הגזמתי קצת כשכתבתי הדבר היחיד - אבל זה משמעותי מאוד לדעתי. אני חושב שאם יהיו לדוגמא שנתיים רצופות שבהן ליברפול תישאר מחוץ לצ'מפיונס המשיכה של שחקנים כמו רובין קין ללכת לשם תהיה קטנה יותר. הנקודה הייתה שהעובדה שהוילאנס שמרו על בסיס הסגל שלהם נותנת להם נקודת פתיחה הרבה יותר טובה. הם לא סתם אוסף של שחקנים טובים, הם סגל שרץ ביחד כבר כמה זמן. אם קבוצה תמכור כל פעם שחקן ברגע שהוא מגיע לרמות הגבוהות ביותר ואז תביא מחליף ותמכור גם אותו כשהוא מגיע לרמות הגבוהות ביותר, היא בעצם לא עשתה כלום בעצם זה שהיא הביאה את המחליף. הכוונה שלי היא לא שזה הולך להיות ככה מהעונה הבאה. בטווח הארוך - אתה חושב שלדייב ווילאן יש את היכולת לבנות קבוצה שתתמודד בקביעות על מקום 5-6? איך שאני רואה את זה - אם קבוצה כמו סיטי תצליח להיכנס לצ'מפיונס ליג ולא באופן חד פעמי, אז מה שקרה זה לא שהליגה התקרבה לטופ 4 אלא שסיטי התרחקה משאר הליגה. כרגע אני רואה מספר מוגבל של קבוצות עם פוטנציאל לעשות את זה אבל אם הן יצליחו הם פשוט יוכלו לנצל את מעמדן ולקחת את הכוכבים שמפותחים בקבוצות הקטנות יותר. באותה צורה שהטופ 4 עושה להן את זה עכשיו. שוב, אני לא טוען שזה יקרה בעוד שנה וגם לא בעוד שנתיים. אבל אני חושב שזה בהחלט עתיד אפשרי ולא בריא לליגה. לגבי הנקודה השלישית שלך לא כ"כ הבנתי אבל אני מסכים עם המשפט הזה: אני בטוח שזה יקח זמן לכל קבוצה שרוצה להגיע למעלה. גם לסיטי ולא משנה כמה כסף יש להם, אבל אם הם כן יצליחו להיכנס לעשירון העליון של הליגה אז הם "מסודרים" בטווח הארוך. ע"ע - צ'לסי. ברגע שאתה חלק מקבוצה עליונה בליגה לא קל בכלל להוציא אותך משם. אין כמעט שחקנים בעולם שלא ירצו לשחק במועדון שהוא חלק מהקבוצה הזאת, וזה כוח שקל מאוד להשתמש בו כדי לכפות על הקבוצות שהן לא חלק מהמועדון הזה לשחרר את השחקנים הטובים שלהן.
אנשים מתעקשים לצאת מנקודת הנחה שכל הקבוצות שוות. אין חייה כזו. תמיד יהיו קבוצות גדולות וקבוצות קטנות. זה קיים בכל ליגה בעולם בכל מקום בעולם. אין דבר כזה ליגה עם 20 קבוצות באותה רמה שכולן יכולות בעונה נתונה לרדת ליגה או לזכות בתואר. תמיד היו ותמיד יהיו הבדלים בין הקבוצות מבחינה כלכלית. זה לא הפריע לליגה האנגלית להתנהל במאה ומשהו שנים שהיא קיימת. סגל שחקנים מכיל מספר מסויים של שחקנים, גם אם לחבר'ה מפז-גז יש רצון להוציא 500 מיליארד פאונד על הסגל הזה, הם עדיין לא יכולים לבנות קבוצה שתהיה טובה בהרבה מהסגל שצ'לסי הריצה בשתי העונות הראשונות של מוריניו או זה שמנצ'סטר יונייטד הריצה בשנתיים האחרונות. ואם זה המצב, אז מה בעצם השתנה? מה קרה? אז בא שייח סעודי ושם מחיר מפוצץ על שחקן שיכול להיות הצלחה מסחררת או פלופ מטורף. בדיוק כמו שראפא בניטז עשה לפני שנה עם טורס בדיוק כמו שראפא בניטז עשה השנה עם רובי קין. האל, ווסט ברומיץ' ומידלסברו לא היו מסוגלות לשלם אפילו את העמלת סוכנים בעיסקאות האלה בדיוק כמו שקריסטל פאלאס ואיפסוויץ' לא יכלו לעמוד ברמות המזומנים שהחליפו ידיים בטופ של הליגה לפני עשור ובדיוק כמו שהעולות החדשות לא יוכלו לעמוד בהם עוד עשר שנים מהיום. זה לא הפריע לקבוצות כמו אברטון להיכנס לרביעייה, לקבוצות כמו פומפי ובורו לקחת תארים ולקבוצות כמו סאות'המפטון עם אקדמיה אדירה להתדרדר ליגה או שתיים.
