דווקא השחקנים מרגישים ויודעים יותר טוב מהצופים, העיתונאים ואפילו המאמנים עד כמה קשה לשחק נגד שחקנים כה חזקים ומהירים. צריך לכבד את הדעה חסרת האינטרסים בעניין הזה יותר מכל עיתונאי אוהד קבוצה מסיימת עם אינטרסים.
אין ספק שריברי הוא שחקן מצוין. לא שמעתי מישהו שאומר אחרת! אגב, גם גיקאס מלפני שנתיים נתן עונה אדירה, אבל מישהו זוכר בכלל לאן הגיעה קבוצתו?
זה אמורה להיות השוואה ? אם כן אז היא לא במקום. תמיד היו ותמיד יהיו שחקנים שיתעלו לעונה אחת ( השמייאן, כריסטיאנסן וגקאס כולם אגב שיחקו בבוכום). ריברי הוא שחקן מיוחד במינו, השאלה הגדולה האם הוא בכלל מתאים ל FC באיירן?
גיקאס ? אולי אתה מתכוון לתיאופאניס גקאס היווני ששיחק בבוכום ? הוא משחק כעת בבאייר לברקוזן, שחקן רוטציה לא יותר.
יפה חברים, הנה אתם מסכימים איתי שלא בהצלחת שחקנים עסקינן בטופיק הזה אלא בהצלחת המועדון כולו. קרי, מה אני מרוויח, אוהד מהשורה, אם שהחקן שלי מכניס לארון תואר שחקן העונה / מלך השערים / נעל הזהב / וכיו"ב תארים אישיים, אם בסוף העונה הקבוצה שלי שמה איקס שחור על העונה כולה כי היא לא הצליחה כקבוצה. לעסנו את ריברי ביותר מדי הזדמנויות, והיות ואכן כך, סימן שהשחקן שנוי במחלוקת בקרב אוהדי הכדורגל בכלל ואוהדי באיירן בפרט. אני אישית מחזיק מהיכולות הפנומנליות שלו. הבחור ניחן בטאצ' של אומנים. אבל אני עדיין מחפש פתרונות למצבים של בלאקאאוט בהם באיירן מעבירה מחצית שלמה של הרמות אינסופיות וסתמיות לרחבה ללא שום יצירתיות. (ע"ע אחרון באיירן - בוכום 3:3). לא יודע אם האשמה היא בריברי שלוקח על עצמו יותר מדי, או במאמן שמטיל על ריברי יותר מדי ודוחק אותו לאגף השמאלי. אולי הצרפתי יתרום יותר ממרכז הקישור דווקא (במערך יהלום)? או אולי חייבים יותר חילופי אגפים בינו לבין שויינשטייגר (שנעלם לחלוטין מאז ריברי משחק)? אין לי תובנות חותכות בנושא ריברי. מה שכן, אני די משוכנע שאפשר אחרת עם ריברי בבאיירן.
ריברי צריך להיות פעם בימין ופעם בשמאל וכנ"ל שוויני. שניהם יודעים לשחק גם וגם וחילופים בניהם יעשו טוב ויקשו על היריב. שניהם יודעים לחדור למרכז משמאל וריברי יכול לעשות זאת גם מימין. במרכז לא נרוויח את המהירות של ריברי כמו שמרוויחים אותה שהוא קיצוני. הוא גם לא כזה פליימייקר עם ראיית משחק משובחת דיו כדי לקבל את מרכז המגרש עליו. העלויונות שלו היא ביתרונות שלו - המהירות ויכולת לבטל שחקן בכדרור בצדדים.
באמת לא להתחיל עם זה ששוויני נעלם כשריברי חזר כי שוויני נעלם מתחילת השנה ולא הציג שום משחק טוב. בעניין ריברי אני מסכים איתך לגמרי, פשוט אסור לוותר עליו בקלות הזו, ויש לעשות איתו את המקסימום.
