שחקן לא זכור?! מדובר פה באחד ממחוללי המהפכה הגדולה בקבוצה בתחילת שנות ה-90 כשמקבוצה לוזרית שלא לקחה אליפות במשך 26 שנים ארורות הפכנו לאלופה הכמעט ניצחית של הפריימרליג המשולש קאנטונה-קנצ'לקיס-שמייקל היו שלוש הרכישות הגאוניות הראשונות של פרגי שהביאו תוצאות מיידיות והשיגים מרגשים שהיו בעצם היסוד להישגים הגדולים הנוכחיים חבל שפרגי וויתר עליו בקיץ 95 אבל לפחות בזכות שיחרורו התפתחו הצעירים הנפלאים(בקהאם סקולס וכל השאר) שהביאו אותנו להישגים גדולים לא פחות(אולי אף יותר גדולים) ודרך אגב הוא היה רוסי ולא אוקראיני
כמה דברים: אשמח אם מישהו מאוהדי ארסנל(פשוט ראיתי שAW Forever רשם על כך) יסביר למה הוא כל כך שמח שהנרי זכה בגביע? זה כמו לשמוח בשביל אשתך לשעבר(שנפרדתם בגלל שאתה עקר) שהצליחה להביא ילד לעולם עם בעלה החדש. אין בזה מן החמצמצות? מקס- לגבי השופט הנורווגי, הוא הסיבה שברצלונה הגיעה לגמר בלי צל של ספק. אבל במשחק הזה אני לא חושב שהייתה לבחור השפעה..או שאולי קיבל איזה ג'וב נסתר מאופא, גם יכול להיות...
בועז, אתה מבין את כוונתי... התסכול מדבר ממני. ההפסד הזה לא היה כואב כמו שהייתה כואבת המחשבה שבבוקר הפסטיבל יתחיל. כותבים ילדותיים כמו zivmay הזה, זה בדיוק מה שצריך להרחיק מאייסוקר(ואני לרוב לא אומר את זה לכותבים ישירות כי זה לא נעים לי).
בועז, זה לא "עוד שחקן", הנרי זה לג'נד אמיתי בארסנל. אני לא יודע מה השפיע יותר על המעבר שלו מלונדון לברצלונה- סיבות מקצועיות או סיבותיו האישיות. מה שזה לא יהיה, הוא סיפק לאוהדי ארסנל כ"כ הרבה רגעים של אושר שזה מתבקש שנשמח בשמחתו.
אני תמיד אומר שאין לי פייבוריטים בקרב השחקנים ואני אוהב את כולם באותה מידה, אבל האמת היא שקנצ'לסקיס היה ונשאר פייבוריט מיוחד שלי. כשדיברו על המכירה שלו לאברטון בקיץ 95' פשוט הסתובבתי כל הזמן וקיוויתי שיקרה משהו שיפיל את העסקה. לא הבנתי איך יכול להיות שאנחנו מוכרים שחקן כזה. זה לא היה כמו היום, עם האינטרנט והחיבור המיידי לכל הידיעות מאנגליה. הוא היה שחקן פנטסטי, כל כך מהיר עם בעיטה כל כך חדה. כמובן שזה נראה טוב יותר בטווח של 14 שנה אחרי עזיבתו; אני בטוח שבאותם ימים היו לא מעט רטינות על כך שהוא בועט לפעמים מכל מצב, גם מזוויות שנראות חדות מדי, אבל גם כשרונאלדו יעזוב יום אחד אף אחד לא יזכור את כל הבעיטות הקשות שלא נכנסו, אלא את אלו שכן. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
הכל יחסי. התכוונתי שחקן לא זכור יחסית לשחקנים ששיחקו לידו באותה תקופה כמו גיגסי, קאנטונה, יוז, קין, ברוס, אינס וגם לי שארפ. כשמדברים על יונייטד הגדולה של שנות ה-90, של 94' מזכירים את יוז, קאנטונה וגיגס בכל הקשור לחלק ההתקפי. העונה הכי זכורה לי לטובה שלו היא 94/95. הוא כבש כמה מהשערים הכי יפה שלנו באותה העונה טהיה השחקן הכי משמעותי שלנו אחרי ההרחקה של קאנטונה.
