http://www.youtube.com/watch?v=5eQ-mTUTVhU אמנם במסגרת הליגה,אבל עדין,זכרונות יפים מהקרייבן קוטג' http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אורי, כתבת כאן על "הליגה האירופית", האם זה איזה שהוא פורמט חדש שלא שמעתי עליו או שזה פשוט מקביל ל"מקום באירופה"?
אוקיי, אבל זה עדיין יהיה בפורמט של בתים ואז נוקאאוט, נכון? לא משהו בכיוון של הליגה האדריאטית בכדורסל... ד"א, עוד יכול לצאת משהו טוב מהעונה הזאת של ארסנל, שהרי בשנה הבאה (למרות שאני חושב שהם יסיימו רביעי בפרמיר ליג) הם יכולים להיות הראשונים בהיסטוריה שזוכים בליגה האירופאית http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
בישול פשוט נהדר של קוארסמה. כשרואים את המסירה היא הייתה מאוד שקופה וברורה, מהמסירות האלו שאם היא לא הייתה מגיעה כולם היו אומרים שזה פישול של קוארסמה, אבל לדעתי זה כדור שקשה לתת והוא ביצע אותו בצורה מושלמת.
פשוט מביך לראות את חוס הידינק שולח את ה-11 הכי טובים שלו לכר הדשא. פשוט מביך לראות את פרנק למפארד סוגר עוד 90 דקות, למרות שהמשחק נגמר בדקה ה-70. אם חוץ מהליגה רק הגביע מעניין אותך, לגיטימי (בערך). אבל רבאק, יש לקבוצה שלך משחק חוץ בשמינית גמר ליגת האלופות בעוד 72 שעות. אפילו לא שינוי אחד? כדי לנצח את קובנטרי לא צריך בהרכב את טרי, אלכס, צ'ך, אשלי קול, דרוגבה, למפארד ובאלאק. והבחירה העיוורת בקאלו הבינוני (מינוס) גם כן מצחיקה. קווארזמה שיחק חצי שעה בפראטון פארק והיה נהדר. למה לא לתת לו קרדיט? אי אפשר להתחרות בליגה, בגביע האנגלי ובצ'מפיונס ולשלוח לכל משחק את ההרכב הטוב ביותר. קובנטרי זו בהחלט הזדמנות יותר מטובה לתת מנוחה לקראת משחק מאוד מאוד חשוב, אולי הכי חשוב.. לגבי המשחק, לא יכולת גבוהה של צ'לסי, אבל גם יכולת בינונית בהחלט מספיקה כדי לנצח ללא התקפי לב. באלאק בעוד משחק אנמי, כנ"ל קאלו. דרוגבה עדיין לא בכושר שיא, אבל הוא כל הזמן משתפר ובעיקר רואים עליו שהניצוץ והתשוקה חזרו אליו.
ה-2:0 לעומת זאת נהדר. מאז השער הראשון במשחק, יונייטד השתלטו על המשחק ופולהאם איבדה את הריכוז. הנעת הכדור של יונייטד כל כך יעילה, השחקנים מבינים אחד את השני בצורה עיוורת ויש תיאום פשוט מושלם בין כל חלקי הקבוצה.
מחצית טובה מאוד, יכולנו להבקיע חמישייה בקלות, רוני וטבז נהדרים, רוני לדעתי המצטיין והוא דווקא לא כבש. בהגנה לעומת זאת, קומדיה של טעויות ושל אי הבנה וחוסר תקשורת, כל כך כל כך לא אופייני.
אריאל עוד פעם אתה רוצה להפציץ בכותרות אז אתה שולח כל מיני מילים חזקות.. מביך... טוב נו. למפארד משחק 90 דקות כי זה למפארד, לא משנה אם היריבה היא יובנטוס, האל או דרלינגטון. חוס הידינק בא לקבוצה שבורה מנטלית, הוא יצר איזשהו מומנטום והוא לא רוצה להרוס את זה, בטח לא לפני ליגת האלופות ובטח לא במשחק גביע אנגלי ולא משנה מי היריבה. אני גם חושב שהיה מקום לפתוח עם קווארזמה ואולי לתת הזדמנות גם למנשיין אבל הצעד של הידינק מאוד מאוד מאוד מובן לי, יש מומנטום, הוא לא מוכן לסכן אותו, הקבוצה עד לפני חודש לא הצליחה לייצר יותר ממשחק אחד רצוף עם יכולת טובה, עכשיו זה בערך קורה אז הוא לא מתכנן להרוס. לגטימי, לא רואה בעיה חריגה. בטח לא "מביך...".
