אז ככה, טוטנהאם צריכה נוכחות מאיימת במרכז, לגבי זה אין ספק. אבל... אני לא חושב שהם יפיקו יותר מדי תועלת מהשילוב של אנדרטון ומייקל בראון בעמדות הללו. אם מסתכלים על הקישור של הספרס התמונה שמתקבלת על הנייר דווקא לא עגומה כל כך. יש להם עכשיו את דיוויס בשמאל, שהוא שחקן נפלא שבניגוד לקשרים התקפיים אחרים גם נלחם ונותן את הגוף מאחור. יש להם את דאלמה שלדעתי אם יקבל את הבמה והגיבוי של פליט הוא יכול לתרום לקבוה הזו הרבה מאוד. נניח שבמרכז מעלים את מייקל בראון כדי להפחיד ולהרתיע את היריב וכדי למנוע התקפות מאורגנות בשטח של התרנגולות. אין לי ספק שהוא מסוגל לעשות את כל זה, הבעיה היא שהוא לא מסוגל לפתח גם את ההתקפות של הקבוצה. לכן לידו צריך לפתוח שחקן שכן יכול לעשות את זה. האופציות הן לפתוח עם גוס פוייט (אבל לפתוח עם שני חלוצים + האורוגוואי נראה לי טיפל'ה התקפי מדי עבור קבוצה הגנתית כמו שפליט אוהב), או להעלות את אנדרטון ולקבל כלום אחד גדול כי הוא כל הזמן בורח ימינה וגם שם לא עושה כלום חוץ מלהפריע לדאלמה... הסיכוי האחרון של התרנגולות לעשות משהו יפה עם הקבוצה בלי לרכוש עוד קשר תלוי הרבה מאוד ביכולת ובחזרה של ג'יימי רדנאפ. רדנאפ שחקן שיכול למצוא את החלוצים במסירות ארוכות וגם לנהל התקפה מסודרת כמו שצריך, אני באמת חושב שאם הוא יחזור לכושר משחק סביר הוא יכול להיות הפיתרון של הספרס לבעית הקישור.
הרכבים לאסטון וילה- ארסנל וילה: סורנסן, דלייני, רוני יונסן, מלברג, סמואל, גארת' בארי, וויטינגהאם, היצלספרגר, לי הנדרי, מרקוס אולבק, אנחל. ספסל: פוסטמה, רידג'וול, דאבלין, קראוץ', יוליסס דה-לה קרוז. (דאריוס ואסל בחוץ). ארסנל: להמן, לאורן, קמפבל, פסקאל סיגאן, אשלי קול, ויירה, ג'ילברטו, ליונגברג, פירס, קאנו, הנרי. ספסל: גרהאם סטאק, מרטין קיאון, אדו, פארלור, קולו טורה. (אין הפתעות, וגם אין אופציות התקפיות על הספסל... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx ) תגידו, איך זה שכל פעם שארסנל מקבלת יריבה, היא מקבלת אותה כשהיא בשיאה? לא יכלנו לקבל את וילה לפני חודש וחצי?... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx
מחצית בוילה פארק, 1:0 לארסנל. השער של הנרי יעורר השבוע עוד ויכוחים באנגליה- בעיטה חופשית, סורנסן לא הספיק לסדר את החומה, הנרי בעט פנימה, השער אושר. לפני השער נראה שהנרי דיבר עם מארק הולסי והוא ביקש ממנו אישור לבעוט, וגם נשמעה שריקה. אגב, ספגנו לפני שתי עונות שער דומה מאיאן הארט בהייבורי, כשלידס ניצחה 2-1. המשחק די שקול. הפתיחה של וילה הייתה טובה מאוד, אבל הצלחנו להיכנס לא רע למשחק, ולפרקים גם שלטנו במגרש. פרט לשער של הנרי, פירס (הטוב בשחקני ארסנל) היה המאיים הראשי על השער עם שתי בעיטות מרחוק- אחת שטוחה לידיים של סורנסן והשנייה הייתה פשוט יוצאת מהכלל- וולה נהדר מקצה הרחבה בכדור שהלך לרשת, אבל סורנסן בהצלה מעולה. אם זה היה נכנס, זה היה אחד המתחרים על שער העונה (פירס בוילה פארק... מזכיר משהו...). וילה הגיעו לשני מצבים טובים גם כן- אנחל שניסה להקפיץ מעל להמן (אם ראיתי נכון, זו הייתה הקפצה), ובעיטה של אולבק אחרי מסירה של אנחל המסוכן. צהובים: 3 לשחקני וילה- דלייני (על ויכוח עם הולסי), מלברג, וויטינגהאם. כמובן שעל המשחק הזה חתום עוד איבוד מיותר של יתרון, כמו ב-3 מתוך 4 משחקי החוץ האחרונים שלנו (ברביעי לא ספגנו בגלל שסאות'המפטון הייתה ביום עלוב ובהרכב חסר). נקווה לטוב...
