דיון הסרטים

ראיתי בסופ"ש שתי קומדיות: הנישואים של צ'אק ולארי (קווין ג'יימס ואדם סנדלר) ומילים ולחן עם דרו ברימור ויו גראנט.

העלילה הדבילית של הראשונה יוצרת מצבים משעשעים באופן טבעי (אם כי החלק השני של הסרט היה פחות טוב מאשר ההתחלה), יש כוסיות בשפע (לאילו מכם שלא מתעניינים בכוסיות, יש גם בחור שחור ערום) וקווין ג'יימס שחקן קומדיית קלאסי עם עוד הופעה טובה.
במילים ולחן הדגש הוא יותר על המערכת היחסים ופחות על ההומור והוא היה אוקיי (סוף צפוי מאוד), אך פחות מצחיק מהראשון. ובכל אופן, כמה גרוע יכול להיות סרט בו אני צריך להתסכל על הפנים של דרו ברימור במשך שעה וחצי?

סך הכל נהניתי מהם. שני סרטים קלילים שהייתי רואה שוב.

 

תהיה אדיב ותרשום לי בצהוב כמובן מה בעצם קרה שם..

 

מצטרף לג'ו קול. סרט מצויין, מבלבל מאוד, אבל הסוף הוא השיא. אני עדיין שובר את הראש מהיום בבוקר.

 

היום ראיתי את הסרט "להתראות לנין".
ממליץ בחום.

 

ללא ספק הפסקול משחק תפקיד מרכזי ביותר בעלילת הסיפור.
אחד מהפסקולים המוכרים והנעימים ביותר שידע הקולנוע.

 

הבונד האחרון- אחד העלובים. דניאל קרייג איבד את זה כ"כ מהר?!?

וגול! הוא באמת סרט מעולה.

 

הבעיה לא הייתה אצל קרייג, הוא מעולה. הבעיה הייתה בתסריט ובבימוי.

 

עדיין רואים הבדלים אצלו בין קזינו רויאל לקוואנטום, בכלאופן.

 

מה שאני מבין מ-ממנטו:

סוף הסרט שהוא גם ההתחלה שלו מראה לנו שלאונרד לא תמים ומסכן כמו שהוא מוצג בהתחלה (כבחור מנוצל ע"י נטלי וטדי) אלא שהוא פחות או יותר בוחר את הרצח הבא שלו, שהוא איש מסוכן והוא כבר רוצח למשך תקופה ארוכה.
דווקא בסוף מתקבל הרושם שטדי, שבהתחלה מצטייר כנבל לא קטן, אומר את האמת וכי יתכן ולאונרד עצמו הרג את אישתו. אולי מזריקות אינסולין. יכול להיות שהיא כלל לא מתה. בכל מקרה הרושם הוא שסמי ג'נקינס הוא בעצם לאונרד עצמו.

כל הדברים האלו הם ספקולציות וגישה נוספת לסרט אומרת שבעצם אין ממש דרך להבין אותו באופן ברור, וכי הסרט בין היתר בא להראות שאין דרך נכונה לראות את המציאות והמסר הוא שאין דרך נכונה לראות את המציאות ושכל אחד מעוות אותה לאינטרסים ולצרכים שלו. לא קשה מידי לחשוב על פיתרון לחידה של הסרט הזה אבל גם אין משהו שהוא ודאי ומוצק לחלוטין.

 

קיצר אתה מבין שאי אפשר להבין שום דבר מהסרט. גם זאת פרשנות.

http://www.draglist.com/artman/uploads/the_good_01_003.Xxx
3 שעות שעברו כמו שעה. איך סרט מלפני 40 שנה עדיין מסוגל להיות מעניין היום.
באמת יצירת מופת. לא הסנדק, אבל מאוד קרוב.

 

אולי זה בגלל שראיתי אותו שלוש פעמים ואני כבר לא זוכר טוב, אבל לא זכור לי משהו מסובך במיוחד.
צריך קצת זמן להבין את הקונספט של הסרט - שהוא הולך אחורה וזה, ואז זה כבר לא מסובך.
הפעם האחרונה שראיתי היתה לפני הרבה זמן, לא זוכר בדיוק איך זה נגמר, מה שאני כן זוכר זה ש:
היה לי יחסית ברור שמי שהרג את אשתו של לני הוא הוא בעצמו עם הזריקות אינסולין, וטדי אמר את האמת (אם כי הוא היה חרא לא קטן שניצל את לני)

 

לא מזמן סיימתי לראות "סליפרס". סרט מדהים עליו לא ארחיב מפאת חוסר זמן אבל הוא חזק מאוד ב8 מתוך 10 שלי. סוללת כוכבים שמובלת ע"י במאי מדהים שלקח תסריט נפלא ע"פ ספר שנטען כי בוסס ע למקרים שקרו במציאות. מדהים.

ארתור, VOD

 

רק עכשיו ראית אותו בפעם הראשונה?
סרט מעולה.

 

לא במאי מדהים, אבל כל מה שעשה עם דסטין הופמן היה זהב.