אקטואליה

אי אפשר להסכים על הכל, אבל. אף פעם.

חייבים מנגנון שייצר (תחת התנאי האקסיומטי הזה) עדיין אפשרות למשול ולשלוט. ויקבל החלטות.
בדרך כלל החלטות קשות.

אני אישית לא מבין איך אפשר לטעון בעד עריצות המיעוט.
בכנות, אני מבין את הפחד והחשש מפני עריצות הרוב. -אבל זה לא יכול להיות התירוץ לעריצות המיעוט.

עוד לא מצאנו שיטה טובה יותר מחוכמת ההמונים.
יש לשיטה הזו חסרונות. ויש בה בעיות. אבל זו האופציה הכי פחות גרועה.

 

אם כבר ליל גלנט 2 למה לא לפטר גם את גלי שלנו על הדרך?
2 ציפורים בלילה אחד.

 

תשמע אני מאלו שחושבים שהרפורמה לא הייתה חכמה, אבל לא צריך להיתמם.
בית המשפט לא מוכן לוותר על הכוח שלו, בהנחה ואתה תנסה לבטל את מעמדם של חוקי יסוד הם יגידו שאתה לא יכול לעשות זאת כי אי אפשר להיות מעל חוקי יסוד.
אבל אם חוק יסוד לא יהיה לרוחם, יהיה אפשר לבטל אותו כי חוק יסוד הוא סך הכל עובר כמו כל חוק רגיל רק עם הכותרת חוק יסוד.
אין לי באמת בעיה עם אף אחת מהטענות האלו, יש לי בעיה עם צד שטוען את שתי הטענות האלו כל פעם פשוט בוחר את הטענה שמתאימה לו.
זה צריך להיות מוסדר, ומוחלט.
אם חוקי יסוד הם אכן חוקה לבית המשפט אין סמכות לחלוק עליהם וצריכה להיות דרך טובה יותר להעביר אותם, אם הם לא והם סך הכל חוקים רגילים, אז חוקים רגילים יכולים לסתור אותם וכנסות יכולות להתייחס אליהם כעוד חוק רגיל.

 

משווה ומעלה - אפשר לטעון בצדק מוחלט שמהלך המשפטי של הממשלה הזו הוא אסון, אבל צריך להיות כנים. בית המשפט התנגד לחלוטין למהלכים גם של דמויות פחות שנויות במחלוקת כמו פרופסור דניאל פרידמן.

 

אתה נתת דוגמה לא רלוונטית, לאו דווקא קיצונית.

האם הרפורמה תאפשר לחוקק חוק שיבטל בחירות? תאורטית, כן. האם שוטר יכול לנצל את סמכותו לרעה? כמעט כל אדם בישראל חווה את זה כבר. אז נבטל את המשטרה? או שניקח מהשוטרים את כל הסמכויות והאמצעים שמאפשרים להם להרתיע אזרחים? פוליטיקאים מועסקים על בסיס אמון. היו רבים מהם שבגדו באמון הזה. יש לך אלטרנטיבה יותר טובה לניהול מדינה?

מה למשל? ביטול עילת הסבירות? אופס, גם את זה פסלו. אז עם מה נשארנו?

אגב, העליון דחה כל הצעת פשרה מכיוון הממשלה וכנראה הולך לחייב אותה לכנס את הועדה ולמנות נשיא לפי שיטת הסניוריטי (שלא מעוגנת בחוק). אני מניח שגם את זה עלינו לקבל בכניעה כי "שלטון החוק".

אז איפה בדיוק הדברים ש"אפשר להסכים עליהם"?

ולמה לעזאזל צריך להסכים על דברים רק כשהימין בשלטון? על אוסלו לא הסכמנו, על ההתנתקות לא הסכמנו.

 

בשנת 2022, אישה אחת בוויומינג שרפה קליניקת הפלות כמה שבועות לפני פתיחתה לקהל באופן רשמי. הדמוקרטים טענו שזהו פשע שנאה כי זה מעשה נגד תומכי הזכות להפלה כי המקום היה אמור לשמש כקליניקה למבקשים להפיל, והרפובליקנים טענו שזה לא פשע שנאה כי המקום עוד לא הפך להיות מקום פעיל וחי.
ככה נראה מה שהולך מסביב לדיווחים על כניסת סער לממשלה במקום גלנט. המתנגדים לממשלה טוענים שצריך בחירות עכשיו, התומכים בממשלה טוענים שאי אפשר להחליף ממשלה באמצע מלחמה. והנה התחלפו התפקידים, התומכים פתאום בעד החלפת שרים בזמן מלחמה, והמתנגדים טוענים שאסור להחליף שרים בזמן מלחמה.

לי רק נותר לקוות שיום אחד אנשים יאמינו בערכים שהם טוענים שהם תומכים בהם, גם כשזה לא משתלם להם פוליטית באותו רגע.

 

אבל אכן הביאו רק את זה בתור התחלה. נראה שללא מעט אנשים היה אכפת. הרי גם אם עילת הסבירות הייתה עוברת, זה לא שאין יותר לבג"צ את האפשרות לפסול חוקים אחרים או תיקונים לחוק.

סרבנות זה לא משהו שאני הזכרתי.

 

לא חילי, המתנגדים לממשלה אומרים שאם אפשר להחליף שר ביטחון בזמן מלחמה אז כנראה היה אפשר גם להחליף ראש ממשלה.
ההתנגדות למהלך עצמו היא כי מדובר, כרגיל, במהלך שנועד לשמור על הכסא בלבד עם אפס קשר לטובת המדינה.

לך אגב יש דעה על המהלך, או על משהו? או שאצל הטרופרים רק מחפשים סימטריה מזויפת.
יש מתנגדים לממשלה, יש תומכים, אתה משקיף מהצד כמובן. תודה למנרמלים שהביאונו עד הלום.

 

בעבר זה לא היה ככה, וחברי כנסת מהאופוזיציה שמקדמים חוקים היה מחזה שכיח. הקטע שהשנאה בין שני הגושים היא כל כך גדולה שאתה כבר לא רואה כמעט שיתופי פעולה ביניהם, והרבה פעמים מפילים חוק של האופוזיציה רק כדי לעשות להם דווקא. אני חושב שזה ממחיש הכי טוב את הפילוג הפוליטי בישראל.

 

פתאום הם דואגים למיתון הנבלות האלה

https://rotter.net/forum/scoops1/867566.shtml