הפרמייר ליג, מח' 33: ארסנל מול אסטון וילה, ליברפול מארחת את פאלאס, סיטי את לוטון,ניוקאסל VS. טוטנהאם

מרגיש שאמרי הופך להיות הקריפטונייט של ארטטה. בשני המשחקים העונה וילה הייתה עליונה על ארסנל והציגה משחק מצוין, אבל חייב לציין שהרגיש לי שארטטה היום גם תרם מאוד לניצחון הזה. ניהול משחק לא ברור ואין לי מה להוסיף למה שאחרים כתבו פה.

חבל שארסנל לא רמאית כמו הקבוצה במקום הראשון, אבל נו שוין. אולי יום יגיע ויבינו שכל מה שקורה כאן חסר ערך ספורטיבי, למרות שארסנל וליברפול עושות עבודה נהדרת.

 

הוצאת לי את המילים מהפה

 

תיקון קטן, שיחקנו מצויין בווילה פארק. משחק סופר דומיננטי עם הבלחות מעטות במתפרצות של וילה.

המשחק היה נראה +- כמו המחצית הראשונה היום.

 

אחלה, גם אני רואה את זה והייתי מהבודדים פה בקיץ שגם הימר על אליפות שלכם(כולל עד הלום).
יחד עם זאת הייתי ממליץ לך לא להתמכר לטעם הזה ולדבר ככה שאתה לא מחליף בעד אף מאמן.

זה בקלות יכול להסתכם בסייקל ההוא עם ונגר מ2006.
כלומר להראות הרבה פעמים כמעט, כמעט תמיד יפה לעין, לגדל לא מעט שחקנים אדירים ולהסתכם בכלום כשברוב הזמן כולם יודעים מתי תגיע התקופה שאתם תקרסו.

לא חושב שצריך להחליף בקיץ וגם לא מאמין שזה משהו שישקל עכשיו, גם אם תוציא עוד 4-5 תוצאות רעות.
יחד עם זאת כן הייתי חוקר ומברר מה קרה פה ואם אני מגיע למסקנה שלארטטה יש מעצור גדול להעמיד קבוצה בתנאי לחץ של סוף עונה אני כן הייתי מתחיל לאתר את המחליף, אולי תוך כדי העונה הבאה אם תהיה שוב התרסקות, אולי בקיץ הבא.
אף מאמן לא צריך לחיות בתחושה שהמקום שלו כל כך בטוח בטח בתנאי עבודה שאתם נותנים לו ובתקציבים האלה.
אתם לא ליברפול. יש לך בעלים שמכוון להגיע הכי רחוק ומשקיע המון כסף, זמן ומשאבים כדי לממש את זה.

נכון ההפסד הזה בראייה של כ-20 משחקים אחרונים הוא לא סוף העולם.
אבל כשאתה נלחם מול כוח כמו סיטי הוא מספיק כדי שמפה סיטי תשייט עד לסוף.
אני לא הייתי מקבל את זה בהכנעה, בטח לא אל מול ההופעה הנרפית הנוספת הזאת מול אמארי כשלגמרי התבטלתם בחצי השני.
אני רואה שבתקשורת בשבוע האחרון דיברו בלי סוף על הלגאסי שלו בארסנל ועל השושלת שהוא מייצר...בחיים כנראה לא קראתי מצבור של פורפליי על עבודת מאמן לפני שבאמת הרימו פה תואר...חישובי שושלות מתחילים לחשב אחרי האליפות השנייה, לפי סטנדרט שאיזה מאמן סקוטי עם אף אדום הכתיב, לא אחרי השלשול השני באפריל.

אני אמשיך להגיד, כמו גם אחרי נצחונות, שאני פשוט לא מבין את המעמד הזה של האברץ. הוא שם כאילו הוא אודגורד או סאקה, אותו מעמד, אותו רף משכורת.
לא מצליח להבין את זה.
לא כקשר ובטח לא כחלוץ false 9 שנכנס בין הקווים.
הוא יכבוש לפעמים שערים מכריעים ויתן תפוקה נאה לשחקן שזה לא התפקיד הטבעי שלו אבל ברוב הדקות זה פשוט נראה חרא.

