מכיוון שאנחנו תקועים עם בעלים אמריקאים, ואתם תקועים עם בעלים אמריקאים, ומילאן תקועים עם בעלים אמריקאים - נראה לי שאנחנו יודעים איך אמריקאים יכולים להיות כ״כ גרועים בעבודה שלהם.
למה הסוקרים הישראלים יותר טובים? בערוץ 12 עושים סקר שאומר שרק ל-36 אחוז יש אמון בביבי כראש ממשלה, כלומר יש קונצנזוס שהוא לא צריך להיות ראש ממשלה, ואז מגיע עוד סקר שאומר שביבי הרבה יותר מתאים להיות ראש ממשלה מגנץ ולפיד. עכשיו יש כאן 2 אפשרויות, או שהעם חושב שלא צריך ראש ממשלה בישראל או שזה סקר מרושל למדי. תחליטו אתם
אף אחד לא מתאים לדעתי. הסקר בסדר. וכשעושים סקרים על מפלגות, אצלינו אי אפשר להכניס את על המפלגות לסקר, אז קשה לדייק. באמריקה הבוחר לא מתלבט בין ליכוד, ש"ס ובן גביר. אז מה הבעיה?
מורכבות המערכת הפוליטית האמריקאית - יש הרבה משתנים שקשה לחזות. שינויים מהירים בדעת הקהל - הסקרים לא תמיד מצליחים לתפוס שינויים של הרגע האחרון. קושי להגיע למדגם מייצג - חלק מהאוכלוסייה קשה יותר להשיג לסקרים. הטיות בדיווח עצמי של המשיבים - אנשים לא תמיד מדווחים בדיוק על כוונות ההצבעה שלהם. שיטות סטטיסטיות מוגבלות - יש מגבלות לדיוק שניתן להשיג בחיזוי התנהגות אנושית. לחצים מסחריים ופוליטיים - לפעמים יש אינטרסים שמשפיעים על הסקרים.
תשובה פשוטה - הסוקרים הישראלים והאמריקאים לא נכשלים בעבודה אלא פשוט מטעים באופן מכוון. זה הציבור מטומטם שהוא ממשיך להאמין לסקרים, בארץ הסקרים בעיקר משמשים עיתונאים לספק אמירות מפחידות ופיזור איומים.
בישראל בגלל השיטה אני מבין שיש לחצים של גופי תקשורת (שהם למעשה גופים פוליטים במסווה של גוף תקשורת) להטעות, לנסות ליצר מומנטום ולהפיל ממשלות בזמן כהונתן וכו'. בישראל גם יש הרבה נפוטיזם. אפילו ברמת העובדים שהם אפילו לא בדרגי ניהול. או בניהול אבל זוטר. ישראל זו גם מדינה פצפונת. וריכוזית מבחינת גופי תקשורת. באמריקה, אבל, אין את כל זה... זו מדינת ענק. לא ממש ניתן לייצר מציאות יש מאין. לא ניתן להפיל ממשל באמצע כהונה. גופים מקצועיים (סוקרים, לצורך העניין) מתגאים במקצועיות וביסודיות ובהיותם מרובעים, כמו בכל תחום מקצועי אחר שמורכב מאנשי working class. איך, באמריקה, אפשר להיות כל כך כשליונר כל כך גרוע בעבודה שלך? אני לא מבין. זה אנטי אמריקאי.
מצחיק איך תוך מספר ימים מהבחירות, כשהוא עוד לא נכנס לתפקיד, וכבר יש השפעות חיוביות בעולם. בעל בית בדרך אחרי 4 שנים של כאוס ובית זונות. כולם מיישרים קו.
אני עוד לא הייתי יוצא בחגיגות. קודם כל ראשי החמאס עדיין בקטאר, נזכיר שהקטארים קראו להם לעזוב כבר לפני שבוע וחצי. ואנחנו הרי זוכרים שכבר כמה פעמים הקטארים עשו שרירים מול חמאס ולא יצא מזה כלום. וגם אם הם יעזבו יהיה להם בית חם בטורקיה. דבר שני ואולי יותר חשוב, טראמפ הוא לא צפוי, זה שהוא אוהב את ישראל לא אומר בהכרח שהוא יהיה עויין את קטאר, כי הכל אצלו זה אינטרסים. בקדנציה הקודמת שלו למי שזוכר הוא אכן היה עויין את קטאר בהתחלה וניסה לבודד אותה אבל ברגע שהוא ראה שהיא מתקרבת לאיראן הוא התהפך ב-180 מעלות והפך לחבר של הקטארים, וזה למרות שהוא ידע שהם מממנים את החמאס. מבחינתי זה הכי חשוב, איפה יגור העכברוש חלאד משעל פחות מטריד אותי.
הסקרים לא היו כאלה רחוקים. לקראת הסוף הם חזו שיהיה ממש צמוד ואכן היו כמה מדינות מפתח שטראמפ זכה בהן ביתרון של פחות מאחוז. אם יש משהו שהם פיספסו בו זה הניצחון של טראמפ בכמות ההצבעות הכללית לטובתו.
טראמפ אמר שהוא לא יתחיל מלחמות, הוא יסיים מלחמות? אז הנה הוא ממנה את לי זלדין לאחראי על סיום מלחמת האקלים. טראמפ ממנה מכחיש אקלים לראשות הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב | כלכליסט כתבה שיקרית, כאילו שזלדין רק יחפש לזהם כמה שיותר את הסביבה. כוחות הגרגס בפניקה.
המינויים של טראמפ לתפקידים הרלוונטים לנו (מזכיר ההגנה, מזכיר המדינה, היועץ לביטחון לאומי, השגרירה באו"ם והשגריר בישראל), טובים מאוד לנו על הנייר. טראמפ קרץ בקמפיין שלו לבדלנים, אבל מינה בפועל אנשים שיותר קרובים בהשקפתם לניאוקונים המושמצים שרובם המוחלט פרו ישראלים, שאותם טראמפ וחלק מסביבתו תקפו לא מעט במהלך הקמפיין. מספיק לראות איך האנטי ישראלים תומכי טראמפ מגיבים למינויים הללו כדי להבין שאת הכהונה של טראמפ אנחנו פותחים עם קבינט אוהד ברובו. עדיין נזהר להעריך מה תהיה המדיניות אבל יש אופטימיות זהירה. והפרחים למרים אדלסון. אצל טראמפ הכסף זו השורה התחתונה. מרים אדלסון תרמה לו סכום עתק עוד לפני מאסק. המינויים האלה לא מקריים.
טובים מאוד כמו שאמרת מבחינת אהדה, אבל כששר ההגנה הוא בסוף מגיש חדשות* אז צריך לקוות שזה לא נגמר רק באהדה אלא הוא והאחרים גם ידעו לתפקד כשצריך. *אין לי מושג מי זה ואולי זה נפוץ יותר ממה שאני חושב לאייש בתפקיד כזה אדם עם אפס ניסיון פוליטי.