ציטוט: "בסופו של דבר, הקבוצה לא הופיעה למשחק" זהו משפט המפתח. הקבוצה לא הופיעה למשחק. אני לא הולך לדבר על ההרכב של פרגי או הטקטיקה, מדובר בשטויות, עניינים חסרי כל ערך ומשמעות. פתחנו את המשחק מצוין, פנטסטי, קיבלנו גול מההתקפה הראשונה של ברסה בדקה העשירית והפסקנו לשחק. זה לא קשור למערך, לטקטיקה, לטבס (שנכנס כבר בדקה ה-46), לברבאטוב (שנכנס 25 דקות לסיום) ולא לשום דבר אחר. אני לא יודע מה עבר לשחקנים בראש, אבל זו היתה נפילה של השחקנים והשחקנים *נטו*. פארק במרכז? כן, גם לי עלה הרעיון הזה לפני המשחק. כמובן שאם פרגוסון היה עושה את זה וזה לא היה מצליח, היו אומרים שהיה טמטום להציב במרכז שחקן שלדעתי מעולם לא שיחק אצלנו בתפקיד כזה. ככה זה. כשאתה מנצח, אתה גדול, גם אם אתה עושה שטויות (מי אמר בקהאם במרכז וגיגס בימין ב-99?). כשאתה מפסיד, כל החלטה הגיונית שעשית היתה ההחלטה השגויה, וכל אפשרות שוויתרת עליה היתה כמובן האפשרות הנכונה. שטויות. לא כל הפסד צריך להיחתם ב"המאמן טעה ובגדול". כל העונה כועסים על פרגי שהוא מביע אמון בברבאטוב. לקראת סוף העונה, כשטבס פתאום דופק הופעות והמנג'ר מקדם אותו לפני הבולגרי, שואלים למה ברבאטוב לא מועדף על פניו. אתם אף פעם לא מרוצים. אותו מערך עבד בול מול ארסנל, אותו הרכב אולי גם היה עובד בול מול ברסה, אני לא יודע. שום הרכב מזורגג לא היה עובד כשלשחקנים רועדות הביצים בואך הדקה ה-11!
וזה מה שמטריף אותי. ב10 הדקות הראשונות רעדו להם הביצים, אחרי שקיבלנו את הגול כאילו שמישהו לחץ על כפתור ועברנו ממוד התקפה למוד הגנה. לא היכולת (או החוסר יכולת) הכריעה אותנו, החוסר אמונה הכריע אותנו, הכי לא יונייטד שיש. הכל בראש!
פתיחת המשחק שלנו הזכירה לי את המשחק של מילאן נגד ברצלונה בגמר האלופות ב 94, אז מילאן לחצה את ברצלונה על ה 16 בדיוק כמו שאנחנו עשינו בפתיחה אתמול, הם קרעו את ברצלונה 4-0,לנו זה עבד...8-9 דקות. ברצלונה כבשה בהתקפה הראשונה שלהם,במסך הגדול לאחר השער ראיתי את רונאלדו מסמן לכולם לקחת אוויר ולהרגע,כאילו כלום לא קרה ובאמת שהיה לנו מספיק זמן בכדי להתאושש אבל זה לא קרה,למה? אפשר לחפש עכשיו סיבות מפה ועד הודעה חדשה,הרכב אחר,שחקנים חסרים,סקורר נחוץ או לא, שורה תחתונה,ההרכב היה בסדר גמור,החילופים היו בזמן,פרגי "זרק" למשחק את כל הכלים המרכזיים אבל כשבראש משהו לא מתפקד אז לא יעזור כל הפוטנציאל שקיים ברגליים, יש דברים שפשוט אין להם הסבר,כל התגובות לאחר המשחק של השחקנים,של פרגוסון אמרו את אותו הדבר,הקבוצה הטובה יותר ניצחה אתמול וכולם מאוכזבים מהיכולת,אף אחד לא היה מסוגל להסביר למה היתה אותה היכולת,אף אחד לא יכול היה לשים את האצבע ולהגיד מה כן היה צריך לעשות,מה כן היה עובד טוב יותר, אני חושב שזה גם לא משנה לו היינו מנסים טאקטיקה אחרת,ברגע שכל שחקן שיחק 3-4 דרגות מתחת לרמה שלו אז זה לא משנה המערך, אפשר לדבר על גיגס והרגלים בנות ה 35,אפשר לדבר על אנדרסון שעד עכשיו מחפש את