בועז, לא אכנס לתוכן לגבי בניטז כי אני כותב את זה פה למעלה משנתיים. רק דבר אחד - צ'אבי אלונסו שחקן נהדר ולקרוא לו "ספרדי בינוני" זו טעות. שחקן נהדר, יחד עם טורס ומסצ'ראנו הוא משלים את הרכש המוצלח של בניטז בחמש שנותיו בליברפול. אגב, דאונינג ממשיך להוכיח לכולם שבינוני ואפור הוא ממש ממש לא. יופי של שחקן, וכמה היה חסר לחלאות שחקן כמוהו. רוברט הות איש המשחק עם הופעה הירואית.
אז אני מגיב טיפה באיחור, משחק לא טוב שלנו, בניגוד לווסט ברומיץ' שדווקא לא היתה רחוקה מלכבוש מספר פעמים במשחק. אם היה להם חלוץ ברמה ואחד שיודע לנצל מצבים או במילה אחת - סקורר, כנראה שהקבוצה הזו לא היתה נמצאת היכן שהיא נמצאת כיום. לפעמים בכדורגל צריכים גם מזל והפעם הוא היה איתנו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx התיקו של ארסנל די משרת אותנו, לא שאני מאמין שנצליח לעקוף אותם במשך העונה אך תאורטית הכל עוד פתוח. שלושת משחקי הליגה הבאים הם גם מול קבוצות תחתית שנלחמות על חייהן, במחזור הבא אנו מתארחים אצל בלקבורן, לאחר מכן בגודיסון מול סטוק ואז משחק חוץ מול פורטסמות. אלו משחקים שאנו חייבים לקחת את מלוא הנקודות בהם, עכשיו כאשר לואיס סאהה חזר מפציעה (מקווה שהפעם הוא יהיה כשיר ליותר משבועיים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx) אז יש לנו את הכלים להבקיע לא רק ממצבים נייחים ומנגיחות של קייהיל או פלאיני.
טורס היה שחקן גדול עוד לפני שבניטז הביא אותו, ההצלחה איתו הייתה כמעט הימור בטוח ולגבי אלונסו- יכול להיות שהייתי קצת נוקשה וגם אם הגזמתי לגביו, הוא רק אחד מתוך מוריינטס,ורונין,לוקאס,לואיס גרסיה,לטו,ריירה, דגן, דוסנה, נונייז, פאלטה, פלגריני ועוד כל מיני אפורים שאפילו אוהדים כאן בפורום בטח לא זוכרים. לגבי מסצ'ראנו, אני זוכר אותו בווסטהאם כשחקן שמרבה לטעות, לא כל כך התרשמתי ממנו גם בליברפול אם כי ראיתי אותו פחות. שורה התחתונה- יש כאן כישלון ברכש עונה אחרי עונה, יש כאן מנג'ר שקיבל כמעט כל מה שרצה ולא הצליח לקחת את ליברפול אל עבר התואר המיוחל, כשבדרך הוא מצליח לגרום כמעט לכל דבר שהקבוצה עושה להיראות מבחיל.
עוד מחזור מאוד מאוד מאוד צפוי. התיקו באמירויות היה צפוי, ההפסד של ליברפול ממש לא מפתיע ואנחנו צריכים מעתה והילך לשמור על המקום השני. המשחק היום היה רחוק מלתת נחת, וויגאן הייתה קרובה מאוד להבקיע בחצי הראשון, ההגנה מאוד לא יציבה, היריבות מגיעות למצבים שבעבר הלא רחוק יכלו רק לחלום מלהגיע מול צ'לסי, בטח בגשר, צ'ך מנע פיגור מס' פעמים וגם כל מיני ניסים אחרים. אבל ג'יי טי היה שם כדי לתת גול גדול ודי לא אופייני, בהמשך היתרון היה חייב לגדול, דרוגבה לא הבקיע ממצבים שבעבר היה קובר בעצימת עיניים ורגל קשורה.... אבל זה פשוט לא נכנס, ובסוף וויגאן הצליחה לתת את הגול שלה. אבל מלך יש רק אחד, למפארד, שחוץ מהגול היה פשוט גדול גם היום, שוב במקום הנכון ובזמן הנכון ושוב סוחב את הקבוצה על הגב. הטבלה מתחילה להראות כמו שהיא צריכה להראות, לליברפול אין מה לחשוב בכלל על המילה אליפות, כל מי שחשב אחרת היה אופטימי מדי או סתם חי בסרט. ליברפול שווה מקום שלישי, אם תשיג יותר זה יהיה ההישג שלה, אליפות זה מעבר ליכולתה, הרבה מעבר ליכולתה. אסטון וילה מחר במשחק סופר סופר סופר חשוב עבורה, ניצחון על סטוק והיא עושה צעד משמעותי מאוד ליעד הנכסף. אבל סטוק לא פראיירים, משחק מאוד מסקרן.
