הגראהם הראשון שעולה לי בראש זה אולד בורינג ג'ורג'. לבנג'מין יקח זמן לעקוף אותו במקום הראשון באסוסיאציה הזו... ובלי קשר לספר הזה, אם אתה יודע לקרוא באנגלית, אל תקרא ספרים מתורמגים. אפילו אם זה אומר שתקרא כשברקע מורפיקס או מריים וובסטר פתוח. זה פשוט לא אותו דבר.
2 ספרים סיימתי לקרוא בשבועיים האחרונים, הראשון,הייתי מאחוריך מאת ניקולא פארג,רומן צרפתי-איטלקי, לא רע,6.5 בסולם סטרטפורד. השני,בשבילה גיבורים עפים מאת אמיר גוטפרוינד,אחלה ספר,אומנם 667 עמודים אבל זורם מצויין,סיפור על 5 חברים מימי ארץ ישראל בשנות ה 60,דרך התבגרותם עד לאמצע שנות ה90, סיפור אהבה גם כן,הסוף מאכזב משהו ועדיין מומלץ,8 בסולם סטרטפורד.
סטרטפורד ושאר מיטיבי הקריאה פה, כידוע לחלקכם אני עוד שבועיים נוסע למשך חודשיים-שלושה למזרח הרחוק, אני מן הסתם אצטרך, בעיקר בנפאל, לשרוף זמן בדרכים או בלילות מסויימים ומחפש לקנות 2-3 ספרים בארץ, לא חובה בעברית ואולי אפילו עדיפות לאנגלית. גם מקומות לקנות בהם וגם ספרים מומלצים, רצוי כאלה במבצע אבל לא חובה. אם זה משלב מוזיקה/כדורגל בתוכן אז מה טוב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
קפקא על החוף / הציפור המכנית של הרוקי מורקמי. לא בטוח שהספרים האלה עונים על מה שביקשת (לא קשורים לספורט או מוזיקה) אבל לדעתי הם פשוט מצוינים. קצת ארוכים (בסביבות ה600 עמודים) אבל מרתקים לכל אורכם ועמוקים מאוד.
את קפקא על החוף קראתי לא מזמן ואהבתי מאוד , היה לי קשה להניח אותו בצד מהרגע שהתחלתי לקרוא והתבאסתי שהוא נגמר. בצורה מפתיעה בנוגע לספרים אחרים של מורקמי אני מצטרף לאזהרה מעלי , לא משהו בכלל לדעתי.
בנוגע לקורות הציפור המכנית (היחיד שקראתי של מורוקמי), הוא נחמד לפרקים, אבל ממש לא ספר שאי אפשר להוריד, והאמת גם מוזר מאוד. לך על משהו אחר לדעתי.
את מורקמי אפשר או לאהוב או לשנוא, אני דווקא מסתדר עם המוזרויות שלו ומאוד אוהב את הדרך שבה הוא כותב. מי שמחובר לריצפה יותר מדי לא יאהב אותו, אבל גם בקטעים היותר הזויים הוא מכוון אל מקומות עמוקים ומאוד מעניינים. גם לי נראה שקפקא על החוף עדיף, אבל את משני הספרים לא יכולתי להוריד את הידיים וסיימתי אותם מהר מאוד.
למה? בקפקא הגיבור כל הזמן הולך לחדר כושר ושומע את KID A של רדיוהד. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx אני קניתי עכשיו את שני הספרים של סימון דה בובואר (ללא צל של ספק שמדובר באחת הנשים המבריקות בהיסטוריה) "המין השני".
