קלאודיו ראניירי בחר בשיטה מאוד מעניינת ונדירה בכדורגל - כמעט בכל משחק עולה בהרכב הפותח צמד חלוצים שונה מזה שפתח במשחק הקודם. הרוטציה הזו, עד כה, הניבה לו 31 שערים בכל המסגרות (הסלבאנק - 10, קרספו - 8, גודיונסן - 7, מוטו - 6). שני הסוסים האחרים במירוץ האליפות, ארסנל ומנצ'סטר יונייטד, משתמשות בשירותיו של חלוץ דומיננטי יחיד ומקוות שהצוות המסייע ישלים את העבודה. כך, כבשו ואן-ניסטלרוי והנרי 17 ו- 16 שערים, בהתאמה, יותר ממחצית מכמות השערים שכבשו ארבעת חלוצי צ'לסי יחד. בשיטה של צ'לסי, מובטח שבמידה ואחד החלוצים יסבול מכושר חלש, הדבר לא יתן את אותותיו בתוצאות באופן ניכר. לעומת זאת, אם ואן-ניסטלרוי או הנרי ייכנסו לבצורת שערים, או יפצעו חלילה, קבוצותיהם יתחילו לקרטע. מהצד השני, ללא חלוץ דומיננטי אין את האיש שאפשר לסמוך עליו שיציל את הקבוצה בשעת צרה, שייתן את הגול הקובע בדקה ה- 90. נראה ששני השיטות עובדות, אך איזו מהן עדיפה? האם כדי לקבוצה של רומאן אברמוביץ' לבנות יותר את קרספו ולשתף פחות את גודיונסן? או להפך, האם כדאי לפרגסון להוריד מהעול על כתפי רוד ואן-ניסטלרוי, ולשתף יותר את פולראן?
בטווח הארוך אולי השיטה של רניירי יותר טובה..למרות שגם בזה אני בספק.. בינתיים העובדות קובעות שמנצסטר וארסנל צודקות.. סך הכל שתי הקבוצות משלבות צעירים ואת רוב הסגל ועדיין מובילות את הטבלה בלי לבזבז עד כדי כך הרבה כסף כמו צלסקי..
האמת שזה תלוי בנסיבות. הנקודה העיקרית היא שלארסנל ולמנצ'סטר אם את הכלים ההתקפיים הטובים גם על הספסל, בטח לא בהשוואה לצ'לסי. אז ליונייטד יש את פורלאן ואת סולשיאר, זה עדיין לא כמו 4 שמות גדולים בהתקפה. אני מתכוון, לצ'לסי יש את הפריבילגיות לעשות רוטציה כזו בין החלוצים, לשתי האחרות אין כלכך, מה גם שההסתמכות על הנרי וואן ניסטלרוי זה לא דבר שקרה פתאום, אבל תהליך של שנתיים שלוש כבר. לגבי מי יצליח בסוף, נחכה ונראה.
יש כמה צדדים לעניין, הבחירה של ראניירי היא די טובה מבחינה קבוצתית. כך שכל שחקן מרגיש שהוא חלק מהקבוצה ולא איזה שחקן ספסל שנכנס כל פעם שיש לחלוץ פציעה... לא בטוח שהשיטה הזאת (של ראניירי) תצליח להמשיך להצליח (משחק מילים?...), השיטה של מנצ'סטר ושל ארסנל היא יותר בטוחה מבחינת המקום בליגה וכל הדברים שפחות (קצת פחות) קשורים לקבוצתיות.
אני חושב שחוץ מניקי באט אין לאף שחקן יונייטד טענות על הדקות שהוא משחק...וגם במקרה של באט היו לו הרבה פציעות..סך הכל כמו ששגיא אמר,לפרגי יש גם פחות רוטציה..הוא לא יכול לשים את קרספו הסלבנק מוטו וגודיונסון..על הספסל יש לו את בליון ופורלאן שהם עדיין לא חצי מהרמה של רוד.
