קודם, הוא לא החליף את למפארד אלא את ג'ו קול. שנית, הוא הכניס את גאלאס כדי לתמוך בקישור. צ'רלטון שלטו לחלוטיין בקישור, וצ'לסי היו חיבים שחקן שיחזיר להם את השליטה לקישור. זה לא משנה עם יש לך 4 חלוצים עם אין לך קישור שיספק להם כדורים. מרגע שגאלאס נכנס צ'לסי השתלטו על המגרש, בנתוני אחזקת הכדור הם עלו מ 43% ל67% והיו קרובים לשער השלישי. החילוף היה במקום, או שלחלופיין היית מעדיף לראות עוד חלוץ שלא מקבל כדורים. נ.ב גודיונסן היה מצוין בצ'לסי, עם מוטו ושאר ההתקפה של צ'לסי היו משחקים בנחישות וביכולות שלו צ'לסי הייתה כובשת עוד שערים במשחק הזה.
מרי כרימס, עלאק... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx טוב, למשחק של הכחולים בואלי אני לא מתכוון להתייחס, נמאס כל שבוע להגיד את אותם דברים. אבל אני חייב לומר שהפסמיות של רוב חברי הפורום באמת מפתיעה אותי. מה קרה? מי ישמע כמה יונייטד משחקת טוב וכמה פער יש או יהיה לה בסיום משחקי הכריסמס... לא מבין מהאתם רוצים מארסנל, ראיתי את המשחק, אם הייתי אוהד ארסנל 90% מהרשמים שלי היו חיוביים. הנרי היה מצויין, הגיע מתי שרק רצה להדמנויות, עשה המון עבודה עבור החברים שבדר"כ החטיאו (בעיקר ליונברג). ויירה היה פשוט ענק, אומנם עדיין אין לו כושר גופני כמו בימים הטובים (בדקה ה-65 הוא כבר הסתובב עם ידיים על המותניים), אבל הוא ניהל בצורה טובה את מרכ המגרש, תמך היטב בהתקפה ובעיקר סיכל כל ניסיון של הקישור של הכתומים ליצור משהו. ארסנל שיחקו בהילוך שני לאורך כל המחצית הראשונה ובשנייה בכלל ירדו לניוטרל, מול קבוצת קונוסים כמו וולבס לא צריך יותר, כל פעם שארסנל רצתה היא הגיעה לרחבה אם לא למסגרת של אווקס, וולבס הגיעה להדמנות טובה אחת בלבד לאורך כל המשחק וגם אותה להמן מנע ביציאה נאה מול מילר. לא מבין מה אתם רוצים מהקבוצה שלכם... המשחק של יונייטד בריוורסייד לא יהיה טיול, בטח לא בלי סילבסטרה ואושה. וגם אם יונייטד ינצחו לא צריך לקפוץ מהגג. כמו שבחודש שעבר דיברו על כך שיונייטד משחקת חרא, כמו שצ'לסי היו בפיסגת העולם וכמו שהתותחנים לא הפסידו (אהה וואלה הם עדיין לא הפסידו) - גם בחודש הבא יהיו תקופות, לא צריך להכתיר אלופה על סמך ניצחון ביתי מול אברטון.
