אקדמיה, אסתטיקה ותרבות לא נמדדות בצורה כלכלית כזו. להיפך, מדובר ב'בזבוז'. היעד של מחקר אקדמי הוא ממש לא 'שימוש' (אולי בהנדסה כן, אבל ברוב הפקולטות לא), אלא חכמה לשם חכמה, בדיוק כמו שתרבות היא לשם תרבות ותורה היא לשם תורה. זה קצת כמו לשאול מה פרח אמור לייצר. נקודת המבט הרלוונטית היא מצד משלם המיסים הישראלי, וכאן נכנסת שאלת הכמות - כמה כסף הולך לכל מקום. אני מכיר הרבה מאוד אנשים שעובדים קשה מאוד, מרוויחים הרבה כסף ומשלם המון מיסים (ברצינות לגמרי) ושמחים מאוד לדעת שהכסף שלהם הולך לאנשים שיושבים ולומדים תורה נטו בשביל ללמוד תורה, ומצד שני מבואסים מהכסף שהולך למנהלת ליגת הכדורגל שגורמת לחילול שבת. כאן נכנסת הפוליטיקה, וכמו שאנחנו רואים - להרבה מאוד אנשים בישראל חשוב לשלם כסף ללומדי תורה, ולמעט מאוד אנשים בישראל חשוב שלא יקחו מהם כסף בשביל לומדי תורה. @סיונרה התגובה שלי היתה כלפי דרוריקו שטען שאברך הוא 'בטלן מגרד ביצים'. זה קשקוש. ברמת המאקרו כמובן שהייתי שמח אם מדינת ישראל לא היתה מסבסדת את לימוד התורה הזה (בין השאר כי לדעתי הוא פסול מנקודת מבט תורנית), וברור שהעלות שלו על משלם המיסים הישראלי גבוהה מאוד, במיוחד כשזה משולב בכלכלה סמי-סוציאליסטית כמו שלנו. אגב, למה זה לא בר קיימא? בגלל הגידול באחוז החרדים באוכלוסיה? ייתכן. נניח וזה יעצר או יאט - מה מונע את המצב של 20 השנים האחרונות (מלבד תקופת לפיד כשר אוצר) ל20 השנים הבאות?
@yonmu לא הבנת את הנקודה שלי. ד"ר באקדמיה שחוקר נושא מסויים, לא חוקר אותו על מנת שהוא עצמו ישכיל מזה (המדינה לא מחלקת כסף לאנשים שיעשירו את הידע) אלא בכדי שיפיק מזה תוצרת בדמות מאמרים שעליהם יכולים להבנות דברים אחרים או בכדי שהאנושות תשכיל מהם (וכולל אקדמאים מתחום היהדות לדוגמא). גם תרבות. שחקנים, במאים, מפיקים, תאורנים - כולם יוצרים הצגה שאנשים יכולים לצפות בה. עכשיו אתה יכול להגיד לי שיש אנשים שמבחינתם יהיו מרוצים אם אנשים אחרים ילמדו תורה בשבילם. אבל גם פה נכנסת השאלה - כמה? אם תפטר את הבמאי/השחקן הראשי לא תהיה הצגה, אם תפטר את הד"ר לא יהיה מאמר - אבל אם תצמצם את כמות הלומדים, זה יפגע? לא יפגע? איפה עובר הגבול? מאוד אמורפי העניין הזה.
@Clichy כמובן שזה אמורפי. מעבר לזה, אני לא מסכים עם החלוקה. יש הרבה לומדי תורה שכותבים מאמרים וכד' שאחרים קוראים ולומדים אחר כך. מנגד, יש הרבה מחקרים שבכלל לא מכוונים החוצה. כמובן שמישהו עשוי לקרוא ולהתעניין, אבל לא זו המטרה הראשית אלא נטו העיון. אין מספר מוגדרים של מאמרים על טולסטוי שצריכים לצאת בשנה, ואין מספר מוגדר של דפי גמרא שצריכים להילמד בשנה. התפיסה בפועל הפוכה לגמרי - המטרה היא כמה שיותר לימוד תורה. מבטלים לימוד תורה רק בשביל לאפשר את הלימוד. כלומר אפשר לא-ללמוד-תורה שעה כדי לאכול ולהתארגן, ובמקבילה הלאומית - אפשר שחלק מהציבור יעבוד ויעשה צבא כי צריך, אבל הם שם רק כדי לאפשר לשאר ללמוד תורה. אולי האנלוגיה המתאימה זה ג'ובניקים וקרביים בצבא. צבא-אקדמיה-עבודה קיימים, מבחינתם, רק כדי לאפשר מקסימום לימוד תורה. ברגע שלימוד התורה אפשרי - אין סיבה לא ללמוד תורה.
לימוד התורה אפשרי כי מישהו אחר מממן אותו. כרגע הם 10% מהאוכלוסיה, אם ימשיכו לגדול, אז ההשפעה היא כפולה, גם יורד החלק של האוכלוסיה היצרנית, וגם צריכים לממן יותר אנשים.
כל המהות של אנשים באקדמיה זה לפרסם מאמרים, וכל המהות של מאמרים היא בשביל שמישהו (איש אקדמיה אחר או סתם מישהו) יקרא. הEND GAME הוא להגדיל את הידע האנושי הנוכחי. אין מספר מוגדר אבל בפועל כל מאמר אמור לחדש/לגלות/להרחיב משהו חדש (לפחות במהות, ברור שזה לא תמיד ככה). וזה חוזר לאותה נקודה - למידת תורה לשם הלמידה עצמה =! למידת נושא במגדר.
