אז זהו, שככל הנראה לא ראינו את דנילסון היום כדי שהוא יחזור ביג טיים מול רומא, עוד "שחקן מפתח" שקיבל מנוחה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx דנילסון הזה, הוא כנראה השחקן הכי בלתי נסבל שאני ראיתי שמקבל הרכב בארסנל. אבואה למשל, לפחות מחפה על המוגבלויות שלו בפיזיות והמון השקעה על המגרש. הטרול הברזילאי לעומת זאת, כולו חמאה, כולו פרווה, כולו הולך תמיד על המסירה הבטוחה הצידה ו3-4 פעמים במשחק מנסה את המסירה היותר יצירתית קדימה ונכשל בביצוע. בלתי נסבל.
לפי מה שהנהלת ארסנל פרסמה היה קצת יותר מ-57,000 צופים. יכול מאד להיות שהמספר האמיתי של הנוכחים במגרש היה נמוך יותר. מה שכן, המשחק הזה לא רק שהגיע ל-GENERAL SALE , אלא הוא גם לא היה SOLD OUT מבחינת מכירת הכרטיסים.
מי רצית שיהיה קפטן? גאלאס? אבואה? או אולי דיאבי? אין ספק שדודו הוא הראוי ביותר לסרט הקפטן מכל שחקני ההרכב של אתמול.
אין ספק, שחקן זר עם משהו כמו 10 הופעות במדי הקבוצה - נשמע כמו סוג השחקנים שקבוצה כמו פראנסנל מתייחסת עליהם כאל סמלים. יש לו קשרים בשגרירות צרפת?
שוב, תסתכל על האלטרנרטיבות, ותבין שלא היה יותר ראוי מאדוארדו. קפטן זה לא רק פונקצייה של מס' הופעות. זה גם פונקצייה של מודל לחיקוי, של אהדה של קולגות, אבל למה לא, תמשיך עם הבדיחות צרפת המאוסות שלך, אפילו כשמועדף שחקן קרואטי על פני שלושה צרפתים בהרכב..
כמה שפחות נאסרי ודנילסון, טוב גם מבחינתי. לא מפתיע שנתנו משחק ממש טוב בלי שניהם אתמול. נקווה שונגר יפתח עם ואן פרסי ואדוארדו ביום רביעי (רק לא בנדטנר העגל בבקשה!) .
לא צריך אותו. יש לנו על העמדה הזאת את ארשבין, רוזיצקי, ווילשיר ו-וולקוט. במקום להתעסק בקישור ההתקפי, ונגר צריך ךהתעסק בקישור האחורי ובהגנה, שם יש לנו בעיה.
אולי זו האופטימיות שבי אבל יש לי הרגשה שעכשיו זה הזמן לשכוח מהעונה הזוועתית שהייתה לנו עד כה ולהתמקד בדברים החיוביים שעוד ניתן להוציא ממנה:\ * לעבור את רומא מחר. זה לא הולך להיות קל, אני שומע הרבה דיבורים סביבי על זה שרומא יעלו בסופו של דבר מההתמודדות הזו. זאת תהיה נקודת מבחן של רגע האמת עבור ההגנה, כי אם ישמרו שם על ריכוז אז לא יהיה צורך להבקיע באולימפיקו. מצד שני, זו ארסנל, וונגר הודיע שארסנל תשחק את המשחק שלה, אם נצליח לשים גול מוקדם נכניס את רומא לבעיה גדולה. התמודדות מאוד מסקרנת. * גביע אנגלי. ההגרלה היטיבה איתנו עד עכשיו ביריבות יחסית נוחות וככה הצלחנו להגיע לרבע הגמר למרות שהיכולת לא הייתה איי איי איי, זה נראה כמו התואר שנמצא הכי בהישג יד כרגע, אין מה להוסיף יותר מידיי, צריך פשוט לקחת את זה. * מקום רביעי. במחזור הקרוב יש לנו את האפשרות התיאורטית לחזור למקום הרביעי, לשם כך חייבים לנצח את בלקבורן ואז להסתכל על האחות הקטנה והמכוערת מצפון לונדון מול אסטון וילה בראשון. וילה נמצאים בלחץ כבד מאוד. אני בתחילת העונה רשמתי שאין להם סגל מספיק עמוק להמשיך בריצה היפה הזו שלהם, במיוחד שסגנון המשחק מתבסס על יאנג ואגבונלהור הסילונים שדוהרים על הקווים. בינתיים גם ההגנה של וילה מגמגמת, אבל זה עדיין בידיים שלהם וכל מה שיש לארסנל לעשות זה להמשיך עם הלחץ. על אף שאנחנו מתמודדים בעוד שני מפעלים, אין לנו את הפריוילגיה לאובדן נקודות יותר בליגה ולכן צריך לתת פיניש חזק מאוד. שורה התחתונה, הגביעים מוסיפים רוח חיים לעונה המתה הזו, וגם המתח של המאבק על המקום הרביעי. זה מזכיר קצת את עונת השלשול של הספרס, אני אשמח לראות אותנו מגיעים לפחות לגמר אחד. וגמר זה גמר, הכל פתוח בו. COME ON ARSENAL
אין מקום ראוי יותר לכתוב בו את ההודעה ה700 שלי באייסוקר. אני מאמין שוונגר מכין את הטירונים למשחק בצורה הטובה ביותר. לשכוח מהליגה,לשכוח מהגביע,לשכוח מהפציעות,לשכוח מהכל. להתרכז בדבר אחד,הגמר באולימפיקו השנה. ars-what? arsenal! אלמוג,יותר מדי קואץ' קרטר.
רומא בתפקיד ארסנל למשחק היום. עם הגב אל הקיר,חייבים לכבוש וטובעים בפציעות,האולימפיקו יהיה כמו הר געש וייתן להם דחיפה ענקית,זה יהיה מבחן ענק לצעירים של ארסנל ולוונגר שטוען שקבוצות הגנתיות הן הסיבה לחוסר היציבות של הקבוצה.
כמו שרשמתי בדיון של יונייטד, הכי חשוב במשחק בית בליגת האלופות זה לא לספוג שער. הניצחון שלנו כתוצאה ריאלית הוא תוצאה טובה, גול של ארסנל באולימפיקו ורומא חייבים לשים שלושה. משחקים כאלה בד"כ נפתחים חזק מאוד (ע"ע שתי ההתמודדויות אתמול). חייבים לעמוד בפרץ, לנסות להשיג הנעת כדור במרכז המגרש שתוריד לחץ מההגנה ולנסות לעקוץ. איזה כיף זה המתח הזה, אני מאמין שהקבוצה משנה מומנטום לכיוון חיובי בעונה הזו ולעבור שלב זה קריטי. איטליה מאירה לנו פנים בשנים האחרונות, המגרש הרחב מאפשר לשחקנים עם מהירות לבוא לידי ביטוי ולכושר הגופני העדיף של השחקנים יש גם משמעות כמו שראינו בשנה שעברה מול מילאן. COME ON ARSENAL