שמע, קירק, כנראה לא ראינו אותו משחק. 90 אחוז מהרשמים שלך חיוביים? 20 דקות שיחקנו כדורגל די טוב, ומשם- כלום. אמנם שליטה מוחלטת (לא חוכמה גדולה), אבל כמו שאתה אמרת- בניוטרל. ממש גארבג' טיים. כן, לא צריך הרבה יותר מול וולבס, אבל מקבוצה כמו ארסנל אני מצפה שתדרוס במצבים כאלה. היי, בימים לא רחוקים זה גם היה קורה, ואפילו לא בתקופות שנלחמנו על האליפות (בוקסינג דיי לפני שלוש שנים, 6:1 על לסטר). היום הקבוצה היא עצלה וכבוייה ולא מסוגלת לדרוס, אלא אם כן נחה עליה המוזה, שזה דבר שקורה פעם בעונה (אינטר). ויירה באמת הראה שיפור לעומת המשחקים שבהם הוא חזר מפציעה (אם כי וולבס היא אינדיקציה לכלום, אני לא בטוח שבדיוויז'ן וואן בסגל הנוכחי שלה היא הייתה בצמרת), אבל למרות הבישול שלו, זה רחוק מלהיות ויירה שאנחנו מכירים, והקטע שבו הוא קיבל צהוב (חמישי) על שטות מוחלטת פשוט הוציא אותי מדעתי. אני מאוד מקווה שכשהוא יחזור לכושר מלא נראה ממנו יותר, כי אנחנו חייבים אותו. לגבי הנרי, תשמע, הבחור אחרי 25 דקות (עד הבעיטה מ-30 מטר לעמוד שפגעה שם במישהו אם אינני טועה) פשוט נעלם עד השער (שער יפה, אגב). עזר שמעזר, לא קונה. הנרי לא עשה כלום במשך שעה. מי שעוד תרם במשחק ההתקפה שלנו אחרי הרבע הראשון של המשחק היה דניס ברגקאמפ שירד גם לקישור ועזר בצורה טובה מאוד. חוץ ממנו- העברת זמן. מהמשחק הזה לצאת מעודד?... אמרתי את זה מתחילת העונה ולא רק אתמול- ארסנל נחלשה העונה, ה"שמירה על הקיים" היא למעשה היחלשות, וההיחלשות הזו תמנע מאיתנו התמודדות אמיתית על האליפות. לא יודע כמה זמן זה יימשך, אבל אחרי שיונייטד תהיה בפער 4 נק' בצמרת אחרי כריסמס (אתה באמת חושב שיונייטד הולכת להזיע בריוורסייד? כמו שהיא הזיעה בוויט הארט ליין, נכון?), שזה פער שאפילו בעונות שיונייטד סיימה את העונה בפער 10 נק' ממקום שני היא לא הגיעה אליו בכריסמס, אני לא יודע כמה נחזיק במאבק האליפות. אז לא הפסדנו עד עכשיו (סבלנות, עד יום שני http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx ), So What? גם ניצחונות סופרים, וליונייטד יש יותר. מה זה שווה להיות ללא הפסד, אבל עם 6-7 תוצאות תיקו?...
לפי הסטיסטיקה מי שעוברת את חג המולד במקום הראשון היא זאת גם שתיקח בסופו של דבר את האליפות אני לפחות לפי הכושר של מנצ'סטר רוא שהיא תיקח את האליפות אני גם מקווה לזה כל הכסף של צ'לסי לא ייעזור לה
בקשר לאלופה שמוכתרת בכריסמס - שטויות. כן, קרה לא פעם שהאלופה פתחה פער משמעותי דרך שבוע התופת של הכריסמס, אבל אני חושב שעובדתית וכמובן מעשית, אליפות מוכרעת בשלבים הרבה יותר מאוחרים. תמיד אפשר יהיה לדבר על תקופות חשובות וריצות של קבוצה במהלך עונה, אבל אני לא חושב שארבע נקודות הפרש אחרי הכריסמס (ואני בלי שום קשר שם כסף שיונייטד לא תצא מהכריסמס עם 4 הפרש) זה פער של אליפות סגורה, אפילו לא במקרה של מאן יו, אפילו לא במקרה של קבוצה בניהולו של סר לוזר. שנה שעברה יונייטד בכלל לא הייתה מוטרדת בחזית אירופה או