הגב של אנייסטה, אותו אנדרסון שלפני כמה שבועות הכניס לכיס הקטן שחקן כמו פאבריגאס, אפשר לדבר על וידיץ,הסלע היציב ביותר העונה מבחינה הגנתית ואיך הוא קרס אתמול, אפשר היה להחזיק מעמד לו היה מדובר בשחקן X או Y אבל אלו היו כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל המחליפים שלא הצליחו לעשות שינוי כמו חילופים בעבר, בשלב מסויים,לאחר שהנרי החטיא אחד מול אחד וכשכדור חופשי שלהם פגע בקורה נזכרתי במשחק נגד באיירן בגמר ב 99 ופחות או יותר באותו סוג משחק, אז המחליפים ושינוי המקומות הוביל לשינוי,אתמול כלום לא עבד ושוב,לי אין הסבר,לאף אחד אין הסבר ולפעמים פשוט אין מה לחפש,יום פריקי לחלוטין,לו זה היה מגיע במהלך משחק עונה רגילה בליגה או אפילו שלב מוקדם יותר בליגת האלופות אז ההד של הדברים,התסכול והאכזבה היו קטנים יותר, בגלל שזה הגיע בגמר אנשים מנסים לחפש מתחת לשטיח,חלק אולי לבנות תיאוריות כאלה ואחרות, בסופו של דבר,לו פארק היה מצליח לדחוק את הכדור בפתיחה הבורג אולי היה מסתובב לכיוון הנכון בראש של השחקנים אבל הכאב כמו גם היופי בכדורגל שהוא כל הזמן מפתיע מחדש,לטוב ולרע.
האשמה כולה לא של השחקנים נטו בדיוק כפי שהמאמן לא הסיבה העיקרית שהפסדנו. הקבוצה נתנה משחק חלש, זה לא משהו שצריך להתבייש בו. ניצחנו מספיק משחקים גדולים תוך כדי זה שאנחנו עומדים נכון אבל לא באמת משחקים בשנים האחרונות (את השלב הפתטי הזה של הכדורגל היפה והטהור עברנו מזמן). משהו לא התחבר בגמר הזה, אך אין שום דבר שגרם להפסד באופן ישיר (אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מסכים איתי לגבי זה שהיריב גם לא התעלה על עצמו ממש). אחת מן הסיבות לדעת הרוב היתה ההרכב שעלה. בצדק מוחלט. לדעתי למשל, גיגס היה מיותר על המגרש ועדיף היה לנסות לצופף את המרכז עם שחקנים מעט הגנתיים יותר כמו פארק או סקולס, העיקר לשמור על הכדור ברגליים שלנו כמה שיותר וכמה שפחות ברגליו של היריב. אבל זה דיבור בפאקינג-דיעבד. עונה נהדרת שנגמרה בטעם אכזבה מריר. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
קנצ'לסקיס, כשאתה מביא שחקן אתה חייב לשאול את עצמך איזה שחקן אתה צריך שיענה לדרישות שלך. הבעיה של יונייטד השנה הייתה שהיא לא הצליחה להגיע למצבים ולכן לא הגיעו שערים. גם אם היית מחזיר את RVN הוא לא היה תורם במצב כזה. RVN תורם כאשר מספקים לו כדורים. לכן צריך לשאול את עצמינו למה באמת לא הגענו למצבים כמו שצריך. אפשר לרדת לרמה של עייפות ורמה של רוטציה ולוח משחקים וכו', אבל אני משאיר את זה לפרגוסון, הוא יודע מספיק טוב מה שחסר ולדעתי זה לא חלוץ מטרה כמו RVN, בטח לא אחד כזה שיעמוד למעלה ויסתכל על כולם רצים מאחור.
http://www.skysports.com/story/0,19528,11095_5353528,00.html מה אתם כל כך אוהבים בו? הוא בערך הדמות הכי מעצבנת בעולם הכדורגל מאז התחילו הדיבורים על המשך הקריירה שלו. ועוד כשהוא שוקל מעבר לליברפול. אפילו כריסטיאנו נראה מאלדיני לידו.