אני עוקב וקורא את הדיון פה בעניין רב, ואני "מופתע" לראות שאין התייחסות לקבוצה היחידה בטופ 4 שההתנהלות שלה היא לא לרכוש שחקנים בסכומים מטורפים מתוך עיקרון. בעוד יונייטד, צ'לסי וליברפול הוציאו בממוצע 20 מיליון פאונד על רכש, בארסנל ההוצאה נטו הקיץ הייתה פחות משני מיליון. לא שארסנל לא רוכשת מפעם לפעם שחקנים, אבל זו דוגמא מופתית למועדון ששומר על מקומו בטופ בזכות עבודה קבוצתית/מאמן/סקאוטינג ולא בזכות ארנקים שמנים. המחיר של זה הוא כמובן חוסר היכולת להתחרות ולרכוש שחקנים אנגלים שהמחיר שלהם לא שפוי, אבל אי אפשר להחזיק את המקל בשלושת הקצוות שלו: גם להישאר תחרותיים ואטרקטיביים, גם לשמור על הצביון האנגלי (בהנחה שזה בכלל חשוב למישהו) וגם להיות מסוגלים להתנהל בצורה הגיונית מבחינה כספית. אוהדי יונייטד שמגיבים פה כנראה שוכחים שאולי הקבוצה שלהם לא בבעלות של טייקון עם ארנק פתוח אבל המנגנון הכלכלי של יונייטד מביא אותה לרכש בסכומים היסטריים כמעט כל עונה. שחקנים כמו רוני, הארגריבס, טבז ושני הרמאים הפורטגזים נקנו בסכומים שמעט קבוצות בעולם היו יכולות להתחרות בהם. אז זה משנה אם הכסף מגיע מנפט של ערבים מאבו דאבי או מטי-שרטים שנמכרים במזרח?
נקודה נוספת שלא התייחסתם אליה היא הניהול הקפריזאי של בעלי ההון. בעלי ההון הם, קודם כל, אנשי עסקים שרוצים לתת מכה. הם רואים בכדורגל כלי להשגת מטרה (גאידמק), ולעיתים אף צעצוע (אקסלסטון), כך שבמרבית המקרים אין להם עניין בניהול מקצועני לטווח הארוך (חיל). כפועל יוצא מכך, הם נוטשים את הספינה בהקדם (גוסינסקי), מסתבכים בפרשיות אלו ואחרות (טקסין) וכיוצא באלו. השורה התחתונה היא שכסף קונה תארים בטווח הקצר, אבל הוא לא מבטיח ניהול מקצועני, מיושב דעת, לטווח הארוך.
