@Sprewell, אם כבר עסקינן ב-QB's, הסתכלתי קצת על ״התותחים הכבדים״ בליגה ונראה שחוץ מ-מאנינג אף אחד לא נבחר במקום ה-1 בדראפט. חלקם אפילו נבחרו מאוד נמוך (למשל, הסיפור הידוע עם בריידי). האם זה כי המעבר מהקולג׳ ל-NFL הוא עד כדי כך גדול שקבוצות לא סומכות על שחקנים צעירים בתפקיד כ״כ חשוב? ובכלל, מה קבוצות בדר״כ מחפשות בדראפט? אגב, שמתי לב שלא מעט מדברים בשידור של המשחקים על פרי אייג׳נטס טובים. שאלה נוספת: על מי אתה מהמר שתיקח אליפות העונה?
http://imagizer.imageshack.us/v2/100x75q90/903/xvjR9U.Xxx זוכרים אותו ? שני טאצ'דאונים לאנדרה ג'ונסון, הקולטס ניצחו ביוסטון. תקציר המשחק
@אלעד הממצאים שלך לא תואמים את המסקנה שהגעת אליה. זה נכון שרוב התותחים לא נבחרו במקום הראשון בדראפט אבל זה לא נכון להסיק מזה שקבוצות לא משקיעות בחירות סיבוב ראשון ב-QB's ופשוט... מפספסות. סקירה מהירה של 15 השנים האחרונות: 12 QB's נבחרו בבחירה הראשונה בדראפט ו-42 נלקחו בסיבוב הראשון. הסיבות לאי ההצלחה הן רבות אבל בראש ובראשונה היא הדבר שאני חופר עליו פה כמעט כל הודעה - אימון נכון. רוב קבוצות הליגה לא מאומנות כמו שצריך. זה נשמע לפעמים קיצוני כשזה בא ממני בצורה כל כך בוטה אבל זה באמת המצב. יש בליגה הזאת משהו כמו 5-6 אירגונים שמתנהלים נכון וברמה גבוהה. בערך 6-7 מאמנים שאתה יכול לומר עליהם שהם תותחים שיודעים מה הם עושים. כל השאר - ממוצעים במקרה הטוב. ברגע ש-QB מתגלגל לאירגון גרוע וזוכה לטיפול לקוי הוא גמור. אם טום בריידי היה נבחר בדראפט על ידי 80% מהקבוצות האחרות בליגה יש סיכוי מצויין שהיום אף אחד לא היה יודע מי הוא. המעבר הוא עצום בכל קנה מידה אפשרי ועד היום רבים וטובים ממני מנסים לפענח בצורה שמתקרבת להניח את הדעת את הנוסחה לזיהוי QB טוב, ללא הצלחה, הרבה בגלל שהקושי הוא בעיקר בפאן המנטאלי. גם אם הוא כבר עונה על כל הדרישות הפיזיות (גבוה, יד נפץ, מדוייק) כמות המידע ש-QB צריך ללמוד ולעבד בצורה כל כך מהירה מחוץ ועל המגרש היא בלתי נתפסת. הם חייבים להיות מחוייבים לעבודה בצורה אבסולוטית ולהקריב את אורח החיים שלהם בשביל הסיכוי (הקטן) להצליח. טום בריידי ופייטון מאנינג הם עד היום האנשים שמגיעים ראשונים למתקן האימונים ועוזבים אחרונים, צופים במאות שעות של FILM של היריבות ומקריבים למעשה את כל סגנון החיים שלהם במהלך העונה. קבוצות מנסות לחזות את זה על ידי אינספור אימונים סגורים, ריאיונות אישיים ומבחני IQ לפני הדראפט אבל בסופו של דבר זה משהו שפשוט אי אפשר לצפות. מה גם שרובם מגיעים מ-programs שלא מעמיסים עליהם הרבה ומפשטים להם את המשימות ככל שניתן ואיכות ההגנות שהם פוגשים ממול הן בעשרות רמות מתחת למה שהם פוגשים ב-NFL. בעשור האחרון המצב רק הולך ומחמיר