הגביע מה שאיפשר לה לסיים את העונה הרבה יותר נינוחה. אם יונייטד תרוץ העונה באירופה יהיה לה יותר קשה. בכלל, לדעתי אין דבר כזה לקבוע שקבוצה זו או אחרת הולכת לקחת אליפות על סמך פער כל כך קטן בשלב כזה מוקדם, יכולים לקרות דברים כל כך מוזרים וכל כך קיצוניים גם למובילה וגם לקבוצות שדולקות אחריה שזה פשוט נראה לי מצחיק להחליט שיונייטד בדרך לעוד אליפות בלי קרב של ממש. בקשר לארסנל, אני בוחן את העניינים ספציפית למשחק מול וולבס. הנרי עשה מה שבא לו, כל פעם שהוא רצה הוא הגיע למצב בעיטה או כניסה משמאל והוצאה לשחקן שחותך, ליונברג החמיץ לפחות שלוש הזדמנויות מצויינות מקרוב, ברקאמפ נתן בעיטה בנפילה שעם טיפה מזל הייתה נכנסת, אווקס הוציא לפראולר כדור אדיר מהפינה ועוד לא דיברנו על שלוש הבעיטות החופשיות שהנרי כמעט הכניס (פעם העמוד, פעם אווקס מנעו ממנו את השני), באותה מידה המשחק היה יכול להיגמר ב6-0, אני בטוח שאם ארסנל הייתה עומדת אתמול עם הגב לקיר וחייבת לכבוש מכסה מסויימת של שערים הביא הייתה עושה את זה. ארסנל שלטה בקלילות, ארסנל טיילה, אז היא לא דרסה, בכל זאת 3-0 זו תוצאה מכובדת, בהתחשב בעובדה שלמחצית השניה החבר'ה של ונגר עלו בלי מוטיבציה ממשית, בהתחשב בכך שבדקה ה-65 ונגר ויתר על המשחק והוציא את ליונברג ופירס ובעיקר בהתחשב בעובדה שוולבס קבוצת דרג ז' שפשוט לא נעים לבייש אותה כל שבוע - אני חושב שארסנל יכולה להיות מרוצה מהמשחק הראשון של הכריסמס.
אני לא זוכר טוב ותתקנו אותי אם אני טועה: עונת הכריסמס הקודמת של מניו הייתה גרועה ופרגוסון אחרי זה התלונן על העומס שיש לקבוצות האנגליות-אירופיות בחג... מה שאני כן זוכר זה שיונייטד בסוף זכתה באליפות...
עדיף לטייל במחצית השנייה ולשמור את הכוחות למשחק החשוב בסט. מאריז,משחק שארסנל תנצח 2-1. די כבר עם הפסימיות,ארסנל לא דורסת ולא מטיילת ולא כלום,כבר כמה שנים טובות היא חצי עונה היא מנצחת משחקים בצורה מגעילה ולא משכנעת,אבל היא עדיין מנצחת. ובעונות האחרונות,ארסנל מראה כדורגל מרהיב שלא נראה באנגליה אי פעם,וונגר-בול ליתר דיוק. מנצחת משחקים בצורה משכנעת,מוציאה מפרשנים ציטוטים כמו "ארסנל וריאל מדריד הם הקבוצות המסוכנות בעולם..",אבל עדיין זוכה רק פעמיים באליפות ומגמגמת באירופה. השנה שיחקנו כדורגל פחות מלהיב ובינוני יחסית לעונות הקודמות,אבל כדורגל שהניב תוצאות,2-1 על הסיטי,2-1 על טוטנהאם,1-0 על בלקבורן,1-0 על דינמו קייב. הקבוצה נראית הרבה יותר נחושה,ומשחקים חלשים ששנה שעברה היינו מפסידים בקלות,נגמרים היום בתיקו,אתם צודקים 6 תוצאות תיקו זה בדיוק כמו 4 הפסדים,אבל מבחינה מנטלית אנחנו חזקים ומגובשים. עצם העובדה שאנחנו עדיין בלתי מנוצחים גורמת למשחקים שלנו להיות הרבה יותר קשים, Arsenal Are the team to beat.. אני די בטוח שנפסיד העונה מתישהו,אבל בנתיים זה ממש אירוני להספיד אותנו. סיכומים תעשו בסוף העונה,בנתיים הכדורגל לא משו,אבל התוצאות מכפרות על זה. קצת פרספקטיבה..די לנסות להיות ניק הורנבי הישראלי.
