אני שונא את בית"ר, אין לי בעיה עם הפועל ירושלים\קטמון ואני לא יכול לסבול את יונתן כהן. מזוייף, מלוקק, נאד נפוח.
אני אוהב אותו, בין הבודדים בתקשורת הספורט שבא לכדורגל מאהבה למשחק ואהבה לתרבות האוהדים. אנטיתזה מוחלטת לחבר שלו עמיחי שפיגלר הטרחן שכל משחק שני שהוא משדר מלווה בציקצוקים על המשחק והקהל, בטח אם רחמנא ליצלן מדליקים אבוקות וכאלה. הוא גם מתמודד עם המחויבות אישית שהצמידו לו עם שלמה שרף בצורה ממש מכבדת. יש לו אגב פודקאסט אוכל בבית הפודיום שגם מוצלח בעיניי.
אני לא חובב גדול של תגובות מוגזמות בשידור, אבל דברים יכולים לצאת בשידור חי אז לרוב אני מתייחס לזה בסלחנות. על הקטע המתמשך הזה של לצלם את עצמך בשידור ולהעלות את זה (או לפחות לאפשר את כל זה) כדי שגם יראו איך אתה מתלהב - כלפי זה אני סלחני פחות. וזה גם יותר מרומז שהתגובות המוגזמות הן באם-אמא של המבוימות.
הקוף שקבוצתו נכשלת בכל עונה בלאומית אוהב ללכלך על כל הקבוצות בליגת העל ומרבה להמציא דברים לא נכונים על כל קבוצה בשביל שיהיה לו על מה לרדת עליהן. אשכרה כל אחד בערוץ הספורט מטומטם יותר מהשני. טוב מסתבר שיש מטומטם נוסף הפעם מרדיו חיפה. איציק אהרונוביץ' הדביל והצבוע אמר שאנחנו כפויי טובה שקיללנו את מלמד אבל להם מותר לקלל את בניון ואצילי. אשכרה דבילים מציפים את התקשורת.
ה"עיתונאי" עדי רובינשטיין יורד עלינו שלא ניצלנו את ההזדמנות לנצח בדרבי עם אמירה של "מתי כבר תנצחו דרבי". זה הזמן להזכיר לאותו רובינשטיין שהקבוצה שלו לא ניצחה דרבי מ2014 אז שלא יטיף מוסר לקבוצות אחרות בנושא (אה סליחה, שכחתי שהם ניצחו העונה את הדרבי מול כפר שלם)
שלומי ברזל עלה לשידור בספורט 5 והשתלח בכתב רן בוקר: ״אתה מתחיל להיות גמד עיתונאי, מציע לך לשבור אחורה מהר, תדבר עם המפעילים שלך. גם אם אני אביא לך סולם כבאים לא תצליח להגיע לרמה שלי״. רן: ״שלומי אני רוצה להגיד לך משהו, מתחילת הדיון הזה הקנטת אותי, קראת לי רן דובר (שלומי ברקע ״נכון נכון״) ניסית להקטין אותי (״נכון נכון״) דיברת אליי בצורה לא מכבדת (״נכון״), אני רוצה להגיד שאני מודה לך על הזמן שעלית ,אני חושב שהתאחדות לכדורגל לא צריכה להתבטא ככה כלפיי עיתונאי, אני לא ארד לרמה הזאת״ שלומי בתגובה: ״אני חושב שאתה מביך אתה מביך את המקצוע שיהיה ברור, מביך, מביך״ רן: ״שלומי אני רוצה להגיד לך שאני מעריך אותך״ שלומי עונה: ״זה לא הדדי״ רן: ״אני מעריך את תפקידך (״זה לא הדדי״) אני מקווה שההתאחדות לכדורגל לא תאסור עליי או על עיתונאים אחרים לכתוב שאילתות או לנסות לנהל דיון, כי ברוח הדברים הרגשתי מאויים (״רן לא להתבלבל״) הרגשתי מוקטן, ניסית למנוע מעיתונאי לעשות את עבודתו וזה לא רחוק מדיקטטורה״ שלומי: ״א׳ אני אבוא לנגב לך את הדמעות, אם הרגשת את כל זה אני שמח״. חבל שלא חטפו את שלומי ברזל, הייתי שמח שיישאר במנהרה כל חייו.
זה אותו אדם שבזמנו בהפגנה של האוהדים שלנו מחוץ לאיצטדיון רמת גן קילל אוהדים ואז שקיללו אותו חזרה הוא יצא מהרכב והתחיל לרדוף אחריהם כדי להרביץ להם.