כשרוב הקולג'ים עברו לשחק בשיטת SPREAD בה למעשה ה-QB מתבסס ב-95% מהזמן על האתלטיות שלו (ר"ע רוברט גריפין) ופחות על המוח ו/או חוזק ודיוק הזריקה שלו ואיכות ה-QB's שמגיעים לליגה הולכת ונפגעת בהדרגה. עד 2007 הנוהג בליגה היה לתת ל-QB שבחרת בדראפט לשבת על הספסל במשך כמה שנים וללמוד מה-QB הראשון איך להתאמן ולהתנהל, לשנן וללמוד את המהלכים ולהוציא לפועל באימונים וכו' אבל ב-2007 אחרי ההצלחה המסחררת של מאט ריאן וג'ו פלאקו כ-QB רוקיז כל הטרנד בליגה השתנה וקבוצות התחילו לזרוק את ה-QB הרוקיז שלהם למים העמוקים החל מהיום הראשון שלהם בתפקיד. ה-prototype שקבוצות מחפשות בדראפט הוא QB גבוה שיוכל לסרוק את המגרש עם העיניים בלי בעיות מעל מפלצות הגנתיות שמתקרבות לו לפנים (אחת הסיבות שראסל ווילסון הדרדר למשל לסיבוב השלישי), ידיים גדולות כדי שהאחיזה בכדור תהיה טובה ולא יהיה חשש לפאמבל'ס, זרוע חזקה כדי שיוכל לזרוק לעומק ו/או עם velocity (אם כי זה לדעתי אחד המאפיינים הכי אוברייטדס שקיימים ומספיק להסתכל על פייטון מאנינג ב-3 שנים האחרונות ומה שהוא עושה עם הזרוע הכי חלשה בליגה), דיוק, אינטיליגנציה גבוהה, אישיות חזקה עם מוניטין נקי יחסית שיוכל להיות הפנים של הפרנצ'ייז ולהפוך למנהיג של 52 בהמות. לא יודע על איזה פרי אייג'נטס טובים שמעת שהשדרים מדברים אבל בטח לא בעמדת ה-QB. מי לדעתי תיקח אליפות? פאטריוטס. הם כנראה ישייטו מעל ה-AFC המביך הזה כל הדרך ליתרון ביתיות ושבוע BYE ואני לא רואה אף אחת מסינסי/דנבר/אינדי/פיטסבורג יוצאת לפוקסבורו ומוציאה ניצחון. צריך לקרות איזה קלאסטרפאק רציני כדי שהם לא יהיו שם. ההגנה שלהם עדיין חשודה מאוד בעיניי והייתי רוצה לראות איך הם מתמודדים מול יריבה באמת איכותית אבל אין להם אף אחת כזאת בלוח משחקים בעתיד הנראה לעין, לפחות לא עד שהם יתארחו בדנבר וגם אז אני לא יודע עד כמה ההתקפה בראשות האיש והזרוע המתה תהווה מבחן אמיתי. אין אף קבוצה שלמה באמת ב-AFC חוץ מסינסינטי ואני לא סומך מספיק על דאלטון שיצליח לחבר מולם משחק טוב במאני טיים. ואז אחרי שהם בסופרבול וזה עניין של משחק אחד במגרש נייטרלי תן לי את המאמן הטוב בהיסטוריה ואת ה-QB השני הכי טוב בהיסטוריה. היחיד שיכול לעצור את זה הוא רק אארון רודג'רס אבל מייק מקארת'י יהיה שם כדי להפריע לו לפני או במהלך.
תודה על התשובות המפורטות. שוב. אני לא יודע לציין לך שמות, אבל במשחק בין סיאטל לדטרויט שמעתי את השדרים מדברים על-כך שלסיאטל יש לא מעט פרי-אייג׳נטס בסגל שעושים עבודה טובה. אני מניח שבדראפט כ״כ גדול שמכיל אינספור שחקנים, אפילו דרך פרי-אייג׳נטס אפשר להביא ״גניבות״ מדי עונה. אולי אני טועה. הייתי שמח להגיד לך גם את שמות השחקנים, אבל צעד צעד. קודם נבין את המשחק כמו שצריך.
