שורה תחתונה כי נמאס לי מהמעגל הזה של בולוניה - ברארדי - בולוניה. אני מאמין שארסנל זה לא המועדון הנכון ולא הליגה הנכונה להתפתחות שלו, אתה מאמין שכן? הכל טוב. הזמן יגיד. היה דיון טוב.
רוגאני לא היה טוב מספיק ולא הצדיק את ההייפ. לצערך זאת האמת. יש הבדל בין להיות שחקן ספסל שנה-שנתיים עד שאתה טוב מספיק כדי להיות שחקן הרכב לבין להיות שחקן ספסל כל הקריירה. לא נראה לי שארסנל מוציאה 50 מיליון יורו בשביל בלם שלישי או רביעי. בשביל זה היו יכולים להביא את רוגאני המקורי ברבע מחיר או פחות מזה. הוא השקעה, מה גם שברור שלא רחוק היום שריאל וסיטי יתחילו להתלבש להם על השחקנים היותר בכירים ברוטציה.
ממה שעולה לי בראש (שחקני הגנה בכללי) - קנבארו,זמברוטה,דרמיאן,ברצאלי . היה פער עצום בין יכולתם באיטליה ליכולתם בחוץ. לא חושב שזה סוד שתורת ההגנה בין איטליה לשאר העולם (והפרימיר ליג במיוחד) היא תורה אחרת לגמרי . אני חושב שלאיטלקים באופן כללי קשה יותר להסתדר בחוץ. נכון שהם בדרך כלל לא מספיק טובים (לא נחזור שוב לדיון על השחקן האיטלקי) אבל לדעתי זה גם עניין מנטלי . קיצר אני חותם לך. עוד שנה גג שנתיים הוא חוזר לאיטליה בהשאלה עם אופציה
נו, פחות או יותר הוכחת את הנקודה שלי. אתה מדבר פה על מעברים שקרו לפני 18 שנה עם 2 שחקנים בשלהי הקריירה, על ברצאלי זמן קצר לאחר מכן (זה לא שהוא היה עילוי מטורף לפני שעזב לוולפסבורג), על דרמיאן לפני כמעט עשור... למה דווקא את אודוג׳י שעשה את המעבר הזה לפני שנה, והסיטואציה שלו הרבה יותר דומה לזו של קלאפיורי (אני חושב שגם הוא עזב בגיל 22), השמטת?
@VAR צריך רק לציין שאודוג׳י, כמו אוגבונה אותו ציינת קודם, כמו ז׳ורז׳יניו ואמרסון, מוטה וכאלה, הם איטלקים לכל דבר, אבל לא נולדו לאותה תרבות בה קשה בלי הפסטה של אמא.
אודיג'י לא איטלקי קלאסי (בלי שמץ של רמז לגזענות אבל אתה יודע מה אני מתכוון) לא היו הרבה שחקני הגנה איטלקים שעשו את המעבר (מעניין למה) לרשימה הייתי מוסיף את וולטר סמואל, שאמנם לא היה איטלקי אבל "דמוי איטלקי" בתפיסה ובהשתקעות. אם אתה רוצה למצוא שחקנים איטלקים בכללי שעשו הצלחה באי הבריטי (ואני מתכוון הצלחה, לא רק היו בסדר) אתה צריך לחזור לימי זולה וויאלי
מקבל את ההערה, אבל גם אם נתעלם מאודוג׳י... כמות השחקנים עם כישרון בסדר גודל של קלאפיורי/אודוג׳י שעזבו את איטליה בגיל כזה, היא פשוט קטנה מידי כדי לקבוע שאיטלקים לא יכולים להצליח מחוץ לאיטליה. ואם הסיבה לזה שלא היו הרבה כאלה היא הפסטה של אמא, אז זה אומר דרשני לגבי המצב של השחקן האיטלקי ושל הנבחרת כפועל יוצא. בימים בהם מילאן ויובנטוס לא יכולות להתחרות על שחקנים טובים אפילו מול אסטון וילה, אני בהחלט מצפה לראות יותר איטלקים בפרמיירליג וגם בליגות אחרות. אמאל'ה תחרות עם כל הכבוד לסאליבה וגבריאל, הם עוד לא הגיעו למעמד של אלים בארסנל ואין סיבה שקלאפיורי לא ינגוס להם בדקות אם ירשים את ארטטה. וכן יכול להיות שישחק גם מגן שמאלי. גם זה בסדר. וולטר סמואל לא רלוונטי כמו שג׳וזפה מיאצה לא רלוונטי. אלה תקופות אחרות לחלוטין. להוסיף את השם שלו לדיון זה לחפש בכוח חיזוקים לטענה שלך, שלא כל כך מחזיקה מים. גם לא היו הרבה מצרים שהצליחו באנגליה או בכלל מחוץ למצרים. אם סלאח היה מקשיב לך...
