בכל פעם שאני הולך לשם, מפוצץ טילים, ובצדק - כמה רמות מעל כל הגלובוס, רב חן, לב וכו'. אני ממש לא אוהב לראות סרטים באולמות מלאים, במיוחד כשהם מלאים בדגנרטים, לכן לא יוצא לשם הרבה.
היס פלאנט אופציה נהדרת למרכזניקים מביננו. אולמות איכותיים, אחלה מושבים ואפשר בכיף להכניס שתייה מהקומה למטה.
הייתי בVIP ברעננה והייתי בVIP בסינימה סיטי חוץ מזה שהסינימה סיטי עם כורסאות יותר נוחות וביציע עליון (בניגוד להרצליה שם זה לא) כל השאר אותו דבר-כמה רמות מעל הבתי רבחנים למינהם וכמה ליגות מעל צפייה בבית (אם לא מחשיבים את המחיר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx). בסנימה סיטי זה היה סימפסון הסרט וברעננה זה היה האביר האפל
בתור אחד שביקר שם המון (קרוב..), אפילו יצא לי להיות שם כמה פעמים באולמות חצי ריקים (אני לא הולך לבכורות בד"כ) וזאת באמת חוויה. 'פרננדו טורס 9' לשאלתך- לא, אין הבדל באיכות התמונה הם עושים שם עבודה ממש טובה. בקשר למסך הגדול... טוב, זה תלוי איפה אתה יושב אבל בכללי, לא. צפויה חוויה מאוד נעימה למי שמבקר שם לעיתים רחוקות.
"ספק" סרט מעולה ,מריל סטריפ ופיליפ סימור הופמן במשחק ג-ד-ו-ל ...גם כשהסרט לא סוחף במיוחד קשה שלא להתעניין בעלילה עם שני שחקנים שכאלה. סצינת הסוף מאד עוצמתית ולדעתי גם חכמה שכן היא גורמת לצופים "ספק" לגבי הסיום
הנה דעה אחרת על "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" או כפי שהיה קורא לה הכותב : הסיפור המעיק של בראד פיט. http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,519,209,32061,.aspx
מזדהה לחלוטין עם המבקר, מאוד התאכזבתי אחרי הביקורות המצוינות על הסרט והציפיות שלי מסרט של פינצ'ר. אם הוא לא היה כ"כ ארוך הייתי אומר שהוא בסדר לא יותר, אבל סרט בינוני שעליו נוסף האורך המתיש הזה הופך אותו למיותר מאוד לטעמי.
ראיתי הערב את הגרסה השנייה של the italian job, הגרסה עם מרק ווהלברג, אדווארד נורטון וכמובן סרליז ת'רון...בהחלט סרט נחמד בעיקר בגלל הופעה פשוט מהממת של ת'רון. אני לא בדיוק טיפוס שנדלק על בלונדיניות, אבל בסרט הזה היא פשוט הורסת בעיקר בגלל הקטעים עם השיער האסוף http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
יש משהו מוזר מאוד בביקורת על שחקן ששוללת אותו על סמך היותו סופרסטאר שמוכר בכל בית. לא מוריד מהאיכותיות שלו ולא צריך להגדיר אותו כשחקן דרמה בזוי רק בגלל שלא היה פרץ דמעות היסטרי. האיפוק והריחוק מעט של הדמות עם כל הרגשות העצורים רק גרמו לי לנסות להזדהות איתו יותר ולנסות להבין את הדמות ובמה שהוא נאלץ להתמודד איתו מידי יום יותר ויותר. בעניי, זה היה סוג של ריתוק. ויש עוד משהו מפריע, התרגלנו לסרטים קצרים בשנים האחרונות, שסרט עובר את רף השעתיים זה לא עושה אותו למייגע. כל סצינה בסרט היוותה לבנה הכרחית ליצירת הסרט, לא הייתה מריחה או דיאלוג שלא היה במקום ולא היווה הצצה נוספת לדמויות המעניינות או חלק מהדרמה הנבנת שם. de Middenweg ואיזו גרסה שניה לג'וב האיטלקי ?
http://images.teamsugar.com/files/upl0/2/22660/12_2008/angelheart2.Xxx ליבו של אנג'ל - מאכזב. ציפיתי ליותר מסרט של דה-נירו ומיקי רורק. הצילום והבימוי הטובים לא חיפו על העלילה הדי משעממת, ז"א, זה התחיל טוב, אפילו טוב מאוד, אבל ההמשך היה כבר די מעיק ומייגע.