זוכרים. הבעיה היא האוהדים בחו"ל. ככל שאתה קרוב ליותר לתמונה כך אתה רואה פחות ממנה. אני כל-כך אשמח אם אוהד ניטרלי ישפוך עליהם קפה חם ויעיר אותם. איך האנגלית שלך? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
תאריך: 1.3, ראשון שעה: 14:30 אצטדיון: אפטון פארק שופט:מייק דין מנצ'סטר סיטי ווסטהאם כבר נפגשו העונה. זה היה ב24 לאוגוסט וזה נגמר עם שלושה כדורים ברשת של גרין. היה זה משחק הליגה האחרון של סיטי בעידן שלפני הכסף הגדול. לא היה עדיין כסף מדובאי, גם רוביניו עדיין לא חשב על סיטי, אבל היו שני שחקנים שהיו הטובים ביותר על המגרש, והיום מנגנים כינור שני לשחקנים שנרכשו בחלונות ההעברות השונות. השניים, אלאנו וסטארידג', שגם היו אחראים לשלושת השערים, ממעטים לקבל הזדמנויות בהרכב של יוז. יוז החליט שאין מקום על המגרש לשלישייה בדמותם של רוביניו,אלאנו,רייט פיליפס, ובמקום אלאנו בהרכב, יוז בוחר לעלות עם דה יונג וזבאלטה המצויינים. אולי היום, כשרייט פיליפס מורחק, יקבל אלאנו את חולצת ההרכב. את עמדת החלוץ אותה מילא בהצלחה סטארידג' במשחק הקודם, מאייש היום קרייג בלאמי, שהגיע בינואר וכבר הספיק לכבוש שלושה שערים(שניים מהם הגיעו בחמישי האחרון והבטיחו את עלייתה של סיטי לשמינית גמר גביע אופ"א). בעוד קרייג בלאמי קיבל במה נהדרת בחמישי לחגוג את השערים שלו, הרי שהיום צפוי בלאמי לקבל יחס עויין מאוד באפטון פארק. החלוץ, שהגיע ב2007 למועדון ממזרח לונדון, הספיק לשחק עד יומו האחרון רק 20 משחקים בחולצת ווסטהאם, להיות שני ברשימת המשתכרים במועדון ובעיקר לקבל אהבה אדירה מהקהל. אחרי תקופה ארוכה של פציעה, בה המועדון עמד לצידו, שילם לו שכר עצום ועזר לו לחזור לכושר, העונה בלאמי שב להיות אותו זולל שערים שכולם זכרו שהיה. השילוב שלו עם קרלטון קול למעלה והמחשבה על כך שסוף סוף התבגר השחקן, הובילה תקוה בליבם של האוהדים שלווסטהאם יש נשק מצויין לשנים הבאות והעתיד נראה ורוד סוף סוף. אחרי חודש מרשים שכלל ארבעה שערים בסטמפורד ברידג',פראטון פארק ובסט ג'יימס'ס, בפעם המי יודע כמה שלו בקריירה,השתן עלה לבלאמי לראש. הוא החליט שהוא רוצה אתגר חדש, הוא רוצה כדורגל אירופי ושזו "הזדמנות נהדרת עבורו להיות שחקן מוביל בבנייה של קבוצת העתיד של הכדורגל האנגלי". למרות סירוב מצד ווסטהאם לשחררו, אצל בלאמי הדברים עובדים אחרת, ורק אחרי שפתח בשביתה הבינו בווסטהאם שחייבים למכור את הסוס, ואם אפשר ,לחלוב כמה שאפשר את הפרה. וזה אכן מה שקרה, סיטי קיבלה את שרצתה, בלאמי קיבל את שרצה, ו-ווסטהאם קיבלה את מה שכל כך לא רצתה (בתוספת של 14 מיליון פאונד). אפטון פארק אף פעם לא היה מקום נחמד לבקר בו אחרי שנטשת אותו, ולרשימה של מקבלי הבוז באפטון פארק שכוללת את פול אינס, דפו,למפארד, בניון, ואחרים