60 דקות טובות בשליטה של צ'לסי בעוד שארסנל כמעט ולא עשתה כלום אבל מאז הצמד המהיר של ואן פרסי(שהוא בכושר קשה מאוד לעצור אותו), קרה בדיוק ההפך. ניצחון חשוב מאוד בגשר. אני לא חושב שזה החזיר אותנו למאבק על האליפות כי כבר איבדנו יותר מדי נקודות, אבל אולי הניצחון הזה יתן ביטחון לשחקנים וידחוף אותם קדימה. כדי להזאיר סיכוי לאליפות כמעט ואסור לנו לאבד אף נקודה, ואני לא רואה את זה קורה... אבל הכי חשוב לנצח את וויגאן בשבוע הבא אחרת לא עשינו כלום בניצחון הזה.
יום ראשון הגדול מצדיק את עצמו ובענק. יופי של מחצית שנייה בברידג', יונייטד נמצאת כרגע בעמדה הטובה ביותר מבין שלוש הגדולות. סימנו וי על 3 המשחקים הכי קשים העונה, 3 משחקי החוץ נגד 3 הגדולות, בעוד צ'לסי עוד לא שיחקה משחק אחד נגד אחת מ-3 הגדולות בחוץ. מחר ליברפול, נקווה לשבוע מושלם.
כמו שכבר אמרתי, לצ'לסי יש את הכלים לשבור קבוצות, אבל זה יקרה רק אם הכל יתחבר מהרגע הראשון ואז ראינו שצ'לסי יכולה להיות דורסנית. אבל שצ'לסי צריכה לרדוף, ולהראות קצת יצירתיות- אין את זה.
צ'לסי הייתה צריכה לגמור את המשחק עוד בדקה ה50. לא שיש לי תלונות (פעם ראשונה מזה שנתיים עודדתי את ארסנל במשחק כלשהוא), אך ארסנל עם משחק חלש מאוד נהנתה מהחלטה גבולית של השופט ושער מקרי לחלוטין כדי לגנוב ניצחון. סקולארי בעיני עשה טעות כשהוציא את מיקל. הוא אמנם לא יכול לתרום הרבה להתקפה אך בצד ההגנתי הוא עשה עבודה מצויינת היום ומאז שבאלאק שיחק כקשר אחורי הקבוצה איבדה המון כדורים ונתנה לארסנל הזדמנויות להגדיל את התוצאה. היהלום הוכיח את עצמו במחצית הראשונה כשדקו ולמפארד היו נהדרים בעיני, אך במחצית השנייה נגמר לשניהם הכוח. צ'לסי צריכה לקוות שדרוגבה יחזור לשלבים המכריעים של העונה כי משחקים כמו היום ממחישים את ההבדלים בינו לבין אנלקה. דרוגבה הוא שחקן של מאני טיים והוא בדיוק מה שהיה חסר לצ'לסי היום. למרות ההפסד המשחק הזה המחיש את ההבדלים העצומים בין שתי הקבוצות. צ'לסי ממושמעת יותר, חזקה יותר וקבוצה איכותית יותר ולאורך עונה זה בא ויבוא לידי ביטוי. הקישור של ארסנל פשוט פאתטי. דנילסון שחקן פזיז וחמום מוח שלא עשה פעולה אחת טובה היום, בנוסף משהו קרה לקלישי מאז המשחק בברמינגהאם והוא הפך למסננת בהגנה, נאסרי אנמי לחלוטין, אדאבאיור הולך עם הראש בקיר בכל הזדמנות, לאלמוניה יש רגעים מביכים והיחידים שתפקדו היום היו RVP וססק. מבחינתי ארסנל הוכיחה כמה היא קבוצה לא יציבה ותלויה במצבי רוח אחרי השער של ואן פרסי. כל השחקנים התעוררו, העלו את הרמה שלהם (חוץ מדנילסון כמובן) ויכלו לסיים את המשחק עם שער אחד נוסף לפחות. הקבוצה הזו ניזונה מביטחון והמחסור בשחקנים וותיקים ומנוסים היא הסיבה לכך. סך הכל ארסנל חזרה איכשהוא לתמונת האליפות, בטח מבחינה מוראלית, אך אני בספק שהשחקנים השבריריים של ונגר מסוגלים לסחוב לאורך זמן.