בועז לרוב איני מסכים עם aw על כלום ושום דבר אבל דווקא במקרה הזה אני הכי מזדהה איתו בעולם. אם שחקן שאהבתי/אוהב ביונייטד מחליט מטעמים השמורים עימו לעזוב אותנו והוא עושה זאת בהגינות ובכבוד אזיי אהדתי נתונה לו גם אם ישחק בפ.צ טימבקטו בדיוק כפי שאני עדיין אוהב לצפות בבקהאם וברוד ולייחל שיצליחו.
gass, בקהאם ורוד עזבו "בהגינות" את יונייטד? אחד קיבל נעל בראש והשני לא הופיע על דעת עצמו למשחק. עד שאנחנו מסכימים... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
נגמרה העונה שהיא עונה גדולה עם השוואת מספרים האליפויות של ליברפול והגעה לגמר ליגת האלופת: תודה ל-: -אדויין ואן דר סאר שבגילו המבוגר 38 על היותו התחנה האחרונה בדרך לשער, ומניעת עשרות גולים, שמנע ספיגה ב14 מחזורים , תוך כדי שבירת השיא של אי-ספיגה. -נמניה וידיץ' וריו פרדיננד, שני פסגות הרים במרכז ההגנה, צמד הבלמים הטובים בעולם, וידיץ שדוחף את הראש להגי ראשון לכל כדור וקרן(אחראי לכמה גולים חשובים בדקות הסיום), ושחקן השנה שלי ביחד עם פלטשר. -פטריס אברה, גארי נוויל ווס בראון, פטריס שהיה לו עונה מאוד טובה, עולה ותוקף כל פעם, אחראי לבישולים רבים, נוויל ובראון, ששיחקו על שנפצעו , בראון לפני שנה עם עונה מצוינת וחבל שנפצע וחיסר משקחים, וגארי הקפטן הותיק עם אומץ והקרבה עד ואחרי שנפצע. -ג'ון אושיי, השחקן המפתיע לפי דעתי של השנה, והשחקן המשתפר של השנה, נתן עונה חלומית, שיחק רוב העונה בתור מגן ימני, שברוב המשחקים היה מצויין בתפקיד , כמו כן שם את הגול החשוב מול ארסנל בחצי גמר בבית. -ג'י סו פארק ופול סקולס, פארק מנוע הטורבו שלא נגמר , שחקן טקטי בין הטובים שקיימים בעולם, יורד תוקף ולא נגמר לא הכוח והמהירות, שיחק בשמאל ובימין נאמנה. סקולס בן ה34 בעל רגל מאיימת, קשר בעל בעיטות מאיימות וחילוצי כדור מדהימים מהגל , חוץ מטעות אחת השנה (האדום מול פולהאם, אה.. ויד האלוהים בסופר-קאפ), היה לו עונה טובה. -מייקל קאריק, אנדרסון ודארן פלטשר, שלושת הקשרים שלכל אחד מהם הייתה עונה מצויינת, אנדרסון שחזר לכושר מאיים של העונה שעברה, חלוקת כדורים ישר לרגל, חייב לקבל זימון לסגל ברזיל. קאריק קשר מרכז שדה פנומנלי ( הייתי די סקפטי לפני 3 שנים בהערבה שלו, אבל כל משחק הוא גורם לי להבין , שטעיתי ושהוא בין הקשרים שכל קבוצה פוחדת ורוצה אחד כזה.) דארן פלטשר, הגיבור הטרגי , הגיע לו כל כך לשחק בגמר , על עונה של הקרבה , על נשמה ומחיובות כל כל כדור, על גולים בתחילת העונה שמבינים כמה הם חשובים ותרמו לאליפות , כמו שאמרתי בנוסף עם וידיץ שחקן השנה. -דימיטאר ברבטוב, החלוץ הבולגרי שהגיע בסכום העברה ענק של 30 מיליון שטרלינג, חלק