מצטרף שם נוסף- קרייג בלאמי, אלא שלהבדיל מאחרים, על אחד שכבר עבר 9 מועדונים בחייו וכבר קיבל כל בוז אפשרי, זה כבר לא משפיע. ווסטהאם מגיעה למשחק הקרוב עם הרבה להוכיח. אחרי שהקבוצה נבעטה מהגביע על ידי בורו של סאותג'ייט, העונה של הפטישים נראית די גמורה. בלי גביע להתחרות עליו, ומקום באירופה שנראה רחוק מדי, בקבוצה יודעים שחייבים לאגור עוד נקודות כדי לא לשוב למאבקי ההישרדות בליגה. אלא שהפעם המשימה נראית קשה מאוד. בלי מארק נובל המורחק, ללא קולינס בהגנה ועם די מיקלה כתחליף לקרייג בלאמי, בווסטהאם חייבים את קוליסון,פארקר וקרלטון קול בכושר שיא. הרבה ביקורת נמתחה על זולה במהלך השבוע על ההרכב שעלה לשחק בריברסייד מול בורו. קוליסון ירד לספסל(למרות שהיה השחקן המשפיע ביותר העונה בקישור), קובאץ' קיבל בכורה, ופארקר שיחק בעמדה זרה לו בשיטת היהלום של זולה. היה נראה כאילו המשחק הזה עניין פחות את זולה מאשר הרעיון לתת הזדמנות לשחקנים שמיעטו לשחק העונה. אולי הוא כעס על מישהו שהחליט לשבץ את המשחק הזה באותו היום בו יובנטוס מגיעה לסטמפורד ברידג'? היום בכל אופן, זולה הולך לפגוש את שותפו לחוד באותה צ'לסי, הלא הוא מארק יוז. הנה מה שהיה לו להגיד על המשחק: "השחקנים מתים לנצח אחרי ההפסד בגביע ברביעי, וזוהי בדיוק התחושה שאמורה להיות להם. אחרי הרצף האחרון(שלושה הפסדים רצופים), השחקנים רוצים לחזור לרצף הקודם ולשים מאחוריהם את רצף ההפסדים. אנחנו יודעים מה אנחנו שווים, ונעבוד מאוד קשה כדי להשיג את זה" זולה, שעדיין נראה פגוע קצת מבלאמי סירב לאורך כל הראיון להתייחס אליו אישית ואמר רק משפט אחד: "כרגע הוא כבר לא משחק עבורנו וזה הכל". ג'וניור סטאניסלס, שכבר מתאמן עם הקבוצה הבוגרת בכל החודש האחרון, עשוי להכנס לסגל המשחק, אחרי שגם קולינס וגם נובל בחוץ בגלל פציעה והרחקה. http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Pix/pictures/2008/08/30/bellamy276.Xxx קרייג בלאמי חוגג שער באפטון פארק. האם יעשה זאת שוב?
אחרי התוצאות של היום בליגה נראה שהתחתית אפילו עוד יותר בוערת. ההפסד שלנו בגמר נותן עוד כרטיס לאופ"א דרך הליגה. לא ברור לי אם מדובר במקום השביעי. מישהו יודע ? אם כן אז ווסטהאם נמצאת שם וחצי ליגה תתמודד גם על הכרטיס הזה.
הייתי היום באפטון פארק. משחק נפלא שלנו בחלקים גדולים, ותענוג לחזור לארץ עם ניצחון שהרווחנו בכדורגל איכותי. הייתי השבוע בארסנל-רומא, צ'לסי-יובה, ספרס-שחטאר וארסנל-פולהאם, והמחצית הראשונה שלנו היום היתה המחצית הכי טובה של כדורגל שראיתי השבוע. מהלכי כדורגל משובחים שלקו ברגל המסיימת. הריצה שלנו לגול נקטעה לקראת סוף המחצית הראשונה עם הפציעה של ברהאמי שנראתה נוראית, הבחור התפתל מכאבים על הדשא ונלקח לביה"ח. זולה