ניוקאסל נקלעה לבעיית פציעות קשה... בנוסף לבלאמי שכבר חודשיים פצוע (באופן מפתיע לחלוטין), דייר, וודגייט ואמאובי לא שיחקו בגלל פציעה. במקום דייר ראינו את סולאנו פותח סוף סוף בקישור (רק חבל שזה על חשבון דייר. רובסון פשוט חייב להבין שהשילוב בין ספיד לג'נאס לא עובד: אי אפשר לתת לשנים לשחק בו זמנית. אחד מהם הוא חייב להוריד לספסל), ובהיעדר קשרים נוספים (גם בוייר פצוע), הוזעקו לסגל הוגו ויאנה ודארן אמברוז, שבסופו של דבר כבש את שער השוויון, שער הליגה הראשון שלו במדי ניוקאסל. בהגנה הובהר לשיי גיבן שהוא עומד לעבוד קשה היום: הלבמים שמלפניו היו בראמבל ואובריין. בנס ספגנו רק שער אחד, וזה בזכות השוער המעולה. בחוד פתח לואה-לואה, כשעל הספסל ישב הילד מיקי צ'ופרה. ניוקאסל הייתה רעה במשחק, וזה בגלל חוסר היצירתיות והיזמה בקישור. גארי ספיד היה השחקן האחראי היחיד שפתח בקישור, אבל הוא לא שחקן התקפי. אני מניח שרובסון הורה לחניכים שלו ללכת משמאל ולא מימין, כי פשוט לתת את המושכות לסולאנו (מה שכמובן היה צריך לקרות) מבחינתו של בובי זו השפלה. לדעתי ניוקאסל הייתה צריכה לשחק עם 5 קשרים ואלן שירר אחד, ככה היינו מגיעים ליותר מצבים. משחק הבא - מול בלקבורן. דייר בספק, וודגייט בטוח יחזור. שנה שעברה הבסנו אותם 5-1 בבית והם הביסו אותנו 5-2 אצלם... נקווה לטוב. תהרגו אותי, אבל כשצפיתי בצ'רלטון-צ'לסי שמחתי עם הגולים של צ'רלטון. אני יודע שאני צריך לעודד את צ'לסי - גם כי אני מעדיף אותה על פני שתי יריבותיה, וגם כי צ'רלטון היא יריבה של ניוקאסל במאבק על המקום הרביעי. אבל אי היה אפשר שלא להריע לפאולו די-קאניו אחרי השער השלישי. אי אפשר שלא לקום ולמחוא כפיים. אי אפשר לא להתענג על המשחק הנהדר שהקבוצה הזו נתנה...
כל מילה פנינה גונר........ עצם העובדה שאנחנו מקטרים על נצחון 3-0 מעידה על כך שמצב הקבוצה היום הוא די טוב ויציב. תראה עדי ברור לי שאתה רוצה לראות את ארסנל דורסים קבוצות במשך 90 דקות, אבל אף פעם לא היינו עושים את זה.... תמיד היינו מתפוצצים במשך 10 בדקות או רבע שעה ואז מרגיעים את המשחק. הרי ברור לכולם שאם השחקנים היו רוצים הם היו נכנסים לוולבס עם הכדור לשער בכל רגע נתון, אבל כמו שקירק אמר הם שיחקו בניוטראל. היכולת לכבוש כשצריך לדעתי עוד קיימת, ואין צורך להתלונן על כך שלא משחקים כדורגל מבריק בגארבג' טיים. ובקשר לפאולו הוא אכן היה מבריק. כל נגיעה שלו בכדור זהב, שלא לדבר על התשוקה למשחק שעדיין קיימת אצלו..... פשוט תענוג לראות אותו.