הרבה אוהדים פחות אוהבים ומעריכים אותו אחרי ההתנהלות שלו בחודש האחרון. ותחזור בך, כריסטיאנו רונאלדו גם אם תשים אותו מול פיגו לא מאלדיני. הדיבורים עכשיו על אולי צריך להביא חלוץ במקום טבז אם הוא יעזוב או על לחזק את הסגל גם אם רונאלדו וטבז ישארו, הדיבורים האלה קצת מצחיקים אותי. הרי אם אחד הכדורים שרונאלדו שלח ברבע השעה הראשונה היה נכנס ולא היתה נפילה כזאת גדולה של כל ההרכב, אף אחד לא היה מדבר על חיזוק בקיץ, היינו מדברים שזאת הקבוצה הגדולה בעולם. אז השנה כבשנו פחות, אז מה? אז ברבה בעונת הבכורה שלו כבש רק 14 שערים, אז רונאלדו כבש פחות מ-42 שערים העונה. באמת צרות של עשירים. אני מסתכל על זה מנקודת המבט הזאת - ברבה יהיה יותר מחובר לקבוצה בעונה הבאה, רוני מתבגר בעוד שנה, הצעירים מקיידה וולבק יקבלו יותר צ'אנסים (לפחות האחרון) אם טבז ורונאלדו ישארו, מה טוב.
בדרך כלל שמפסידים אז אומרים היה יופי של מסע רק חבל שבסופו של דבר היה גם איזה משחק, אז על המשחק באמת שאין יותר מדי מה להוסיף,הכל כבר נכתב,המסע לרומא היה חוויה שונה ומהנה. ב 12 בצהריים יום שלישי יצאנו ממנצסטר לכיוון שדה העתעופה של ברימנגהאם,צ'ק אין מהיר ופתחנו את הטיול עם בירה ראשונה, חלק הלכו לשים גם הימור על המשחק,הפופלארי ביותר היה וידיץ כובש ראשון ויונייטד מנצחת 4-0, 2 פאונד בכדי להרוויח איזה 600 ומשהו,בכדי לממן את המסע,טוב נו,זה היה כשעוד היינו אופטימיים, חלק היו רעבים אז הלכו לקנות פיש אנד צ'יפס,רק מה,עד שזה היה מוכן שמנו לב שיש קריאה אחרונה לטיסה שלנו,אני הלכתי לבדוק את המצב והדיילות שם אמרו לי שאם כל השאר לא מגיעים תוך דקה הם מפספסים את הטיסה כי הם סוגרים את השער,שיחת טלפון מהירה וחיכיתי במטוס,אחרי 2 דקות הם הגיעו מתנשפים מהריצה אבל עם הפיש אנד צ'יפס ביד,את כל המטוס הם הסריחו את הריח הזה. פחיות הבירה של הייניקן זרמו חופשי מהדיילות,אוהדים לא היו יותר מדי על הטיסה הזו, 55 דקות ונתחנו באמסטרדם,צ'ק אין מהיר ויותר מדי זמן לא היה לנו אז מייד עלינו למטוס לרומא, על כל מושב חיכתה הפתעה,תיק ירוק של הייניקן ובתוכו כובע של הייניקן וליגת האלופות למזכרת וגם כדור עור חום,כמו הכדורים של פעם עם השרוך,מזכרת לכל אוהד שנסע לרומא, הטיסה הפעם כבר היתה מלאה באוהדי יונייטד,ה sing song החל עד שהגיעה הדיילת הראשית, קצת מפוחדת אבל בדרישה חד משמעית שהיא לא רוצה בעיות בטיסה ושנשמור על השקט אחרת המטוס לא עולה לאוויר,כולם היו בשקט...