עשה חילוף אמיץ ביותר והעלה במקום ברהאמי את סאביו, בחילוף התקפי במיוחד, עוד לפני המחצית(במצב כזה קרבישלי לדוגמא, בוודאות היה מעלה את ספקטור). במחצית הראשונה סיטי נראו על הפנים, אמנם הם הגיעו לשני מצבים מסוכנים שלא הפכו לגולים רק בגלל רשלנות של רוביניו, אבל הרבה זמן שלא ראיתי קבוצה כ"כ חסרת כיוון כמו סיטי. במחצית השנייה נרדמנו קצת וביחד עם הכניסה של אלנו למגרש סיטי הגיעו לכמה חצאי-מצבים, ועדיין גרין לא נדרש לעבוד קשה. בדיוק אמרתי לאבא שלי שסאביו יותר טוב מרוביניו, וסאביו חילץ כדור על קו האמצע ופרץ כל הדרך לרחבה, חתך ימינה ושיחרר בעיטה מצויינת שגיבן הצליח רק להדוף לכיוונו של קוליסון הנהדר שבהמון קור-רוח הקפיץ מהאוויר כדור מדוייק שלא השאיר לגיבן סיכוי. קרלטון קול היה נהדר, כל כדור גובה שנבעט לחצי המגרש של סיטי, ללא יוצא מן הכלל, הגיע למצח של קול, וברוב המקרים סיים ברגל של שחקן בקלרט אנד בלו. הרבה זמן שלא ראיתי תצוגה כזאת של חלוץ מטרה, שקולט את הכדור ושומר עליו טוב כ"כ וגם מחלק אותו יפה. לקראת סוף המשחק קול התחיל לגרור רגל, ספקטור התחמם והיה נראה ודאי שהוא מחליף את קול, אבל למרבה ההפתעה ביציע הוא החליף את די מיקלה, תוך מספר דקות היה ברור למה זולה לא ויתר על קול על אף שמשך פציעה, בסדרת קרנות לסיטי בתוספת הזמן קול נעמד לפני רחבת החמש וקלט כל קרן שכוונה לרחבה. די מיקלה היה מצויין במחצית הראשונה, פחות בשנייה, יש לו סיבובים קטלניים על המקום שמפתיעים את כולם כולל אותו. קובאץ' שפתח במקום נובל המורחק איכזב קצת אבל צריך לתת לו זמן, כבר ראינו שהמעבר מהליגה הרוסית לפרמיירליג לא פשוט, מה גם שהוא הגיע בלי פרי-סיזן. פארקר היה נפלא כרגיל, לא הפסיק לרוץ, לתקל ולכסות שטחים. קוליסון גם הוא היה נהדר, קשה להאמין שהוא רק בן 20 ורק העונה עלה לקבוצה הבוגרת, הוא משחק כאילו הוא נולד בפרמיירליג, יש לו המון כישרון ברגליים ומנוע טוב, התחיל בקישור בשמאל, כשברהאמי נפצע עבר לימין, וסיים את המשחק קשר באמצע. פשוט שחקן נפלא. אפסון לצד טומקינס הצעיר(שמחליף את קולינס שנפצע לחודש) עשו עבודה טובה מאוד במרכז ההגנה. סאביו היווה איום תמידי בהתקפה, ולא עשה לעצמו הנחות גם בהגנה, הוא הראה המון ניצוצות של הכשרון שכ"כ מצפים לראות ממנו, בעיקר במהלך שלו שהוביל לגול. אפטון פארק כמובן היה מלא. ניצחון גדול שקוטע רצף של כמה משחקים מאכזבים ומקדם אותנו למקום השביעי, שבמצב ששתי הפיינליסטיות בגביע הן 1-6 בליגה, מוביל גם הוא לאירופה. UP THE HAMMERS יוז המגוחך הזה טוען בראיון שאחרי המשחק שלא הגיע להם להפסיד. את מי הוא חושב שהוא משקר? הוא העמיד היום את אחת הקבוצות הפתטיות שראיתי. סיטי נראו על הפנים והוא פשוט עומד ומשקר במצח נחושה. הוא פשוט סמרטוט.