אני לא אמרתי שהאליפות של יונייטד חתומה, אמרתי שאני לא רואה את ארסנל מתמודדת על האליפות לאורך זמן (אלא אם כן יבוא שינוי דרמטי), ואמרתי שצ'לסי צריכה להתאושש ולהתחיל למצוא את היציבות שחסרה לה כדי להוות איום משמעותי על יונייטד, כי אם זה לא יקרה, יונייטד תברח. ויונייטד לא תיכנס ל"תקופה" כמו שצ'לסי עכשיו ב"תקופה". תנסו לשחזר מתי יונייטד נכנסה למשברים בחלק השני של העונה. אפילו כשאנחנו לקחנו דאבל לפני שנתיים, יונייטד שיחקה טוב בחצי השני של העונה, פשוט ארסנל שיחקה טוב יותר. ואף אחד לא לקח אליפות בכריסמס, אבל לצאת עם 4 נק' יתרון בפסגה בסוף השנה, זה יתרון שלא כדאי לזלזל בו, בטח שלא בפן הפסיכולוגי. לא יודע איפה אתה היית, אבל ארסנל תמיד נתנה הצגות לצד נצחונות "מגעילים", שממש לא היו במשך חצי עונה (וואלה, לא יודע מאיפה הבאת את זה), אלא הרבה פחות. אפילו בעונה שעברה זה היה ככה. העונה היכולת בינונית, ולפעמים גם בינונית מינוס, וממש לא מעניין אותי שאנחנו בלי הפסד (סופרים נקודות, לא הפסדים, זו סתם סטטיסטיקה חסרת משמעות, שגם ככה תשתנה מול סאות'המפטון), ביכולת הזו אי אפשר להגיע רחוק. כדי לחשוב בכלל על אליפות צריך שיפור דרמטי ביכולת של כמה מהשחקנים הבולטים (ולא ברכש, גם ככה אין כסף לרכש טוב), כולל תיירי הנרי, שלמרות שהייתה לו תקופה אדירה במשך כמה שבועות שבשיאה הוא העלה אותנו לשמינית הגמר באירופה והוכיח שהוא אחד השחקנים הגדולים בעולם, באופן כללי העונה הוא פחות טוב מבעונות קודמות, ובמשחקים האחרונים יש לו כמה הברקות מעטות אבל הרבה יותר מדי זמן שינה. כמוהו גם ויירה (כשהוא משחק), ליונגברג ואשלי קול. אם כולם לא משתפרים, חבל על הזמן. אתם אולי שוכחים שרק לפני שבוע חילצנו נקודה בבולטון תוך הפגנת יכולת ירודה, שרק לפני שבועיים יצאנו בשן ועין עם ניצחון מול בלקבורן בהייבורי, ושלפני שלושה שבועות סיימנו בתיקו עם יריבה ברמה של דיוויז'ן וואן, שלא טובה בהרבה מוולבס (לסטר). המשחק מול וולבס לא היה שונה בהרבה ברמתו למעט פתיחה די טובה, פשוט שיחקנו מול יריבה פאתטית ופחדנית שגם ככה לא מהווה אינדיקציה לכלום. רוצים לומר לי שזה בסדר להיות רשלני מול וולבס? בבקשה. רוצים לקרוא לזה חוסן מנטלי? Be my guest. אח"כ אל תופתעו. ארסנל עשתה הישג גדול שהיא בכלל נמצאת במקום השני עם היכולת הבינונית שלנו ב-90 אחוז מהמשחקים, וכמובן הישג מדהים שעלינו לשלב הבא באירופה, ובאמת אני מאושר על כך, אבל מכאן, צריך כבר שיפור אמיתי כדי להיות גורם משמעותי בצמרת. אי אפשר לזכות באליפות עם 20 אחוז מהיכולת שהביאה לנו דאבל לפני שנתיים. אין חיה כזאת. אגב, מה עם לורן רובר? איפה הוא בכל העסק בניוקאסל? פשוט הוא לא הוזכר. לפני שבועיים הוא היה יוצא מהכלל נגד טוטנהאם. מה, מאז הוא נעלם? הוא פצוע או משהו אולי?...
לורן רובר משחק, ועוד איך משחק. רובסון ניסה גם אותו לספסל מתישהו, אבל הבין שבלעדיו פשוט הקבוצה לא תהיה שווה הרבה... הבעייה של רובר זה שהוא שחקן של הברקות. הוא לא זה שיסחף את הקבוצה לעבר ניצחון, ינהיג וכדומה. הוא זה שיבעט את הכדור החופשי, שייתן את הבעיטה החזקה, שימסור, רק שלא ינהיג... הוא אחד שטוב שקיים בקבוצה, הוא מוסיף המון, אבל אסור לבנות עליו, כי הוא יכול לתת משחקים פושרים, מה שקורה לא מעט (למזלי העונה פחות).