זו בעצם הבעיה של הרבה קבוצות גדולות (חוץ מצ'לסי, שרק הספסל שלה יכול לנצח קבוצות כי פשוט יש לה הרבה כסף לקנות שחקנים וחלוצים טובים). אבל זו לא טענה כנגד הרוטציה. הנה, במשחק הידידות של ריאל מדריד נגד ריבר, ראול ורונאלדו לא שיחקו (ולאו דווקא בגלל רוטציה). אז פורטיו החליף את רונאלדו וכבש!! ואני חושב שהרמה של פורטיו לא עולה בהרבה מהרמה של פורלאן!
זאת כבר האשמה של ריאל..היה לה לפני את מוריינטס..וחוץ מזה יש לה את גוטי שהוא לא בדיוק חלוץ אבל הוא גם יכול לשחק כחלוץ. דבר שני..אני לא בטוח שזאת בעיה..כל קבוצה שיכלה לעשות שתי הרכבים תמיד נכשלה..זה גורם ליותק מדי מריבות ויותר מדי החלפות ורוטציה וככה מאבדים לפעמים מומנטום[שחקנים...]
הרוטציה של ראניירי פוגעת בצ'לסי (ועכשיו אני מדבר רק על עמדת החלוצים ולא על שאר הבחירות התמוהות שלו להרכב). קרספו ומוטו לא נופלים מהנרי ורו"נ בהרבה, אבל כשמדי פעם אחד מהם מוצא את עצמו עם פרטנר אחר בהתקפה, כמו גם חושש למקומו בהרכב, המוראל ברצפה ומה הפלא שככה גם נראית היכולת. מוטו לא מצליח לחזור לעצמו מפתיחת העונה המעולה שלו, וקרספו, שהרבה אנשים טענו שהוא החלוץ הכי טוב שמגיע לפריימרשיפ אי פעם, גם לא מראה חצי מן היכולת שלו. לי אישית לא ברור מה הסלביינק, החלוץ הכי אגואיסט בפריימרשיפ, וגודיונסן שהוא לא יותר מחלוץ בינוני עושים בהרכב לעיתים קרובות במקום קרספו או מוטו. יהיה חכם לשלב אותם מדי פעם כדי למנוע עייפות (וזה יתרון גדול של צ'לסי על יריבותיה בצמרת), אבל כשזה קורה כמעט כל משחק החוד לא יציב.
קודם, היוניטד מפצה על ההסתמכות המוחלטת על רוד ברוטציה מעולה. העונה למשל, הכובד על רוד גדול יותר, כי סולשיאר המעולה נפצע בתחילת העונה לזמן ממושך. אבל ביום רגיל, כשכולם בריאים, לפרגי אופציות רבות בהתקפה: רוד כמובן, גם סולשיאר, גם סקולס, גם גיגס וגם פורלאן. מול אברטון למשל, רוד לא שיחק, והיוניטד כבשה שלושה שערים למרות זאת. ברור שמול קבוצות עם הגנה יותר חזקה כיבוש השערים יהיה פחות מרשים, אבל עדיין יש אופציות. ולכן, לדעתי, השיטה של היוניטד למשל, היא מאוד אפקטיבית. בקשר לשיטה של צ'לסי, אני מבטיח לכם, בשנה הבאה כבר לא תראו את כל החלוצים שלה שותקים כמו היום. ברגע שחלוץ כמו קרספו או מוטו לא ישחקו יותר ממשחק אחד ברציפות הם יתחילו להתלונן, מה שהם לא יכולים לעשות עד כה, כי זאת השנה הרשונה שלהם בקבוצה. ובקשר לארסנל והיוניטד, לפי השמועות כרגע, בשנה הבאה לשתי הקבוצות יהיו חלוצים טובים ליד החלוץ המרכזי(הנרי/רוד), בארסנל מדברים על קליברט ודפו, ביוניטד על סאהה, וקזמן. ככה שלפי מה שאני רואה, אצל היוניטד לפחות, העומס שנה הבאה לא יפול רק על רוד.
