הסיכומים שלכם

השחקן המצטיין - הייתה לי התלבטות לא קלה בין צ'אבי למרכוס סנה, שבסופה הגעתי להחלטה שלעיני סנה הוא האיש הראוי ביותר לתואר זה. אני בדרך נורא מסמפט עובדים קשוחים ושחורים כדוגמתו, מסוג הקשרים שנותנים שקט והשראה לשחקנים שמלפניהם לעשות את עבודת המלאכה. במקרה של הסלקסיון, סנה הוא למעשה הדמות שמאפשר בזכות עבודתו הקדושה למרכז השדה היצירתי של נבחרת ספרד(ססק-אנדרס-צ'אבי)את חופש הפעולה מקדימה, ותחושה שאכן יש על מי לסמוך. נתן טורניר ענק, חיפה ללא סוף על המגנים, סגר שטחים באופן מרשים ביותר, דחף קדימה ובמקרה הצורך גם ידע לעשות הסבה התקפית. כבר בן 32 הבחור, קצת חבל שרק בגיל הזה יצא סנה לתודעה רשמית ברחבי היבשת.

השחקן המאכזב - למען האמת, אין הרבה מאכזבים, וטוב שכך כמובן. אבל, תמיד יהיו את ה3-2 שלא יעמדו בציפיות אשר יטלו בהם. הפעם התואר השלילי שלי יילך ללוקה טוני שכידוע הגיע עם ציפיות די גבוהות בהסתכל על העונה המרשימה שבמדי הבאוורים, אולם לא גילה את אותה יכולת(אולי מעייפות), הרבה להיות לא מרוכז ומפוקס במשחק שלא ולא גילה את החדות וההתמצאות מול השער אשר מאפיינות אותו באופן משמעותי.

תגלית הטורניר - את ארשבין הזדמן לי לראות בגביע האופ"א, כך מודע ליכולתיו המצוינות פחות או יותר, ובניגוד מוחלט אליו, את פאבליצ'קו לא ממש הכרתי עד ליורו הזה ולאחר שנורא הרשים אותי, הוא הבחירה שלי. שיחק בהרכב בעקבות פציעה של אחד החלויצם הרוסיים(ברח לי שמו)וענה על מעבר לציפיות לדעתי. חלוץ גבוה, חזק, מהיר ובעל נוכחות מצוינת ברחבה. בנוסף לכך גולר נהדר. בדומה לארשבין, גם רומן יכול להשתלב בקלות בזירה האירופאית, יש לו את האלמנטים לכך.

הנבחרת המשעממת עוכרת\אונסת\מסרסת הכדורגל יוון ברשותו של אוטו רהאגל כפי שרבים מכם כבר בחרו, זוהי גם הבחירה. זו לא נבחרת שבאה ממש לשחק כדורגל. לולא היא לא תקח את התואר הזה(לפחות כאן בפורום)זו כבר תהיה שערוריה.

הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - כמבן שזוהי הנבחרת אשר אותה אני אוהד, הלוא היא נבחרת ספרד. זוכת הטורניר, נתנה לנו תצוגות מרהיבות, הרבה אקשן וכל המוסיף גורע.

המשחק המשמעם ביותר - רומניה - צרפת. הרבה טקטיקה, אפס ניסיונות לכיבוש שערים, משחק שמקומו לא ביורו הנפלא הזה.

הרגע השמח ביותר - מבחינתי זו כמובן שאלה קלה במיוחד - הזכיה של הסלקסיון בתואר. לראות את הר הגעש ביציאה, הרמת הגביע, החגיגות ברחבי ספרד, תענוג.

נבחרת הטורניר -(ראה ערך - "הנבחרת שהכי נהנת לראות". http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx )

 

1. השחקן המצטיין

מארקוס סנה (ספרד) - מוריד את הכובע, נהדר !

2. השחקן המאכזב

מיכאל באלאק (גרמניה) - למעט השער הגרנדיוזי שלו והפרקים הקטנטנים שהוא הציג כדורגל טוב נגד פורטוגל, הוא פשוט לא היה שם בשביל הנבחרת. חבל.

3. תגלית הטורניר

אורלנדו אנגלהאר (הולנד) - הגיע משום מקום, שחקן שקט מאוד גבוה וחסון, הציג יכולות מרשימות מאוד במשחקים שהולנד נטלה בהם חלק.