ראשית,טוב עשה אמפלמן שהחליט לנתק את הדיון הקדוש שלנו מההמולה סביב נושא הרכישה של אלפי. זה רק עשה רע לשם שלנו והביא יצורים בלתי רצויים שגרמו לי כמעט להסתכסך עם חלק מהמנהלים. בעקבות הרכישה והדיבורים על שבירת ההגמוניה של 4 הקבועות וההצהרות על רכישת טובי הכדורגלנים בעולם צצים ברחבי אנגלי ובפורומים השונים הצעות להגביל את הזרים/לעשות תקרת שכר/להוציא מהחוק רכישות קבוצות של משקיעים חיצוניים/להקים דראפט כמו ב NBA/ללבוש כאפיות שנכנסים לפאבים/לקנות ניירות טואלט בצבע תכלת בלבד וכולי וכולי וכולי. אני מסכים עם העובדה שהכסף יהרוס את כל מה שיפה בכדורגל בכלל ובליגה האנגלית בפרט.אבל למה עכשיו?למה דווקא עכשיו שיש לנו הזדמנות לחזור למקומנו הטבעי,מקום שבו שהינו באורח קבע עד לפני 30 שנה? למה קמים גלמים על יוצרים,"הדור שלא ידע את יעקב" ומחליט שסיטי אינה ראויה ואינה שייכת למועדון הגדולות?למה שהאוהדים המסורים,האוהדים שידעו רק סבל ומרורים לא יזכו לנתחי התארים הנכספים שאחרות חולקות בינהם לפי תורות?למה שעידן (הבן של איסטלנדס,יונתן (הבן שלי),הבנים של פיטר וכל ילד אחר שאוהד את סיטי לא יהנה מלהגיע לבי"ס עם חולצה תכולה לאחר זכיה בתואר. צריך לתת פתרונות לשם המשחק החדש שמכתיב הכסף,אך לא באופן דרסטי וכואב אלא בחכמה,בהדרגתיות ואת הפתרונות האלה צריכים לתת אנשים מומחים,אנשים שכסף לא יקנה אותם,אנשים שאכפת להם מכדורגל,אנשים שלא קמו מועדות או התאחדויות מושחתות וזה מוביל אותי לאוהדים,רק לאוהדים.אלה שמשמיעים את קולם בפורומים השונים,אלה שמתראיינים לפני ואחרי משחקים. ולהקים מעין גורם בלתי תלוי שילקט פתרונות והצעות כדי להחיות את הכדורגל האנגלי והיפה של פעם. דרך אגב.לגבי הדראפט...מישהו יכול להסביר לי למה עם כל הנסיונות לשיוויוניות בNBA לעולם לא זכתה הקליפרס באליפות (הכי רחוק שהגיעה כמדומני זה לרבע גמר המערב) ואפשר לספור על יד אחת את מספר הפעמים שסיימה עונה עם מאזן טוב יותר מהלייקרס?
בלי להיכנס לנושא, לקליפרס יש הסטוריה של החלטות ניהוליות גרועות ובחירות דראפט גרועות, בעוד לליייקרס יש את ההפך (קארים עבדול ג'אבאר, ג'יימס וורת'י ומג'יק ג'ונסון הגיעו בתמורה לשחקנים מצחיקים), כנ"ל לסלטיקס ולפיסטונס. הדראפט נותן לכולם הזדמנות שווה, השאלה היא איך אתה מנצל אותה. אגב לדעתי דראפט בכדורגל זו החלטה הרסנית, כי ככה בוחרים לשחקן איפה הוא ישחק. גם ככה אחוז שחקני הבית קטן, אבל עם דראפט הוא יהיה אפס.
דראפט אפשר בשוק סגור כמו NBA, בכדורגל העולמי אי אפשר. כי אחרת, האמירויות למשל יצפצפו על כולם ויקימו ליגה בין אבו-דאבי, עומן, קאטאר ודובאי שימשכו אליה את כל הכוכבים בעולם.