דפו וקראוץ כבר עם 16 שערים ביחד מתחילת העונה, איזו החלטה חכמה זו היתה מצד הארי רדנהאפ להביא אותם מהספסל של הקבוצות הקודמות שלהן, בתחילת העונה זה חרק אבל לא היה לי ספק שזה צמד שיביא הרבה גולים לפומפי. אם הם היו משדרגים את הקבוצה בכמה מקומות הם יכולים להפוך להיות קבוצה חזקה שנלחמת על תארים, הבעיה שאין שם כסף להשקיע,להיפך, חבל בשביל הקהל הנפלא שלהם.
ועדיין, יש להם את המגן הימני הטוב ביותר בליגה, שוער נבחרת אנגליה וקשרי אמצע מצויינים כמו דיארה ודיוויס. גם דיסטן שחקן מצויין. בלקבורן עם רצף תוצאות גרוע ביותר, עם הקישור אולי הכי אפור בליגה והגנה מביכה, הולכת להאבק על החיים שלה. אומנם הליגה ארוכה מאוד וכבר ראינו בעבר איך מומנטום טוב יכול לשנות את הטבלה לחלוטין( ע"ע the great escape ), אבל, הקבוצה של פול אינס נראית פשוט חסרת מושג. היא בדיוק כמו סטוק רק בלי האאוטים, או כמו פולהאם בלי ההגנה החזקה. למזלם יש את ינואר ואולי יפתחו שם את הכיס כשיראו איזה מצב קריטי הקבוצה נמצאת בו.
לא מסכים לגבי בלקבורן,גם המחצית שראיתי מהם היום ובעוד כמה פעמים העונה, למרות כמה פציעות לשחקני מפתח,למרות שאחרי שהשחקן מספר 1 שלהם עזב אותם, פול אינס מצליח לגרום להם לשחק כדורגל לא רע בכלל, לו הם היו משחקים רע יותר במובן החיובי,פחות כדורגל מסודר על הקרקע ויותר מלחמה אז הם היו משיגים נקודות נוספות, היום למשל,ממש לא הגיע להם להפסיד(השדר והפרשן במשחק ציינו אותם לטובה גם לגבי המחצית הראשונה). שחקני מרכז ההגנה שלהם טובים(סמבה ונלסון)בצדדים יותר חדירים. לגבי פומפי,לטעמי גלן גונסון מבחינה הגנתית עדיין לא יציב. דיסטין ודייארה אחלה שחקנים,דיוויס אפור משהו, מרכז המגרש מבחינת יצירתיות חייב שיפור.