יונמו אני מסכים איתך שלימוד תורה זה קשה. יש רק בעיה אחת - רוב האנשים לא בנויים לזה, אלא רק קומץ עילויים/יחידי סגולה שיש להם את היכולת, הסבלנות והתשוקה. רובם לא באמת מסוגלים או מצליחים לעמוד בתובענות של זה, ולכן האמירה שהאברכים בטלנים בהחלט תקפה לרובם.
אני ממש לא טוען שלימוד תורה הוא קשה. להיפך, לימוד תורה יכול להעשות באינספור רמות. מפלפולים משפטיים אמורפיים גאוניים (באמת. לא סתם אהרן ברק הציע לרב דיכובסקי להיות שופט עליון) ועד חזרה רפטטיבית על משפטים בלי להבין את המשמעות שלהם. אני לא יודע על סמך מה הקביעה שרוב האברכים בטלנים ובאיזה רמה. אני חושב שלא מופרך להניח שהרוב כן נותן 'משרה מלאה' בבית מדרש במקביל ל'משרה מלאה' במשרד. @Clichy לא חושב שהחילוק שאתה עושה כאן מחזיק. הגדלת הידע האנושי זו אמירה מוזרה. אם עוד אלף אנשים יודעים את משוואת שרדינגר לא הגדלנו את הידע האנושי (כי היה אחד שכבר ידע לפני), אבל אם מצאנו עוד דיוק קטן בטיוטה של מלחמה ושלום של טולסטי זה כן הגדלת הידע האנושי? לפי זה גם בישיבות זה בהחלט קיים. החלום בישיבה זה לפרסם 'חידוש'. @סיונרה נכון, אבל אם החלק היצרני הולך ונהיה עשיר יותר, והחלק הלא יצרני ממשיך להסתפק באותו דבר - זה עשוי להתקזז. אנחנו מתקדמים למדינה של הייטקיסטים עשירים שמממנים אברכים עניים. בכל מקרה, אני כמובן כן מסכים שהמגמה הזאת עשויה להיות בעייתית יותר. הטענה שלי היא שהאברכים הם החלק הכי גדול בבעיה, אבל הם לא ההגדרה של הבעיה.
@yonmu כן אבל כל החוזק של האקדמיה בנוי על שיתוף ידע שמפיק ידע חדש (ע"ע קורונה). אם עוד 1000 אנשים יידעו את משוואת שרדינגר, אולי יהיה איזה אחד שיידע לפתח את זה למשהו חדש, יפרסם משהו שעליו אנשים יסתמכו ויפתחו את זה וכן הלאה, ולכן בסוף זה כן מגדיל את הידע האנושי (ובאופן כללי מעשיר את ידע האנושות). אצל האברכים (ותקן אותי אם אני טועה) - המהות היא לימוד התורה עצמה (גם אם אברך ישמח לפרסם חידוש). ובראייה יותר כלכלית יש הבדל מהותי נוסף - כל חרדי יכול להיות אברך אם הוא רוצה. להיות ד"ר למגדר זה קצת יותר קשה.
אם החלק של האברכים נהיה גדול יותר, אז החלק היצרני צריך להרוויח יותר רק כדי לשמור על אותה רמת חיים. לכמה זמן זה בדיוק אמור להחזיק? הייטק, בניגוד לדברים אחרים, מבוסס כמעט באופן בלעדי על הון אנושי שאפשר לנייד ממקום למקום. אנשים לא רוצים לעזוב את המדינה שלהם, אבל בעולם שבו כל שיפור בפריון הולך למימון של אוכלוסיה לא יצרנית, ולא לשיפור ברמת חיים, אז יש שלב שממנו זה כבר יהיה מספיק אטרקטיבי בשבילם. וזה בהנחה המאוד מאוד מקלה שעם עלייה בחלק שלהם באוכלוסיה הם לא ינסו להתערב לחילונים בשאר אורחות החיים.
מסעדות קורסות, אין אפשרות לעשות טייק אוואי כי זה מסוכן. מירי רגב בתגובה: https://pbs.twimg.com/media/Erj-aPoXMAEWhqY?format=Xxx&name=large החלק האירוני, זה שבכל התמונות שאיטליאנו מאונן עליהן של אנשים הולכים ברחוב בתל אביב, יש סכנת הדבקה הרבה יותר גדולה מאשר בתמונה הזאת. אבל איכשהו זה לא ימנע ממנו להאשים את התל אביבים בתחלואה.
אם זה מעצבן חמוצים מקולקלים כמוך אז אני לגמרי אוהב תמונות כאלה. ובעלי המסעדות מעניינים לי את הקצה של הביצה. אחרי הקומבינות והזין ששמו בכל יציאה מסגר אין לי שום אמפתיה כלפיהם יותר(לא כולם כמובן. רובם).
קשקוש. דוקטורנטים מקבלים מלגות ומשלמים מס (חלקי), אברכים מקבלים מלגות ומשלמים מס (חלקי). אין שום הבדל מהותי. בפועל המדינה לוקחת כסף של משלמי המיסים ו'מבזבזת' אותו על דברים שלא אמורים להכניס כסף בעתיד, כמו אומנות, ספורט ותורה. אין שום הבדל עקרוני אלא רק כמותי. @סיונרה מודלים לטווח הארוך קשים מאוד למדידה, כי תמיד יש נגזרות לנגזרות. לדוג', ממוצע הלידות לאישה חרדית יורד, בעוד הוא עולה אצל אישה לא-חרדית. כמובן זה עדיין לא מספיק. בכל מקרה, כן - יש כמה דברים (בעיקר: תקציב ביטחון, ציבור חרדי ענק, שאריות סוציאליזם) שהופכות את מדינת ישראל לפחות-אטרקטיבית כלכלית. כמובן, האירוניה הציונית כאן די ברורה.
