מצד אחד זו גישה מתבקשת לאור הסמרטוטיות של קירקוש, מצד שני זו גישה שלא תוביל אותם או כל קבוצה לצורך העניין לשום מקום רציני ב-2019. או שאתה מוסר או שאתה מוסר יותר. לא משחק מחבואים כמו בשנות ה-2000 המוקדמות בתקווה לנצח משחקים עם סקור נמוך ו/או לדרוס כל מיני נמושות סטייל אוקלנד עם הגנה וריצה. ככה שבבחירה בין גרוע לגרוע יותר זימר הולך פה על האופציה השנייה וסתם מזיין למינסוטה סופית גם את הסיכוי הקטן שקירקוש פתאום יתפוס את ריצת הפלייאוף השקרית וההזויה ע"ש ג'ו פלאקו ב-2012. אם כבר ויז'ואלס וצ'ארטס, אנחנו אמנם אחרי 3 משחקים אבל all things considered (למשל - ההגנה של הפאטס טובה אבל לא אימפריית על חלל ותרד חזרה לקרקע כשהיא תפגוש אשכרה קבוצות NFL החל מעוד איזה חודש וחצי) אלה הקריטיים שאפשר ללמוד מהם בצורה הטובה ביותר מי על אמת ומי לא בשני צדי הכדור (הראשונה ): EPA התקפי והגנתי (המדד האנליטי הכי טוב ואובייקטיבי שפותח עד כה. צויץ לאחרונה לפני ה-SNF/MNF ככה ששיקאגו אמורים לקפוץ משמעותית ב-Y ההגנתי וקצת ב-X ההתקפי. קליבלנד לקחת רוורס עצבני ב -X ההתקפי וללא שינוי משמעותי ב-Y ההגנתי. והראמס פחות או יותר אותו דבר): https://i.imgur.com/3RqTUYn.Xxx קופצות מהמסך ישירות לתוך האישון: דאלאס (!), סן פרנסיסקו (שיחקו בינתיים מול פחי אשפה ושאנהאן אלוהים לא חדשות לאף אחד, בניגוד להגנה ובמיוחד ה-DL שהם כן חדשות מרעישות), קולטס (פרנק רייך אלוהים), שיקאגו (אם מיצ'ל היה עם רק חצי אונה מתפקדת הם היו הקבוצה הכי שלמה בליגה) וקרוליינה בעמדת זינוק אם קייל אלן יצליח לשחזר רבע מהתצוגה החולנית באריזונה על בסיס קבוע. אותו כנ"ל גרין ביי ו-GOAT אבל כבר חפרנו עליהם פה מספיק. פילי מקבלים ממני פס בגלל אינספור הפציעות, למרות שהגנתית הם כן מאכזבים ביחס לרמת הכישרון וג'ים שוורץ צריך להתאפס דחוף. כל השאר נעות בין לא מפתיע ללא מפתיע בעליל. לא קופצת מהמסך ישירות לתוך האישון ונהיה משעמם כל הקטע: פאטיאנדי AKA אין עוד מלבדם AKA אשרינו שזכינו AKA מקווה שכולם מבינים ומעכלים באיזו היסטוריה מטומטמת הם חוזים מדי שבוע AKA טייריק בדרך יא אפסים.