4. הנבחרת המשעממת

יוון - אנטי כדורגל, חבורה של מגדלים שלא מצליחה לעשות מהלך כדורגל אחד יפה. משעמם מאוד.

5. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר

הולנד - כדורגל יוצא מן הכלל, חבל שנגמרה להם התחמושת בשלב כזה מוקדם של הטורניר, סגל מצוין, כדורגל מהיר וטכני בהחלט. חבל שלא הגיעו רחוק יותר.

6. המשחק הטוב ביותר

גרמניה - פורטוגל : כדורגל מצוין עם הרבה מאוד טכניקה ומהירות, פשוט תאווה לעיינים.

7. המשחק המשעמם ביותר

צרפת - רומניה : שתי נבחרות שאין להן מה למכור ביורו הזה, משחק כל כך משעמם.

8. הרגע השמח

שער הניצחון של פיליפ להאם בדקה ה90 שהקנה את הכרטיס לעלייה לגמר היורו.

9. הרגע העצוב

ההפסד של גרמניה בגמר, מתסכל מאוד.

10. נבחרת הטורניר שלכם

קסיאס - ראמוס, קייליאני, מרצ'נה, להאם - סנה, אנגלהאר - שווינשטייגר, פודולסקי - ויאה, פאבליוצ'נקו.

 

1. השחקן המצטיין - אני לא יכול לציין מישהו מסויים.

2. השחקן המאכזב - רונאלדו...? לא. אני לא זוכר שציפיתי ממנו למשהו מיוחד. בכל אופן אני יכול להצביע על טוני? באלאק? קלוזה? פירלו?

3. תגלית הטורניר - ג'רקוב, קאלודין, בקיצור חצי נבחרת רוסיה. טורקיה הפתיעה כקבוצה, אני לא יכול לציין מישהו שבלט מעל כולם ומהנבחרות הגדולות אני יכול לציין את סנה, אנגהאלר.

4. הנבחרת המשעממת - ללא ספק צרפת.

5. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - איטליה ולאו דווקא בגלל היכולת, למי שתוהה.

6. המשחק הטוב ביותר - רוסיה - הולנד , איטליה - צרפת.

7. המשחק המשעמם ביותר - לא ראיתי צרפת - רומניה , גם לא שבדיה - יוון , אז אני אלך על גרמניה - אוסטריה ו-טורקיה - קרואטיה.

8. הרגע השמח - אנגליה - קרואטיה, הולנד עפה , העלייה של איטליה לרבע גמר.

9. הרגע העצוב - איטליה עפה ברבע גמר. רגע פחות עצוב, אבל עצוב כשלעצמו, קסיאס מניף את הגביע.

10. נבחרת הטורניר שלכם - ספרד אין מה לומר.

ההרכב :

------------קסיאס------------
גרוסו---קייליני---קאלודין---לאם
-------------סנה-------------
------צ'אבי------איינייסטה----
---ארשבין------שוונשטייגר---
------------וייה--------------

 

1. השחקן המצטיין- כמו שהרבה אמרו מרקוס סנה, אין הרבה מה לפרט מחוץ זה שאותי הפתיע, חשבתי שהוא יהיה החלק החלש בקישור של ספרד אבל הפתיע והיה החלק החזק, ברזיל הפסידו שחקן ממש טוב.

2. השחקן המאכזב - לוקה טוני, עונה גדולה בגרמניה ואכזבה גדולה עוד יותר, כמו כל הנבחרת האיטלקית.

3. תגלית הטורניר - אנדריי ארשבין, אני הכרתי אותו אבל מסתבר שאירופה לא ממש.

4. הנבחרת המשעממת- צרפת, היה לה משחק יפה אחד, התבוסה להולנד.

5. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר- ספרד איך לא.

6. המשחק הטוב ביותר - רוסיה - הולנד\גרמניה - פורטוגל, שני משחקים עם קצב פשוט מדהים, בכלל נבחרות שכל אחת ראויה ביותר לזכות.

7. המשחק המשעמם ביותר- רומניה - איטליה, נרדמתי באמצע המשחק (ברצינות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx )

8. הרגע השמח- איקר מרים את הגביע, מגיע לו.

9. הרגע העצוב- אישית לא היה ממש רגע עצוב, למרות שלראות את הולנד הנבחרת והציפיות מודחת היה די עצוב.