מה אתם רוצים מרניירי שיתתן לכולם לשחק אני נהנה לראות את גודיונסן בהרכב וכובש והסלבינק אגואיסט אבל עדיין יש לו מאזן של 8 משחקים בהרכב 6 גולים מה רע בזה? גם ככה השנה את הגולים מסדרים הקשרים והמגנים -דאף לאמפרד גונוסון בריגד את המסירות של דאף וברידג' כל החלוצים של צ'לסי יכולים לנצל הביעטות הניפלאות העונה של לאמפד מה צריך יותר ועוד תחשבו שהקבוצה הזאת עוד משאילה שתי חלוצים צעירים שיהפכו לכוכבים בעתיק (קול ופורסל). מה יקרה אם הנרי או ואן ניסטל רוי יפצעו תחשבו ככה ,בצ'לסי לא יהיה מצב כזה.
את השאלה הזו צריך לבחון עפ"י מבחן התוצאה - בינתיים ההתבססות של ארסנל והיונייטד על חלוץ אחד דומיננטי מוכיחה את עצמה. לעומת זאת הרוטציה של צ'לסי בחוד פוגעת בתיאום בין השחקנים, ובנוסף היא עשויה להוביל למרמור בקרב כוכבים גדולים כגון קרספו שלא זוכים לדקות המשחק להן הם ראויים. עד כה ההתקפה של צ'לסי לא מממשת את הפוטנציאל העצום שטמון בה - חלוץ רחבה אדיר כמו קרספו+חלוץ נייד כמו מוטו באותה קבוצה זה לא דבר של מה בכך. השאלה המרכזית היא איך ארסנל והיונייטד יצליחו להתמודד עם אובדן של הנרי/רוד לטווח ארוך, ואני די משוכנע שאם יונייטד ישחקו בלי רוד לאורך זמן ארוך (למרות שנגד אברטון הם שיחקו בלעדיו והרשימו אותי) התפוקה ההתקפית של הקבוצה תרד באופן משמעותי. עד כה העונה ראינו את ארסנל במשחק בלי הנרי (התיקו 1-1 בלסטר) משחקת כדורגל מגומגם ולא יצירתי במיוחד. בינתיים על מה שארסנל והיונייטד יכולות לעשות עד שיגיע אליהן חיזוק לחוד הוא לקוות שהסטארים שלהן לא ייפצעו לתקופה ארוכה. אם וכאשר יגיע אליהן חיזוק לחוד אז חראם על צ'לסי, לפחות לעונה הנוכחית.
לא בא לי לפתוח ת'רד מיוחד אז נשתמש בזה. הוא מדבר בערך על אותו דבר. קלודיו "הליצן" ראניירי התראיין אתמול ל"ניוז אוף דה וורלד" ואמר במהלך הראיון שלדעתו צ'לסי עדיין לא התגבשה כקבוצה. בין שאר זיבולי השכל הגאון מאיטליה פלט גם את המשפט הבא: "When you change so many players, how do you get them used to each other, to know each other? It's very difficult דיי, הוא פשוט יותר מדי. אולי לעובדה שאתה מחליף כל משחק מינימום ארבעה שחקני הרכב יש קשר לעניין??? אולי העובדה שאתה עושה חילוף כבר ב5 הדקות של המחצית אם הקבוצה לא מובילה תורמת ללחץ של השחקנים? אולי אתה מעמיד אותם בצורה מגוכחת כל כך על המגרש שמקשה עליהם לתפקד? אולי תתפטר?!? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx
צ'לסי לא התגבשה כקבוצה? או שרק לפני חודשיים היא דרסה את לאציו, ניוקאסל וכמעט כל מה שזז באופן אינדיבידואלי לחלוטין? פתאום הם לא קבוצה. מה זה הקשקוש הזה?
