אז ככה כולנו יודעים שכדי להגיע לאולימפיאדה במקצה מסויים, צריך להשיג קריטריון. עכשיו לכל אולימפיאדה (ובייג'ין לא יוצאת דופן), מגיעים רצי 100 מטר שהשיא האישי שלהם זה 25 שניות....משהו כזה. זה אצנים מעירק וכל מיני ארצות כאלה. אז השאלה היא למה הישראלים נלחמים כל כך הרבה זמן בעצמם ובכל הועד האולימפי הישראלי בשביל קריטריונים, אם אפשר לראות שזה לא "חובה"? והנה דוגמא מעכשיו. כנסו לדיון הטניס http://www.asoccer.co.il/index.php?showtopic=23942&st=20 "עידכונים מהטורניר: * איבו קרלוביץ' (קרואטיה) פרש בגלל מחלה, ובמקומו נכנס צ'ין-יואן יו (סין, 782). איבן ליובצ'יץ' (קרואטיה) פרש מטורניר היחידים בגלל פציעה, ובמקומו נכנס דווין מולינגס (בהאמס, 1025). ליובצ'יץ' נשאר בטורניר הזוגות, שם הוא משתף פעולה עם מארין סיליץ'." איך בנאדם שהוא מקום 1025 יכול לשחק באולימפיאדה? ואם הוא יכול, אז למה נועם אוקון, אמיר חדד ועוד הרבה חבר'ה שמדורגים גם 1500 בעולם לא יכולים? איפה שמים את הגבול? וזה רק דוגמא על הטניס...יש גם אתלטיקה והכל.
לגבי הטניס שאלתי את שלומי לגבי זה והוא אמר שלטניס יכולים להיכנס במקום טניסאים פצועים רק טניסאים שמשתתפים כבר בטורניר הזוגות ולכן נכנסו טניסאים שמדורגים נמוך כל כך.
כן אבל טניס זה רק דוגמא. למשל בשחייה עכשיו יש מדי פעם מקצים של 3 שחייניות למשל... כל אחת עושה תוצאה של בנות 12 בארץ (וזה אמר הפרשן של ערוץ 1 - אני מאמין שזה היה בצחוק, אבל עדיין). אז איך זה שכל וינגייט לא נסע לאולימפיאדה?
כי אצלינו מציבים קריטריונים די גבוהים יחסית (לפעמים גבוהים מדי, ע"ע דודי סלע) כדי שרק הטובים ביותר יעלו.
בישראל יש קריטריון אולימפי, שהוא גבוה יותר מהקריטריון של האלוימפיאדה. קריטריון זה הוא יותר גבוה משום שהוא בא למנוע את פאשלות העבר. ולתת רק לספורטאים טובים לעלות וכך למנוע בושות מיותרות.
יש כאן גם שיקול כלכלי אל תשכח. אי אפשר להתחיל להטיס על ימין ועל שמאל, שהילדים בבית יאכלו לחם פרוס במקום באגט או לחם כפרי? מה פתאום. שדודי יבכה קצת ויתאמץ קצת יותר הרי לנצח את גונזאלס ולסחוף מדינה שלמה זה כלום ושום דבר.