עד הרגע הראשון שהיינו באוויר ואז השירה לא הפסיקה, כשהמטוס פנה שמאלה כולם שרו את השיר של רונאלדו,he plays on the left וכשהמטוס פנה ימינה כולם שרו he pla's on the righttttt בשילוב תנועות הידיים כמובן, בקיצור היה שמח. נחתנו ברומא בערך ב 10 וחצי בערב,ישר קיבלתי מכת חום, עלינו על מונית גדולה,80 יורו ועשר דקות נסיעה למלון, קרלטון פלאזה סט פיטרס,אחלה מלון,אחרי שהתמקמנו בחדרים ירדנו לבר, פאקינג כוס בירה 8 יורו וזה אפילו לא היה פיינט, החלטנו ללכת לעיר אבל איך שיצאנו הגיעו כמה אוהדים ואמרו לנו שמ 11 לא מוכרים אלכוהול בשום מקום, החלטנו בכל זאת להתקדם,אחרי 15 דקות הליכה שאלתי מישהו ברחוב איפה יש איזה מקום לשתות, הוא כיוון אותנו ולאיזה מקום ובאמת ראיתי שיש שלט מואר שכתוב עליו בר,הגענו לשם, איזה בר ואיזה נעליים,פיצוציה מקומית כמו שיש מלא בישראל,אחרי זה הבנתי שכל פיצוציה ברומא קוראת לעצמה בר גם כן,למה?כי יש בירות במקרר, התיישבנו בחוץ,בעל המקום היה שמח ולבבי,רק ביקש מאיתנו להיות טיפה בשקט בכדי שהשכנים לא יתלוננו ושלא תבוא משטרה,חברים שלו הגיעו גם כן,חלק אוהדי רומא,חלק לאציו ולמרות האנגלית הקלוקלת שלהם צחקנו ביחד, בסביבות 2 הייתי סחוט מעייפות ולקראת יום ארוך למחרת הקמתי את כולם,ביקשנו מבעל המקום להזמין לנו 2 מוניות וקנינו על הדרך עוד 20 בירות מהסטוק שלו בכדי לשתות במלון כי בקבוק בירה בפיצוציה עלה 3 יורו, עדיף מהמחירים במלון לא? 2 וחצי נרדמתי,עד 9,מקלחת ואני ואלן,החבר שישן איתי בחדר ירדנו לארוחת הבוקר,ידענו שכל השאר עדיין חורפים ואין מה להעיר אותם אז יצאנו לכיוון העיר,עלינו על אוטבוס ליד המלון ונסיעה של 10 דקות עד למרכז העיר,בדרך עברנו את הוותיקן וכשירדנו ולהכנו ברגל הגענו לקוליסאום,שם היה כל הבלאגן של אופ"א עם הפאן-זון וכל שאר הקישקושים,לא בשבילי הדברים האלה,קצת תמונות,כמה קישקושים לרשתות הטלוויזיה והרדיו שהיו שם והמשכנו ברכבת תחתית לתחנת הרכבת המרכזית לפגוש חבר נוסף שהגיע עם אשתו יומיים לפני וסוף סוף יכול היה להיפטר ממנה ולהצטרף אלינו, בינתיים הליצנים במלון התעוררו וחיכו לנו באיזור של המדרגות הספרדיות בעיר,מקום תיירותי נוסף, הלכנו לכיוון,בדרך עברנו ליד המלון של יונייטד,לא ראינו כלום,רכבת תחתית והגענו למדרגות, כל השאר ישבו כבר באיזו פיצריה שמכרה גם אלכוהול,כשחפישנו אותה שמנו לב שיש מקומות שבאמת לא היו מוכנים למכור אלכוהול,המשרה הם אמרו תסגור להם את העסק,אבל לא מעט מקומות אחרים היה אפשר לשבת,גם בכסאות בחוץ ולשתות בלי בעיה,בדיוק כמו שחשבתי שלא תהיה,מה יש,הזדמנות להתפרנס עוד יותר אז למה לא? אפשר לחשוב שמי שרוצה לעשות בעיות,אלכוהול כן או לא,זה מה שישחק תפקיד, נכנסו לפיצה שבו ישבו חברים שלי,אכלנו(לא מי יודע מה הפיצה)שתינו,שתינו,עוד קצת שתינו ויצאנו