עוד הופעה מחרידה שלנו בחוץ , נכון החמצנו 4 מצבים בטוחים היום , אבל יוז הפחדן הזמין את ווסטהאם עם המשחק ההגנתי שלו , והם הגיעו גם למצבים ושלטו ברוב דקות המשחק . נצחון חוץ אחד באוגוסט לסיטי ,וזה היה עוד באוגוסט לפני עידן הקניות המטורפות , ממש עלוב לקבוצה שכבר שפכה 100 מליון על שחקנים , באשר למשחק היום ,אפשר לטעון שהשחקנים שוב פישלו, אבל אי אפשר להתעלם מהטעיות של יוז , ההרכב ההגנתי, השינוי אחרי הפציעה של מיכה , הכנסת קאסיאדו והעברת בלאמי לאגף , והחילופים המאוחרים. שיי גיבן אשם בשער עם הדיפה אומללה ממש ,כל כך כואב לי על ג'ו הארט . בדיק יומיים של אופטמיות אחרי ההדחות של כל המועמדות באופא ,והצבתה של סיטי כמועמדת לזכיה באופא, יומיים מתוקים של חלומות מתנפצים כמו הבלון בשיר של הפטישים , ומצד שני יומיים כאלה בעונה כל כך איומה ,הם סוג של אורגזמה בלתי נגמרת . אז מה נשאר לנו , קודם להבטיח עוד עונה בפרמייר , וחס וחלילה לא להגיע לרפש למשחק אליפות שלהם כשאנחנו עדיין צריכים נקודות , ואאאאאו אני כבר בלחץ רק מהמחשבה . ו,,כן שמינית גמר באופא , אלבורג הדנית לפתע נראית לי , הקבוצה שתנפץ לי את חלום איסטנבול ,הם עשו את זה לדפורטיבו , ואנחנו על הכוונת , אבל זה שייך כבר לדיון אחר . עוד משהו, חשבתי שלעולם לא אראה יותר את קבוצתי עולה בכתום מזעזע , אפילו לא לאימון , שילוב של בני יהודה ,סדרנים ועובדי מעצ מחוז תל מונד ,כל מי שאחראי למחדל הזה חייב לשלם מחיר כבד ,תתארו לכם עיר שלמה צבועה בתכלת כל כך עדין ויפה ,עם פחי זבל כתומים של מועצה מקומית מעלות תרשיחה.
אז התוצאות של המחזור הזה של ארסנל ווילה שיחקו לטובתנו, אנחנו לקחנו 3 נק' והם איבדו. משאיר לנו סיכוי לחלום על מקום בטופ4. אני מעודד מזה שאנחנו בכושר נהדר למרות כל הפציעות וכנראה שוילה עכשיו נכנסים לתקופה הפחות טובה שלהם, ועל ארסנל תמיד אפשר לסמוך שתפשל. טופ4 עדיין בהשיג יד. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
וילה כאלה פראיירים. אין מילה אחרת שאפשר לתאר אותה. ארסנל כבר הרבה זמן שמאבדת נקודות, אסון וילה כבר יכלה לפתוח עליהם פער שהיה סוגר את הסיפור אבל במקום זה הם יורים לעצמם ברגליים, כמו אתמול. מובילים 0-2 בבית מול פאקינג סטוק סיטי, ג'ון קארו עם אחד משערי העונה ואיכשהו הם מצליחים לשמוט את היתרון הזה ובסופו של דבר נגמר בתיקו 2-2 והפער אותו פער. ממש יורים לעצמם ברגליים. ואברטון בינתיים מצמצמת פערים. רחוקה רק שתי נקודות מארסנל ו-8 נקודות מהמקום הרביעי. לא יודע אם יש מקום לפינטוזים, אבל כל הכבוד להם שהם עומדים בזה למרות הפציעות המרובות שפוקדות אותם.
כמו שכתבתי לגבי ארטטה והפציעה שלו, שוב אפשר לראות שהשיטה של מויס לא נפגעה, עדיין מצבים נייחים, כדורגל מכני וניצחון ביתי. הבעיה של אברטון לדעתי תהיה במשחקי החוץ.אגב ג'גיילקה שחקן ענק. שלשום הוא שיתק לחלוטין את אחד החלוצים המהירים(ג'יי סימפסון), הוא יותר חשוב למוייס בעיניי מאשר ארטטה.
זכייתה של מנצ'סטר יונייטד בגביע הליגה מבטיחה לאברטון באופן כמעט וודאי את הכרטיס המיוחל לגביע אופ''א גם בעונה הבאה(שנה שלישית ברציפות) מאחר וברור שאין אף קבוצה שתוכל לסכן אותה במאבק על המקום ה-6, כעת כשהם עמדו במשימה הראשונה קרוב לוודאי שהתאבון של הטופיז יגדל והם ינסו להצליח גם בשתי המשימות הבאות שהן העפלה לליגת האלופות והמקום הרביעי והמשימה הראלית יותר שהיא זכייה בגביע האנגלי שיהיה התואר הראשון שלהם מזה 14 שנה. העבודה שדיוויד מויס עושה בשורות אברטון היא פשוט תאווה לעיניים, מדהים לראות כיצד המאמן הצעיר והמוכשר מוליך בהצלחה קבוצה חסרת כסף וכמעט חסרת כוכבים להצלחות כבירות שכאלו ואין ספק שיש לו עתיד גדול אולי באברטון ואולי אף באחת מארבע הגדולות בפרמיירליג(למרות שהעונה המושג הזה חטף מכה רצינית עם ההתדרדרות של ארסנל).