סיימתי לקרוא את "נקודת האל-חזור"/רונן ברגמן, ממליץ בחום!!! ספר פנטסטי,חושף לא מעט מידע מודיעיני ופרטים מעניינים שלא ידענו בנוגע ליחסי ישראל-איראן ובכל הקשור למודיעין הישראלי ביחס לאויביה עם דגש על איראן-חיזבאללה. מתאים במיוחד למציאות שאנו חיים בה,ספר עב כרס אבל כל עמוד דובשנייה מה שנקרא. רונן ברגמן ידוע ביכולת שלנו ליצור ענין אצל הקוראים ולקחת נתונים מאוד סטטיים ולעשות אותם דינמיים וקריאים. בנוסף יש עוד 3 ספרים אצלי שמחכים על המדף: 1. ממזרה מאיסטנבול/אריק שלאף 2. השיעים בעולם המודרני/יצחק נקש 3. צילה של הרוח
כחלק מכתיבת עבודה סמינריונית בנושא "בין פמניזם למרקסיזם", אני נפגש לאחרונה עם לא מעט חומר העוסק בנושא האישה כאובייקט מיני בעולמו של הגבר. לאחרונה נתקלתי בקטע ספרותי מרטיט אשר המיס אותי וחשבתי שאין יהיה זה הוגן לשמורו רק לעצמי. קטע המבטא (אם זה לא היה מספיק ברור למישהו עוד קודם) את טענתי על כך ששום סרט או טלוויזיה לעולם לא ישתוו (או אף התקרבו) לספר, כלומר הכתיבה, ולעיתים אף נדמה שגם המציאות תכשל במשימה זו. אם כן, מתוך "הלילה הכורדי" מאת ז'אן רישאר בלוך: "הלילה מחה את גבולות הדברים והתחושות. לעולם שוב לא יאמץ אישה אל חיקו. הנה הגיע אל קצו של מסע אינסופי, אל היעד הנכסף מאז ומעולם. אט-אט שקע אל תוך תהום רבה, שהתנועעה סביבו בלא דום ובלא דמות. כל הנשים כולן התמזגו לארץ ענקית, מכונסת בתוך עצמה, נוגה כתשוקה, לוהטת כקיץ... אך בכל זאת הבחין בהתפעלות יראה בעוצמה הגלומה באישה, בחלקת ירכיה המתוחות והארוכות, בתלוליות השנהב של ברכיה. כאשר שב והעפיל בשדרת הגב הממורטה, מן המותניים עד הכתפיים, חש כחולף על פני כיפת השמים הסוככת על העולם. אך הבטן שבה וקראה לו בלא הרף, אוקיינוס רך וגמיש, שבו נולדים כל החיים ואליו הם שבים, מפלט אחרון, על נחשוליו, אופקיו ומרחביו האינסופיים. או אז אחזתהו תאווה לפלח את המעטה המרהיב הזה ולהתאחד סוף-סוף עם עצם מבועו של יופי הזה. סערת הנפש כרכה את שניהם זה בזה. האישה שוב לא הייתה קיימת אלא על-מנת להיבקע כאדמה, לפתוח לפניו את קרביה, לספוג את מררותיו של מאהבה. ההתפעמות נעשתה רצחנית. הם הזדווגו כבאבחת פגיון. ...הוא, הגבר הגלמוד, החצוי, המנותק והמבודד, יבקע מתוך חומריות-שלו, ייחלץ מכלא הבשר ויתפלש סוף-סוף, בגופו ובנשמתו, בחומר אוניברסלי. לו בלבד נועד האושר העילאי הזה, שלא נחווה מעולם, לחרוג מגבולותיו של יציר הבריאה, להתיך באותו להט עצמו את הסובייקט והאובייקט, את השאלה והתשובה, לנכס להוויה את כל שאינו הוויה, ולהשיג בפרכוס אחרון את השליטה בבלתי מושג. ...כל הינף קשת העיר רטט הולך וגובר בכלי היקר הנתון בידיו. לפתע, טלטלה אחרונה תלשה את סעד מן הפסגה והשליכה אותו לעבר באדמה והסחי."
מבחנים, שמבחנים - ספרים עדיין צריך לקרוא. קניתי עכשיו מחנות יד שניה את שני הכרכים של "בית בודנברוק" מאת תומאס מאן. אם נלך לפי השיטה החדשה של הסופרים (מחיר משקה ל-100 גרם) אז יוצא פחות מ-6 אג' לעמוד. שווה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
שלום לכולם על הספר הבא אני ממליץ כמו שלא המלצתי על ספר בחיים. הוא נקרא סטיוארט: חיים מהסוף להתחלה, או באנגלית: Stuart: a Life Backwards כתב אותו אלכסנדר מאסטרס, תרגם לעברית ירון פריד. אני לא רוצה לחשוף יותר מידי פרטים, אבל בגדול, הספר מתאר את חייו של סטיוארט שורטר, הומלס (ובנוסף: נרקומן, פסיכופת, אלכוהוליסט וכו') החי באזור קיימברידג' אשר באנגליה. הספר כל הזמן קופץ בין חייו של שורטר (בזמן עבר) לבין המפגשים בינו לבין מאסטרס בהווה, תוך כדי כתיבת הספר. כך שאם מתעקשים להתייחס לספר בתור ביוגרפיה, הרי שהיא שונה מכל מה שקראתם ועוד תקראו. זו לא המלצה בנאלית-משהו של ספר קריא וזורם, כי הוא לא בהכרח כזה, אבל מבחינתי, מעבר ליופי שבספר ולעולם שהוא חושף, הספר הזה הוא פיסת מידע חשובה.
נער החידות ממומביי ספר ענק. סיפור מדהים ומותח שמסופר בצורה הכי טובה שיכולה להיות. קראתי אותו כל השבת האחרונה באיזה ה14 שעות, העביר לי את השבת כמו טיל. עכשיו אני רק רוצה לראות את הסרט..