הלאה, אוהדי יונייטד וברצלונה היו פזורים בכל מקום,לא היו בעיות בין 2 הצדדים,להיפך הרבה צחוקים ותנועות ידיים של שלום ובהצלחה,אווירה ידידותית וכיפיית, רציתי לאכול גלידה כי אומרים שהגלידה האיטלקית היא משהו משהו אז נכנסו לאיזו גלידריה, עוד לפני שהספקתי לקנות שמעתי קריאות מבחוץ להביא את המצלמה מהר,יצאתי החוצה ואת מי ראיתי, אוהד אולמרט מוקף באיזה 5 מאבטחים מטייל להנאתו בעיר,גם הוא הגיע לראות את המשחק, הצטלמנו איתו(החברה היהודים,החברים שלנו שלא עברו ברית מילה לא הבינו מי זה)רציתי להגיד לו שהצבעתי לביבי ושהוא עצמו היה צריך להתפטר מייד בסיום מלחמת לבנון השנייה אבל עצרתי את עצמי, קניתי גלידה...אחלה גלידה יש באיטליה. החום ובמיוחד הלחות הרגה אותנו אז עלינו על מונית למלון,מקלחת וירדנו לבריכה, אני לא יודע לשחות וזה היה נושא לבדיחה על חשבוני בדרך אז חבר הביא לי הפתעה,הוא "השאיל" מהמטוס של KLM את חגורת ההצלה שנמצאת מתחת למושב, ככה שכל מי שטס איתם בקרוב,לא לשכוח להתכופף ולבדוק שלא חסר שום דבר מתחת למושב שלו, למרות חגורת ההצלה לא נכנסתי למים,המתח התחיל לעשות את שלו אז שכבתי שעה על כסא הנוח, מזג האוויר היה טיפה פחות מעיק,חזרה לחדר,מקלחת וירדתי ללובי, הייתי עייף בטירוף מכל ההתרוצצויות,אני לא שותה קפה אבל אומרים שאין על הקפה האיטלקי וגם שזה מעיר אז ביקשתי אספרסו חזק,2 כפיות סוכר והאמת,די טעים, בקבלה ביקשנו להזמין מונית לאיצטדיון אבל אמרו לנו שיש בלאגן גדול עם המוניות והרבה פקקים אז שעדיף לנו לקחת אוטבוס ורכבת תחתית,עשינו זאת והגענו לתחנה שנמצאת חצי שעה הליכה לאיצטדיון, הלכנו,הגענו,הבלאגן מסביב חגג,היו תורים וצפיפות גדולה עד שאפשר היה להכנס פנימה, רק 25 דקות לפתיחת המשחק הגעתי למושב שלי,מאחורי השער די קרוב למסך הגדול של הצד הזה של היציע(הבנתי שזה הצד של אוהדי לאציו)מיקום גבוה וראיתי טוב הרבה יותר מאשר במוסקווה, אגב,אמרו שיעשו בדיקות בטחוניות מקיפות בכניסה לאיצטדיון,שחייבים להראות דרכון ושהשם יהיה זהה לזה שעל כרטיס המשחק,חרטא,שום בדיקה גופנית,שום דרכון ושום נעליים. על האווירה במשחק כבר כתבתי,לפחות בקטע הזה וכמה זה לא מפתיע,הקהל האנגלי עשה בית-ספר לזה הספרדי, על המשחק...לא רוצה לדבר,יצאנו החוצה לאחר שהשחקנים שלנו קיבלו את המדליות,קניתי תוכנייה למזכרת,10 יורו,חזרנו ברגל לכיוון איזו תחנת אוטבוס,עלינו על אחד ולא משנה לאן רק לצאת מהפקקים של איזור האיצטדיון,ירדנו אחרי כמה דקות,מונית למלון ובסביבות 1 וחצי נשכבתי על המיטה, לא נרדמתי,גם ככה היינו צריכים לצאת לשדה התעופה שעתיים לאחר מכן,כאן החל הקטע הסיוטי, עייפות מעורבבת