10. נבחרת הטורניר שלכם-
שוער: קסיאס, לא היה לו הרבה ביורו הזה אבל מגיע לו.
מגן שמאלי: לאהם, למרות הטעות בגמר, הוא זה שלמעשה העלה אותה לשם.
מגן ימני: סרחיו ראמוס, עשה את העבודה שלו עוד שער והיה יותר פירגון גם מכולם.
בלמים: פויול, לא נוהג להחמיא לקטאלונים אבל ביורו הזה עשה את שלו.
צטין סרבט, מישהו הכיר אותו לפני היורו? עשה עבודה נקייה בהגנה אומנם חדירה אבל הגנה שהגיע לחצי הגמר
קשר שמאלי: אינייסטה, אני עדיין לא בטוח אם הוא משחק בשמאל או בימין אבל זה לא משנה, עשה עבודה טובה.
קשר ימני: בסטיאן שווינשטייגר, היחידי שתפקד בגרמניה בגמר... שחקן מצוין שיש עוד הרבה מה לומר עליו.
קשרים: מרקוס סנה, מה שכולם כבר אמרו עליו.
ווסלי שניידר, למרות שצ'אבי נבחר "לשחקן המצטיין של היורו" אני לא כל כך התלהבתי, לעומת זאת שניידר היה ענק בנבחרת הכתומה.
חלוצים: טוס ודויד וייה, פשוט חוד מדהים של ספרד! טורס איכזב אבל אחרי הגמר אפשר לסלוח לו.

 

1. השחקן המצטיין-מרקוס סנה. אין ספק שהחזיק את המרכז של ספרד, ושיתק את ארשבין ובאלאק בשלבי ההכרעה.
2. השחקן המאכזב-לוקה טוני. איפה היכולת מביירן מינכן?
3. תגלית הטורניר-את ארשבין הכרתי אז הוא לא ממש תגלית. אני אלך על פבליצ'נקו מרוסיה.
4. הנבחרת המשעממת-יוון, איזו שאלה...
5. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר-הולנד וספרד.
6. המשחק הטוב ביותר-הולנד-צרפת היה ממש מענג כי אין הרגשה יותר טובה בכדורגל מלראות צרפתים אוכלים צינור, וגם המשחקים של גרמניה נגד פורטוגל וטורקיה היו משחקים אדירים.
7. המשחק המשעמם ביותר-רוסיה-יוון ורומניה-צרפת.
8. הרגע השמח-הצרפתים הולכים הביתה בסיבוב הראשון.
9. הרגע העצוב-דוד ויאה נפצע ולא משחק בגמר.
10. נבחרת הטורניר שלכם

קסיאס
ואן ברונקהורסט--קולודין--מרצ'נה--לאם
סנה
ארשבין--סניידר--צ'אבי--שווינשטייגר
ויה

 

המצטיין - בגלל שאני לא ממש יכול להצביע על אחד מסוים , אלך עם הזרם . מרקוס סנה .

המאכזב - טוני , רונאלדו .

תגלית הטוניר - מכיוון שאת ארשאבין הכרתי מגביע אופ"א , אני הולך על יורי ז'ירקוב . הכרתי את השם אך לא יותר , והוא נתן משחקים פשוט נהדרים בעמדה שהוא כמעט ולא משחק בה (ממה שהבנתי הוא בכלל קיצוני שמאל ) .

המשעממת - יוון . חד משמעית .

הנבחר(ו)ת שהכי נהניתי לראות - ספרד והולנד .

המשחק הטוב ביותר - 4-1 של הולנד על צרפת .

המשעמם ביותר - טורקיה נגד קרואטיה ברבע הגמר BY FAR .

הרגע השמח - אל ניניו סוף סוף כובש גול אמיתי (השער נגד שבדיה היה בגדר הבלחה רגעית ודיי מזליקית מבחינתי) .

הרגע העצוב - אי השתתפותה של אנגליה ביורו המצוין הזה .

נבחרת הטורניר :
--------ואן דר סאאר--------
-ז'ירקוב-פויול-מרצ'נה-ראמוס-
-----סנה------פברגאס-----
--סילבה---סניידר---שווייני--
-------פודולסקי-----------

 

היו כאלה שהבינו, היו כאלה שלא. ב-10 התכוונתי כמובן לקבוצה שתרכיבו מהשחקנים המצטיינים לדעתכם. אני עכשיו אערוך ואהיה יותר ברור.

סורי...