כמות השחקנים שלא הצליחו בחוץ היא עצומה. למעשה אני יכול לספור על יד אחת את אלה שכן הצליחו . ונחש מה - הם משנות התשעים. אימובילה וסקמאקה הם גם דוגמאות ישנות בשבילך?
כל מה שלא אומר שקאלפיורי עשה בחירה מאוד נכונה ובחר במקום הכי טוב עבור הקריירה שלו היא ישנה מדי אבל אוגבונה זו דוגמא כי הוא בלם רוטציה בכיר בקבוצת אמצע טבלה - שיפולי צמרת בפרמייר ליג. גם אף אחד לא קבע שאיטלקים לא יכולים להצליח מחוץ לאיטליה אלא שכמות השחקנים האיטלקים שהצליחו מחוץ לאיטליה היא מועטה אבל זה לא מפריע. לפחות התקדמנו מבולוניה וברארדי.
לא, אבל אתה זה שהתחיל את הדיון ודיבר במפורש על שחקני הגנה. רוצה לדבר על אימובילה וסקמאקה? סבבה. קודם כל, שניהם שחקנים מאוד מוגבלים עם תקרה מאוד ברורה. לא יודע מה עבר בראש של ווסטהאם שהוציאו על סקמאקה כל כך הרבה כסף אבל שיהיה. יש יותר מידי כסף באנגליה. גם באיטליה לא הראה שום דבר מיוחד. לגבי אימובילה, אני שמח שהעלית את הדוגמה הזאת כי זה בדיוק השחקן שחשבתי עליו כשכתבתי שאפשר לצמוח גם מכישלונות ולעשות קריירה יפה. ניסה בדורטמונד ונכשל, ניסה בסביליה ונכשל, הגיע ללאציו והפך לאגדת מועדון. אחלה אימובילה. שיהיו עוד אלף אימובילה ולא שפנים כמו בלוטי.
@VAR הטענות הן: - ארסנל היא הזדמנות גדולה אך גם סיכון גדול - כשלון בארסנל לא יהיה דבר ׳לא נורא׳ ועלול בסיכוי גבוה להכתיב את מסלול הקריירה של קאלפיורי כבינוני. זהו. במקומו בהחלט אפשר להעיז וללכת להזדמנות הזו, אך מותר להגיד שיובנטוס היא יעד עדיף עבורו מבחינת סיכוי ההתפתחות ומצב הפרויקט הנוכחי.
אם יובנטוס הייתה עומדת על הפרק, הייתי עושה חושבים אם עדיף לו ארסנל או יובנטוס. היא לא. אז מה הטעם בדיון כזה? האופציות הרלוונטיות לקיץ הזה הן ארסנל ובולוניה. אתה חושב שהיה עדיף לו להישאר בבולוניה? ברור שיש סיכון. בוא אני אגלה סוד: גם הישארות בבולוניה היא סיכון (מקרה ברארדי) וגם מעבר ליובנטוס היה סיכון (לא רואה התקדמות יותר מידי גדולה אצל לוקאטלי, והיו גם מקרים כמו ברנרדסקי ודה שיליו שנגמרו בפיאסקו). לא טענתי מעולם שאין סיכון כי נראה לי מגוחך לכתוב כאן על משהו כל כך מובן מאליו.
לא חושב שיובנטוס לא אופציה. אם השחקן היה נחוש לעבור ליובה אז היא הייתה הופכת לכזו, בדיוק כמו במקרי עבר. מוטה הגיע, והתקשורת די הודתה שיובנטוס בכיוון. אני מסכים ש׳ללכת על זה׳ זה צעד קריטי בהתפתחות. בכל מקרה נראה לי שבלי קשר אליי הדיון הזה די מיצה את עצמו. נאחל לו בהצלחה בלונדון, ונקווה שיקבל הזדמנות ראויה.
אני אסביר מדוע לדעתי בשחקני הגנה אחוז ההצלחה הוא אפילו יותר נמוך (אם כי-שחקנים איטלקים בכללותם לא נוטים להצליח מחוץ למגף) שחקן הגנה איטלקי מוצלח, הוא מוצלח בעיקר טקטית ומתוך יכולת קבוצתית. באנגליה הדרישה מבלם היא יותר אינדיבידואלית ואתלטית (לא משהו שבלם איטלקי מצטיין בו במיוחד, כולל קאליפיורי) לכן סיכויי ההצלחה שלו, ועוד בתחרות מול חיות אתלטיות שגם הוכחו כבר כמוצלחות , זה סיכוי נמוך מאוד. הנחמה היחידה היא כשיהיה ריבאונד באיטליה, כשמדובר בבלם יותר קל לתקן את הנזק עם עבודת מאמן נכונה .