אסטון וילה 0- ארסנל 2- סיכום המשחק. ארסנל הגיעה לוילה פארק כשהיא יודעת שכל תוצאה פרט להפסד תעלה אותה לראש טבלת הפרמייר ליג על חשבון מנצ'סטר יונייטד, אך פתחה את המשחק בצורה שקטה. וילה היא זו ששלטה ב-10 הדקות הראשונות. שחקניו של דיוויד או'לירי הטרידו את התותחנים ונלחמו היטב על כל כדור, אך לא הגיעו למצבים ממשיים, למרות עבודה טובה במרכז השדה בעיקר מגארת' בארי ותומאס היצלספרגר, הטוב בשורות וילה (כדאי לארסן ונגר לרשום את השם שלו במחברת). ארסנל התאוששה אחרי הפתיחה, והמצב הראשון הממשי במשחק היה שלה, כשרובר פירס מהקצה הימני של רחבת המארחים שלח כדור יעף מרהיב למסגרת, אותו תומאס סורנסן הדף בצורה יוצאת מהכלל. כמה דקות מאוחר יותר פירס שוב הבריק, הפעם בבעיטה שטוחה שאותה סורנסן קלט היטב. מנגד מארק דלייני שלח היטב את חואן פבלו אנחל מול שערו של יינס להמן, אך הגרמני לא היה צריך למתוח איבריו כדי להציל את ההקפצה של הקולומביאני. http://news.bbc.co.uk/media/images/39753000/Xxx/_39753037_vieira_pa300x245.Xxx בדקה ה-28 הגיע הרגע שיעורר כנראה מחלוקת בהמשך השבוע, ובמרכזו עמד השופט מארק הולסי. פטריק ויירה הוכשל מחוץ לרחבה, כ-20 מטרים משערו של סורנסן. במהלך ההכנות של אסטון וילה לקראת הבעיטה והכנות החומה, תיירי הנרי קיבל אישור מהשופט לבעוט את הכדור החופשי. הנרי שלח בחוכמה כדור פשוט למדי לפינה התחתונה של השער, 1:0 ארסנל, לקול מחאותיהם של אוהדי ושחקני הקבוצה המקומית. http://news.bbc.co.uk/media/images/39753000/Xxx/_39753005_arsenalgoal_getty.Xxx הנרי בועט את היתרון של ארסנל http://news.bbc.co.uk/media/images/39752000/Xxx/_39752995_halsey_emp300x200.Xxx שחקני וילה מוחים מול הולסי, דלייני מקבל צהוב עד המחצית הספיק מרקוס אולבק השבדי לבעוט ממצב טוב כדור לחוץ, אך התוצאה נשמרה על 1:0. בפתיחת המחצית השנייה וילה ניסתה לשחזר את הדקות הראשונות של המשחק, אך בדקה ה-52 קאנו חדר לרחבה אך נחסם באופן לא חוקי ע"י הבלם אולוף מלברג, ומארק הולסי, שלא יהפוך לחביב על אוהדי וילה בעקבות המשחק, הצביע על הנקודה הלבנה. תיירי הנרי נשלח למשימה ומול היציע של אוהדי ארסנל לא התקשה לשלוח פנדל מצוין לרשת של סורנסן, 2:0 מבטיח לארסנל. http://news.bbc.co.uk/media/images/39753000/Xxx/_39753097_henry_getty200x245.Xxx הנרי חוגג