 

אני מעדיף לסכם במילים ולא בתארים כמו השחקן המצטיין או המאכזב, זה יבוא תוך כדי.
קודם כל למרות החיסרון של אנגליה היה טורניר טוב. נהנתי הרבה יותר מהמשחקים בטורניר מאשר מרוב מונדיאל 2006 אפילו שהייתי בגרמניה בחלקו. שלב הבתים כראוי לטורניר מצומצם (יחסית) היה נהדר. נהנתי מאוד מהולנד, ספרד, קרואטיה וכמובן מהטורקים והדרמות שהם סיפקו. מי שאיכזבה אותי הייתה שוודיה שציפיתי ממנה לעבור את שלב הבתים, אך יש להם נסיבות מקלות. זלאטן שיחק חצי מת בטורניר (ועדיין היה מספר אחת בשורות השוודים), רוסיה התעלתה על עצמה ולא הזכירה בכלל את הנבחרת העלובה מהמוקדמות, והייתה גם את הפציעה של ווילהלמסון במחזור הראשון. ולמרות כל אלה, השוודים היו חייבם להפיק יותר מהסגל שלהם. נראה שבניגוד לדוגמא לפאתיח טארים שהשכיל (בדיעבד) לעשות את חילופי הדורות בצורה מלאה בטורקיה, למרות שהוא הגיע להישגים מרשימים עם הדור הקודם, לאגרבק לא הצליח להתנתק מהשחקנים שהובילו אותו בתקופתו כמאמן. כמו שכתבתי בדיון של שוודיה כבר, זה התבטא בספסולם של קים קאלסטרום (טעות שיכול מאוד להיות שעלתה לשוודים במקומם בחצי הגמר) וטוביאס לינדרות', וגם בהצבתו של לארסון בהרכב בשלושת המשחקים למרות שהציג יכולת חלשה מאוד. לטעמי לאגרבק צריך ללכת הביתה. ואם אנחנו כבר באכזבות שלב הבתים, האכזבה מספר שתיים, שהייתה לא פחות גדולה מהאכזבה משוודיה היא נבחרת צ'כיה. כנראה שהאכזבה הזו דווקא באה מבורות. ידעתי כמובן שרוזיצקי לא הולך לשחק בטורניר ושזה יפגע קשות בצ'כים, אבל רבאק, קצת יצירתיות לא הרגה אף אחד. אני לא זוכר אף שחקן צ'כי שראוי לציון. מנבחרת אטרקטיבית שחיממה את הלב ביורו 2004 לנבחרת כ"כ אפורה ומדכאת, חבל.

