לפתוח את הכול זאת אופציה לגיטימית לא פחות מלסגור את הכול. ובשביל לקבל החלטה טובה צריך את הנתונים הנכונים. מקבלי ההחלטות חייבים לדעת מי נבדק, מי נדבק, מי באמת חולה והאם פרופסור לס צודק ובדיקת מטושים לא מבדילה בין נגיף חי לנגיף מת.
תראה זה לא מושלם, אבל זה שונה לגמרי ממה שהיה לפני הגל הראשון. אני למשל הייתי שבוע שעבר במסעדה וכן מקפידים שם. צריך להזמין מקום מראש כי יש הגבלה, בכניסה אתה שם אלקוג'ל, בודקים לך חום, יש מרחק בין השולחנות, המלצרים עם מסיכות(עם זאת הסועדים מורידים אותן כשהם מתיישבים) יש הפרדה בין הכניסה ליציאה. גם כשאני נכנס לסתם חנויות זה שונה לגמרי ממה שהיה לפני הקורונה, שוב גם אם לא מושלם ויש חורים. מה שכן את המסיבות לא הייתי פותח. שם אתה לא יכול להקפיד גם אם אתה רוצה. בשאר המקומות צריך יותר אכיפה של פקחים. הייתי מתמקד יותר בזה מאשר בסתם אנשים שהולכים ברחוב. הבעיה שגם נושא הפקחים תקוע כרגע.
מסתבר שלעשות תו סגול ואשכרה לדאוג שהוא יהיה שווה משהו זה לא אותו דבר. בינתיים קונסים עסקים שלא שמים שלט בחוץ שאסור מסיכות, אלו ששמים את השלט אבל לא באמת מקפידים תלויים במצב הרוח של המשטרה והעירייה באותו יום. אין באמת דבר כזה נגיף "מת", הוא לא ייצור חי ולכן גם לא מת. זה שהפרופסור טועה ברמה הכי בסיסית שיש מראה לך כמה הוא באמת מבין בנושא. בגדול מדובר באיש שנשכח ועכשיו מצא דרך לא רעה לחזור לעניינים ולהרגיש חשוב. בגדול אתה צודק, צריך את הנתונים הנכונים ומשרד הבריאות מתעקש לעשות הכל בעצמו למרות שאין לו שום מומחיות בניהול מסדי נתונים. זאת ממש לא הייתה החוויה שלי. שני המקומות היחידים שבהם ראיתי שאשכרה מקפידים הם מקדונלדס ודקאתלון, במקרה גם שתי רשתות בינלאומיות (למרות שמקדונלדס ישראל היא ישראלית לכל דבר). בשאר המקומות שהייתי בהם המצב הוא בכי רע, אפילו מחיצה בין המוכרים והלקוחות לא טרחו לשים. מילא שמים זין על הלקוחות, אבל איפה האחריות כלפי העובדים? החוויה שלי לא שונה בהרבה מאיך שהייתה בינואר, יש הבדלים, אבל הם ממש בשוליים.
תראה ברור שלא עשיתי מחקר, אני מדבר על חוויה אישית. למשל בפלאפל שאני נוהג לאכול בו פעם היתה לך גישה ישירה לסלטים שהיית שם בפיתה. היום יש מחיצה והמוכר שם לך את מה שאתה מבקש. בין השולחנות יש הפרדה ברורה. לא הכל מושלם, הייתי במקומות שהמוכר אפילו לא שם מסיכה. אבל אני כן מרגיש בשינוי, ועדיין צריך לשאוף ליותר והכי חשוב צריך יותר אכיפה.
לא, זה לא הכי חשוב. כמו שסגר הוא פתרון של ימי הביניים, כך אכיפה היא מענה קל, מכוער ואכזרי. בסיבוב הראשון, בסגר, הפחידו אנשים בפן הבריאותי וגרמו נזק בפן הכלכלי. עכשיו מנסים להפחיד אותם בצד של הכיס. כאילו שהם לא ניזוקו שם מספיק. כיוון שאדם אחד מספיק כדי ליצור שרשראות הדבקה חדשות, יותר אכיפה תהיה יעילה בעיקר עבור ההכנסות של המדינה. אי אפשר לכסות הכל. מה שכן נדרש זה אמון במקבלי ההחלטות, וזה רוסק. מה שנדרשת היא מדיניות ברורה ומסודרת. כזו שבהחלט קובעת שיש מקומות שפשוט אי אפשר לפתוח כרגע, נקודה, כי אי אפשר ליישם שם אמצעי בטיחות סבירים, תוך מתן רשת ביטחון כלכלית לניזוקים מכך, במקביל ליצירת מגבלות הגיוניות וברורות למקומות אחרים. אבל מה יש פה בחודשים האחרונים? "הגיוני" ו"ברור" זה בטח לא שתי מלים בהן אפשר להשתמש.