אברטון - מידלסברו יום א', 8.3, 18:00, גודיסון פארק. הקרב המסקרן של רבע הגמר יפגיש בין אברטון למידלסברו, שתי קבוצות שמגיעות למשחק במנטאליות שונה לגמרי. תחילה אברטון. הקבוצה הכחולה של ליברפול נמצאת במקום השישי בפרמיירשיפ שמוביל למקום בגביע אופ"א בעונה הבאה, על אף עונה רצופה במזל רע בגזרת הפציעות. שחקני מפתח כמו אניצ'בה, יעקובו, ארטטה, סאהה, פינאאר, קהייל, כולם נפצעו בשלב כזה או אחר העונה, לתקופות לא מבוטלות. למרות זאת, המכונה המשומנת של מויס ממשיכה לצעוד קדימה אחרי פתיחה צולעת משהו לליגה והמקום השישי בליגה מאשר זאת. אבל כל זה לא מספיק לאברטון. הטופיז רוצים גם ריצת גביע ממושכת ואמנם ההגעה לרבע הגמר מכובדת, אבל יושבי הגודיסון פארק רוצים יותר מזה. הם רוצים להגיע לוומבלי, לפחות לשלב חצי הגמר, אליו לא הגיעו מאז 1995, השנה בה זכו בתואר. זהו הסיכוי היחיד של מויס לתואר השנה והוא לא יוותר עליו ללא מאבק עיקש, במיוחד אחרי שהוא נלחם כ"כ כדי להדיח את ליברפול ואסטון וילה, בריצת הגביע הטובה ביותר שלו בגביע ה-FA. המשחק הקרוב הוא קריטי כמובן, שכן יתרון הביתיתות והכושר הנהדר של הקבוצה(6 משחקים ללא הפסד, 4 מהם נצחונות) הופכים את הקבוצה לפייבוריטית ברורה. למרות זאת, אברטון תיאלץ להסתדר ללא ג'ו שכבר שיחק במדי סיטי במפעל וטוני היברט שנפצע לאחרונה, שמצטרפים לשחקנים כמו ארטטה, יעקובו, ווהן ואניצ'בה. מי שצפויים להיות כשירים הם פלאייני וסאהה. http://news.bbc.co.uk/media/images/41135000/Xxx/_41135937_moyes_empics300.Xxx מויס. יכול להשיג גביע? מידלסברו, מנגד, נלחמת על חייה. חד וחלק. בורו אמנם הצליחה לנצח את ווסט האם יונייטד בשלב הקודם אבל הראש הוא כל כולו במאבקי ההישרדות בליגה, ועוד אילו מאבקים. התחתית בפרמיירשיפ בוערת והתבוסה המשפילה במחזור הליגה האחרון לטוטנהאם 4-0 בוודאי לא עזרה לסאות'גייט וחניכיו. התוצאה משקרת כיוון שבורו יכלה לכבוש 2-3 שערים במשחק, אבל הנאיביות מול השער וההגנה המחוררת חרצו את גורל הקבוצה באותו משחק. אז בשביל מה הם צריכים את זה? מדוע סאותג'ייט נותן להרכב החזק ביותר שלו לשחק גם בגביע כאשר הקבוצה נמצאת בסכנה ירידה ממשית? ההסבר שלו דווקא משכנע. הוא בטוח שדרך משחקי הגביע הקבוצה שלו יכולה להיכנס לכושר טוב וכל יכולת טובה שתופגן בגביע בסופו של דבר תתורגם ליכולת טובה גם בליגה, ואכן בורו הצליחה לנצח את ליברפול 2-0 במחזור הליגה שאחרי הנצחון הנהדר של ווסט האם יונייטד בשמינית הגמר. משחקי החוץ של הקבוצה הם אופרה אחרת, כפי שניתן היה לראות בבירור בווייט הארט ליין. מעניין יהיה לראות האם סאות'גייט ימשיך במדיניות שלו גם מול אברטון בגודיסון פארק, או שאולי ייתן לכמה שחקני מפתח מנוחה. מי שיחמיץ את המשחק בוודאות הוא מרלון קינג שהופיע במדי האל במפעל. http://bleacherreport.com/images_root/image_pictures/0005/3278/random_key_79013_file_southgate.gareth.1_feature.Xxx סאותג'ייט. הישרדות או המירוץ למיליון?
שני שערים יוצאי דופן של צמד חלוצי ארסנל. בראשון קרלוס ולה עובר את המגן בעזרת מהירות, ולמרות שגודיונסן תופס לו בחולצה המכסיקני ממשיך ומקפיץ באומנות מעל דב הקוטב הצפוני בשערה של ברנלי. והשני?ללקק את האצבעות. הכנסת כדור יפהפייה של סונג, ואדוארדו עם פיניש מרהיב ברגל שמאל, וולה לחיבורים הרחוקים. נכון שזו רק ברנלי, אבל קרלוס ולה הולך להיות שחקן שחקן אם יעבדו איתו נכון. אחד הכישרונות הגדולים שראיתי בשנים האחרונות בפרמיירליג. ואדוארדו?פשוט שחקן ענק. האמת?כיף לחלק להם מחמאות כשהם בעונה כ"כ חלשה. משחק ליגה הבא בבית זה כבר יגמר ב0-0...