זוכרים שטפלון שון פייטון שהגיע לנקות את "עבודת האימון הגרועה בהיסטוריה של הליגה" הפסיד שבוע שעבר בבית לאסופת כלומניקים הזאת שנדרסת כבר שעתיים על ידי משאית לאורך ורוחב המגרש פוטבול בבפאלו עם התקפה שלא הצליחה לעשות יותר מ-16 נקודות? מעניין אם נשמע על זה מ->0 כל החברים שלו בתקשורת.
בדיוק, איך בעונה כזאת שבה קיימות קבוצות כמו שיקאגו וטמפה ואטלנטה ואריזונה עדיין יש סיכוי לא מבוטל שקיילב וויליאמס ימצא את עצמו ב-AFC? למה תמיד הכל נגדי?
למה הפסימיות הזאת אבא? כולה צריך להגיע ל-FG ריינג', זה אומר סביבות ה-35-40 יארד ליין של היריבה. כזה בשמיים עם "תודה לאל שרודג'רס כבר לא פה כדי לחרב הכל ולזרוק פיק 6 בסבירות של 800% בסיטואציה הזו"?
כל עוד הוא בפנים אני רגוע סיכוי לא קטן שאם הם מספסלים אותו בשביל טייסון באגנט הקבוצה עוד עלולה להתחיל לתפקד.
יש בועט רוקי גם. צריך להגיע למצב טוב של בעיטה לא סתם בעיטה. הלך המשחק. חבל. נהנתי 3 רבעים, רבע אחרון מחורבן. רוג'רס היה ענק. עונה אחרונה חלש. הכל בסדר, הצדדים הגיעו למיצוי. אני מרוצה מאוד ממה שרואה מלאב בינתיים. חושב שהוא יכול להיות שחקן טוב להרבה שנים.
אתה מרוצה מלאפלור, לא מלאב. הוא לא עשה שום דבר שכל QB ממוצע לא היה אמור לעשות עם הפלייקולינג האדיר של לאפלור ומול היריבות הספציפיות הנכות האלה. שבוע שעבר ספציפית גם ה-OL היה אדיר (לא יודע לגבי היום אבל עם כל הפציעות אני מניח שלא משהו). בשני המשחקים האלה הייתה רק סיטואציה מורכבת אמיתית אחת עם סיטואצית מסירה ברורה ב-Game script בעייתי - הדרייב האחרון הזה שבו הוא לא היה קרוב להיות קרוב. אולי ייצא ממנו משהו ואולי לא. כרגע זאת לחלוטין אופרציה של לאפלור עם לאב כבורג במערכת עם 0 סימנים להראות שהוא יכול להפוך למערכת עצמה ביום מן הימים.
עכשיו כולם לסתום ת'פה ולא להעביר לי שיחות - יש מייכה פארסונס+דימארקוס לוראנס+סאם וויליאמס+דאנטה פאולר נגד זאק ווילסון על מסך הטלוויזיה שלי. שקט. הס. דממה.