צ'רלטון קבוצה פשוט נהדרת... אם קרבישלי בעונה הבאה יוסיף איזה קיצוני לקבוצה (שחקן כמו נורברט סולאנו, למשל, מאד יכול לעזור לקבוצה) שיוציא את המשחק שלה מהאמצע ויפתח עוד כמה אופציות התקפיות, ואולי גם איזה סקורר (קול מתישהו יחזור לצ'לסי, די-קאניו כבר יהיה בן 35 ועל קווין ליסבי אי אפשר לבנות) כמו פורסל או אפילו ז'ארדל המאכזב בבולטון, אז צ'רלטון יכולה להבטיח לעצמה בקלות את המקום הרביעי. איזו קבוצה נהדרת.
קשה לי להאמין. עד כמה שהוא שחקן נפלא ואני אשמח לראות אותו בארסנל, אני לא חושב שונגר ירוץ ויקנה אותו (בקיץ, כמובן, בינואר הוא לא יעבור). לעניות דעתי הלא אובייקטיבית, פארקר יתאים מאוד לארסנל. אבל הכסף לא בשפע, וארסן ונגר סומך על הקישור (למרות שלדעתי פארקר יכול להוסיף המון במרכז המגרש ובחילופי מקומות עם רובר פירס, למשל) ולא מעוניין בקשר נוסף. גם יונייטד לא נראית לי בתמונה, כי אחרי שיונייטד רכשה בקיץ שעבר 3 קשרים, אני לא מאמין שהיא תרצה עוד אחד. על צ'לסי אי אפשר לדעת, תלוי בקפריזות של הרוסי. הקבוצות שיהיו מאוד מעוניינות בו הן ליברפול, טוטנהאם וניוקאסל, להערכתי. כולן צריכות חיזוק בקישור ושחקן כמו פארקר יכול לעזור להן מאוד. בכל מקרה, המחיר שלו הולך ומאמיר ככל שצ'רלטון נראית טוב יותר וככל שהוא נראה טוב יותר, לקראת משחקי ההכנה ליורו 2004 אריקסון יהיה חייב לשים עליו עין ולתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו, ואם צ'רלטון תעשה את הבלתי יאומן ותגיע לאירופה, ממש לא בטוח שפארקר יהיה מעוניין לעזוב את האדיקס. לקראת המחזור: צ'לסי- פורטסמות' (סטמפורד ברידג', 14:30) ההפסד המפתיע לצ'רלטון בואלי זיעזע את מנג'ר צ'לסי, קלאודיו ראניירי, שאמר לשחקניו ההמומים כי לא יוכלו להרשות לעצמם יותר מ-2 הפסדים נוספים עד תום העונה. בבוקסינג דיי ההגנה ספגה 4 שערים לראשונה זה זמן רב, ונראתה רע מאוד, ובמיוחד מרסל דסאיי הותיק שצפוי לרדת לספסל. ראניירי יודע היטב כי ללא ניצחון היום על פומפיי, צ'לסי תסגור כריסמס מאכזב נוסף, כפי שקרה לה בשנה שעברה, וזו תהיה מכה לשאיפות של הכחולים במאבק האליפות. עמנואל פטי, דמיאן דאף וחואן ורון עדיין פצועים ולא יהיו בסגל. בפורטסמות' חזרו לחייך, אחרי הניצחון הפרטי של פטריק ברגר על טוטנהאם בבוקסינג דיי, כששתי בעיטות חופשיות של הצ'כי סידרו לפומפיי ניצחון משמעותי בתחתית. פורטסמות' תשמח לשחזר את תוצאת התיקו שהוציאה בלונדון מול ארסנל בתחילת השנה ולא את ההפסד 0:2 לשכנה פולהאם. היום היא תגיע לגשר במשבר בקישור ללא טים שרווד שגמר את העונה, אמדי פאיי, נייג'ל קואשי, ואלכסיי סמרטין, המושאל מצ'לסי שלא יכול לשחק תחת חוזה ההשאלה. ההרכבים: צ'לסי: ניל סאליבן (מפתיע מאוד), ווין ברידג', גאלאס, מלכיוט, טרי, ג'רמי, מקאללה, גרונקיאר, למפארד, גודיונסון, מוטו. ספסל: