כנ"ל גם לגבי הרביעי. שום דבר לקחת הביתה, אבל הנאה רצופה של שעתיים עם אקשן וכל מה שהתרגלנו לקבל ממהיר ועצבני. צריך גם לציין שהוא הרבה יותר טוב מהשלישי.
יש בסרט כמה דברים , או סצינות, ממש טובות והיה נסיון לעשות משהו מאוד מעניין. אבל בכללי אני חושב שזה סרט מזעזע שלא ממריא גבוה מדי... לדעתי זה סרט מצוין. אני מבין למה הרבה אנשים חושבים שהוא משעמם, הסיפור האמיתי עליו הוא מתבסס מעניין כשלעצמו אבל בעייתי לסרט באורך מלא (שנשאר נאמן פחות או יותר לסיפור). למרות זאת גם מי שמוצא את הסיפור משעמם יכול להנות מסרט עשוי טוב ומשחק מצוין של הדמות הראשית (והרבה פחות טוב של המשנית).
הזייפנים סרט מעולה. שונה משאר סרטי השואה הקלאסים, לא תמונות מזעזעות אבל מטלטל ומרגש. אגב, אתמול היה בערוץ 8 סרט על קסטנר ועל כל המחלוקת סביבו. בשביל מי שמכיר את הסיפור וגם מי שלא סרט מעניין מאוד. קצץ ארוך ונמרח על יותר מידי זמן אבל מרתק.
הזייפנים סרט טוב אבל היה אפשר לעשות אותו טוב הרבה יותר, הוא לא עומד ברמה של הפסנתרן ושינדלר, אין בו קטעים מזעזעים מדי,לי זה היה חסר, שילוב של העוצמה המזעזת והסיפור של הזייפנים בצורה טובה יותר יכול היה לתת סרט שהיה עולה לדרגה של הפסנתרן ושינדלר.
אבל זה היה כל הפואנטה של "הזייפנים", ה"נוחות" היחסית של אלה שעסקו בזיוף שטרות הליש"ט לעומת אלה שהיו מחוץ למתחם במחנה ההשמדה/הריכוז שהיה במקום. הסרט העלה שאלות האם הם היו צריכים לשמור על עצמם או לחבל במאמץ המלחמתי של גרמניה ובכך לגזור על עצמם עונש מוות מיידי. בגדול זה הוצג על ידי הדמות הראשית ודמות המשנה שאשתו נפטרה מתישהוא והוא תמך נלהבות בניסיון מרד אפשרי לעומת הגיבור הראשי של הסיפור שהתחמק מניסיון שכזה וחשב שיותר נכון לא לעשות מהומה ולהציל את אלה שעסקו בזיוף.
הפסנתרן פשוט סרט מרגש ברמות. סרט גדול. לא יצא לי לראות הזייפנים עדיין אבל לפי הביקורת אני צריך למצוא לי זמן בשביל זה.
הפסנתרן באמת סרט גדול. פעם חמישית או שישית שאני רואה אותו כבר ומרגיש הכל כמו בפעם הראשונה. סרט נוסף שראיתי היום בערוץ Yes 2 (למי שיש יס..) היה "הפתרון הסופי" שמדובר שם על ועידת ואנזה שהתכנסה בינואר 1942 ומראים באמת את כל הועידה וכל מה שהלך שם, ההחלטות, ההתלבטויות, המשתתפים מהדרגים הבכירים במשטר הנאצי (אך לא היטלר) ואת כל שיטות השמדת היהודים לפי יעילות, מי הוא יהודי(?) ואני אפסיק פה כדי לא להרוס למי שרוצה לראות. בדיוק גם למדנו את ועידת ואנזה בהיסטוריה לפני היציאה לחופש פסח ככה שהבנתי את הסרט טוב מאוד ולעומק. סרט מאוד מעניין.
נסטה בסרט הם דילגו על 5 שנים שבהם הוא לא היה בתנאי הנוחות של הזייפנים, למרות שהצליח לקבל הרבה מטעמים במחנה הראשון אליו הגיע גם כן בגלל כשרון הציור שלו, אולי היה מקום להדגיש יותר את ההבדלים בחיים שלו גם בין 2 המחנות, כי אם ניקח את הקטע לקראת הסוף,כשהוא מרים את הגופה של חבר שלו מצוות הזייפנים ויוצא החוצה למחנה ואומר לאחר הניצולים שיש לו גופה ולניצול זה ממש לא מזיז כי הרי הכל מסביב גופות והוא רגיל לזה, הם דילגו מהר יחסית על ההלם שהצופה יכול לקבל בין 2 העולומות כשרק גדר הפרידה בינהם והרי כל אחד מהם שרד מחנה השמדה לפני כן,זה לא שהם לא ידעו מה מתחולל בעולם בחוץ, היה מקום אולי להדגיש עוד יותר את המחלוקות בינהם,גם בהקשר הזה והכן או לא לחבל במאמץ של הגרמנים. נושא מצויין אבל מפוספס משהו. סטרטפורד,קן לואץ'.
בזייפנים ראו שחקנים די שריריים וזה ממש משמ עיצבן אותי. אני רואה שחקנים כמו אדריאן ברודי בפסנתרן שהוריד 14 קילו כדי להתאים עצמו לתפקיד ואני רואה ברשימת שינדלר שהכל מתאים לאווירת השואה, אבל בזייפנים ראיתי אנשים בריאים ומלאים. לא מתאים.
אתה יודע בזייפנים כל העלילה לא מתרחשת במחנה השמדה סטנדרטי כמו שאר מחנות ההשמדה כך שלא היו אמורים להיות שם שלדים. כל הסרט היה שונה לחלוטין משאר סרטי השואה. גם לפי העלילה רואים שהם אוכלים טובים ומחוזקים.
הזייפנים סרט מצוין (משחק מעולה של סלודוביץ'- הדמות הראשית), כמו שמישהו כאן אמר זה מכבר, זה לא מזעזע כמו "שינדלר" או הפסנתרן, אבל זה דווקא מה שחיפשתי, הצד הפחות מוכר של השואה, הפחות זוועתי בעיניים... תמיד מעניינים אותי הסיפורים שלא סובבים סביב בירקנאו או טרבלינקה (מבלי להמעיט מכבודם, חשיבותם וכו'). אני ממש קורא לזה "הצד האחר של השואה"...
"רודף העפיפונים". לא קראתי את הספר. אבל הסרט? אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בשנים האחרונות. אוכל "את נער החידות ממובאי",כנראה שהוא סרט אנדרייטד מכיוון שלפני היום,לא ידעתי שיש לספר הכל כך מוערך הזה סרט. חברה,לרוץ לראות. סרט נדיר,פסקול מדהים,עלילה נהדרת,מרגשת,משחק טוב,מתח.
http://www.imdb.com/title/tt0070666/ סרט חובה. המשחק של אל פאצ'ינו זה משהו בלתי רגיל... כל פעם אני מתפעל ממנו מחדש. השחקן הטוב בהסטוריה.
