייסטה, ולא היה מספיק טוב לעמדות האחרות שהמציאו לו).
זלאטן נתן מספרים טובים מאוד לעונה ראשונה של חלוץ, אבל היו לו בעיות אגו בחדר ההלבשה ומול פפ.
קוטיניו איבד קשר לכדורגל מקצועני אחרי שעבר מליברפול.
הסיפור היחיד שקצת טראגי והאשמה היא לא באמת בשחקן 100% הוא גריזמן. הוא שחקן טוב יותר ממה שהמספרים שלו בבארסה מראים, אבל לא התאים למערך (ומבחינת יכולת נטו הוא גם יותר כמו אלכסיס סאנצ׳ז בפריים, לא איזה כוכב על כמו שהסכום ששמו עליו מרמז).

 

לדעתי אתה עושה פה סלט.
פברגאס היה מצויין ליד מסי, בעיקר בגלל השיתוף פעולה שלו עם מסי.
אלכסיס גם עשה את שלו, וגם זלאטן.
פברגאס וזלאטן שוחררו בגלל ענייני אופי, אלכסיס עזב כדי לפנות מקום לניימאר.
בכל מקרה השניים הראשונים הגיעו הכוכבים עם הרבה אגו, בניגוד לניימאר שבארסה ומסי עבורו היו גם האבן הראשון באירופה וגם שמות עם יראת כבוד.

גריזמן וקוטיניו(שוב, כוכבים מבוססים) היו כישלונות ברורים מראש כי באו לשחק על משבצת או למלא פונקציה שמסי שיחק בא או מילא אותה. העניין שלהם היה חוסר התאמה טקטית ברור.

 

הכסף הערבי גמר לו את הקריירה עוד במעבר לפסז, כמובן משולב באופי הבעייתי שלו.
בנקודה הנוכחית אין מה להיות מופתע.

לחלוטין לא מימש את הפוטנציאל שלו, אבל שוב, זה היה ברור ברגע המעבר לפריז.