ליברפול 2018/19

סיטי לא תיקח 27/27.
גם אנחנו לא.

 

בדבר אחד אנחנו אלופים, בשבירת שיאי מקום שני. ב08/09 קבענו שיא למספר ההפסדים הנמוך ביותר בלי אליפות (ואולי גם הכי מעט ספיגות?), ב13/14 הכי הרבה שערים בלי אליפות (ונצחונות?).
שורה תחתונה - אני מהמר העונה על הכי הרבה נקודות בלי אליפות. מאמין שסיטי תסיים עם 94/95 ואנחנו סביבות ה89/90.

 

כאילו מי יותר טוב ? נראה לי שאואן לוקח קל

 

לדעתי פאולר. אואן היה מטוס ופינישר מצוין, האול ראונד של פאולר היה טוב יותר והוא היה פינישר מהגדולים שהיו בעשורים האחרונים. כל כדור שנפל לו על הרגל ברדיוס של 20 מטר מהשער היה חצי גול.

את שניהם הפציעות גמרו.

 

אואן גם די גמר את פאולר לדעתי. פאולר ב - 1995/96 היה מפחיד. השחקן הראשון בפרמייר ליג שממש פחדתי ממנו. יותר משירר, כי למרות האליפות לא ממש תפסתי את בלקברן יריבה.

אבל אואן בשיאו זכה בכדור הזהב וגם כבש בטורנירים גדולים.

 

מה שגמר את פאולר זה הפציעות.

ההבדל בהכרה ביניהם זה שאואן קיבל את הבמה בנבחרת במונדיאל ופירק את ארגנטינה.

 

שירר ושרינגהאם היו צמד קטלני ביורו 96. לא הייתה סיבה להחליף.
אואן היה טוב מדי בשביל שלא יקבל כזו במה.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

נו באמת, פאולר הסניף את קו החוץ. אין יותר אייקוני מזה.

 

אפילו בתקופה הזניחה של אואן אצלנו הוא זקף לזכותו מספר רגעים בלתי נשכחים שהוסיפו הרבה בשר לקריירה המפוספסת שלו כמו למשל שער הניצחון בדרבי מול סיטי בדקה ה-96, השלושער ההרואי בוולפסבורג,וכן גם הזכייה באליפות הראשונה והאחרונה שלו ממש על סף סיום הקריירה.

רובי פאולר הוא לטעמי אחת מן הדמויות הטרגיות ביותר שהיו בפרמיירליג.

 

פאולר היה אדיר בצורה שהוא היה בא מהאגף, זה היה חדשני אז כי הוא היה חלוץ קטלני.

לא היו לו רגעים בלתי נשכחים?
אני לא שכחתי עדיין איך הוא נפנף את נוויל ב95, זה עדיין מהרגעים האלה שנכנסים לכל קלטת.המזל שבאותו משחק את ההצגה כמובן גנב קאנטונה.

היה שחקן גדול מאוד עם עתיד שלא מומש.
אואן לדעתי היה גדול יותר.
אואן לא היה סתם מהיר, היתה לו זריזות שאף מגן/בלם בתקופה ההיא לא ידע איך לאכול/לא היתה לו את הקורדינציה להתמודד משחק שלם.
הפינישינג שלו עם הסיבוב לפינה היה אייקוני, גם אותו הפציעות אכלו כמובן אבל הוא נגע בלבל יותר גבוה.
הוא נכנס לתקופה שלצערו היה מאוד מאוד קשה לנצח את יונייטד, הצעירה והתוססת ואת ארסנל.

לוקח את שניהם בשיא של התקופה ההיא לפני שירר כמובן.**

 

שני חלוצים נהדרים כמובן, מי יותר טוב? אואן.
פאולר פינישר מעולה, ריח מצוין לשערים ומביא אותם בכל הסגנונות אבל על אואן בנינו קבוצה שלמה שגם הביאה תארים.
היו המון משחקים של הוייה שכל הרעיון היה לזרוק כדורים ארוכים להסקי שיניח אותם לאואן.
משחקים של בונקר מוחלט שבסוף אואן מביא שער משום מקום.
פאולר גם היה צריך שיזינו אותו במצב, עדיפות בתוך הרחבה, אואן היה יוצר לעצמו הרבה יותר מפאולר.

שוב, פאולר היה פנטסטי, אבל אואן...ענק.

אין מה לרחם על פאולר, אורח החיים שלו לא היה ספורטיבי. היה חוזר מפציעות (והיו המון פציעות) שמן יותר כל פעם.
תסתכלו על החלוץ הצעיר מספר 23 שהוא היה, תשוו לשמן שנמכר ללידס מספר 9. כאילו זה שחקן אחר.
השחקן שמכרנו ללידס כבר לא היה שווה סגל אצלנו.

 

הדיון הזה בעיקר מעלה את הצורך של ליברפול בחלוץ מהיר שעושה תנועה לעומק ומבקיע גולים.

 

יש לי הרגשה שקלופ כן קצת מאוכזב מה4-3-3 ולמשחק נגד ברנלי נחזור ל4-2-3-1 עם פירמינו מאחורי סלאח וקייטה/שאקירי בשמאל.