גם לא ממש מבין את השיקול הזה של "לא נכבוש כדי שלא יהיו הרוגים". כלומר, ברור שזה אמור להוות שיקול אם אחרי שהחיילים ימותו תחזור לנקודת ההתחלה, בדיוק כמו צוק איתן, אבל אם מכינים תוכנית מסודרת ליום של אחרי, איך משקמים את הרצועה, איך שולטים, מי כמה ולמה, הטיעון של "יהיו לנו הרבה הרוגים" לא אמור להיות פקאטור.
אני חושש שאין (כרגע) תחליף לחמאס. ישראל גם לא יכולה להחזיר את אבו מאזן לשלטון ברצועה כי הרחוב הפלסטיני לא יקבל את זה. אל תשכחו גם את מצרים. אני מעריך שגם להם עניין שהחמאס ישאר בשליטה מלאה. יש להם בעיות עם האחים המוסלמים בסיני. סיסי לא יהיה ממש מרוצה לראות את עזה מתפוצצת ושבסיני גם הכל יעלה באש. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר מלחשוב שללא החמאס יש פתרון. זוכרים את ה"אביב הערבי"? את הפלת שלטונו של סדאם? או הבעיות בסוריה? ברגע שהשינוי יגיע מבחוץ הסיכוי להצלחת המבצע קטן ביותר. כל המזרח התיכון עלה באש כי תחילה בוש היה צריך להעיף את סדאם (ללא כל תכנית ליום שאחרי) ואחר כך אובאמה חשב שללא מובארק, קדאפי, ואסד הכל יהיה יותר טוב. כמה אירוני ששליט לוב לשעבר איים במפורשות שאם שלטונו ייפול הוא יציף את אירופה ב'פליטים'. נו, ומה קרה? בוש טעה עם עיראק, אבל מה שאובאמה, הילרי והאיחוד האירופאי עשו היה פי כמה יותר גרוע. שלא לדבר שה"משיח" אובאמה הוזהר לא פעם שנסיגה מעיראק תחזק משמעותית את דעאש. זה אומר שאת שלטון החמאס אפשר להוריד בזמן קצר, עם אולי מעט אבידות, אבל ללא תכנית שלום אמיתית המצב עלול להידרדר עוד יותר. אגב, כמו שכבר אמרתי, לנתניהו אין שום רצון להגיע לפשרות לכן טוב לו עם החמאס.
אנשים מעריכים הערכת יתר את היכולת שלנו לנהל דברים מסובכים, כאשר את הדברים הפשוטים אנחנו בדרך כלל עושים עקום וגרוע. אפילו קו רכבת אנחנו לא מצליחים להרים, אז שליטה בכמה מיליוני אנשים ששונאים אותנו עם תשתית מנהרות עניפה ורחובות צפופים זה משהו שאנחנו באמת יכולים לעשות?
כמה השמאל רעש געש אחרי העימות של דוד ביטון עם ההורים השכולים. פתאום עכשיו שקט דממה. אם לא רוטר לא הייתי יודע על זה בכלל.
העובדה שלאדם מסויים יש קרוב משפחה שנרצח על ידילא הופכת אותו לאיזה קדוש או מישהו שיש לו ידע עדיף לגביי מדיניות. כמו שלא תקשיב יותר לדעת מישהו שהבן שלו נהרג בתאונת דרכים לגביי מהי המהירות המותרת בכביש 6. אין קשר בין הדברים. אני משתתף בצערה של האישה הנ"ל, ומסכים שלא צריך לדבר ככה לאזרחים מצד נבחריהם, אבל די ברור שזה סרטון שמפספס את מה שקרה לפניו, ושאין מה להשוות בין אנשים שהקרוב שלהם נהרג בפיגוע ובין כאלו שנשלחו על ידי צה"ל ולא חזרו מעולם, אפילו לא בארון. לאחד המדינה חייבת דין וחשבון ולשני לא.
בוודאי שהיא חייבת דין וחשבון - היא אחראית על הביטחון של אזרחיה (למעשה יש לה מונופול בהגנה על הביטחון הזה), בגלל זה היא גם משלמת לאותם נפגעים. אני לא רואה התייחסות ישירה של זנדברג בסרטון הזה לאדוה ביטון, אני כן רואה זלזול משווע באזרחים ועושה רושם שהיא שכחה מי העובד ומי המעביד במקרה שלה.
היא חייבת כמו שהיא חייבת דין וחשבון למי שקרוב משפחתו נהרג בתאונות דרכים או בתאונת עבודה. זה לא הופך אותם לאנשים שיש להם אקסטרה סיי בנושאי מדיניות. אם אתה נשלחת על ידי המדינה למשימה, היא מחוייבת לפעול להחזרתך, ואם לא, היא צריכה להכריז על כך כדי שאנשים יכלכלו את צעדיהם בהתאם. אמרתי שאני מסכים שזנדברג לא אמורה להתנהג ככה, אבל היא רחוקה מלהיות חברת הכנסת הראשונה שמדברת בצורה לא נאותה לאזרחים או על אזרחים. העובדה היא שחבר כנסת מהימין החליט להוציא את האזרחית החוצה מהדיון, אז כנראה שיש עוד משהו לסיפור מלבד הסרטון.
היא מחוייבת יותר למי שנפגע בפעולות איבה, גם מבחינת החוק. ההשוואה לתאונות דרכים או עבודה לא קשורה פה בכלל. בכל אופן, מסכים שלא מגיע להם סיי מיוחד.
מדינה מחוייבת להגן על האזרחים שלה, מעולם לא טענתי אחרת. כיצד המדינה מחוייבת יותר כלפי מי שנפגע בפיגוע?
פיגוע נעשה נגד המדינה והמדינה אחראית לשמור על בטחון אזרחיה. תאונות יכולות לקרות מאלף ואחת סיבות, כולל רשלנות של האזרחים והמדינה לא יכולה להיות בייביסיטר ואין לה אחריות לכל תאונה.
אמנון אברמוביץ׳ אמר דברים דומים. לרוב זה נכון אבל לא תמיד. חומת מגן(וגרורותיה) נחשבה להצלחה גדולה. אגב תרמה רבות לפופולאריות האדירה של שרון.
חומת מגן הייתה הצלחה (הרבה בזכות שרון), אבל מאז חומת מגן אף ראש ממשלה לא יצא טוב מאז מבצע/מלחמה. אולמרט היה קרוב לזה בעופרת יצוקה כשתכנן ללכת עד הסוף אבל ברק ניצל את חולשתו כראש ממשלה שהתפטר כבר והלך מאחורי גבו לסגור הסכם הפסקת אש
