רשימת הזכיות: קוד: MOTION PICTURES: Picture, Drama: "Slumdog Millionaire" Actress, Drama: Kate Winslet, "Revolutionary Road" Actor, Drama: Mickey Rourke, "The Wrestler" Picture, Musical or Comedy: "Vicky Christina Barcelona" Actress, Musical or Comedy: Sally Hawkins, "Happy-Go-Lucky" Actor, Musical or Comedy: Colin Farrell, "In Bruges" Supporting Actress: Kate Winslet, "The Reader" Supporting Actor: Heath Ledger, "The Dark Knight" Director: Danny Boyle, "Slumdog Millionaire" Screenplay: Simon Beaufoy, "Slumdog Millionaire" Foreign Language: "Waltz With Bashir," Israel Animated Film: "Wall-E" Original Score: A.R. Rahman, "Slumdog Millionaire" Original Song: "The Wrestler" (performed by Bruce Springsteen, written by Bruce Springsteen) from, "The Wrestler" TELEVISION: Actress, Drama: Anna Paquin, "True Blood" Actor, Drama: Gabriel Byrne, "In Treatment" Series, Musical or Comedy: "30 Rock" Series, Drama "Mad Men" Actress, Musical or Comedy: Tina Fey, "30 Rock" Actor, Musical or Comedy: Alec Baldwin, "30 Rock" Miniseries or Movie: "John Adams" Actress, Miniseries or Movie: Laura Linney, "John Adams" Actor, Miniseries or Movie: Paul Giammatti, "John Adams" Supporting Actress, Series, Miniseries or Movie: Laura Dern, "Recount" Supporting Actor, Series, Miniseries or Movie: Tom Wilkinson, "John Adams פשוט גרוע!
בד"כ אני לא רואה מההתחלה ועד הסוף את הטקסים הרשמיים (אוסקר, גלובס, באפטאס) כי הם יבשים, מופקים בצורה רעה (פרט לאוסקר), מקובעים ומעל הכל - מלאים בפוליטיקות. אתמול לראשונה ממש נדהמתי והייתי פשוט נזעם מהבחירות השערוייתיות של חבורת הזקנים הזרים שמצביעה בטקס הזה. אני אדלג על הפרסים השוליים ואתייחס רק לפרס הבמאי, השחקן, התסריט והסרט. במילה אחת: ב-ו-ש-ה. בשתי מילים: עיוורון מוחלט. מאיפה צצו ההודים האלה, ולמה מגיע להם לזכות ב3 מארבעת הפרסים הנחשבים ביותר בטקס? נתחיל מזה סרט שמתרחש בהודו, מבוסס על ספר הודי, מככבים בו שחקנים הודיים וצולם בבריטניה, צריך להתמודד בקטגוריית הסרט הזר. שנית, אני יודע שזה לא פאקטור, אך מה עם דעת הקהל? הסרט ההודי הכושל גרף 37 מיליון דולר בחודשיים שלו באוויר. כנראה שלמרות האיכות המצטיינת שלו לכאורה לא הרבה אנשים חשובים שהיא שווה 10 דולר... ומה שהכי הכעיס אותי, זה הסרטים שהפסידו. The Curious Case of Benjamin Button , Frost/Nixon , The Reader , Revolutionary Road ארבעה סרטים שגם קיבלו אינספור ביקורות חיוביות וגם גרפו הצלחה בקופות. אמנם אני ראיתי רק שניים מהם, אך אני מוכן לחתום שאף סרט הודי לעולם לא ישתווה להם. בנג'אמין באטן (שאגב, זכה ב0 פרסים ב5 הקטגוריית אליהם היה מועמד) הוא סרט חדשני, מקורי, משוחק היטב ובאופן כללי יצירת אומנות קולנועית. RR ממחיש מה זה משחק מושלם וכימיה מושלמת בין שני שחקנים. אחרי שהindian fucks זכו בפרס התסריט, הבמאי ואפילו הפסקול, אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהם יזכו גם בפרס הסרט. טוב, מסתבר שאין גבול לעיוורון. או אולי אין גבול לכמות ההודים ששותפים לתהליך הבחרה, או בעצם אולי אין גבול לכמות האנשים שכמה הודים יכולים לשכב איתם כדי להגיע להצלחה. מה שמרגיע אותי לקראת האוסקר היא ההתרכזות של האמריקאים בעצמם. אין סיכוי שסרט הודי ינצח סרטים אמריקאים "טהורים" כמו באטן או פרוסט ניקסון, וכמעט ואין סיכוי שאותם זוכים מהגלובוס יזכו באותם פרסים גם באוסקר. לפחות בטקס היו גם כמה בחירות ראויות. קייט ווינסלט שזכתה בשני פרסים על שני סרטים שונים (צריך לבדוק את זה אך בעיני זה תקדים), כמובן הית' לדג'ר ז"ל, גם לקולין פארל מגיע הכרה על ברוז', וול-אי והזכיות של טינה פיי ו30 רוק.
בהמשך ליובש ולהפקה הכושלת של NBC: הטקס התחיל בהפתעה, ככל הנראה גם לקהל כשחלקו עדין דיבר כשג'ניפר לופז שנאלצה להשתיק אותם פתחה את הטקס, אין מנחה (אם כי לזה התרגלנו), בחלק נכבד מהמקרים כשהכריזו על מועמד המצלמה חיפשה אותו בקהל במקום להראות קטע מהסרט או לחילופין שקופית שבה כתוב שמו ושם הסרט בו הוא משחק, הפזנטרים לא עקביים (השיא הגיע בסיום עם ריין ווילסון ובלייק לייבלי שאמרו "ולהלן המועמדים" ובמשך שתי שניות לאחר מכן הייה שקט עד שהם אמרו "אה, אין כרוז? זו הפתעה, והכריזו בעצמם את המועמדים), רובם נראו חסרי חשק ונטולי כריזמה (רק ריקי ג'ארבייז, מארק וולברג וסשה בארון כוהן איכשהוא הצילו את ההצגה), והכל נראה שכונתי וחובני. לפחות באוסקר דברים כאלו לא יקרו. עוד כמה רגעים מעניינים: מיקי רורק שכנראה עלה לבמה אחרי שעישן קראק הודה לכלבים שלו אחרי שזכה בפרס השחקן, נאום הניצחון של קולין פארל, טינה פיי נתנה לקוסטאר השחור שלה לדבר במקומה כמחווה לזכייה של אובאמה, הגניחות של קייט ווינלסט בחצי הדקה הראשונה שלה על הבמה וסאלמה הייק והפורפליי שלה עם פנלופה קרוז. בקשר לישראלים, קצת הופתעתי שהוא לא ציין מילה אחת על המלחמה בעזה. אמנם זו ההחלטה הנכונה בהתחשב במעמד, אך בכל זאת ציפיתי ל"מרד" ישראלי בעניין הזה.
אני אישית התרגשתי לראות אולם שלם, כולל המתחרים שלו על הפרס, קם ומוחא כפיים לאחת ההופעות הגדולות שראה עולם הקולנוע. רק הקטע הקטן הזה שהם הראו בשילוב עם מוזיקת הרקע עשה לי חשק לראות את סרט השנה עוד פעם(למרות שראיתי אותו כבר בערך פעמיים)...
