האמריקאי נחת ברומא ופגש את הקבוצה באימון, אני מאמין שהם יסכמו את המאמן. ואני מאמין שזה יהיה מישהו שהוא לא מהרשימה של התקשורת. ואני גם מאמין לצערי שהבחירה תיהיה רעה מאוד- תחושות אישיות
יש לי תחושה שאנחנו נתאכזב, לא יודע למה. את מי הייתי רוצה לראות? האמת, זהות המאמן פחות מפריעה לי, התרבות יותר חשובה לי, הייתי רוצה מאמן שחושב יצירתי ומשחק התקפי, ולא הגנתי, נמאס לי מאחד אפס בבית ובונקר מסריח. איטליאנו/פאבריגס זה מעניין גאספ מאוד מושך אותי לראות מה הוא יכול לעשות ברומא. אלגרי/פיולי לדוגמא זאת בחירה רעה מאוד בעיני. אבל זו רק דעתי
ההנהלה חשובה יותר מהמאמן בעיני. כי הנהלה טובה עם תרבות נכונה מביאה להצלחה לאורך שנים ולא להצלחות אקראיות שאחריהן תגיע נפילה. לכן מאמן התקפי או הגנתי, לי אישית, לא חשוב. חשוב לי לנצח. זהו.
שוב, אתה צודק, ואני מסכים לגמרי. פשוט השאלה לא הייתה מה יגרום לקבוצה להצליח מבחינה אסטרטגית. השאלה הייתה איזה מאמן הייתי שמח לראות? והייתי שמח לראות מאמן אחר- מאמן שמכיר את הליגה, ולא מפחד, לא מפחד להמר נגד קבוצות גדולות, ולא מפחד לשחק התקפי. הכדורגל ההגנתי של האחד אפס והבונקר לא רק שלא תמיד עובד, הוא גם מכוער, ולאורך עונה זה מתסכל לצפייה. עובדתית זה גם לא הצליח עם מוריניו שהוא המאסטר של זה. הייתי רוצה לראות את גאספ.
אם אנחנו מדברים על מה שכיף לראות שבוע אחרי שבוע... אז משהו בסגנון ספאלטי של העונות עם סלאח ודז׳קו נשמע אידאלי לרומא. ודאי שלא ספאלטי עצמו, אבל תואם שלו.
לא התרשמתי מפיולי כמאמן כזה- שוב זו רק דעתי. היה לו סגל יותר מוצלח במילאן שהגיע להישגים אבל אני לא התרשמתי. הוא מזכיר לי קצת את דה זרבי רק יותר משודרג. בעיני -אוברייטד
שמע אחי ההימור הכי סביר על איך שהפרידקינים עובדים לאחרונה, ובכלל - זה שלרומא יגיע מאמן שרוצה להגיע לרומא. ושלא מציב יותר מידי דרישות ותנאים. שפשוט רוצה להגיע. קודם כל. ולפני הכל. ולהתחיל לעבוד. על פניו עושה רושם שאלגרי ופיולי פשוט לא נמצאים בקטגוריה הזו. יש להם דרישות התחלתיות, כלכליות ומקצועיות, רחבות. כנ׳׳ל גאספריני.., שהרי כבר הציעו לו מרומא כמה פעמים/כמה שנים, ותמיד הוא סרב. אולי הקיץ הוא כבר בפוזיציה אחרת. לא יודע. אני אישית חושב על גאספריני שהוא מאמן אדיר אבל, שראשית ללא ה ds שלו הוא לא היה מצליח כל כך הרבה, ובנוסף שבגילו המתקדם, לשחזר מאפס פרוייקט - כמו שעשה באטאלנטה, -זה כבר לא יקרה שוב. זהו. הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה וכבר הגיעה גם לקצה המסלול שלה. על פניו בדימיון כשמנסים לשער השערות, אז מאוריציו סארי היה אמור להיות פרופיל שכזה... אבל העובדה היא שבתקשורת לא מזכירים אותו בכלל. והאמת גם אני לא חושב שיש מערכת יחסים של הערכה הדדית יוצאת דופן בינו לבין ראניירי. ועושה רושם לפי הראיונות האחרונים של ראניירי שהפרידקינים סיכמו איתו שהמילה האחרונה בעניין תהיה שלו. לא ימונה מישהו ללא אישורו הסופי.
כולנו אוהדי כדורגל אני מניח שיש לנו אמונות תפלות ברמה כזו או אחרת. @Don Joan Roman למשל הוא בקצה העליון של הסקאלה. אבל גם מתחתיו יש מקום לכולנו. קיצור. האמונה התפלה שלי היא בדרגת סטטיסטיקה בטון. כל פעם שאני מפספס משחק של רומא ורואה אותו רק בשידור חוזר (אחרי שפיספסתי את כולו. לא רק בצפייה אלא גם לא הייתי זמין בעדכונים. אפילו לא מתבונן בתוצאה לרגע אחד בודד בזמן שהמשחק משוחק. יענו בקיצור, התרחיש הוא שהמשחק כבר נגמר ואני לא יודע עליו כלום) - רומא תמיד מפסידה. מפסידה גם ככה כרגיל לפעמים. הרי זו רומא, בואו. אבל כאן העניין זה שמפסידה תמיד. תמיד. חוק ברזל בטון. ואני אוהד רומא לא מאתמול הרי. לכן הרבה פעמים כשאני לא זמין במשך כל המשחק, אני בא אח''כ הביתה, ואני בכלל מדלג על צפיה במשחק המוקלט (כי יודע שיהיה הפסד) ועובר ישירות לתקציר. היום היה משחק חשוב. שגם היה אמור להיות משחק טוב. אז ישבתי לראות את ההפסד כולו 90 דקות.
אני? אמונות תפלות? איזה אמונות תפלות יש לי? (חוץ מלצעוק עמה יעמיק בכל קרן, לא לכבס את המגבת יום לפני משחק, לא להתגלח ביום משחק, להתקלח לפני משחק, לא להחליף חולצה מנצחת ולשתות תה בכל מחצית) אתה כנראה מתבלבל עם מישהו אחר