הקטע עם הפאטס שהם יכולים לנוח פחות או יותר כל העונה ובסופו של דבר - להבדיל בערך מכל שאר המאמנים בליגה - בליצ'ק כן יעשה את ההתאמות הדרושות במאני טיים. העניין השני הוא שאין לנו עוד מושג בכלל מה יקרה להתקפה החשודה שלהם (הכול באופן יחסי, אובייסלי) במצב שהקבוצה השניה כן תתחיל לתפור את ההגנה שלה. יותם דיבר על זה שלצ'יפס יהיו בעיות בפלייאוף עם ההגנה הזו, אבל ההתקפה שלהם נראית טובה ובעיקר עמוקה יותר מבעונה שעברה = כל פעם שפאטי ואנדי יריצו התקפה יש כאן פוטנציאל גבוה מאוד לטצ'דאון בסוף כל דרייב. I came, I saw, and then I came again. (תרתי משמע)
גם ההגנה השתפרה עד כה לפי כל המדדים מהבוטום 3/5 שהיא הייתה בעונה שעברה לאיזור האמצע התחתון. צריך עדיין לראות כמה מזה Noise בגלל איכות ההתקפות של ג'קסונוויל/אוקלנד אבל אפשר לשמור על אופטימיות זהירה, לפחות לגבי ה-DL וצמד הסייפטיז. הקורנרים היו ונשארו בעייתיים רצח. וברור שההימור המושכל וה-Smart money וההיסטוריה תמיד תהיה נגד הקונספט הקבוצתי של קרקס התקפי מעופף + הגנת בית בושת במאני טיים ובפורמט נוקאאוט מול היריבות האיכותיות ביותר אבל כמו שכיוונת בסיפא שלך וכמו שאני מנסה לשטוף פה לאנשים מוח על בסיס יומי - פאטיאנדי + אינספור מטוסי סילון מחוץ למספרים ו/או בבקפילד זה שילוב היסטורי וחסר תקדים של כישרון+שיטה שקשה לאנשים לאכול ולעכל את רמתם. זו לא ***עוד*** התקפה אדירה סטייל הקרקסים של פייטון מאנינג בקולטס/דנבר או בריידי והפאטס 2008/2014. זוו חיה אחרת לגמרי ברמת האגרסיביות, התיחכום, הקצב, המהירות, והיכולת לזנק מ-0 ל-900 קמ"ש במיצמוץ עין. אני אישית שם זין על הפאטס לראשונה בחיי (חששתי לשנייה כשראיתי את AB במחצית במיאמי והתחבאתי מתחת לכיור) כי אני לא חושב שיש סבירות גבוהה או אפילו בינונית לשיחזור קצב, תכנית והתפתחות המשחק המושלמת שהם הוציאו לפועל בגמר ה-AFC בעונה שעברה (וגם במפגש בעונה הרגילה לצורך העניין שהיה כמעט זהה); צימצמו את מס' הפוזשנס של קנזס לפאקינג 3 כל המחצית, החזיקו את ההתקפה על 0 עגול והובילו 17-0 (24-9 במשחק עונה רגילה בבית). ואז קיבלו פעמיים לאישון 31 נק' ב-32 מהלכים חולים ופרקטית הפסידו את המשחק אם שחקן מפגר לא עומד בניוטרל זון. מאותו רגע ועד לנקודת הזמן הנוכחית קנזס השתפרו בשני צדי הכדור + שידרגו מתאם הגנתי בזמן שהפאטס שיפרו את העומק ההגנתי (אני אגב חושב שהם טובים אבל מאוד אוברייטד ותוצר של ההתקפות הגהינומיות שהם פוגשים וימשיכו לפגוש רוב העונה על בסיס שבועי. רוב השלד שקיבל בתחת מזוועתונים כמו טנסי/דטרויט/ג'קסונוויל בעונה שעברה עדיין שם) אבל איבדו לפחות 2 פותחים בקו ההתקפה + בורג מרכזי בשיטה ומיס מאץ' מהלך שלמרות עונה מתה קלינית כן השפיע משמעותית בצמד המפגשים מולם עם ביג פלייז ברגעי מפתח. אם שני הסגלים נשארים כמו שהם היום אני אפילו לא חושב שזה קרוב. הפאטס לא באותו איזור חיוג. למזלם אבל יש להם את הלוח הכי קליל בהיסטוריה (לא בההגזמה, כעובדה בשטח) שכנראה יבטיח #1 ויתרון ביתיות + זה ענף נאצי וליגה רדומה ומטומטמת ברובה אז עד ינואר יהיו פציעות וייפתח חלון הזדמנויות להתחזק ב1/2 רסיברים בדדליין ככה שהפערים יצטמצמו אבל נכון לדיון שאנחנו מנהלים פה כרגע יש קבוצה אחת שהיא מעל הליגה ולא קוראים לה ניו אינגלנד. לא צריך לפחד להגיד את זה. All in על הקורנר הכי טוב בליגה מן הסתם ירחיב את הפער הזה אבל זה כבר לא הצעד Must שהוא היה עד יום שישי. הנסיבות השתנו.