בדיכאון של ההפסד אבל עברנו את זה בשלום גם כן. רומא,נשבע לכם כמו תל-אביב-יפו וקצת ירושלים בכל הנוגע למקומות התיירותים, כל הרחובות כמו אלנבי בתוספת הרבה מאוד גרפיטי בכל מקום, רוב הרחובות כולל זה שהלכנו בו לכיוון העיר ולכיוון האיצטדיון גם כן,כמו שדרות ירושלים ביפו, גם ההתנהגות של האיטלקים,ברחוב,בחנויות ועל הכביש,ישראלים לכל דבר, שילוט באנגלית,כמו במוסקווה,כמו בברצלונה,אין דבר כזה. שמתי לב למשהו נחמד שבכל בניין מגורים,לכל בית יש מרפסת,נחמד, הבחורות המקומיות,לא עשו לי את זה יותר מדי,לא היופי האירופאי הקלאסי שאני אוהב,אבל מה,כשהן פתחו את הפה...אין על השפה האיטלקית,משהו משהו,להתהאב בבחורה ואפילו שהיא מכוערת ויש לה שערות על הידיים(אני שונא את זה)רק בגלל השפה,לא שאני מבין איטלקית אבל זה נשמע נהדר. אם אני משווה את הטיול הזה לזה שבמוסקווה וברצלונה במסע אחרי יונייטד בגמרים של האלופות,אז, דווקא במוסקווה,העיר היקרה בעולם היה זול יותר, מבחינת הערים ברצלונה שמה את רומא ובמוסקווה בכיס הקטן, גם מבחינת האווירה שהיתה ברחובות לפני המשחק, ברומא המקומיים היו הרבה יותר נחמדים ומשתפי פעולה מאשר אלו בקטלוניה או מוסקווה, מבחינת האוכל...הפאייה או הפיצה...תיקו,אוכל רוסי...אין לי מושג מה זה. להתראות שנה הבאה במדריד.
ברצלונה - רומא - מוסקווה!!! אדון אתה חי טוב! בו נבדוק את הזכרון שלי - בארנסלי, יורד שלג על הראש במשתנה משנת 1600 (הפסד 2-0) שרוזברי - מינוס 400 מעלות ורכבת מקולקלת (הפסד 1-0) רוטרהאם - לא מצאנו את המגרש בין הרי פחם אדירים (נצחון!!!) חייב לציין שהיה זול בבארנסלי, אבל האווירה ברחובות לא משהו, טוב נו, זה יורקשייר. ברוכים השבים!
סטרדפורד, קודם כל כיף לשמוע חוויות מהטיול...אפילו שהוא הסתיים עם הפסד גמר אירופאי ראשון. כשאני הייתי ברומא קיבלתי את הרושם שמדובר בעיר מוזאון....היא נראיתה לי קצת חסרת חיים בין כל העתיק שאתה פוגש כל 2 מטרים בערך. לא עיר שהייתי מסוגל לחיות בה. מה שכן, האיטלקית שפה מדהימה....והגלידה מהטובות ביותר שאכלתי בחיי. אגב, גם בברצלונה יש מרפסת בכל בית! ושאלה קטנה אחרונה, אם אתה לא יודע לשחות מה תעשה כשהאי ישקע לתוך המים? תברח להרים ולגבעות של סקוטלנד? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
תודה פיטר. Red Left Winger רומא..הרבה עתיק כן,הרבה כנסיות וזה כבר שינוי מרענן מכל המסגדים שיש באנגליה, הרבה טוסטוסים על הכביש ואגב כביש,נהיגה מטורפת כמו בישראל גם כן, גם אני לא חושב שהייתי מסוגל או רוצה לחיות בה, חופשה כן,לגור לא. אם האי ישקע לתוך המים מה נעשה...אתה לא יודע ש WE'LL NEVER DIE?