הווארד ווב היום יצא נקניק. הוציא צהוב לרונאלדו, ואז הפורטוגזי מגיב במחיאות כפיים , מה שמחייב כמובן להרחיק את רונאלדו אבל ווב עושה את עצמו עיוור במקום למלא אחרי הוראות החוקה. http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/45254000/Xxx/_45254607_clap_getty.Xxx בסוף כבר לא הייתה לווב ברירה שרונאלדו הדף כדור עם שתי ידיים ברחבה של הסיטי, והוא נאלץ להוציא לו צהוב שני ואדום. http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/45254000/Xxx/_45254612_hands_getty.Xxx
ליברפול - ווסט האם יונייטד תאריך: 1.12, שני. שעה: 22:00. איצטדיון: אנפילד. שופט: פיטר וולטון סוג של מפגש קצוות בשני באנפילד, כשליברפול תארח את ווסט האם. לכל קבוצה שאיפות שונות בהתאם לטבלה, כשליברפול תרצה לנצל את המעידה של צ'לסי מול ארסנל ולעלות לפסגת הפרמיירשיפ. לשם כך יצטרכו האדומים לשים את התיקו הביתי המאכזב מול פולהאם מאחוריהם(0-0), ולנסות ולהמשיך את היכולת שנתנה להם נצחון ביתי באמצע השבוע בליגת האלופות מול מארסיי. מתוך 21 המשחקים הקודמים של הקבוצה בליגה, ההפסד היחיד הגיע מול טוטנהאם המתחדשת. את האופטימיות בניטז יוכל לשאוב מההגנה הנהדרת שלו, שלא ספגה כבר 315 דקות שער באנפילד. על ההישג המרשים מנצחים קאראגר וריינה שלא פיספסו דקת פרמיירשיפ אחת העונה. ריינה שמר כבר 9 פעמים על רשת נקייה העונה ומוביל את המירוץ לזכייה בכפפות הזהב העונה. אין שחקן רעב יותר לאליפות בליברפול מסטיבן ג'רארד, שיודע מה צריך לעשות: "אני משתוקק לאליפות והצלחנו העונה להתברג במקום טוב בצמרת. אנחנו פשוט צריכים להמשיך כך. יש לנו עוד משחק עכשיו מול ווסט האם, ורק בזה אני מתמקד. חשוב מאוד שננסה לשפר את ההופעה מהמשחק מול פולהאם ולקחת את כל הנקודות. כל משחק הוא חיוני." את הנקודות ליברפול תצטרך לקחת ללא פרננדו טורס, כובש השלושער במשחק המקביל מהעונה שעברה שנפצע מול מארסיי וייעדר כ-3 שבועות. ליברפול תצטרך להסתדר גם בלי פאביו אאורליו הפצוע. http://soccerlens.com/wp-content/uploads/2007/04/gerrard.Xxx ג'רארד. משתוקק לאליפות. האורחים מצידם מגיעים למשחק מעודדים מ-3 נקודות יקרות מפז שהושגו באיצטדיון האור, אך עם המון סיבות לפסימיות. אחת מהן היא הטבלה הכ"כ צפופה העונה, כשכל איבוד נקודות של הפטישים יכול להיות ההבדל בין הישארות לבין ירידה לליגת המשנה. התחתית בוערת ומשחק חוץ מול הטוענת לכתר לא ממלא את זולה והחניכים בביטחון, במיוחד כשהם נזכרים באותו רצף משחקים ארור בעונה שעברה. שלושה הפסדים כואבים לליברפול, צ'לסי וטוטנהאם, כולם בתוצאה המבזה 4-0, עדיין מהדהדים ליושבי אפטון פארק בראש. אז איך ניגשים בכלל למשחק חוץ כ"כ קשה שבו הקבוצה לא ניצחה כבר עשרות שנים(הנצחון האחרון באנפילד היה ב1963)? לזולה יש תשובות:" אני חושב שהקבוצה שלי מגיעה למשחק הזה בזמן הטוב ביותר אחרי שתי תוצאות טובות במשחקים האחרונים. אני מרגיש טעון התרגשות. זה מסוג המשחקים שאם אתה מצליח להוציא מהם משהו חיובי זה חשוב מאוד לקבוצה שלך. אני אוהב להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה. זה יכול להיות קשה אבל הגמול שאתה מקבל ממשחקים כאלה יכול להיות גדול מאוד." מי שיעמוד במרכז המפגש הזה הוא קרייג בלאמי, הוולשי הבינלאומי שעזב את אנפילד לפני שנתיים ומאז מנסה להתאושש מפציעות כאלו או אחרות אצל הפטישים. בלאמי מצליח בשבועות האחרונים ליצור לעצמו רצף של הופעות, אבל את השערים שהוא כבש בכ"כ הרבה מועדונים בקריירה שלו זולה עוד לא זכה לראות. ווסט האם חייבת את הוולשי המשוגע במיטבו ושכל הנסיון שלו יבוא לידי ביטוי אם היא רוצה לצאת עם משהו מאנפילד. http://www.4thegame.com/media/00/03/99/craig_bellamy.Xxx בלאמי. נסיון והשקעה, אבל איפה הגולים?