חושבים שהוא קצת אדיש , והוא בעונתו הראשונה, אבל לא לשכוח שכאשר סיפוק הכדורים לחלוצים יורד , ככה גם התרומה שלו למשחק, אבל לא לשכוח , ברבה כבש גולים חשובים, ותרם רבות למשחק, שנה הבאה תפוקתו תעלה ללא ספק. -כריסטיאנו רונלדו, אמנם זה לא רונלדו של העונה שעברה , אבל עדיין בתחשבות לנתונים של העונה, 18 גולים בליגה, עוד כמות כזו של בישולים , זה עונה שכל שחקן קישור רוצה , שחקן מצויין. -בן פוסטר, דני וולבק, רפאל ופאביו דה סילבה, ג'וני אוונס, דארן גיבסון, ופדריקו מקאדה, שחקני העתיד של המועדון, פוסטר שלא כל כל צעיר , הראה שמתאים (חוץ מהפציעות) להיות השוער הראשון בשנים הקרובות, בעל אינסטינקטים חדים ועצירות. האחים דה סילסה, עתיד נפלא לשניהם, בעלי אופי אומץ ובטיות במשחקים, רפאל הראה כמה הוא כשרוני במשחקים ששיחק, בנוסף לגול נפלא מול ארסנל באמריויות. ג'וני אוונס, שריו נפצע באמצע העונה , אוונס העלה להרכב , מול צלסי , ושיחק מצויין, הפך מנער לגבר, בלם חזק ואמיץ, עוד צעיר ולומד מהטובים ביותר. וולבק ומקאדה, וולק הראה כישרון יוצר דופן , בעל רגל עם רגש ודיוק,גיבסון, הראה במשחקים ששיחק שהוא קשר ייוצא דופן בעל טילים אדירים(הגול האחרון של העונה של יונייטד מול האל). מקאדה בן ה17 הג'וקר, שעלה מהספסל בדקות האחרונות מול וילה וכבר את שער הנצחון מול וילה, ושוב משחק אחרי זה גם שער נצחון מול סנדרלנד, שערים שבדיעבד שערי האליפות, חלוץ רחבה אמיתי , יש לו רגש לגולים, כמו שפרגוסון אמר ,הוא עשוי המחומרים של ווינרים אמיתיים. כל הצעירים האלו שיחקו בהרכב ראשון מול אברטון בחצי גמר הגביע והיו עדיפים במשך כל המשחק. -קרלוס טבס, שד טזמנזי , בעל סיבולת וכושר הכי חזק בעולם, גורם לבילבול והפדת הגנות היריב, שחקן נשמה שרק שנתיים במועדון ואהוב על האוהדים. -ווין רוני, השחקן המושלם, בעל בעיטות פצצה, בעל רגש ברגל, שליטה פנומנלית, יורד להגנה בריצות של 60 מטר, אחראי לכמות הרבה של שערים השנה יותר מכל שחקן אחר בקבוצה,רק בן 23 ולא בשיא עוד, מלך. -ראיין גיגס, השחקן המעוטר בעולם, כבש בכל עונה בפריימר,שחקן שמהווה דוגמא לשחק בשביל הסמל, למקצוענות, לתשוקה לשמחק, ולרעב לתאים ולניצחון אפילו שזכית במלא תארים, הוא רוצה עוד,האהבה לא נגרמת, כמורה לשחקנים הצעירים, אגדה. -לשאר השחקנים שלא הזכרתי ולצוות המקצועי ולעוזרי המאמנים,שמכינים כל שבוע את הקבוצה למצב בפן הבריאותי , בכושר ואימונים. -סר אלכס פרגוסון הגדול מכולם, השוואת כמות האליפויות של ליברופול, והמטרה הבאה של לעקוף עוד ועוד, בידיוק מה שמקס חושב שאמר: "טוב, פישלתם, זה אומר שתצטרכו להגיע לכאן גם שנה הבאה" . זה הרצון התשוקה , והאבה למועדון ולרוח המועדון. אין עוד מלבדו. תודה רבה לכולם. שנה הבאה הרעב יגדל , לאליפות מספר 19 , לגביע האנגלי ולליגת האלופות we'll never die