מאט נאגי: "I have a little bit of a heated side to me at times and I think there’s nothing wrong with that" תאכלס לפני שהמרפק נכנס כאן עם הבלוק בפריים לי זה אפילו נראה כמו: Shut the fuck up. Shut the fuck up right now אבל למי אכפת אהבתי, אבל ממש אהבתי! הוא כזה בוס ולא נראה לי שאני לגמרי קולט את זה עדיין.
צוות אנשים שצופים בכל מהלך ומדרגים שחקנים (בעיקר) וקבוצות על בסיס נוסחה שהם פיתחו ולא מפרסמים. עובדים ומספקים כל מיני סטטיסטיקות מתקדמות (לא זמינות לציבור הרחב) עבור רוב קבוצות הליגה שמשלמות על כך וצברו תאוצה רצינית ב-4-5 שנים האחרונות, במיוחד אחרי שכריס קולינסוורת' התלהב מהם והפך ל-majority owner של החברה. מפמפם סטטיסטיקות שלהם (שהם בעצם שלו כאמור) נונסטופ במהלך שידורי ה-SNF. כל מה שאתה כצופה/קורא יכול להפיק מהם זה "לאו וויליאמס מול ניו אינגלנד במחזור 3 - 68.8 grade". איך כמה ולמה - לאלוהים הפתרונים. בגדול למרות הנימה הנאצית שלי האפקט שלהם חיובי יותר מאשר שלילי כי הם משקיעים ומרביצים עבודה, מקיפים מאוד ומספקים קונטקסט שקשה למצוא אבל חייב לקחת אותם בעירבון מוגבל כי הם רחוקים מלהיות אורים ותומים כמו שחלק ניכר מהציבור חושב שהם ולא מעט אנשים שעובדים שם לוקים כמו כל בני אנוש לא מושלמים בהמון דעות קדומות ו/או BIASED. לאורך השנים היו המון שחקנים שיצאו (ועדיין יוצאים) נגדם על בסיס קבוע (במיוחד OL, DL וסקנדרי) וטוענים שהדירוג שלהם לא קשור למציאות בגלל שאין להם מושג מה הפלייקול וה-assignment של כל שחקן. ------------ אגב, בהמשך לנקודה שחפרתי עליה פה אתמול לגבי העליונות של קנזס - מציע לכולם ללכת לשמוע קצת את בריידי ובליצ'ק מדברים בימים האחרונים לפני ואחרי המשחק מול הג'טס שבו הם ניצחו 40 הפרש עוד לפני הירידה מהאוטובוס. דיכאון, בכי, פאסיב אגרסיב גהינומי ומירמור קיומי אינסופי. הם יודעים טוב מאוד למה שניהם היו ALL IN על חולה נפש כמו אנטוניו בראון ולמה לא הזיז להם שום דבר מטורף שהוא עשה בחצי שנה האחרונה או שהתפרסם עליו ב-11 ימים האחרונים, כולל לא פאקינג איומים מרומזים על בחורה ושני ילדיה בזמן שהוא כבר חלק מהאירגון. ההחלטה להטיס אותו הייתה בלעדית של רוברט קורליאונה שלפי הדיבור התחיל לחטוף ריקושטים מאחורי הקלעים מאי אילו ספונסרים שביקשו להתנער ואחרי הפיאסקו האישי שלו בבית זונות לפני חצי שנה כבר לא עמד בלחץ שבעבר הוא אפילו לא היה ממצמץ מולו. אבל שלא יהיה לרגע מקום לספק - בליצ'ק ובריידי (בעיקר) לא קיבלו את זה יפה בכלל ואם זה היה תלוי בהם הוא עדיין היה חלק מהאירגון, כשבמקרה של הדושבג המצוי השני נראה שעדיין לא התגבר על זה כשכל פוסט הזוי של AB ממשיך לקבל ממנו לייקים ולבבות.
