ספרד הייתה שונה מאוד מההפסד החלש לקולומביה, אין דבר שהניצחון פוספס. מחצית ראשונה טובה מאוד, לאמין ימאל פשוט מטורף, טוב שיש את ימי הנבחרות שאני יכול ליהנות ממנו. לספרד לא היה שחקן כזה 20 שנה ויותר שאתה זורק לו כדור ויודע שהוא רץ מהחצי שלך לחצי השני. וביחס לזה שהוא בן 16 גם קבלת ההחלטות שלו מצוינת. איך הוא מבטל שחקנים בתנועה וגם פיזי ולא פראייר - וואו. האחרון שהיה שחקן כזה, ולהאמין לא ממש שחקן קו קלאסי - חואקין סאנצ’ס. מבין שני הסילונים בקו לאמין היה מסוכן יותר מניקו וויליאמס. מ-ה-י-ר-ו-ת. שחקן מהיר חשוב לפעמים מ-30 מסירות. דני אולמו נותן לך תחושה בכל משחק שהשער שלו בבעיטה מרחוק יכול להגיע, מבצע יפה גם באדיבות רשלנות ברזילאית הייתי אומר. דני קרבחאל בסדר גמור, צריך לחשוב טוב מה עושים עם שאר ההגנה ואם יש עוד אופציות חוץ מקובארסי שצריך להיזהר איתו. לא התלהבתי מעולם מלאפורט. כביכול לספרד יש עכשיו כמה כלים - גם להניע כדור כמו שהיא אוהבת ואני לא משוכנע שזה היה ההרכב הכי חזק שלנו - על פדרי השברירי אפשר לסמוך בכלל? וגם לפתות את היריבה ללחוץ ולטוס קדימה. לגבי השוער זו אותה טעות כמעט אחד לאחד בהשוואה ליורו, אני משוכנע שאם נעשה יוטיוב אז יש לשוער של אתלטיק בילבאו עוד טעויות כאלה וזו בעיה. אסור להתחכם אונאי סימון. אבל האמת שגם עם דויד דה חאה בשיאו כשאף פעם לא הביא את היכולת הזו לנבחרת - לא הייתי שקט. איקר קסיאס היה טוב במשחק האגדות רק אומר. ברזיל בכאוס, די מבולבלת, לא חושב גם שנגד האנגלים היא הרשימה. אנדריק מעלה את הרף ואני עדיין מעדיף לחכות. ויניסיוס אולי בגלל כל ההמולה - במשחק מאוד-מאוד שקט, לא ביקש את הכדור, לא רץ, מעט מדי ניסיונות וחבל על הסיום. רודריגו בהחלט היה טוב וזו נקודת אור כאוהד ריאל מדריד. לוקאס פאקטה לא ממש יודע לחטוף כדור בלי פאול.
הכי חבל לי על קובארסי ביינהם. וכמובן עצוב לי על איסקו שתמיד אמרתי שמעולם לא היה צריך לצאת מהנבחרת. שחקן שאני כל כך אוהב ומבאס אותי שדווקא בעונה כזו כמעט ולא יצא לי לראות אותו (וכמובן מחזיק אצבעות שהוא יחלים שמעתי אפילו אופציה שיפרוש).
ואם איסקו היה כשיר, דה לה פואנטה היה מזמן אותו? דווקא הניפוי של קובארסי הכי הגיוני והכי פחות פוגע. הילד עוד יספיק להופיע בארבעה מונדיאלים. ובינתיים יש את הצרפתים/באסקים.
כמה דברים נחמדים על דוד וייה, ערך הופעת בכורה בנבחרת קצת לפני גיל 24 (גם דה חאה בגיל מאוחר ערך בכורה בנבחרת) ועדיין מלך שערי הנבחרת ובפער. שיחק רק יורו אחד, 2012 היה פצוע ו-2016 כבר שיחק בארה"ב. באותו יורו שיחק 4 משחקים, כבש 4 שערים וניצח את כל המשחקים. במונדיאל יש לו 12 משחקים, 9 שערים ומאזן של 10 ניצחונות ב-12 משחקים. במצטבר בטורניר גדול בנבחרת, 16 משחק, 13 שערים ו-14/16 ניצחונות.
Vean lo de Henry con Camello tras arrebatarle el oro porque es historia del fútbol: el español, sin palabras - AS.com מצד אחד שני הכוכבים הגדולים של הנבחרת הבוגרת מבחינת הגיל היו צריכים להיות בפריס. מצד שני שני המבוגרים, אפילו לא שלושה, בנבחרת האולימפית בני 24. אלה אבל רויס וחואן מיראנדה.
מחווה יפה של וייריאל אתמול לשחקני הנבחרות בלי להבדיל בין שחקנים שלה לשחקנים שלנו. ועוד מחווה יפה. שחקני האולימפית לא אהבו שחברי הצוות הטכני לא קיבלו מדליות. אז פאבלו באריוס מסר את המדליה שלה לעשות ממנה רפליקות.