תקרית זניחה ומינורית שבעובדה לא השפיעה על הטווח הארוך. כשתתחתן תספור לאשתך את כל המריבות? הם עזבו את היונייטד לא בצורה מכוערת .הנרי עזב את ארסנל כי הרגיש שמיצה שם ואיתגר את עצמו באתגר נוסף שללא ספק היה קשה מאוד בעבורו . זה היה קרוב להסתיים במפח נפש בבארסה לאחר קשיי הסתגלות קשים תמיד ידעתי להעריך לשנוא ולפחד מהצרפתי הזה.אין ספק אגדה בזכות ולא בחסד וזה האישיו לכן אני מסכים איתך שאין מקום לכעוס עליו אפילו לאהוב. כשאני אומר בצורה מכוערת אני מתכוון לחרא שהאכיל אותנו הפורטוגלי בקיץ שעבר.
רוד לא נעדר על דעת עצמו משום משחק. פרגי החליט להשאיר אותו מחוץ לסגל למשחק האחרון של אותה עונה (צ'רלטון). אני חושב שלא היתה עונה בשנים האחרונות שאפשר היה לומר על שחקנים שהם הרוויחו היטב את מנוחת הקיץ שלהם. 66 משחקים, בלאדי הל. זה נגמר אמנם בטעם מריר, אבל זו היתה (עוד) עונה פורצת גבולות בהיסטוריה של יונייטד. אליפות 18, פעם ראשונה גמר אירופי שני ברציפות, הזכייה בגביע העולם למועדונים (אוקיי, קוריוז, אבל עדיין). והדרך סלולה לעוד.
טוב אז עוד עונה גדולה הגיעה לסיומה ועכשיו אפשר לסכם. א. אנחנו קבוצה הרבה הרבה יותר טובה מהקבוצה בעונה שעברה. עזבו את התארים בצד. הססטיסטיקה לא משקרת. זכינו בליגה האנגלית שחוותה את אחת העונות הצמודות שאני זוכר. הובלנו רצף מדהים של משחקים ללא ספיגה. ההגנה שלנו ללא ספק היא ההגנה הטובה בעולם. ב התחזקנו לפי דעתי בצורה משמעותית בחלק ההתקפי. בסך הכל שרדנו עונה שלמה בלי בראון ובלי האגריבס. האגריבס הוא בדיוק מה שהיה חסר לנו באותה עונה של 2006/7 ואולי גם אתמול. ג. הבנתי היום בבוקר למה אני כל כך שונא את אבי רצון וכמוני עוד אלפים. אתמול ברדיו הוא איחל ברדיו לשתי הקבוצות להפסיד והוא טען שהוא לא מתכוון לראות את המשחק אלא ללכת להצגה. היום בעיתון הוא כבר כתב טור שכולו ירידות והשלכות על פרגוסון והקבוצה שלו שלפי רצון הוציאה מעצמה את המקסימום שזה "בסך הכל זכייה באליפות אנגלייה". קצת על המשחק אתמול, כמו שחלקכם יודעים אני משרת בקרבי ולא הצלחתי לצאת הביתה לראות את המשחק. הגדוד שלי התאמן השבוע בצאלים והבסיס שישבנו בו היה סוג של חור שהוא בערך 5 ק"מ מצאלים. בקושי מים יש שם אז על טלוויזיה לא היה מה לבנות. התקווה היחידה שלי הייתה שיאשרו לי ללכת ברגל לצאלים בכדי לראות את המשחק על מסך. ואכן כך היה, המ"מ שלי שהוא אגב אוהד יונייטד ומזכיר את וידיץ' די שיתף איתי פעולה ובזמן שלאף אחד מהגדוד לא ממש אישרו לראות את המשחק הוא אישר לי לנסוע