כאמור, אפשר להגיד את זה על כל קבוצה מחוץ לגדולות. אפילו על ב"ש שהיא כן גדולה. ולכל הקבוצות האחרות אפילו אין את התירוץ שהן נעדרו עשרות שנים מהליגה הראשונה.
אין להם דמות אחת ספציפית מעניינת אבל כמועדון הם מעניינים ועושים עבודה טובה ופיתוח, עובדים בצורה בריאה, תקעו יתד בליגה
בן רייכרט בראיון החצי שנתי שלו, בנוהל, לא מודע לעצמו. "לקחו אותי פרויקט, חושבים שהכל מותר להם" 5 אדומים השנה, 21 צהובים אשתקד. אני זוכר שג'ורדי החתים אותו וציין את מספר הצהובים שיש לו כמחמאה.
אני לא באמת יודע, אבל כיוון שאנשים מהעולם לא ממש נוהרים לישראל בחודשים האחרונים פשוט בגלל שאדם ממוצע לא נוסע למקום שמתנהלת בו מלחמה, הרי שלא צריך חרם בשביל זה.
דוגמא לכמה שהתקשורת בישראל שמה זין על הליגה לאומית. אני מתעניין לראות כמה יצא בני יהודה. עושה גוגל, באף אחד מהאתרים לא טרחו לעדכן מה התוצאה, העדכון האחרון שם הוא מלפני המשחק. אז אני נכנס למשדר בערוץ הספורט, הם לא טורחים אפילו לשים את הרולר של התוצאות בצד, רואים שם רק את רזהבי ולחמן מזיינים אחד לשני את המח.
סמנטיקה היא לא עניין של מה בכך בעניין הזה. חרם היא מילה קשה מדי. אנשים פשוט לא נוטים לנסוע למקום שיש בו מלחמה. אתה היית נוסע עכשיו לאוקראינה?
כוכבי העבר שהשתתפו בפעילות בשנים הקודמות לא הגיעו גם לאוקראינה לפני שהתחילה שם המלחמה, לכן ההשוואה שניסית לעשות כאן לא מתאימה.
זו לא השוואה והעניין הוא לא הכוכבים. העניין הוא שבן אדם ממוצע לא מגיע לאזורים שיש בהם מלחמה. אין לזה קשר לחרם.
היינקן סגרו דיל עם מישהו במדינות הללו והזמינו אותם? תיירות חו"ל כמעט לא קיימת כבר שבעה חודשים. תעשיית הכנסים - מתה באופן דומה. האם כל האנשים הללו שהפסיקו להגיע - מספר בן שבע ספרות - מחרימים את ישראל?
לא, זה בדיוק מה שטענתי. אבל במקומות האלו לא הייתה מלחמה או אירוע חריג, ולכן לא היה כל שינוי. לעומת זאת, בישראל כן היה שינוי.