האולימפיאדה מאחורינו, ובעוד מספר ימים, גם כן בבייג'ינג, בדיוק באותם המתקנים, תתקיים כסדרה אולימפאדת הנכים, הקרויה בשם הרשמי 'המשחקים הפראלימפיים'. הרבה אולימפיאדות כבר עברו, מעולם המשלחת הישראלית לא חזרה עם יותר משתי מדליות, ואז מגיעה אולימפיאדת הנכים, שבה פתאום אנחנו מפגיזים, והנכים בעצם מחזירים את הכבוד שלא הביאו הספורטאים הבריאים. מה שמעניין אותי הוא ממה נובע ההבדל הזה? הרי אנחנו לא חיים במדינה שלהיות בה נכה זה קל. הנכים אצלנו מקבלים תקציבים זעומים ומבישים. מה שאומר שקשה להאמין שספורט הנכים מקבל משהו, על אחת כמה וכמה אם הספורט הרגיל לא מקבל כמעט כלום. אז מהיכן נובעת ההצלחה היחסית?
המלחמות הרבות מאז 1948 ותאונות הדרכים. לצערי, אני מכיר אבא של משהו שאני שונא, שמתלהב שאבא שלו מתחרה בכל מיני תחרויות ירי. נכה צה"ל, נו.
יואב אני לא מכיר את המקרה של אותו האבא, אבל לדעתי ספורט הנכים בשום מקום לא מקבל את הכבוד הראוי לו. בכלל, להיות נכה זאת לרב בעייה רצינית כי המדינות המערביות בנויות על אנשים בריאים. הקטע עם נכי צה"ל מאד הפריע לי בארץ כי היחס אל אותם אנשים ששירתו בכבוד בשביל המדינה היא לרב יחס מעורר סלידה.
בעקרון אני מסכים איתך. אבל יש את ארגון נכי צה"ל ובית הלוחם שאני מניח מקבלים כמה גרושים. אני דיברתי על מקרה אחד, ואותו מקרה אחד הוא גם לא מפורסם ואין סיבה להרחיב עליו.