עם איזה נהג משאית. ההתרגשות הייתה משהו שאי אפשר לתאר. בכל זאת 45 דק' לפי תחילת המשחק עוד קיפלתי אוהלים וספרתי מוטות ופתאום אני יושב לי ורואה את האולפן שלפי המשחק. המשחק עצמו היה חוויה, אין לי ספק שזו לא יונייטד שאנחנו רגילים לראות העונה ובכלל. שכל המזלזלים בעיתון לא יאכילו אותכם לוקשים אנחנו קבוצה הרבה יותר טובה, מאורגנת ומסוכנת ממה שראיתם אתמול וגם שחקני בארסה יודעים את זה. הגול ה-1 הכניס אותנו לשוק מוחלט והוציא אותנו מהמשחק. מבחינת ההרכב, לפי דעתי ההרכב המושלם למשחק הזה. ביום של המשחק בלי לקרוא אף עיתון אני טענתי בפני חבריי שזה בדיוק יהיה ההרכב ודי ידעתי שהחילופים יהיו טבז, סקולס וברבאטוב. בדיעבד סקולס היה יותר מתאים למשחק הזה ואם כבר רוצים להסתכל עוד אחורה אז פלטשר והאגריבס אולי היו מציגים מרכז מגרש אחר ואולי היינו רואים אינייסטה וצ'אבי אחרים. ח"ח לגווארדיולה. כשראיתי את ההרכב קצת גיחכתי כי לא הבנתי מה ליאונל מסי 1.67 יכול לעשות מול צמד הבלמים הטובים והחזקים בעולם. אבל מיד הבנתי את הגיאונות. מסי למעשה לא היה הבורג המרכזי במשחק. מירב תשומת הלב של ההגנה שלנו בעצם עסקה בצ'אבי, אינייסטה ובאגפים כשוידיץ' ופרדיננד כל הזמן שמים עין על אטו והנרי. החלטה מאוד חכמה של המאמן הספרדי לשחק עם אטו באגף(אני לא זוכר עוד משחקים שלו באגף) ומצד שני עם הנרי באגף שמאל. הוא הלך על שני שחקני התקפה חזקים באגף שימשכו את תשומת הלב של הבלמים וישאירו שחקן אחד חופשי בהתקפה. לגבי רוני, אני חושב שהיה אפשר לראות במחצית השניה שרוני של אגף ימין הרבה יותר חלש מרוני של אגף שמאל. במשחק מול קבוצה כמו ברצלונה רואים את זה בבירור. בשמאל התנועה שלו היא כל הזמן ימינה למרכז וככה יש לו הרבה מאוד אופציות. בימין הוא קצת נתקע. שנה גדולה הגיעה לקיצה, נקווה שהשחקנים שלנו יגיעו רעננים לעונה הבאה, הייתי רוצה לראות בעונה הבאה את וולבק, גיבסון, אוונס, סימפסון, רפאל, מקאיידה צוברים עוד ניסיון ואולי 2-3 מהשמות המוזכרים פה כבר יצליחו לשדרג את עצמם מבחינת סטטוס בסגל. we'll never die
אני גם מחשיב את הקארלינג קאפ להישג מצויין כי זה גביע שהצעירים שלנו לקחו כמעט לבדם. תודה על עונה מדהימה ונקווה שבעונה הבאה יהיה אפילו יותר טוב, אני אופטימי. We Love United... we do, We Love United... we do We Love United... we doooo Ohhh... United we Love you "שאלו יהיו תמיד הימים העצובים."
איזה כיף לקרוא את התגובות בארץ. ניצחון אתמול והיינו בעיני כולם הקבוצה הטובה בעולם ובין הגדולות בהסטוריה. אבל הפסדנו, אז אנחנו קבוצה אפורה שלא שווה הרבה, וידיץ' אוברייטד, רונאלדו לוזר, פלטצ'ר פתטי והרשימה ארוכה.