גם זינצ׳נקו זה מזמן לא זה, הוא פשוט עלוב ובניגוד לשחקנים גרועים אחרים כשהוא על הדשא הוא די מכתיב את הצורה שתשחק איתו כאינברטד והכל נגזר משם. אמארי התכונן לזה יפה(למרות שפקפקתי לגמרי בהרכב שהעלה ופה טעיתי בגדול).

 

אני מסכים עקרונית, לא מוכן לקבל בארסנל מאמן חסר שאיפות כמו ונגר משנת 2009 בערך. וההבדל ביניהם בכל הנוגע לתחרותיות ושאיפות הוא אסטרונומי.
אני זוכר טוב מאד מה זה מנג'ר שרואה בטופ 4 תואר או שחותם על מקום שני ל20 שנה.
ארטטה אוכל את עצמו כשאנחנו מפסידים, זה רודף אותו והוא אובססיבי לשפר את הקבוצה 24/7. הוא גם לא מכחיש מציאות כמו ונגר, שמתייצב אחרי שחטף שישייה ואומר לך שלתוצאות כאלו אין משמעות ושהיתה חסרה לנו חדות.

גם אם נדפוק את זה העונה, אני רואה מה הוא עושה בקבוצה ואני סומך עליו שנהיה במאבק האליפות גם בעונה הבאה. ואם יש לו מחסום - אז אחלה, על מחסומים מתגברים, כמו שאחרי שש שנים של מקום 5-8 הפכנו לקבוצה שהולכת ראש בראש, עם סגל מהצעירים בליגה, בקבוצה הכי טובה בהיסטוריה של הפרמיירליג כבר שנתיים ברצף.

ולמה בלי תואר? לקח גביע בחצי העונה הראשונה שלו על הראש של ליברפול, סיטי וצ'לסי.

אין להנהלה מה לחשוב. יש פה תהליך נהדר ולפעמים חלק מהעניין זה שני צעדים קדימה ואחד אחורה. מצפה שיקבל חוזה חדש בקיץ ושבעונה הבאה נוכל להציג קבוצה יציבה יותר לאורך העונה, עם עומק איכותי שניתן לסמוך עליו, בניגוד לשחקנים כמו ויירה, אנקטייה, פארטיי, ז'סוס, זינצ'נקו, נלסון ועוד, כדי שלא נשפוך מנוע ככה.

 

@Dennis Bergkamp

בוא רק נזכיר שזה לא וונגר שהחליט שלא בא לו יותר הישגים, אלא המצב הכלכלי של המועדון שלא יכל באמת להתחרות ביונייטד וצ׳לסי.

 

שכחתי את הגביע ההוא.
אחלה תואר להתחלה. אבל מאז שהעסק התניע לו אין פה שושלת ואין פה כלום. יש פה תהליך וככה צריך להתייחס לזה.
רק שתהליכים לא נשארים לנצח. כמו שכתבתי ואין טעם לחזור על זה, לכל קבוצה יש סייקל, מקווה בשבילך שלא פגשת את הפיק של הקבוצה הזאת תחתיו.

זה גם לא מקרי לדעתי שאני כתבתי על ונגר 2006 ואתה התייחסת למה שונגר עשה מ2009. אני זוכר את עצמי מתדיין עם אוהדים שלכם פה ב2006 כשהם מספרים לי אז סיפורים שזו קונטנדרית על מלא מלא כשרק כל פעם העסק נפגע כי איזה אדוארדו נפצע או ראמזי נפצע או אבו דיאבי נפצע.
לקח להם כמה שנים להתפכח על תהליכים שזיהינו ב2006.
בכל אופן בעולם הכדורגל אין באמת מה לתכנן משנה- שנתיים קדימה.
אתה יודע כבר למה חוזים ארוכים נועדו בדרך כלל....לכספי פיטורים מפוארים.
בכל אופן, אם זה לא קורה העונה שנה הבאה היא make or break אלא אם תרצו להוביל את עצמכם לעוד פסיכוזה ונגרית נוסטלגית של מאמן שנותן לך את ההרגשה שאין לו תחליף כי יש לו רצפה ברורה אבל גם אין באמת איום על תארים מרכזיים למרות ההשקעה והסבלנות(הדי נדירה בנוף).