את השני מכאן, אסטון וילה נלחמה היטב, אך נתקלה ביום הגנתי טוב מאוד של האורחים. השליטה במרכז השדה שארסנל נתנה לשחקני וילה לא תורגמה כמעט למצבים, וההגבהות הרבות לתוך הרחבה לא היוו מטרד עבור יינס להמן. מעט המצבים שהיא כן הגיעה אליהם, קרי נגיחה מקרוב של חואן פבלו אנחל ובעיטה חופשית של היצלספרגר, נעצרו בקלות ע"י שוער ארסנל. מנגד, ארסנל הסתפקה בכמה התקפות מתפרצות שלא הובילו למצבים, פרט לבעיטה מרחוק של ריי פארלור המחליף, שהחטיאה את המסגרת. בסיום- 2:0 חלק לארסנל, שעולה לראש הטבלה לפחות לשבועיים הקרובים. http://www.soccernet.com/images/england/20040117/afcceleb_br.Xxx הנרי, קמפבל, קול וארסנל חוגגים מקום ראשון ********** בינתיים צ'לסי ובירמינגהאם ב-0:0 במחצית, כשהמצב הטוב ביותר היה של ג'ו קול שבעט לקורה כדור מסובב נהדר אחרי מבצע אישי יפה.
צ'לסי שוב איכזבה את אוהדיה אחרי שסיימה ב-0:0 ביתי מרגיז עם בירמינגהאם שהתגוננה היטב. למעט המצב של ג'ו קול שהזכרתי קודם, ההזדמנות הטובה האחרת של צ'לסי הייתה של ג'ימי פלויד הסלביינק שפגע במשקוף. צ'לסי לא מצליחה לחזור ולהתקרב לשתי הראשונות, ונשארת 4 נק' מאחורי מנצ'סטר יונייטד ו-6 נקודות מאחורי ארסנל. http://news.bbc.co.uk/media/images/39753000/Xxx/_39753275_makele_getty300x245.Xxx סאבאג' עוקב אחרי מקאללה http://news.bbc.co.uk/media/images/39753000/Xxx/_39753329_cunningham_getty300x245.Xxx קני קאנינגהאם מסתדר היטב עם הסלביינק http://news.bbc.co.uk/media/images/39753000/Xxx/_39753409_bruce_enpics300x200.Xxx סטיב ברוס עצבני, אך יוצא עם נקודה מהגשר. הויכוח על השער הראשון של הנרי ממשיך, ובאסטון וילה מאשימים את השופט בגניבת הנקודות. דיוויד או'לירי מאשים את השופט שאמר לשחקניו לזוז 9 מטרים אחורה, וקורא לשער "בדיחה", וגם אמר שאין סיכוי שהפנדל על קאנו אכן היה פנדל, ושוילה הפסידו רק בגלל ההחלטות של הולסי. מארק הולסי בתגובה מכחיש שאמר לשחקני וילה ללכת 9 מטרים אחורה, ואמר כי שאל בפירוש את תיירי הנרי מה רצונו- "בעיטה מהירה או סידור חומה?". אני יכול להבין את התסכול של וילה מלחטוף שער כזה, אבל ההאשמות לשופט לא ממש עוזרות. בכל הקשור לפנדל, או'לירי פשוט עושה מעצמו צחוק, זה היה פנדל ועוד איך. עדיף שיבוא בטענות לאולוף מלברג, שסידר לארסנל שני שערים בעבירות שלו.