עכשיו למי שהיה יותר נעים לראות בשלב הבתים. נבחרת ספרד נתנה תצוגה נהדרת ב4-1 נגד רוסיה ולמרות שלא הייתה במיטבה נגד שוודיה, זה עדיין היה משחק שכיף לראות. זוכה בהחלט ראויה. השילוב של טורס ווייה היה פשוט קטלני ב4-1 ולמרות שלפני הטורניר חשבתי שזו טעות להשאיר את ססק על הספסל, ארגוניס בהחלט האכיל אותי בכובע. השילוב של ססק בנבחרת היה טוב מאוד. הוא ידע מתי להכניס אותו מהספסל כדי לדחוף את הנבחרת קדימה וסה"כ לטעמי ניהול המשחק שלו בטורניר הזה טוב מאוד.
האמת שאם כבר ציינתי את ה4-1, אז גם רוסיה הייתה שותפה מלאה במשחק. המשחק ההתקפי של הרוסים היה טוב מאוד למרות חסרונו של ארשבין והיה כיף מאוד לראות אותם. אמנם ההגנה הרוסית נראתה מגושמת וחלשה אבל בהחלט ניתן היה לראות שבהתקפה טמון פוטנציאל רב. התצוגה נגד השוודים גם היא הייתה נהדרת. רוסיה הגיעה לאן שהגיעה בזכות ולא בחסד.
טורקיה הפתיעה אותי מאוד בכדורגל שהציגה בטורניר. לא הרבה אנחנו רואים נבחרות קטנות כ"כ מצליחות להגיע לשלבים המאוחרים תוך כדי הצגת כדורגל התקפי ויפה ולדעתי הטורקים בהחלט עשו זאת. הייתה לי הרגשה שהם יעלו שלב כבר אחרי ה2-0 אחרי פורטוגל וזאת למרות שלפני זה חשבתי שהם הנבחרת החלשה בבית. בכל מקרה לא תיארתי שהם יעשו את זה בכזה סטייל.
הולנד לטעמי היא ההפתעה מספר אחד של שלב הבתים (וההתרסקות מספר אחד של שלב הנוקאאוט אבל זה אח"כ). איכשהו הבלוף שנקרא ההגנה ההולנדית הצליח לשמור את האיטלקים על אפס ואת צרפת עם שער אחד בלבד. טוב איכשהו זה בעצם איש אחד גדול בין הקורות. ואן דר סאר לדעתי סוגר עונה בה הוא השוער הטוב בעולם. איזה כיף שהוא שחקן של יונייטד, שלא יפרוש לעולם. מעבר להגנה, ראוי לציון דירק קאוט שבא אחרי עונה גרועה בליברפול והתעלה על עצמו בשלב הבתים. כל עוד סניידר וואן דר וארט סיפקו את שלהם ההולנדים היו אדירים. אורלנדו אנגהלאר שהחזיק את הקישור האחורי אחד מתגליות הטורניר, יופי של משחקים הוא נתן, מעניין יהיה לראות אם הוא יתקדם בעונה הקרובה.
אחרונה חביבה, קרואטיה. הקרואטים אמנם פתחו עם משחק פושר מאוד נגד אוסטריה. האמת, פרט ל20 דקות ראשונות טובות לא ראינו הרבה מהקרואטים באותו משחק. אבל זה כבר היה מספיק להתרשם מהיכולת הנהדרת של שחקנים כמו מודריץ' אוליץ' וסרנה. גם ההגנה הקרואטית הייתה נהדרת כאשר שני המגנים - צ'ורלוקה ופראניץ' מספקים תמיכה שוטפת לשחקני האגף שלהם. את צ'ורלוקה הכרתי כמובן משיטי, אבל פראניץ' מבחינתי מתחרה רציני על הפתעת הטורניר. הניצחון על גרמניה היה בעצם השיא של הקרואטים בטורניר הזה. תמיד חשבתי שהקרואטים יכולים ללכת עד הסוף, אבל אחרי הניצחון על גרמניה באמת האמנתי שהם יעשו את זה. השילוב של ההגנה המצויינת וההתקפה היצירתית היה תענוג לעיניים ולמרות שהגרמנים השתלטו אחרי השער השני של הקרואטים היה כיף לראות אותם גם במשחק מבוקר יותר וביציאה נהדרת למתפרצות.

שלב רבע הגמר לדעתי היה השיא של הטורניר. המשחק בין גרמניה לפורטוגל ענה על הציפיות של קרב מעצמות ברבע גמר של טורניר גדול. הגרמנים הרשימו בניצול המצבים שלהם וכמובן היתרון העצום במצבים הנייחים. כתבתי בתחילת הטורניר שפורטוגל חייבת שרונאלדו יתעלה על עצמו, לזה התכוונתי. רונאלדו בטורניר פושר ולמרות טורניר טוב מאוד של דקו פורטוגל לא עוברת את רבע הגמר. למרות זאת, הסיפור הגדול של המשחק הוא בעצם חוסר היכולת להתמודד עם המתקפה האווירית של הלופטוואפה הגרמני, כמו שהתבטא כמובן במצבים הנייחים.
המשחק השני בין קרואטיה לטורקיה היה אמנם קצת משעמם, אך היה שווה בשביל הדרמה בהארכה ולמרות השיעמום, זה משחק שהולך להיזכר. פה התבטא בעצם החיסרון הגדול של הנבחרת הקרואטית - סקורר כמו אדוארדו שאין לי ספק שהיה עושה שינוי במשחק מהסוג הזה. הקרואטים הגיעו למספר מצבים קורצים והיו חייבים לנצל אותם. השיא כמובן היה במשקוף (או קורה לא זוכר כבר) של אוליץ' מסנטימטר. אם לא הנאיביות אני עדיין בדעה שקרואטיה הייתה יכולה ללכת עד הסוף.
מבחינת טורקיה המשחק הזה כמובן בלתי נשכח. אין הרבה מה להוסיף ניסים כאלה לא קורים כל יום וכל הכבוד לטורקים שלא ויתרו ונלחמו על השוויון גם בדקה ה-122. השתלם להם.
רוסיה הולנד היה משחק שנהנתי ממנו מאוד. הולנד הייתה חלשה מאוד ומי שהכתיבה את הקצב הייתה רוסיה. המערך ההתקפי הרוסי היה מרשים מאוד. ארשבין ופבליוצ'נקו זה צמד מעולה והם נתנו את הטון בנבחרתם. מבחינת הולנד, ההגנה הייתה חלשה. כמו שכבר כתבתי - בלוף שהתפוצץ. אני חושב שאי אפשר לזכות ביורו כשאנדרה אוייר החלש הוא שחקן מפתח בהגנה. גם בלוארוז' והייטינחה במשחק חלש. ואן דר וארט וסניידר לא הצליחו לתת את התפוקה של שלב הבתים ולכן זה נגמר כמו שזה נגמר.
לגבי ספרד איטליה אין לי כ"כ מה לכתוב כי לא הייתי מרוכז באותו משחק כ"כ, לא זוכר כבר למה. שאפו לקאסיאס על תצוגה נהדרת בפנדלים.