כן אבל מה אתה מעדיף, שעסק לא יפתח בכלל או שהוא יפתח אבל יהיה תחת פיקוח? אגב בימים כאלה לא הייתי מזלזל בכלל בהכנסות למדינה.
רוב האכיפה מתבצעת בחוץ, רוב ההדבקות הן בכלל במקומות פרטיים או במקומות סגורים. כולם היו צריכים מזמן להיות מתומרצים להעביר פעילויות החוצה ככל הניתן, ברים ומסעדות לקבל מקומות ישיבה בחוץ על חשבון כבישים ומקומות חנייה, בתי ספר להעביר לימודים החוצה, בטח בתקופה שבה מזג האוויר היה נעים. במקום זה - מבקשים מאנשים לשבת עם מסיכה בחוף הים ובפארק הציבורי. לכן, אין לאכיפה שום יכולת להוריד הדבקה. הקנסות לעסקים הן כלום בשביל הכנסות המדינה אבל הרבה מאוד לעסקים שגם ככה גוססים עכשיו. ההנחיות צריכות להיות הרבה יותר ברורות והעבודה צריכה להיות עם בעלי העסקים ולא נגדם. משרד הבריאות צריך להנחות, העסקים צריכים להגיש תוכניות לעירייה ולמשרד הכלכלה והעיריות צריכות לבדוק האם התוכניות האלו מתקיימות והם ניתן לטייב אותן כדי שאנשים לא יידבקו בעסק. הבעיה החלה בזה שסגרו הכל בלי שום קשר ליכולת של בעל העסק לשמור על הבריאות, ולכן זה יצר ניתוק בין הפעילות שלו ובין האחריות שלו לבריאות הציבור. סופרים וחנויות לממכר מזון לא תומרצו בשום שלב להגביר את הבטיחות בתחומם. החנות פיצוחים שאני קונה בה עדיין מוכרת פיצוחים בתפזורת ואנשים מכניסים את היד שלהם לטעום מהסחורה, חנויות ירקות עדיין מאפשרות לכל אחד למשש את הירקות עם ידיים מלוכלכות מהרחוב, בתי מלון ואולמות חתונות עדיין מפעילים הגשה עצמית בארוחות.
מה שאתה רושם זה שאתה רוצה שהעסק ינוהל. אבל המדינה הזאת לא מנוהלת שנים, לא חודשים. בחודשים האחרונים פשוט יש קטסטרופה אז זה יותר בולט לעין. העיקר על ג'ובים ומתנות ממיליארדרים הם נלחמים שם, זה מה שמעניין אותם. אנחנו כמו ברית המועצות לפני שהתפרקה - יש חבורה של שליטים ומקורבים ששודדת את הכל מהמדינה עד שהכל יתפורר ולא יישאר כלום. המדינה והאזרחים מעניינים להם את הזין המיקרוסקופי שיש להם.
המצב אפילו גרוע יותר. בברית המועצות התושבים פחדו מהשליט אבל בתוך תוכם שנאו אותו. כאן הם סוגדים לו. בגלל זה הוא יכול להרשות לעצמו להתעסק בהקלות מס על קיסריה ובטינופים על דוד רוזן במקום בקורונה. הוא יודע שהבחירות הבאות בכיס שלו, בטח אחרי שפירק את כחול לבן.
''סוגדים לו'' 24/7 הפגנות אלימות מול ביתו, איומים לרצוח אותו ואת בני משפחתו, הכפשות וגידופים בערוצי הטילויזיה. וזה בלי לדבר על תפירת התיקים. שליטטטטטט
חצי מהעם סוגד לו, החצי השני שונא אותו. הבעיה שהחצי השני לא יכול להתלכד תחת מנהיג אחד שיאיים עליו. אגב אותו סיפור בדיוק קורה עם חולדאי בתל אביב.