צ'לסי קיבלה את בירמינגהאם במצב טוב ולא הצליחה להוציא ניצחון שם. אולי זה נראה שיש עוד הרבה נקודות בקופה, אבל מוראלית פער גדול משתי קבוצות זה כבר יותר מדי, במיוחד כשמדובר בחבר'ה שבכל זאת לא משחקים ביחד תקופה ארוכה. ועדי, בקשר לתחושה שלך על היריבות של ארסנל זה בדיוק כמו הפועל שלי בכדורסל. לפני כל משחק פתאום ליריבה יש זר חדש ותותח. זה נראה ממש מכוון.
נתחיל דווקא מהסוף, כן זו מכה למוראל, וכן צ'לסי הייתה צריכה לקחת נקודות בגשר, אבל... היה משחק מצויין של הקבוצה של ראניירי במחצית השניה, ופשוט יש ימים כאלה, שני כדורים שהרעידו את המסגרת של השער של טיילור, הצלה פשוט אדירה של טאילבי מהקו, כדורים של למפארד והאסלביינק ששרקו סנטימטרים מהרשת, ובעיקר המון מייק טיילור במחצית השניה - צ'לסי עשו כל מה שהם יכולים, יש ימים שזה פשוט לא מספיק, אני הרבה יותר מרוצה ומעודד מהמשחק הזה מאשר מהניצחון על לסטר למשל. מה שכן, שוב הוכח כמה ג'ימי פלוייד האסלביינק הוא האלון מזרחי של בריטניה. במחצית השניה היו לו שלוש הזדמנויות לסגור עניין כולל מצב ענק מול טיילור, אבל הגוש ההולנדי בעט לרגליים של השוער... לא יעזור, במשחקים שהקבוצה זקוקה לו (ולא נגד לסטר) האסלביינק לא מסוגל לכבוש אלא אם כן שמים לו את הכדור על קו החמש בלי שוער בשער. בקשר לארסנל, שוב אנחנו מקבלים הדגמה למה קורה כאשר מעצבנים את תיירי הנרי, במחצית הראשונה ג'יי לוייד סמואל נתן להנרי מרפק (לא מכוון, אפילו לא נשרקה עבירה) שגרם לחתך עמוק בשפה של התותחן הצרפתי, הנרי פשוט היה המום שלא קיבל שריקה, מהשניה הזו אפשר היה לראות את האש בעיינים שלו, הוא שיחק כדי לנקום באוהדי וילה ששרקו לו בוז בטענה שזייף את הפציעה. הוא גם לא שכח לרוץ אליהם אחרי השער ולסמן להם בדיוק למה הם קיבלו ממנו את הגול. מה שכן, שריקה לא נשמעה, גם לא חייבת להישמע. וילה צריכים לבוא בטענות לעצמם. השחקן שעמד על הכדור פשוט עזב את המקום, הנרי שאל את הולסי אם אפשר לבעוט וכמובן שנענה בחיוב. מצבים צריך לנצל. ככה זה בחיים. אבל זה צריך לתפוס בשני הצדדים של המגרש ואת זה הולסי לא הצליח ליישם. מאז הגול של הנרי וילה ניסו להוציא כל בעיטה חופשית לפני שהחומה מתמקמת וב-90% מהמקרים הולסי און שחקני ארסנל מנעו את זה מהם. מצד שני, אני לא מסכים עם השריקה לפנדל, כן, מלברג חוסם לקאנו את הדרך, השאלה היא למה? קאנו פשוט שינה כיוון ונכנס ישר לתוך הריצה של השוודי, למלברג גם אם היה נורא רוצה לא הייתה דרך למנוע את העבירה. ארסנל מגלה יכולת טובה מאוד וזאת למרות כל החיסורים. אני מניח שיש הרבה מאוד סיבות לאופטימיות בהייבורי. תשמעו, אפילו חלוץ הם לא צריכים (לפני המשחק ונגר אמר במפורש שהוא מת להביא את אנחל) קולו טורה עלה כמחליף ושיחק לצד הנרי בחוד, עשה הרבה יותר ממה שקאנו עשה כל המשחק, היה מאוד קרוב לשער השלישי...