על העונה הזאת אפשר לשאול גם שאלות קשות שאני שם לב שחלקכם שואלים בעקביות כמעט מדי מחזור והוא בהחלט מי שצריך לתת עליהן תשובות.

 

ארסן ונגר לא היה חף מטעויות, אבל הוא עשה המון עם המשאבים שלו, ושמר על המועדון שלו בפסגה כשהיה מיועד להתרסקות.

בניגוד לארסנל ההיא שלא הצליחה להתאושש מהאבדות שלה, הקבוצה של ארטטה משתפרת משנה לשנה, ולא הגיעה עדיין לשיאה. תואר אחד - פריימר ליג או צ'מפיונס יוכלו לממן לה חיזוקים שיהפכו אותה לפייבוריטית על סיטי. הם אפילו לא צריכים עוד אס כמו רייס.

 

ואם כבר מדברים על העתיד, מקס כבר אמר שנה שעברה, אם יש קבוצה שעברה את שיאה זו סיטי, שתצטרך לבנות קישור חדש. ליברפול גם הולכים לעונת מעבר, ארסנל רק הגיעו לנקודת הזמןשל ההזדמנויות הגדולות שלהם.

 

אם סיטי משאירה את דה בריינה, סילבה, רודרי היא במצב מצוין לקישור.
הם לא אוהבים להחליף הכל במכה לפני שהגיעו התחליפים, ככה שאיך שאני רואה את זה יגיע איזה פאקטה ב88 לשחק ליד רודרי ועל הדרך אולי גם עוד קשר התקפי מההיצע שרץ בשוק בקיץ או בקיץ הבא.
סיטי לא באמת ילכו לשום מקום. פפ שם, ימשיכו לזרוק מאות מליונים והסגל מסביב לקישור הוא עדיין החזק בליגה.

ליברפול בלי קלופ ועם הבעלים הנוכחי תהיה הרבה פחות גדולה ומאיימת בטווח המיידי, הגיוני.

 

חוץ מרייס וצמד הבלמים שבאמת מאוד מרשימים, אני לא רואה המון סיבות להתלהב מארסנל. קבוצה סולידית, קשה מאוד להגיע מולה למצבים, יש לה את אודגור וסאקה שהם כשרונות ענק, אבל ביחס לסיטי לצערי לא היה ועדיין אין להם ממש סיכוי. זה די דומה לליברפול- באיזשהו שלב הם falling short. גם מול סיטי לא במיטבה (בכלל), איך אפשר לצפות למשהו רציני מקבוצה שמעסיקה את האברץ כחלוץ מרכזי? ברור שהם לא יגיעו לכלום.

אין מה להתעצבן על סיטי. ליברפול וארסנל אובראצ'יבינג וסיטי אנדר. זה עד כדי כך פשוט. השנה כנראה הייתה ההזדמנות שלהם עם דה בריינה שהיה פצוע וקצת ירידת מתח אחרי הטרבל, אבל זה עדיין לא באמת כוחות.

 

דה בריינה העיד על עצמו כבר במונדיאל שהוא זקן מדי להוביל את הנבחרת שלו, השנה החזרה שלו מפציעה היה מזוויעה. גם אם ירצה להישאר, הוא כבר לא ישחק את אותו תפקיד כמו פעם לאורך זמן. סיטי כבר עכשיו מנסה להתחדש ולשנות שיטה, ועינינו הרואות, זה ייקח להם לפחות עוד שנה או שנתיים עד שהם יחזרו לאותה רמה, אז גם אם הם יישארו בצמרת, המגמה בעד ארסנל.

לפני שמפטרים את ארטטה, בואו נזכור שהוא במרחק ניצחון אחד מקפיצת מדרגה, זה מה שהמועדון חיכה לו כבר עשרים שנה.

 

נו, אבל כשהשיטה של ארסנל עובדת הגולים יכולים להגיע גם מהשחקנים הבינוניים שלהם. הם כבר הראו שהם לא צריכים עוד הרבה כדי להסתכל לבאיירן, סיטי ורויאל בעיניים.