אני אספר לך סיפר קטן. כשהייתי ממש צעיר היה לי חבר טוב שהיה שחקן כדורסל מאוד מאוד מוכשר ששיחק כאן באיזור בקבוצות המסכנות שלנו (אז עוד לא חלמו על אליצור אשקלון של היום). הוא קיבל הצעה ממכבי יבנה שהיו בליגה הארצית וביקש ממני שאני אעזור לו לנהל מו"מ. ניסנו למצוא פיתרונות יצירתיים להעלות לו את המשכורת ואני הצעתי שכל פעם שהוא יקלע מעל לכמות מסויימת של סלים במשחק הוא יקבל בונוס. ענה לי המנהל של הקבוצה שזה לא בא בחשבון והוא אמר דבר כזה - מה זה עוזר לי עם ___ ייקלע 40 נקודות בכל משחק, אבל בגלל זה השחקנים האחרים יתרמו פחות ונפסיד? מאז, זה אצלי טוב טוב בראש. ואם בכדורסל זה נכון אז בכדורגל על אחת כמה וכמה. זה ספורט קבוצתי ולא ספורט יחיד וזה לא שווה אם יש איזה יחיד בקבוצה שהוא כוכב על אבל הקבוצה לא מגיעה להישגים. לכן, הבחירה לא משנה את דעתי שבלי ריברי באיירן יכולה להיות קבוצה יותר טובה מאשר איתו ושאולי התרומה שלו פחות גדולה מהנזק שהוא עושה (לא במתכוון כמובן). אולי פחות ספקטקולרית, אבל יותר טובה. וכל זה מעבר לעובדה שהוא שחקן ש"אסור" להוציא אותו - גם אם הוא גרוע באיזה משחק. וגם תיירי הנרי זכה בתואר הזה לא מעט פעמים ועדיין לא הייתי רוצה את ההישגים של הקבוצה שלו, ולא אותו בקבוצה שלי.
אבל השחקנים, שמבינים טוב מאוד את המשחק לעומקו, בחרו בו גם בידיעה שמשחק כדורגל הוא קבוצתי וריברי הוא מרכיב חשוב בתוכה. היו לו גם מן הסתם פעולות מאוד אנוכיות כמו גם שיש לדייגו או לכל כוכב אגדי אחר מסוגו, אבל כל עוד הוא כן מוסר את הכדור והקבוצה לא צריכה לשנות שיטה בגללו, אז שיבורך. מה גם, שמבחנת היצפלד זה היה כמעט הוראה ברורה לתת לריברי חופש פעולה באגף כי הוא סכנה ממשית להגנה ומשם הגיעו בעונה אשתקד שלל שערים שהרימו את הקבוצה גבוה. כמובן שהיו גם משחקים רעים כמו זניט וכו' שאותם אתה אוהב להזכיר, אבל זה לא הוגן כי גם לדייגו מראדונה או אפנברג היו משחקים רעים שכלום לא הלך גם בהבט האישי וגם בהבט של כלל הקבוצה. בסך הכל בכללי אנחנו מסוכנים יותר עם ריברי והשחקנים יודעים לראות את זה ואת התרומה שלו לקבוצה.
השחקנים בחרו מי הכי טוב לדעתם. לא מי הכי יעיל, לא מי הכי חשוב ולא מי הכי תרם ובטח לא האם התרומה של שחקן מסויים עולה על הנזק שהוא גורם. חוץ מזה, כמו שאנחנו רואים (במיוחד אוהדי באיירן) לא כל שחקן, טוב ככל שיהיה, מבין בכל המכלול של הכדורגל ויכול להיות מאמן טוב ולהיפך. יש מאמנים מעולים שהיו שחקנים בינוניים ומטה, אם בכלל (גם את זה אנחנו, כאוהדי באיירן, יודעים מצויין. מעבר לזה, אני לא חושב שיש דבר כזה השחקן הכי טוב - בכלל, כי גם אין לזה שום מדד אובייקטיבי. זה עניין סובייקטיבי. זו דעתם וזו זכותם. והכי חשוב, זה התואר הכי שקרני שיש בד"כ בכדורגל. תמיד זוכים בו השחקנים הספקטקולריים. אף פעם לא תראה קשר אחורי או מגן או בלם זוכים בזה. תמיד או חלוץ או קשר תוקף ולעיתים גם שוער. יותר מכל דבר, זה תואר של שואו. זה לא עניין של משחק טוב או רע. המשחקים נגד זניט ונגד הספרדים וגם עוד כמה משחקים בליגה בדיוק חשפו את החולשה של ריברי ושל באיירן איתו. עם סוגרים אותו נכון, ומאמן טיפה חכם עושה את זה בלי הרבה בעיות, הוא פשוט לא תורם שום דבר ואז בגלל שהקבוצה תלויה ורגילה להיות תלויה רק בו לא יודעת מה לעשות וכאן הנזק הגדול. זה אל תתווכח איתי, זה תתווכח עם הסטטיסטיקה שמראה בדיוק הפוך. (אם תחפש אחורה תמצא את הקישור לזה).