קודם כל, דייויס שחקן שמשחק מימין, ודלמה משמאל. בראון בסך הכל ממשיך את הנטייה הדפנסיבית של פליט וגם הודל לפניו, ומעדיף מקצץ מאחורה, מליזום. זאת הנטייה שלו, ואולי הוא צודק, עם איך שההגנה נראית. בראון נתן משחק טוב מול ליברפול וזה עבד. אין לי טענות. אני מסכים שצריך עוד מישהו במרכז לאור העובדה שרדנאפ לא יחזור בקרוב, וניקי באט נראה לי מושלם לכך. לגבי התסבוכת בין קין לפוסטיגה - הגיוני מאוד. גלן הודל דאג להביא חלוץ יצירתי אחד ושני גולרים, כדי שיהיה איזון. זה די חכם, בל בהיעדרו של אחד ההיטמנים שנסע לאפריקה, נשאר היטמן אחד בסגל והוא בובי זאמורה, שלדעתי לא קיבל מספיק הזדמנויות העונה. אני מקווה שפליט לא שכח שהוא צריך שוער, ושעוד שחקן להגנה אף פעם לא מזיק.
בכל המשחקים שראיתי השנה בטוטנהאם, סטפן דאלמה שיחק בימין (זו טעות לדעתי, הוא מסוגל לשחק בכל עמדה בקישור, ובמרכז הוא יתרום הרבה יותר. שחקן נהדר שהייתי מאוד מעוניין שיגיע לארסנל). בשבת הבנתי שהוא נפצע ופינה את המקום לג'וני ג'קסון, שחקן שספרס העלו מהאוב (או יותר נכון מההשאלה שלו לקובנטרי), ההנחה שלי היא שאנדרטון הלך לימין אחרי שג'קסון נכנס למרכז עם מייקל בראון, ודיוויס היה בשמאל. ניוקאסל- פולהאם המחזור ה-22 יסתיים הערב בסנט ג'יימס' פארק, כששתי הזברות של הליגה תיפגשנה, כל אחת מהן במטרה לצמצם את הפער מצ'רלטון, שברחה בשבת ליריבותיה, ופתחה פער של 5 נקודות במקום הרביעי. הסיפור הגדול של המשחק הוא כמובן העזיבה של לואיס סאהה הצרפתי את האורחים מלונדון. אמש פולהאם ומנצ'סטר יונייטד סיכמו על העברת החלוץ הפורה לאולד טראפורד, והקוטג'רס ובראשם המנג'ר כריס קולמן הפסידו במאבק הגדול לשמירת הנכס הגדול של הקבוצה. הצרפתי נכלל היום בסגל למשחק והוא כשיר, אך לא בטוח אם המנג'ר ירכיב אותו. מוריץ וולץ, שעבר השבוע באופן קבוע מארסנל, יפתח בהרכב, וגם הופעת בכורה למגן הרכש האמריקאי קרלוס בוקנגרה עשויה לקרות. מארק פמברידג' וג'רום בוניסל פצועים ולא ישחקו, אך אלן גומה צפוי לחזור. מה שידאיג את כריס קולמן הוא הרקורד במשחקיה האחרונים של קבוצתו, 4 הפסדים ב-6 משחקים, כמו גם חוסר היכולת של הקבוצה במשחקי חוץ, אחרי חודשיים ללא ניצחונות מחוץ לקרייבן קוטג'. אך אותו ניצחון אחרון היה באולד טראפורד, מה שמוכיח שהקוטג'רס מסוגלים לנצח במשחקים קשים. מנגד, הפעם האחרונה שפולהאם יצאה מטיינסייד עם 3 נקודות הייתה לפני 24 שנים. מנגד, ניוקאסל מגיעים מעודדים אחרי תקופה טובה, בתקווה לחזור בגדול למאבקים על המקום בליגת האלופות. תחילת שנת 2004 עבור המגפייז היא חיובית, עם 2 ניצחונות ותיקו מכובד מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, ובעיקר