קצת יותר בהרחבה מאחד העיתונאים היותר מעורבבים בפיונגיאנג ---------------------- הלילה בלאמבו המשחק הכי גדול של העונה הצעירה עד כה; פילי בקרב על החיים מנסה להימנע מבור שואתי של 1-3. גרין ביי במבחן הגנתי אמיתי ראשון + יכולה לפגוע אנושות ביריבת פלייאוף פוטנציאלית איכותית. אני רשמית בטירוף ו- ALL IN.
סופית, רשמית וחגיגית: מאט לאפלור - Ain't it. למזלו הוא צעיר ואין לנו עדיין סאמפל סייז של שנים כדי לזרוק אותו לקבר פתוח ליד מקארתי ולכסות עם מלט אבל השינוי הדרוש בפילוסופיה והפלייקולינג שלו הוא דראסטי. מתחיל להריח לא טוב בכלל כל העסק. (ואם דאבנטה בחוץ לתקופה ממושכת - מני סאנדרס/דבאנטה פארקר או אם בא לנו להתפרע - AJ גרין. שמחתי לעזור.)
יתרה מזאת - ההגנה חזרה לכדור הארץ. למשל,נראה לי שהרבה אנשים (אני ביניהם) כבר חשבו שהווארד עם רגל בקבר אבל הוא חגג היום. חבל, צ'אנס רציני של הפאקרס לברוח ועל הדרך לתקוע פיגיון עמוק בתוך יריבה ראויה ב-NFC. במקום זה הם נוסעים לג'רי וורלד עוד 10 יום וזה עלול to get ugly.
http://www.yo-yoo.co.il/tools/image-resizer/photos/10862861-large.Xxx בתום דרמה נהדרת: פילדלפיה ניצחה בגרין ביי. תקציר המשחק העונה הסדירה ב-NFL תגדל ל-17 משחקים ? ג'ניפר לופז ושאקירה יופיעו בסופרבול.
ההופעה הזאת של הווארד אחד הדברים הביזארים אני גם מהאלה שחשבו שהוא גמור. - MARK MY WORDS - שבועיים מהיום הדובים לוקחים שליטה על הצפון. טרובי מתיישר. למעשה אני לא חושב שיש לו ברירה בכלל, אסור לאכזב את נאגי. (ראה ערך קודי פארקי 2018)
הווארד עשה עבודה טובה היום אובייסלי (מיילס סנדרס הרוקי עדיין הרבה הרבה יותר מרשים בעיניי ופשוט לא מקבל צ'אנסים לשים טאצ'דאונס, אבל זה היה צפוי בתחילת העונה), אבל ההגנת ריצה של גרין ביי מתחילה להסתמן כבעייתית כמעט כמו הסקנדרי של האיגלז (אדאמס במשחק הכי קל שלו בפער מתחילת העונה) שצריכים אפילו יותר מהצ'יפס את ראמזי רק כי ההתקפה שלהם לא מתקרבת ברמת הנפיצות לאנדי את פאטי. אני חייב להגיד שזה נכון שלאפלור נראה בלוף והפרסונל ההתקפי של גרין ביי זה לא זה (בינינו, חושב שהערכתי בקיץ את אארון ג'ונס ודבאנטה אדאמס יותר מדי. שחקנים טובים, אבל הם לא באמת מתקרבים לעילית), אבל גם רודג'רס מזייף לא מעט. כן, הוא QB שעדיין יספק ביג פלייז שיכניסו אותך לשוק ועל הדרך יביאו ניצחון, אבל זה רחוק מאוד מהאולימפוס שהוא היה עליו. זה כל מיני-דברים קטנים של קריאת הגנות לא נכונה, מסירות קלות שהוא מפספס והיה מתקתק בעיניים עצומות בעבר, וגם לא מעט השתהות מיותרת עם הכדור שהוא לא מצליח להיגמל ממנה. ועם כל הביקורת, המשחק הזה היה של גרין ביי להפסיד. פעמיים הגיעו ל-end zone שהם במרחק נגיעה מטצ'דאון ופעמיים הם חירבנו את זה. אבל וואטאבר כאמור, כי זה ניצחון גדול וסופר חשוב של האיגלז שאולי יתחילו להפסיק להיפצע כאילו הם הצ'ארג'רס ויתחילו to get their shit together (רק בשביל להבין כמה הפסד היה שואתי, מבחינה סטטיסטית אז משנת 1990 רק 14% מקבוצות במאזן 1-3 הצליחו להשתחל לפלייאוף).