דיון מאוד מעניין. אני חושב שאין מה לעשות אלא לחוקק הגבלות מסוימות. הגבלת שכר, דראפט ומשכורות מקסימום כמו שיש ב-NBA בחיים לא יכולות להיות באנגליה, עקב זה שבניגוד ל-NBA שאין לו תחרות מצד אף ליגה בעולם, לליגה האנגלית יש תחרות מצד לא מעט ליגות באירופה. חוק שהייתי רוצה לראותו , זה חוק שמחייב כל קבוצה לשחק עם ארבעה שחקנים בריטים בהרכב, כשמתוכם חייבים להיות שתי שחקני בית בריטים ששהו במחלקת הנוער מגיל 14. חוק נוסף שלא הייתי מתנגד אליו- זה חוק שיגביל לפחות 75% מסך הכרטיסים לסכום ששווה עד 5 שעות(סתם מספר) עבודה בשכר הממוצע במשק הבריטי, ככה כל אוהד יוכל להרשות לעצמו ללכת לכל משחק של הקבוצה שאותה הוא אוהד, אבל גם ייתן לתת לקבוצה אופצייה להרוויח יותר מכרטיסים שיישווקו לאנשים שהכסף מיותר בכיסם. חוקים נוספים שיכולים להיות- איסור שינוי עיצוב התלבושות כל שנה(כדי למנוע לחץ מצד ילדים על הוריהם), להגביל עלות חלוצה של קבוצה(למרות ש-250 ש"ח זה סביר), להגביל עלות קניית חבילת צפייה בשביל לצפות במשחקים בטלויזיה. חוקים כמו אלה שהצעתי ושאחרים הציעו, יכולים להשאיר את הזהות ואת השפיות מבלי לנסות למנוע את העתיד שבו שרבים מהקבוצות אם לא כולם יישלטו ע"י אנשים עשירים שהזהות והקהל לא בראש מעיינם. כמובן שחוקים אלו צריכים להתבצע באופן מדורג(לפחות ארבע שנים).
אף אחד לא התעורר עכשיו. הסיבה היחידה שזה חזר לכותרות היא בגלל שהרכישה החזירה את הנושא לשולחן הדיונים. בגלל שהיתה או הולכת להיות עוד קפיצת מדרגה. חוצזה שאף אחד לא דיבר על המחירים בשוק. סתם פספסת את הנושא וקפצת עם הדבר הראשון שעלה לך לראש.
לא פספסתי כלום, עניתי לתגובות שבאו אחריי. רפאל העלה פה נקודה מעניינת, ברשותכם אני אצטט אותה: הייתי רוצה לקבל תשובה על זה.
בערך כמו שזה משנה אם אתה גונב לקבוצות שחקנים בני 17 תוך ניצול חוקי העסקת בני נוער או מחכה שלוש שנים שהם יתפתחו בקבוצות הבית שלהם ושם למי שטרח לגדל אותם מגיל 9 סכום שיכול לפצות את המועדון על הטיפוח של השחקן...
בפעם המיליון...אין אפשרות לעשות דראפט באנגליה וגם לא צריך ולא רוצים דבר מטונף כזה. למה אי אפשר? כי ב-NBA יש רק ליגה אחת. אין עולות ואין יורדות. אין עוד ליגות אלא רק עוד רמות והדראפט הוא הדרך לחבר בין הליגה לבין דור ההמשך. באנגליה יש ליגות נמוכות ולכל קבוצה יש קבוצת נוער. לא צריך דראטפ. למה זה מטונף? כי ברגע שיהיה דראפט יהיה אפשר לסגור את כל מחלקות הנוער וזהו.
שים לב לרכש של היונייטד ב4 העונות האחרונות: 2005 - פארק, ואן דר סאר, וידה, אברה. 2006 - קאריק, קוז'אק(מכרנו את רוד וקיבלנו סכום פיצויים עצום מצ'לסי על סיפור מיקל). 2007 - אוקיי, כמה רכישות גדולות. 2008 - ברבה. קבוצות כמו טוטנהאם, צ'לסי, ליברפול ואחרות הוציאו יותר כסף על רכש. הלאה, רונאלדו הגיע סה"כ תמורת 12 מליון פאונד.סכום שאסטון וילה שילמה עבור ג'יימס מילנר. קאפיש? אנחנו אף פעם לא מביאים המון שחקנים, אלא מביאים חיזוק נקודתי של שחקן שפרגי מאוד מאוד רוצה. לנקודה של מאיפה מגיע הכסף - זה באמת לא משנה. אבל התחושה שאנשים מדברים הרבה יותר על הרכישות של שיטי, צ'לסי ואחרות מאשר יונייטד נובעת מהעובדה הפשוטה שיונייטד הייתה קבוצה ענקית לפני הגלייזרים, איפה היו צ'לסי ושיטי? חד וחלק.