לגבי רונלדו, אני כל כך שונא אותו שאני מקווה שכל פעם שהוא עומד בפישוק בכדורים החופשיים שלו שירוץ איזה אנס מאחוריו ויביא לו מאחורה. אני גם כל כך אוהב לראות אותו משחק, חבל שהאישיות עושה אותו כזה קטן.
אני צריך לצפות למשחקים כאלה חלשים בליגה הזאת?? כל משחק גדול חוץ מארסנל-יונייטד היה פשוט משחק יותר פיזי ולהעיף כדור קדימה מאשר הנעת כדור ומשחק התקפי... כבר ממזמן לא היו כמה משחקים מהנים בליגה וחבל...
אם אני לא טועה, שמעתי לפני כמה זמן שמחיאות כפיים ציניות לשופט, על פי חוק זה מחייב צהוב. ווב יצא חתיכת פחדן בקטע הזה, ביד אפילו לו לא הייתה ברירה. רונאלדו בכלל לא מובן, פשוט טיפשות ובעיקר הקטע עם המחיאות כפיים, עוד אחרי שקיבל צהוב. השלים יום שחור מבחינתו, גם במהלך המשחק היה לטעמי החולייה הפחות חזקה בהתקפה של יונייטד. אגב, כפי שכבר צויין פה ע"י הסקאוזרים- המשחק של ליברפול היום, הופך להיות לבאמת משחק חשוב כפליים. ליברפול יודעת כבר שצ'לסי הפסידה ועכשיו כל הלחץ עלייה, היא מקבלת קבוצה שהיא באמת אמורה לנצח בלי קשיים, אבל היא גם בלי טורס- וזה, באמת מבחן. לחשוב שאם ליברפול הייתה מנצחת את פולהאם בשבוע שעבר(מה שהיא גם כן הייתה אמורה לעשות), הייתה לה אולי אפשרות לפתוח כבר פער של מעל משחק אחד, 5 נקודות, שזה באמת יכל להיות משמעותי במעט. 3 נקודות פור, זה נחמד, אבל עדיין רחוק להיות ממשהו רציני להיאחז בו.
דין ווינדאס הקשיש של האל, מצא שיטה מקורית לעצור את הוצאות החוץ של רורי דלאפ: http://www.101greatgoals.com/videodisplay/1812461/ ווינדאס שנכנס כמחליף, ערך את החימום שלו לאורך הקווים ובאחת מהוצאות החוץ הוא פשוט עשה תרגילי מתיחות והפריע לדלאפ http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx בפעם השנייה, השופט כבר הוציא לו צהוב.
אנחנו נכנסים לרצף של שלושה משחקים שבעונה שעברה היה רצף הבלהות שלנו( צ'לסי, ליברפול וטוטנהאם), שלושתם הסתיימו בתוצאה זהה וכואבת, 0-4. היום , אחרי שני משחקים שלא ספגנו, התקווה הגדולה היא ההגנה שלנו. אני מאוד מקווה שבגלל שזה יום שני, ואין את הלחץ של שאר המשחקים, צ'לסי איבדה נקודות ואני מקווה שגם ליברפול יגיעו קצת שאננים. ההתקפה שלנו לא יכולה להציע יותר מדי במתכונת הנוכחית ונראה כי רק מתפרצות שמבוססות על הכוח של קול והמהירות של בלאמי יכולות לשרת אותנו. בכל מקרה , כמו תמיד, אנחנו אוהדים למרות ולא בגלל, COYI, תעשו אותי גאה!