על חצי הגמר הראשון הטורקים ראויים לאיזשהו תואר משנה ביורו. למרות כל הבעיות עם פציעות הרחקות וכו' הם הצליחו להתעלות על הנבחרת הגרמנית (כן, להתעלות) והיו ראויים לדעתי להגיע לגמר. אבל גרמנים זה גרמנים והווינריות הטורקית יכולה לעבוד כנראה רק עד גבול מסויים. בכל מקרה משחק שכיף לראות. אין לי מה להוסיף.
ספרד - רוסיה שוב לא היה כוחות. אמנם שתי הנבחרות בתצוגה פחות התקפית ומרשימה ממה שראינו בשלב הבתים אבל אין ספק מי האיכותית יותר. מי שהיה מצויין במשחק הזה הוא פויול שעד אז לא בדיוק התבלט ובהחלט מגיע לו קרדיט על המשחק. גם סנה ופאברגס נראו טוב. ואם הזכרתי את סנה אז מגיע שוב קרדיט לארגונס. אני לא בקיא בנבחרת הספרדית אבל בתחילת הטורניר הייתי בטוח שאחת הבעיות שלהם היא שארגוניס יפחד לספסל שחקנים שהם סופרסטארים לטובת סנה, מה שיביא למרכז קישור רך ופרוץ. כל הכבוד לו שהוכיח לי שטעיתי וכל הכבוד לסנה שהוכיח לארגוניס שצדק בבחירה שלו.

בקשר לגמר יש לי רק דבר אחד להגיד:
:aaa021: ותודה לאל שהגרמנים לא זכו! (לא שאני מת על הספרדים אבל עדיף בהרבה!)

ולמרות שהחלטתי לא ללכת על הדגם הבנאלי, הרכב הטורניר:

ואן דר סאר
פראניץ' פויול קייליני צ'ורלוקה
טוראן סנה דקו שווינשטייגר
וייה פאבליוצ'נקו


היה כיף מאוד לקחת חלק בפורום הזה וזו הייתה בשבילי זכות להיות חלק מצוות הכותבים שהתעלה על עצמו לטעמי. שאפו לכל מי שלקח חלק וכמובן לכל מי שכתב.
כל הכבוד למי שסבל את החפירה הזו עד כאן. נתראה ב2010 שם הודעת הסיכום שלי תהיה מלאה בכאלה: :aaa12:

 

1. השחקן המצטיין

איקר קסיאס. כבר שנים השוער מספר 1 לדעתי, וסוף סוף הוא מוכיח את זה בבמה השניה הכי גדולה שיש לכדורגלן. שאפו

2. השחקן המאכזב

מי זה כריסטיאנו רונאלדו?

3. תגלית הטורניר

ז'ירקוב, ארשאבין, ג'יו ואן ברונקהוסט שחזר לחיים פתאום

4. הנבחרת המשעממת

הייתי אומר פולין אבל לפחות הם סיפקו קצת בידור עם התמונה של המאמן שלהם מחזיק את הראשים של יואכים לאו ובאלאק, אז אני מניח ששוויץ. אפורים, מאוד אפורים

5. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר

ספרד. היה פשוט מרהיב לראות את אינייסטה, צ'אבי ופרגאס בקישור אחד

6. המשחק הטוב ביותר

הקטגוריה הקשה מכולן... יש את טורקיה-צ'כיה, רוסיה-הולנד, הולנד-איטליה, גרמניה-טורקיה, צרפת-הולנד, ועוד כמה משחקים ששכחתי לציין. נו שוין, אני אלך עם טורקיה-צ'כיה

