איך הם מעזים לדרוש להשיב את המשפחות שלהם, ועוד לפני שהקמנו את עצמונה 2. חצופים. חמאס דרש את שחרור כל האסירים הבטחוניים כבר ב- 7/10, לאן המחיר עלה? טיפ של אלופים: נסו לבחור פעם הבאה בממשלה שלא תיתן ל- 300 אזרחים להיחטף מהבתים שלהם, אז לסינואר לא יהיה מחיר מלכתחילה.
https://rotter.net/forum/scoops1/830720.shtml סקר לא בלתי מעניין. סינוואר חשב שבמתקפת השביעי באוקטובר הוא יקבל מעמד של צלאח א דין, בפועל היריב המר שלו עקף אותו בסיבוב
המחיר ידוע מזמן. החיילים נהרגים כבר חודש עבור הכסא של הנאשם. ואני לא חושב שזו מטרה ראויה לאבד את חייך עבורה.
אל תהיה אהבל. לא מדובר על המשפחות אלא על חברי הכת, "המחאה", שנדחפים לכל דבר ומשתלטים בכוח והופכים כל דבר לפוליטי. ולא נראה לי שיונמו בחר בממשלה הזו.
א. אין לי שום תלונה לבני המשפחות. בכל מקרה רק ציינתי שזה כבר קרה. ב. בהפוגה הראשונה שחררנו חטופים בלי עצירה מלאה של ההתקפה ועם שחרורי מחבלים די זניחים. ג. לא הצבעתי לממשלה. ניר ברקת מאשר שהממשלה מסכנת חיי חיילים, לכאורה בגלל לחץ אמריקאי. [הוא כמובן אופורטוניסט בינוני שמחפש להתבלט כאיש ימין, אבל העובדות הן עובדות]
לפני כמה שנים חזבאללה היה שקוע מעל הראש במלחמה בסוריה, זאת היתה העת הכי טובה לתקוף אותו. ביבי בחר שלא, כי כהרגלו הוא התמכר לשקט ורצה לשמר את הקיים. "מנהיג"
״לכאורה״ זאת אומרת שאין לך באמת מושג אם זה בהשפעת הממשל האמריקאי או לא. גם לניר ברקת. צריך להבין משהו, יש דבר כזה שנקרא כלכלת חימושים. לישראל יש X טילים. זאת כמות מאד מאד גדולה אבל עדיין מוגבלת, במסגרת של הכמות הזאת אתה שומר את רוב הטילים לצפון, ממה שאתה שומר לדרום אתה צריך לברור טוב מה להפגיז. לא כל בית שאתה חושד שיש שם משהו אתה תפגיז. ההפגזות קורות רק אם יש ודאות מוחלטת למחבלים/מצבור נשק. אז נכון שזה נורא עצוב שמתו לנו 8 חיילים ביום אחד אבל זה לא משהו שקורה כל יום אלא החריג, זה כמו שבסג׳עיה הלכו לנו 9 במכה, וסג׳עיה זה איזור עם ״יותר חופש פעולה מהאמריקאים״, דברים כאלה קורים במלחמה, אבל כל עוד זה החריג ולא הנורמל אז לא צריך להיכנס לפאניקה.
@DRORIKO אני מבין שעמית סגל הביא את דברי טולדנו על 'כלכלת חימושים', אבל זה לא קשור. ממשלת ישראל בוחרת אקטיבית לסכן חיי חיילים כדי להרוג פחות עזתים 'בלתי מעורבים'. זה אומת שוב ושוב. אתה מוזמן לגגל קצת על סוגי התחמושת שיש לישראל ועל צורת הפעולה של ישראל בעזה כדי להבין כמה הדברים גלויים לגמרי.
יהיו גם הזדמנויות אחרות. וגם אם לא יהיו כאלו טובות, עדיין, מה שלא יהיה, צה"ל צריך לשנות פאזה. ולעבור לאסטרטגיה הגנתית שנשענת על נטילות יוזמה והנחתת מתקפות פתע עצומות ללא התגרות. מדי כמה זמן. אי אפשר כל הזמן רק להגרר אחרי היוזמה והמתקפות פתע של האוייבים. לצערנו. הדוקטרינה של לפני 7 לאוקטובר, של מגננה וקווי הגנה נייחים, פשטה את הרגל. ככה זה כשבצד שלך של הגבול יש מיליוני אזרחים חשופים על הגבולות. ולאוייב בצד שלו ממש על הגבול יש גם מיליוני אזרחים על הגבולות. ובמיוחד מיליונים כאלו שלא אכפת להם שבגני ילדים שלהם מאכסנים RPG ומטעני ממצרר, ומתחת לבתים שלהם כל יום חופרים מנהרות התקפיות ברוחב של כביש דו סטרי. לצערנו. ככה זה כשאפשר למוטט לך קווי הגנה שלמים עם טנדרים וטוסטוסים ורקטות תוצרת בית ורחפנים מעלי אקספרס. כמובן שגם הפיקוד העליון בצה"ל צריך לעבור שינוי מקיף. לחזור להיות פיקוד חצוף. יוזם. שש אליי קרב.