ארון רוג'רז היה אמור להיבחר ראשון, והעובדה שזה לא קרה קשורה למצב המזעזע של הניינרז כארגון, שהצליח לפשל בדראפט של בריידי גם (הוא היה על הכוונת שלהם, אבל בסוף הם הלכו על איזה אדיוט עם ה"נתונים" הנכונים שלא שיחק כמעט). שני הק"ב הגדולים בהסטוריה הם שחקנים עם יכולת טכנית בינונית, והכשרון העיקרי שלהם קשור לאינטלגנציה ומנטאליות. קבוצות נוטות לחשוד בשחקנים כאלו ולכן ג'ו מונטנה, למרות קריירת מכללות יוצאת מן הכלל, נבחר רק בסיבוב השלישי. פייטון הוא הק"ב הראשון בהרבה זמן ששילב גם יכולת טכנית יוצאת דופן וגם אינטלגנציית פוטבול יוצאת דופן. הוא לא היה צריך קריירת פוסטסיזן יוצאת דופן, היתה מספיקה קריירה סבירה כדי שהוא ייחשב הק"ב הגדול בהסטוריה. אם הוא היה לוקח את המשחק במטלייף זה היה חקוק באבן. הבעיה היא שקריירת הפוסטסיזן שלו היא כתם וזה מה ששם אותו מתחת בריידי ומונטנה. ארון רוג'רז הוא פרוספקט הבא לGOAT שמשלב טכניקה ואינלגנציה. אם הוא מוסיף טבעת, נמנע משביקות מביכות ונותן עוד כמה שנים כמו שהוא נותן עכשו הוא יפרוש כק"ב הטוב ביותר בהסטוריה. כל שאר הק"ב שמזכירים בדיון תמיד חסרים משהו. למונטנה ובריידי חסר הטכניקה, לאלווי ופארב חסרה האינטלגנציה, למרינו ופייטון יש קריירת פוסטסיזן מביכה מדי.
סבבה אבל מה לגבי העובדה שבימי ראשון אי זוגיים בהם הטמפרטורה בלאמבו מעל ל-3 מעלות ורודג׳רס משלים למעלה מ-7 מסירות גרין ביי לא הפסידה מאז 2008??????
יש אנשים שמגיעים ממקומות כמו בוסטון וסופרים שורות סטט' זניחות כמו מספר אליפויות וכאלה. ואז יש לך את המביני עניין שחיים על גדות הימה ומתעסקים בדברים חשובים יותר כמו סאקים קבוצתיים ו(היעדר) INT. אליפות חוגגים פעם בשנה. סאק חוגגים פעם ב-20 דקות ודרייב נטול INT של רוג'רס פעם ברבע שעה. אז מי מאושר יותר? אושר מעל הכל.
@Sprewell, זוכר שדיברנו על פרי אייג׳נטס בסיאטל? ראית את הטאצ׳דאון של תומאס רולס*? אגב, זה נחשב מהלך התקפי גדול או הגנה גרועה? או גם וגם? * - מקווה שככה רושמים את שמו.
הוא רוקי שנבחר בדראפט, לא פרי אייג׳נט. אם התבלבלת בהגדרות אז כן - סיאטל היא הקבוצה שעושה את הדראפטים הטובים ביותר בליגה ב-5-6 שנים האחרונות. כמות המציאות שהם מנפקים בבחירות מאוחרות היא בלתי נתפסת, אם כי גם כאן מגיע המון קרדיט לאימון שהם עוברים. וזה היה שילוב אבל בעיקר ריצה גדולה של רולס. היה שם הכל - vision, burst, cutbacks. כל החבילה.
בויקיפדיה קראתי שהוא לא נבחר בדראפט וחתם כפרי אייג׳נט בקבוצה. Thomas Rawls - Wikipedia, the free encyclopedia
אה, כן, קוראים זה undrafted free agent. שחקנים שלא נבחרו בדראפט וקבוצות מביאות למחנה אימונים (בערך 10-15 מדי שנה) ונותנות להם צ׳אנס להתחרות על מקום בסגל. טכנית הוא רוקי, רק ההגדרה שונה. ואחוזי ההצלחה איתם מן הסתם הרבה יותר נמוכים. משום מה הייתי בטוח שהוא נבחר בסיבוב 6-7.
סמרטוטי העולם של טמפה ביי באקאנירס וג׳קסונוויל ג׳גוארס שוחטים אותי חי בפנטאזי. משחקי קריירה שלא יחזרו עוד 9 גילגולים. זוועתון שהיה אמור להסתיים בתוצאה 11-7 כבר עם 17 טאצ׳דאונס ועוד רבע שלם לשחק מי יאמין לי????? מי??????????