7. המשחק המשעמם ביותר

אני זוכר בדיוק 2 משחקים ששעממו אותי - רומניה-צרפת ומשחק הפתיחה, צ'כיה-שוויץ. בכל השאר נהניתי וזה אומר הכל

8. הרגע השמח

פויול זוכה ביורו. אומרים שאין מגיע בכדורגל, אבל לא היה שחקן ביורו הזה שהגיע לו יותר מלפויול

9. הרגע העצוב

הההולנדים הדבילים כרגיל עושים במכנסיים ברגע האמת

10. ה-11 שלכם

(4-4-2)

קסיאס
ראמוס - פויול - מרצ'נה - ז'ירקוב
צ'אבי - אינייסטה - סנה - מודריץ'
ארשאבין - וייה

 

1. השחקן המצטיין: איקר קסיאס
2. השחקן המאכזב: פרנק ריברי
3. תגלית הטורניר: ארדה טוראן
4. הנבחרת המשעממת: יוון, בגדול.
5. הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר: הולנד
6. המשחק הטוב ביותר: גרמניה - טורקיה. מתח, דרמה בדקות הסיום וכדורגל מפתיע מאוד מצידם של הטורקים.
7. המשחק המשעמם ביותר: ספרד - איטליה. כמה ציפיות היו מהמשחק הזה ובסוף קיבלנו מחניים קטן.
8. הרגע השמח: אין לי קבוצה אהודה ביורו אז לא היה לי ממה לשמוח חוץ מכדורגל טוב. אה, והקלוזאפים על החברה של שווינשטייגר. אין דברים כאלה.
9. הרגע העצוב: כל דקה (למזלי היו מעט מאוד כאלה) בה נאלצתי לצפות באולפן של ערוץ 10
10. ה-11 שלכם: קסיאס; ראמוס, קולודין, קייליני, פראניץ'; סנה, צ'אבי, שווינשטייגר, סרנה; ארשבין; ויאה.

 

השחקן המצטיין - מרכוס סנה, בלעדיו הספרדים לדעתי לא לוקחים את התואר. נותן את השקט סותם חורים הפועל השחור(בלי כוונה לגזענות, זה שעושה את העבודה שחורה , אחרי שפרסמתי ראיי שזה קצת צורם בגלל צבע עורו של סנה) השקט. נהדר!

המאכזב - רונאלדו, no doubt

תגלית הטורניר - פאבליוצ'נקו, חלוץ מעולה, יש עכשיו שחקן חדש לחפש במנג'ר, הבעיטה למשקוף מול הולנד תזכר אצלי כאחד הרגעים המאיימים ביורו הזה(לא שזה עזר להולנדים בסוף)

הנבחרת המשעממת - מי אם לא יוון.

הנבחרת שהכי נהנת לראות בטורניר - קרואטיה בראשות מודריץ'.

המשחק הטוב ביותר - גרמניה - טורקיה, דרמה שערים כדורגל טוב(לדעתי) ברוב חקי המשחק, עמידה מדהימה של הטורקים ההירואים שהולכים עם הסימפטייה)

המשחק המשעמם ביותר - משחק הפתיחה , שוייץ - צ'כיה, ברוקנר פשוט הרג לי את הבריאות, אלמלא פריי יוצא החוצה אפילו עניין פעוט לא היו עושים מהמשחק הזה.

הרגע המשמח - לאהם קובר את הטורקים, אחרי שאלון חזן הטיפש משמיץ אותו, הסינדרלה הולכת הביתה

הרגע העצוב - השחקן הכי מעצבן בטורניר הזה, לא עושה כלום כסחן רציני, וסתם אחד שניחן ביכולות של שי הולצמן להיות במקום הנכון בזמן הנכון , סמיח שנטורק כובש מול ביליץ' והלהקה, קרוטיה עפה בפנדלים כמה דקות מאוחר יותר - איכס!