עם 0 שערי חובה, שמעידים על התייצבות של ההגנה במשחקים האחרונים. במשחקים מול סאות'המפטון בגביע ומול לידס בליגה המגפייז הוכיחו גם יכולת גבוהה והגעה למצבים, ובעיקר פריחה מחודשת של קיירון דאייר אחרי תקופה קשה. אך דווקא הרקורד הביתי של ניוקאסל, באיצטדיון שנחשב למבצר, צריך להאיר נורה אדומה אצל סר בובי רובסון. ניוקאסל רשמה כבר 5 הפסדים ביתיים העונה, ועוד הפסד אחד ליריבה במאבק על המקום הרביעי הוא בלתי מתקבל על הדעת. אך כרגיל, ניוקאסל תסתמך בעיקר על יכולת הכיבוש האדירה של הכוכב אלן שירר, כפי שעשתה בסיבוב הקודם בלופטוס רואד, כשצמד של אלן שירר תרם למהפך נפלא של המגפייז מ-2:0 ל-3:2. מבחינת פצועים, בניוקאסל ממשיכים להיעדר קרייג בלאמי ולי בוייר, כמו גם סטיב קולדוול. לומנה לואה לואה עזב לאליפות אפריקה, אך החדשות הטובות הן ששולה אמאובי עשוי להיות בסגל למשחק.
אוב או לא, ג'וני ג'קסון נתן משחק פשוט גדול בהופעה השניה שלו בליגה. בישול ענק עם מסירה על פני חצי מגרש לפוסטיגה והמון המון הקרבה ועבודת הגנה באגף הימני. קלר ספג העונה בעיקר באשמת הבלמים (סליחה, הקונוסים) שמשחקים לפניו. גם השוער הכי טוב בעולם לא יצליח להציל קבוצה שנותנת לו להתמודד שבוע אחרי שבוע עם נגיחות חופשיות לגמרי ממטר וחצי, וזה כאשר המגנים לא דוחקים את הכדור בעצמם לרשת. גארדנר נתן משחק טוב מול הסקאוזרים וצריך לקבל את הקרדיט ואת המקום בהרכב כל עוד הוא ממשיך ביכולת הזו. את דוקרטי הייתי שולח יחד עם אנדרטון לקבוצת דיוויז'יון 1 (נו טוב, נהיה הוגנים, צמרת דיוויז'יון 1). הוא שחקן לא רע, ואפילו אירי, אבל הוא בשום פנים ואופן לא בלם לפרמייר ליג, אין מה לעשות, לא נולד הבן אדם שעם גוף מגושם כמו שלו יצליח להיות שחקן לגיטימי ברמות הגבוהות.
קלר עשה לא מעט טעויות בפני עצמו, וללא שום קשר - הוא מזדקן, בגיל שהרבה שחקנים פורשים בו. זמנו עבר, וממילא הוא תמיד היה נראה לי כמו פתרון זמני לעמדת השוער. טוטנהאם צריכה שוער חדש.
אני חייב לומר , שלורן רובר שם אתמול ג-ו-ל-א-ס-ו ענק , מספרת עם העקב , פשוט מ-ד-ה-י-ם ... אין מילים ... כה"כ לצרפתי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/39758000/Xxx/_39758275_robert203.Xxx
עדיין לא ראיתי את השערים מניוקאסל-פולהאם אתמול (3-1 למגפייז), אני מאוד מקווה שבמחצית של ארסנל-מידלסברו היום יראו אותם. בכל מקרה, הדיון הזה יכיל בתוכו גם את משחק ההשלמה מחר בין וולבס לליברפול. יהיה בהחלט מעניין לראות איך וולבס יגיבו להישג הענק שלהם מול מנצ'סטר יונייטד בשבת, מול ליברפול שחייבים ניצחון כדי לחזור למרחק נגיעה מצ'רלטון. לראות אמרתי? טוב, זה קצת מוגזם. להתעדכן.