אמברוסיו, דסאי, גלן ג'ונסון, הסלביינק, ג'ו קול. פורטסמות': וופנאאר, דה-זיו, פרימוס, סטפנוביץ', זיבקוביץ', ברגר, ריצ'רד יוז, גארי או'ניל, סטיב סטון, ג'ייסון רוברטס, אייגביני יעקובו. ספסל: סרניצ'ק, סבסטיאן שמל, מת'יו טיילור, קרל רובינסון, שרינגהאם (רק על הספסל?). http://www.soccernet.com/images/ah/lampard1226_e.Xxx למפארד וטרי מקווים לחזור לעניינים ניוקאסל- בלקבורן (סנט ג'יימס' פארק, 16:00) אחרי שני משחקי חוץ שהסתיימו בתיקו, בהם אלן שירר הגדול לא כבש, ניוקאסל חוזרת הביתה ומקווה לשחזור היכולת בה ריסקה את טוטנהאם במשחק האחרון בפארק, או לחילופין- לשחזור המפגש האחרון בין הקבוצות בניוקאסל, כשהמקומיים הביסו את רוברס 5-1. ביום שישי היה זה דארן אמברוז שהציל נקודה לניוקאסל בדקה ה-90, במשחק חלש בווקר'ס סטדיום של לסטר, והשאיר את ניוקאסל במקום השישי. זה היה שערו הראשון של המחליף אמברוז בפרמייר ליג. אך למרות השער החשוב, חזרתם האפשרית מפציעות של ג'ונתן וודגייט וקיירון דאייר עשויה להשאיר אותו לקראת המשחק אחה"צ מחוץ לסגל. לי בוייר וקרייג בלאמי עדיין פצועים. לבלקבורן היה גורל דומה לזה של ניוקאסל בבוקסינג דיי- שער שוויון בדקה ה-90 שחילץ תיקו. אצל גרהאם סונס וקבוצתו היה זה מרקוס באבל, שכבש צמד (!!) במשחק מול בורו, והציל אותה מהפסד שלישי ברציפות. קרייג שורט אמור לחזור להרכב, אך סטיבן ריד, לורנזו אמורוסו ודיוויד תומפסון עדיין פצועים ולא ישחקו. טוטנהאם- צ'רלטון (וויט הארט ליין, 17:00) אחד המשחקים המסקרנים היום הוא דרבי לונדוני שני ברציפות עבור צ'רלטון, הפעם בחוץ מול טוטנהאם. האדיקס מגיעים לוויט הארט ליין לאחר שעשו את הכותרות הגדולות בבוקסינג דיי כשהרשימו בניצחון המצוין 4-2 על צ'לסי, ומקווים להמשיך את יכולתם בעוד דרבי יוקרתי, הפעם של דרום מול צפון. היכולת המצוינת של פאולו די קאניו בגיל 35 סחפה את צ'רלטון להישג המשמעותי שלה השנה, אך גם עם הערצתו והערכתו הרבה לאיטלקי, המנג'ר אלן קרבישלי, המועמד המוביל לפי הספקולנטים לקבלת תפקיד המנג'ר של התרנגולים לעונה הבאה, לא שוכח שעדיין הסגל שלו דליל בעקבות פציעות רבות. שון בארטלט, קווין ליסבי, ריצ'רד רופוס, גארי רווט, ולוק יאנג עדיין פצועים. מארק פיש חוזר מפציעה ויפתח כנראה על הספסל, לצד פול קונצ'סקי, שרק לפני 4 ימים חזר לצ'רלטון בהתראה קצרה מהשאלה אצל ספרס. בטוטנהאם, המצב שונה לחלוטין, אחרי שלושה הפסדים רצופים כשהאחרון בפראטון פארק של פורטסמות', שדירדר אותם למקום ה-17 בלבד. דארן אנדרטון שנפצע בהפסד למנ' יונייטד עשוי לחזור להרכב אחה"צ, אך הפציעות הרבות בטוטנהאם ממשיכות כשכריסטיאן ציגה, בובי זאמורה, ג'יימי רדנאפ וסיימון דיוויס עדיין פצועים, ואליהם מתווסף היום הקפטן סטיבן קאר שייעדר עקב השעייה (5 צהובים). עוד בהמשך...