ה- 11:

---קסיאס---
--ראמוס--פויול--קייליני--להאם(למרות שלא היה לו טורניר כל כך מרשים)--
-שווינשטייגר--סנה--סניידר--מודריץ'---
----ארשבין--טורס---

 

משחק משעמם: קרואטיה -טורקיה חוץ מהדרמה בסיום כמובן.
המשחק הטוב ביותר: גרמניה - פורטוגל, גרמניה נתנה את המשחק הטוב ביותר שלה ונתנה 3 שערים מול ההגנה החזקה של פורטוגל, משחק ברמה גבוהה ביותר.
השחקן המצטיין: מרקוס סנה היה מצויין בכל המשחקים.
תגלית הטורניר: סנה, אני מודה שלא היכרתי אותו.
הנבחרת המלהיבה: הולנד, התקפות מתפרצות כמו שאני אוהב.
הנבחרת הפתיעה: טורקיה, בניגוד להצלחה שלהם ב2002 ששם הם לא הרשימו אותי.
שחקן מאכזב: גומז (גרמניה) סקורר בליגה הגרמנית שפשוט נעלם בנבחרת.
הרגע השמח: פיליפ לאהם כובש מול טורקיה בדקה ה90.
הרגע העצוב: לא היה אבל אם כבר אז אולי ההפסד של גרמניה בגמר.
המאמן: פטיח טארים (טורקיה), רק מלראות אותו מזיע כמו טינופת מראה עד כמה הוא השפיע על השחקנים.
המאמן האדיוט: המאמן של שבדיה שהביא לטורניר שני קשישים ליונברג ולארסון שהיה השחקן הגרוע של הטורניר.


שוער: השוער של פולין, לא זוכר איך קוראים לו אבל עם כל הכבוד לקסיאס הפולני היה הרבה הרבה יותר עסוק ממנו.
מגן ימני: ראמוס (ספרד) הפתיע אותי והראה שהוא יודע להגן גם בלי לכסח.
בלם: קייליני (איטליה) היה הבלם הטוב ביותר, מדובר על בלם ענק, המצטיין היחידי אצל האיטלקים, לא מובן איך דונאדוני העדיף את מטארצי עליו במשחק הראשון..
בלם: פפה (פורטוגל) היה מצוין וגם כבש.
מגן שמאלי: לאהם (גרמניה) כל כך מהיר, איזה אופי יש לו שאחרי הטעות שלו מול הטורקים הוא רץ עד לרחבה בשביל לתקן את הנזק.
קשר אחורי: מרקוס סנה (ספרד), יש לו ניידות, נמצא בכל מקום, שולט על הקישור.
קשר קדמי: מודריץ' (קרואטיה) הראה שהמחיר של טוטנהאם עליו לא היה מוגזם, שחקן ענק.
קשר קדמי: דקו (פורטוגל) כרגיל בפורטוגל הוא נותן הרבה יותר ממה שהוא נתן בברצלונה ומזכיר לנו שמדובר באחד הקשרים הגדולים ביותר בעולם.
שחקן אגף שמאל: פודולסקי (גרמניה) אולי בזכות שהוא לא קיבל מספיק דקות במינכן עזר לו להגיע מוכן לטורניר בניגוד לשחקנים כמו לוקה טוני וגומז שהגיעו עייפים.
שחקן אגף ימין: שווינשטיינגר (גרמניה) אולי הכרטיס האדום בדקות הראשונות שלו היה מה שהעיר אותו מהתקופה הלא כל כך מוצלחת שלו במינכן.
חלוץ: ארשבין (רוסיה) תענוג לראות אותו, נתן הופעה בלתי ניתנת לעצירה מול ההולנדים.

 

הנבחרת שלי:

ואן דר סאר
ז'ירקוב,פויול,קייליני,ראמוס
שווינשטייגר,סנה,צ'אבי,ארשאבין
פאבליוצ'נקו,וייה



עריכה: שכחתי את צ'ורלוקה, ללא ספק המגן הימני שהיה הכי טוב

 

רפאל , אתה בטח מתכוון לארתור בורוץ' , שוערה של פולין וסלטיק .

 

תהרגו אותי אבל אני ממש לא מבין איך יש קונצנזוס על הבחירה של ראמוס. עד חצי הגמר לא ראיתי ממנו שום דבר טוב ולצערי אני לא זוכר מקרים ספציפים אבל אני זוכר שבכלל לא התלהבתי מהתצוגות שלו.
אני יודע שגם אני בחרתי את פויול לנבחרת שלי למרות שלא היה ענק עד השלבים המכריעים אבל אני חושב שלעומתו ראמוס לא התעלה על עצמו ברמה שמצדיקה בחירה שלו.