רגע רגע, אמרת "הגלידה הטובה בעולם"? http://www.posters555.com/pictures/Monica-Bellucci-picture-Z1G85329_b.Xxx
טוב לקראת סוף העונה ובאיחור קטן(היום נאלצתי לראות את השידור החוזר של המשחק שלנו מלפני שבוע מול האל סיטי) אני חושב שאפשר להתייחס לתגליות העונה בקבוצתנו. 1. רפאל דה סילבה- כשנחתו אצלנו לא נתנו להם יותר מדי סיכוי לפרוץ כבר העונה לסגל הראשון. דיברו על כך שהם צריכים ללמוד אנגלית, להתחזק וללמוד את הכדורגל האנגלי. הזכירו יותר את אחיו התיאום שהיה הקפטן בנבחרת עד גיל 17 של ברזיל. רפאל מבחינתי התגלית. עמדת המגן הימני היא העמדה שיש לנו הכי הרבה שחקנים לאייש אותה. כרגע הבחירה הראשונה למשחקים גדולים היא אושה בגלל הניסיון, השליטה באוויר והכוח אבל גם לפרגוסון וגם לנו ברור למי יש הכי הרבה כישרון. ממה שאני ראיתי הוא יוכל להתפתח ולהיות אחד המגנים הטובים בעולם, כזה שיודע להגן, לעלות למעלה, לעבור שחקנים ואפילו לשחרר בעיטה(אך איזה שער מול ארסנל). 2. ג'וני אוונס- לא נשכח לילד הצפון אירי את העונה הזאת. פרגוסון נתן לפיקה ללכת ושיחרר הרבה לחץ מהילד שמיעט לקבל הזדמנויות בעונה שעברה. אוונס היה יציב מאוד והיה חלק ממסע המשחקים ששמרנו על שער נקי. שיחק לכל אורך העונה, בלם גדול. 3. גיבסון- מבחינתי זה השחקן שהכי מוכן להשתלב בסגל הראשון. את גיבסון ראיתי לראשונה בעונת 2005/6. אם אתם זוכרים כמה פעמים דיווחתי על הילד עם הבעיטה החזקה. עם הזמן הוא התפתח, גדל והתחזק ומבחינתי הוא העתק של קאריק בסגנון המשחק. שחקן חזק, עם שליטה מוחלטת במרכז המגרש, בעיטה טובה ויכולת מסירה לא רעה. הוא יודע להצטרף מאחור והוא מתאים כמו כפפה ליד לשיטת המשחק הלוחצת שלנו. לפי דעתי זה נכס. כבר היום אפשר להגיד שהוא יכול מבחינה פיזית לשחק מול רוב הקשרים בליגה האנגלית ולהתמודד איתם כשווה. בעונה הבאה אני רואה אותו משחק יותר, בטח אם נאלץ לוותר על האגריבס. קצת פחות אהבתי לראות אותו משחק בימין. שווים איזכור אם כי עדיין לא בשלים לחלוטין ביציבות שלהם: וולבק, מאקיידה, פאביו, פוסיבון, טוסיץ', דה ליט(אהבתי את התיקולים שלו נראה מגן לא רע מבחינה הגנתית). כל אלו יהיו שחקנים מקצועיים בליגות הטובות באירופה. אני מקווה שכל אלו יוכלו להשתלב אצלנו אבל אין ספק שהכישרון, ההשקעה וההתלהבות מסמנות על עתיד ורוד. סימני שאלה: - סימפסון- התחיל את העונה לא רע אבל לאט שקע עם הקבוצה האפורה של בלקבורן ודי איבד את מקומו שם. שנה שעברה אהבתי מאוד לראות אותו משחק. זה מגן שלא מפחד לעלות למעלה ויודע להגביהה לא רע אבל בין אוסף המגנים שלנו קשה לי לראות אותו משתלב. ברנדי- כנ"ל נאני- אין לי ספק שעוד בונים עליו.ליכולות הבולטות אצלו כרגע אני אקרא טיפשות וקבלת החלטות ברמה של שחקן נוער. מעבר לזה יש לו מהירות, טכניקה, חוצפה, בעיטה טובה, כניסה טובה לאמצע. הוא צריך לעבור את התהליך שעבר רונאלדו רק עם הרבה יותר עבודה קשה. מי שרוצה להוסיף מוזמן.
הלב מחסיר פעימה. גם מוניקה בלוצ'י גם זכרונות הגלידה הכי טובה בעולם בויה ונטו.הטעם אשכרה עד עכשיו בפה שלי בזיכרון חושי. גם מדרגות הפיאצה די ספניה.הרסת אותי ובכל זאת באופן יחסי אני לא מקנא בדרך חזרה הביתה . זה הורג לטוס עם ג'ולה בגרון אבל גם מחשל. טל.. ספר.. ברור.. כן.. מתי... סוכנים.. עופר.. ולדלי.