השאלה היא האם יש לארסנל עתיד עם ארטטה, התשובה היא מול העיניים שלנו, רוב הסיכויים הם שהם כן ישיגו את החיזוקים הדרושים, ולא יצטרכו לחכות לפריצות מטאוריות כמו בעבר.

 

כנראה נמאס לדה בריינה לשחק בקיץ ותוך כדי העונה משחקים מיותרים בנבחרת בינונית שלא מכניסים לו כסף ולא יביאו לו כלום חוץ מלקצר את הקריירה.
כשהוא משחק בסיטי הוא מצוין והוא לא מראה שום סימני דעיכה משמעותיים בטח אם מנהלים לו את הדקות בחוכמה.
יכול להיות שהוא לא יסרב לכסף הסעודי בקיץ ויעזוב אבל זה לא כי הוא כבר לא שחקן משמעותי בסיטי.
הוא כן.

גם במערך אחר ועם הרבה בלמים בהרכב אני לא רואה ירידה מהבמה אצל סיטי.
הם כל העונה באיזור הטופ 3 עד שצריך להתניע, מאמין ששנה הבאה יהיו עדיין הקבוצה שכל קבוצה אחרת בליגה תנסה להשיג.

לא רואה אותם קרובים בכלל לירידה מהבמה.
דיאס עוד צעיר, לאדרסון יש המון שנים, שחקנים כמו אלברז, פודן והאלאנד רק נכנסים עכשיו לשנים הכי טובות שלהם, לרודרי יש לפחות עוד 3 שנים וכאמור הם יביאו עוד קשר רציני בקיץ ודי ברור שאחרי שדה בריינה יעזוב גם יגיע איזה מישהו בסטטוס של מוסיאלה/וירץ כמו שהם תמיד עושים כששחקן מרכזי מאוד יורד מהבמה.
זו לא מערכת שישנה על האף ומחכה שכל ההרכב הראשון ירקיב ורק אחרי שחלבו ממנו גם שנים רעות יתחיל התהליך איתור בשוק.

ארסנל מקבלת המון שערים מהמון שחקנים ומייצרת המון מצבים אבל כשאתה נלחם בסיטי עונה שלמה(ועוד עם צ׳מפיונס) אתה נלחם על דקויות.
אם לסיטי יש שוער תותח ולארסנל שוער בינוני אז זה פער.
אם לסיטי יש את האלאנד שגם בעונה שאנשים מפקפקים בו יתן 40 שערים אז לארסנל יש את האברץ וג׳סוס שביחד יתנו אולי 20.
זה פער כי שוב אתה צריך להתכונן להלחם על אליפויות של 93+ נקודות.

 

המועדון לא היה מיועד להתרסקות. הוא הידרדר בעקביות בעקבות מאמן מיושן, שנשאר כעשור מאחורי עולם הכדורגל בכל הקשור לאימונים, טקטיקה ורכש. כמה שחקנים שעזבו את ארסנל לקבוצות כמו סיטי וברצלונה, סיפרו כמה הם התפעלו מרמת האימונים בקבוצות שעזבו אליהן. לא היה דבר כזה משחק לחץ מאורגן. מצבים נייחים, מלכודת אופסייד, החזרה להגנה - הכל היה ביזיון. היתה איזו שיטה מסוימת של הנעת כדור סבלנית עם חילופי מקום, עם שחקנים איכותיים מספיק ומנג'ר שנותן להם מספיק מרחב ובעל יחסי אנוש טובים מספיק על מנת להשיג מקום 4 באנגליה.

הוא היה המנג'ר הכי מרוויח באנגליה במשך שנים ארוכות, ובאף מועדון אחר לא היה מקבל יד חופשית להיכשל כאוות נפשו. לא סתם הוא גם לא לקח משרת אימון אחרת מאז. אני לא מתחבר בכלל לגישה הנוסטלגית, כאילו מדובר בישו שהקריב עצמו למען הקבוצה ושמר עליה. הוא זה שדרדר אותה.