Thing is, רודג'רס לא היה צריך להיות סייבורג ו/או על האולימפוס אם לאפלור היה מי שכולם כולל אני חשבו שהוא. היכולת שלו הלילה הייתה אמורה להיות די והותר כדי לנצח את המשחק הזה בפער דו ספרתי. אז נכון, הגנת הריצה נאנסה כאילו אין מחר ובכלל צנחה בצורה אגרסיבית לקרקע כמו שהערכנו פה בזהירות שכנראה יקרה כשהבית מלון 9 כוכבים ע"ש טרוביסקי/פלאקו/קירקוש הסתיים. אבל זו לא סיבה להמשיך בפלייקולינג אומלל עם אינספור ריצות בדאון ראשון לשום מקום (דפוס גהינומי שחפרתי עליו פה לפני 3 ימים) בטח לא מול קבוצה שהגנת הריצה שלה>>>>>>>>הגנת המסירה שלה. או להגיע פעמיים ל-1 יארד ליין של היריבה ואז להחליט שזה הטיימינג הנכון להפסיק לרוץ ולהתחיל לזרוק 700 פעמים, במיוחד כשה-#1 והגו טו גאי בסיטואציה הזאת לא על המגרש. למה הכל חייב להיות הפוך? למה אי אפשר לעשות מחקר בסיסי כמו של אוהד כורסא מסריח ו/או של עוקב אחרי וורן שארפ/זונות אנליטיקס גנריים בטוויטר ולהגיע למסקנות המאוד פשוטות הבאות: 1st down = רצוי למסור כמה שיותר אם כבר רצים = ממערכים קלים כמו 11/10 שמרווחים את ההגנה ומוציאים מגנים מהתיבה. אם מוסרים = רצוי ממערכים כבדים כמו 12/21/22, במיוחד מפלייאקשנ'ס ברדזון ו/או כמה שיותר קרוב לאנדזון = עדיף לרוץ + ראו סעיף 2. 3rd/4th and 1 = סניק אוטומטי של ה-QB. רוב מוחלט של הדברים האלה לא קורים בגרין ביי מתחילת העונה (ולצורך העניין - קורים בכמויות בדאלאס תחת קלן מור. אחת הסיבות שאותם בניגוד לגרין ביי אני עדיין קונה למרות הלוח האומלל שהם ניצלו עד תום). הבודדים שכן - במינון שאפילו לא מתקרב להתקרב להניח את הדעת. והפעם לא כשדינוזאור שאבד עליו הכלח מריץ את המופע אלא בן אדם שכל האנשים שהוא למד מהם ועבד איתם ותחתיהם עושים את זה בצורה הטובה ביותר בליגה. אז באמת שכבר לא יודע מה להגיד יותר. כמו שאמרתי, הוא עדיין צעיר ועם 4 משחקים ברזומה בסך הכל ככה שאפשר עדיין לחיות בסרט ולקוות שהוא יפתח את הראש וישתנה אבל אני אישית לא בונה על זה, פשוט כי ראיתי מספיק מאמנים חדשים ב-3-4 שנים האחרונות שהוכיחו מהרגע הראשון אם יש להם את זה או אין להם את זה. מאמנים שלאפלור כרגע רחוק מהם שנות אור. אחד מהם עמד הלילה ממול. וזה לא היה כוחות.