אם זניט למדו איך לסגור אותו או גרמניה למדו איך לסגור את מראדונה במונדיאל 90 אז סבבה, אף אחד לא אמר שהוא סופר מן וכל הקרדיט לזניט שוב. סגרו את באיירן ונראנו כמו סמרטוטים, זה לא ששוויני או קלוזה יכלו או עשו יותר. לגבי הנתונים היבשים, אפשר לעוות את המציאות בהרבה מקרים עם נתונים. כמו זה שלוסיו אחד המתקלים הטובים בליגה אבל שרואים את המשחק מבינים באיזה טמבל וסכנה תמידית להגנה הבחור.
המסקנה העיקרית שמוסקת כאן בעקבות כישלונו של ריברי היא שמאז ג'ובאני אלבר חסר בבאיירן מנהיג שיסחוב על גבו את הקבוצה ויהיה הדומיננטי ביותר גם בימים בהן הקבוצה לא מתפקדת. ההוכחה לכך הייתה בעת הזכייה בגביע האלופות ב-2001 כאשר על אף יכולת משעממת של הקבוצה ברוב המשחקים באותה עונה בליגת האלופות(כולל בגמר עצמו)שיחקה המנהיגות של אלבר תפקיד חשוב והשפיעה רבות על הקבוצה עד לזכייתה בתואר, מאז עזיבתו של אלבר ב-2003 ולמרות ים של כוכבים שעברו בקבוצה מתקשים למצוא כאן יורש ראוי שינהיג את הקבוצה....
אלבר שחקן אגדה, שחקן מוביל בקבוצה, החזיק אותנו עם שערים מול ריאל מדריד הגדולה בחצי הגמר, אבל עם דבר אחד אי אפשר להתווכח - המנהיג היה שטפן אפנברג ולא ג'ובאני אלבר.
זה עוד יותר גרוע כי אז עוד היו שתי שחקנים מובילים שסחבו על עצמם את הקבוצה היום לא ניתן להצביע אפילו על אחד כזה, אחרי אלבר ואפנברג היחיד שעוד איכשהו הנהיג את הקבוצה היה אוליבר קאן אבל קאן כמו שכולם יודעים היה שוער ושוער למעט עידוד ומוטיבציה שהוא יכול להעניק לשחקנים לא יכול להשפיע על מהלך העניינים בשדה,עכשיו כשהוא הלך לא נשאר אפילו אחד כזה וגרוע מזה עמדת השוער הפכה לבעייתית מאוד ועושה רושם שלשוער החדש רנסינג יקח הרבה מאוד זמן להיכנס לנעליים הגדולות של קאן אם בכלל אני לא מאחל לכם אוהדי באיירן את מה שקרה לברצלונה שלאחר פרישתו של זוביזרטה לא הצליחה במשך 11 שנה למצוא לו מחליף ראוי וסבלה משוערים גרועים שבאשמתם היא כשלה שנה אחרי שנה במסגרת האירופית.... ואם הזכרתי את גביע אירופה אז ראוי לשים לב שמאז שאפנברג ואלבר עזבו את באיירן הקבוצה נכשלת באופן קבוע בליגת האלופות ואפילו בגביע אופ''א בעת הופעתם הנדירה בו בעונה שעברה, מאז הזכייה ב-2001 באיירן לא רק שלא הגיעה לגמר היא אפילו לא הגיע לחצי הגמר המסקנה האישית שלי היא שבקבוצה אשר מפוצצת בכסף ובכוכבים בעלי שם וחסרה במנהיגים שינהיגו את הקבוצה ויסחבו אותה על גבם האגו גובר על הכל והכישלונות בהתאם....
