בו אני אסביר לך מה החכמה בלהביא 45 אלף במשחקי הבית . כשאתה מגיע לברידג' ,ולמרות כל התארים אתה רואה משחקים שבהם המגרש לא מלא , כשאתה מגיע לאנפילד ויש עוד 3000 כרטיסים בקופה ,במועדון עם תהילה כמו ליברפול , כשאסטון וילה המתאוששת לעולם לא מצליחה למלות את הוילה פארק (למרות היותה הקבוצה הגדולה ביותר בעיר השניה בגודלה באנגליה ) , ואז אתה מסתכל על התוצאות שלנו העונה ,על כמות ההפסדים המפחידה שלנו בבית ,למרות כל האופטימיות , אי אפשר שלא להצדיע לקהל המסור הזה . כבר יותר מ20 שנה , אין איש מקצוע אחד באנגליה שלא ,מפרגן,מצדיע ,מעריך את הנאמנות והכמות של אוהדי הסיטי, אתה רוצה ללכת עם הראש בקיר , וממשיך להתיחס לכמות היפה אמש באיסטלאדס ,כאל בושה , בסדר גמור זה בעיה שלך , תמשיך להיות מנותק ממה שקורה באנגליה (קיבלת יותר מדי הסברים למה שקרה אתמול במנצ'סטר ) , יש לנו כל כך הרבה עיניינים לסדר בסיטי ,שאתה נתפס לנקודה הכי חיובית במועדון , בקיצור בולטון זה הגבול עבורך ,מיים חמים .
אריאל תחשוב לפני שאתה כותב,כי אתה יורה לעצמך ברגל. תרשום לך... 31/10/2007 0-1 לסיטי בריבוק סטדיום במסגרת גביע הליגה מפנדל של אלאנו. תשכתב לעצמך את ההסטוריה שלנו לפני שאתה בכלל זוכה לכבוד הזה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/pottytrain2.Xxx
החולצה אמנם אדומה אבל השיר הזה הוא בערך הדבר הכי לא מתאים לאוהד מנצ'סטר יונייטד שאני יכול לחשוב עליו... די מגוחך למען האמת. עריכה: אני רואה שגם רעננה כתב את זה.. טוב עכשיו קיבלת תגובות מ 2 שבאמת מבינים את משמעות השיר לעומק...
לא נכון, אומרים שאיינשטיין בכלל אוהב את ארסנל (טפו). לא נראה לי שהוא באמת "אוהד" מישהו באנגליה, אבל באחד השירים שלו הוא גם מאזכר את ארסנל.
הכוונה היא ממש לא ליונייטד, הציטוט פה שאוחיון ציטט היה אחד הסוריאליסטים בהקשר של יונייטד, אני בטוח שגם אוחיון הבין את זה. יש לי באופן אישי חיבה לשיר הזה ד"א- הלחן של השיר מועתק משיר איטלקי, אבא שלי שחי בבחורותו כמה שנים במילנו ודובר איטלקית תמיד היה משמיע לי אותו כילד ושר את המילים של השיר האיטלקי... ועלי מוהר, על אף העובדה שהיה אוהד יונייטד, היה כותב גדול מהחיים ושנון במידה שלא תיאמן.
עלי מוהר מן הסתם כתב את השיר על הפועל תל אביב, קבוצה שהשיר מתאים לה "טיפה" יותר ממנצ'סטר יונייטד. גדלתי על השיר הזה, כמו על הרבה משירי עלי מוהר... אבל השיר זה במיוחד, בתור אוהד כדורגל, אחד השירים שמגדירים אותי הכי טוב שאפשר. הכותב האהוב עליי והזמר הישראלי האהוב עליי ביחד. "ועד היום הוא עם הדגל, ועם הצבע, הלא נכון..."
מהיום שהערבושים קנו את סיטי אני משגע את עופר על דויד וייה. אישית אני חולה על השחקן הזה והוא שחקן שיכול לשנות להם את כל משחק ההתקפה. בניוז אוף דה וורלד כתוב שהוא ממש בדרך לסיטי בינואר וזה נשמע הגיוני. מצד שני גם כתוב שטוטנהאם מנסה להחזיר את רובי קין...
תודה לאל. מישהו באמת חשב שזה מדבר על קבוצה מאנגליה? בקשר לדויד ויה והמעבר שלו לסיטי (ואני אשתדל לדבר מזוית אובייקטיבית ובלי קשר לאהדה שלי ליונייטד), אתם יודעים מה, המקרה שלו הוא גבולי מכיוון שבשנים האחרונות ונלסיה די תקועה ככה שאפשר לדבר על התקדמות מקצועית, אבל נניח שחקנים כמו קאקא,בופון ושאר שמות שקושרו לסיטי בסדר הגדול הזה, אתם לא חושבים שמעבר שלהם יהיה מאכזב באיזו שהיא מידה? מבחינת שאיפות של כדורגל נטו, מה יש לשחקן לעבור ממילאן לסיטי? מיובנטוס לסיטי? מליברפול לסיטי? אם היו שמים אותי במקומם הייתי מחכה שנתיים-שלוש כדי לראות האם סיטי באמת שידרגה את עצמה בצורה כזאת ששחקנים יחשבו עליה בתור אופציה כמו שהם חושבים על הטופ 4 באנגליה, על בארסל או על ריאל מדריד. ובמאמר מוסגר, אני תוהה האם ההבדל בין למשל 100,000 ליש"ט בשבוע ל-180,000 אלף לישט בשבוע, שהוא לצורך העניין ההבדל בין ולנסיה לסיטי, נתפש אצל השחקנים כמשהו משמעותי.
סיימתי הודעה בציטוט משיר שרץ לי בראש של עלי מוהר ואתה ועוד איינשטיין אחר בונים לי כאן תאוריות על להבין את השיר לעומק. מה יהיה?
